נפתלי בנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נפתלי בנט
Naftali-Bennett.jpg
תאריך לידה 25 במרץ 1972 (בן 42)
ממשלות 33
כנסות 19
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
עיסוק קודם לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל ויחידת מגלן, יזם היי-טק, מנכ"ל מועצת יש"ע, ממייסדי תנועת ישראל שלי

נפתלי בֶּנֶט (נולד ב-25 במרץ 1972, י' בניסן, ה'תשל"ב) הוא שר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות. יושב-ראש רשימת הבית היהודי וחבר הכנסת התשע עשרה מטעמה. שימש לוחם בסיירת מטכ"ל וכקצין שימש כמפקד צוות ומפקד פלוגה ביחידת מגלן, יזם היי טק, כאחד ממייסדי חברת סאיוטה, מנכ"ל מועצת יש"ע וממייסדי תנועת ישראל שלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע אישי ומשפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנט נולד בחיפה, לג'ים ומירנה, ילידי קליפורניה, ארצות הברית. הוריו עלו לישראל לאחר מלחמת ששת הימים. אביו היה בין היתר מגייס תרומות לטכניון. בשנת 1973 עברה המשפחה להתגורר לתקופה קצרה בסן פרנסיסקו ולאחר מלחמת יום הכיפורים שבה לישראל.

בנט גדל בשכונת אחוזה בחיפה. הוריו החלו בתהליך של חזרה בתשובה כשהיה בן שלוש‏[1]. גיבורי ילדותו היו מאיר הר-ציון ויוני נתניהו[2], ולימים קרא לבנו הבכור יוני. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. לאחר שסיים את בית הספר לקצינים של צה"ל חווה משבר אמונה והוריד את הכיפה, אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח רבין החליט לחזור למראה דתי גלוי‏[3]. בשנת 1999 נישא לגילת. בני הזוג הם הורים לארבעה ומתגוררים ברעננה[4].

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1990 התנדב לסיירת מטכ"ל[5], ולאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר ועם סיומו שב ליחידה. עם מינויו של טל רוסו למפקד יחידת מגלן, עבר בנט ליחידת זו כדי לסייע בשיקומה. הוא מונה למפקד צוות סיור[6] ולאחר מכן, שימש בה סמ"פ ומפקד פלוגה[7]. ביחידת מגלן השתתף בנט במבצעים רבים בלבנון, ובהם מבצע ענבי זעם[8]. במהלך שירותו ביחידת מגלן חיבר את המנון היחידה‏[9]. כרב-סרן במילואים לחם במלחמת לבנון השנייה[10] ופיקד על כוח סיור בגזרה המערבית‏[11].

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 סיים את שירותו הסדיר בצה"ל ובמקביל לעבודה בגננות החל לימודי משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו החל לעבוד בתחום הבטחת איכות של מוצרי תוכנה ולאחר מכן במכירות בתחום ההיי טק. ב-1999 הקים עם שותפים חברת הזנק בתחום אבטחת מידע בשם סאיוטה (cyota). בנט עבר עם רעייתו מבית אריה למנהטן, כיהן כמנכ"ל סאיוטה החל מ-2001 עד מכירתה ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר לחברת RSA, ולאחר מכירתה שימש כמנהל החטיבה ב-RSA עד אוגוסט 2006. בהמשך שימש כיועץ למספר חברות היי טק אחרות‏[12], ובספטמבר 2009 מונה למנכ"ל חברת ההזנק סולוטו (Soluto), תפקיד שבו כיהן במשך מספר חודשים‏[13]. בתפקיד זה עזר בנט לחברה לגייס כספים. ב-2013 ביצעה "סולוטו" אקזיט, ובנט, שהיה בעל אחזקות בחברה, הרוויח מיליונים מהמכירה‏[14].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה לחם כקצין מילואים, גייסה איילת שקד ראש לשכתו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, את בנט לעמוד בראש מטהו של נתניהו‏[15]. בתפקיד זה, שאותו מילא בהתנדבות‏[15], היה בין מנסחי תוכנית הרפורמה בחינוך של נתניהו‏[16] וניהל את קמפיין הפריימריז של נתניהו לראשות הליכוד באוגוסט 2007. במרץ 2008 פרשו בנט ואיילת שקד מלשכתו של נתניהו. על פי פרסום בידיעות אחרונות, לפרישה קדם סכסוך של השניים עם שרה נתניהו[17].

ב-31 בינואר 2010 מונה למנכ"ל מועצת יש"ע במקומו של פנחס ולרשטיין[18], תפקיד בו כיהן במשך שנתיים ובמסגרתו היה ממובילי המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. באפריל 2010 הקים יחד עם איילת שקד את תנועת "ישראל שלי".

באפריל 2012 הקים תנועה בשם "ישראלים"‏[19]. מטרותיה המרכזיות של התנועה היו "החזרת הציונות למרכז", קידום התוכנית המדינית של בנט והידברות בין דתיים וחילוניים. ב-6 במאי 2012 הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה ועל הקמת מפלגת "הישראלים", יחד עם הרב אביחי רונצקי ואיילת שקד. בעקבות זאת פרש מהליכוד.

במפלגת "הבית היהודי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת בחירות עם סיסמת מפלגת הבית היהודי: "משהו חדש מתחיל"

באמצע 2012 הודיעו בנט, שקד ורונצקי על הצטרפותם למפלגת "הבית היהודי" ובנט הודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. במסגרת הפריימריז במפלגת "הבית היהודי" הביע בנט רצון ליישם את הרעיונות של תנועת "הישראלים" במסגרת "הבית היהודי" ולהרחיב את קהל המצביעים של המפלגה. הוא תמך בפתיחת השורות לחילונים וקידם את מועמדותה של איילת שקד בפריימריז. בנוסף חתם ביחד עם ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), שהיה אז יו"ר סיעת "האיחוד הלאומי", על הסכם שלפיו אם ייבחר לראשות "הבית היהודי" יפעל לריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת.

בבחירות הפנימיות לראשות מפלגת "הבית היהודי", ב-6 בנובמבר 2012, ניצח בנט את זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות, ונבחר ליושב-הראש שלה. באוגוסט 2013 הטיל מבקר המדינה על בנט קנס בסך 65,000 ש"ח, על חריגה מהוראותיו של חוק המפלגות במימון התמודדותו. במקביל נקנסו בסכומים נמוכים יותר 53 מתמודדים אחרים בבחירות המקדימות של המפלגות השונות‏[20].

לאחר הבחירות הפנימיות הצטרפה למפלגת "הבית היהודי", שייצגה באותה עת רק את המפד"ל (תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה"), מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה ובנט מונה ליו"ר הרשימה המשותפת‏[21]. דמותו של בנט מיקדה תשומת לב רבה בבחירות אלה, בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

רשימת "הבית היהודי" בראשותו קיבלה 12 מנדטים בבחירות לכנסת ה-19. בנט ניהל חלק נרחב מהקמפיין בסיורים רבים ברחבי ישראל ובפעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות המקוונות. בנט פתח דף רשמי בפייסבוק דרכו שיגר מסרים בצורה ישירה לציבור וקידם את מועמדותו לראשות הבית היהודי ולאחר מכן ניהל את קמפיין הבחירות לכנסת התשע עשרה של המפלגה. נכון לאוגוסט 2014 הדף קיבל כ-345,000 סימוני Like (אהבתי)‏[22].

שר בממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר הבחירות שרר נתק בין נתניהו לבנט, כאשר נתניהו, עליו הטיל נשיא המדינה להקים ממשלה חדשה, בין השאר בהמלצת בנט, לא מיהר להיכנס למשא ומתן עם הבית היהודי על כניסתה לקואליציה. הבית היהודי סיכמה עם "יש עתיד" על תיאום עמדות במשא ומתן מול הליכוד, כך שאף אחת משתי המפלגות לא תיכנס לקואליציה ללא המפלגה האחרת. לדברי ראש צוות המשא והמתן של הבית היהודי, אורי אריאל, קדמו לכך ניסיונות רבים מצידו לגבש "חזית דתית מאוחדת" עם המפלגות החרדיות, אך הוא נדחה על ידן‏[23]. מאמצי נתניהו לשבור את ההסכם כשלו. בימים האחרונים של המשא ומתן התגלעה מחלוקת בין נתניהו ללפיד על איוש תיק החינוך, שנפתרה בתיווכו של בנט בפשרה שלפיה הרב שי פירון קיבל את תיק החינוך, הליכוד את משרד הפנים והבית היהודי את ראשות ועדת הכספים של הכנסת. בעקבות הפשרה הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושלוש.

בממשלה זו מונה בנט לשר הכלכלה (תיק תמ"ת מורחב), שר הדתות (הרב אלי בן דהן כסגנו מנהל את משרד הדתות בפועל) והשר לירושלים והתפוצות. בנט חבר בקבינט המדיני-ביטחוני. ממפלגתו מונה אורי אריאל לשר הבינוי והשיכון, ואורי אורבך לתפקיד השר לאזרחים ותיקים.

ביוני 2013 נאם בנט לפני כנס של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית שהתקיים בכנסת. בנט אמר שהוא מוקיר ומעריך מאוד את תנועתם וקרא לכל הזרמים היהודיים "לייצר דיאלוג, לא מתוך תחושה שמישהו עליון למישהו, כי אף אחד לא יותר טוב מהשני, אלא מתוך שותפות"‏[24]. הרב דב ליאור כינס את הח"כים של תקומה כדי להביע את מחאתו על הדברים‏[25]. מדוברות "הבית היהודי" נמסר כי בנט נפגש במסגרת תפקידו כשר התפוצות עם נציגי כל יהודי העולם ומנסה לקרבם לישראל ולפעול למניעת התבוללות‏[25].

בעקבות חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים ביולי 2013 דרש בנט להעביר חוק יסוד המחייב קיום משאל עם לפני כל מסירת שטחים ממדינת ישראל בעקבות הסכם מדיני או בתוכנית מדינית חד-צדדית. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת חוק יסוד: משאל עם ברוח זו.

באוגוסט 2013 הודיע בנט על פתיחתה של רחבת תפילה חדשה בכותל המערבי עבור הזרמים הליברליים ובכללם קבוצת "נשות הכותל". הרחבה ממוקמת צפונית לקשת רובינסון ומהווה המשכה של רחבת הכותל אך לא מחוברת אליו, והיא מעורבת לגברים ולנשים‏[26].

ב-30 באפריל 2014 הודיעו בנט וחברת אינטל על כך שהחברה תרחיב את המפעל בקריית גת בהשקעה של 6 מיליארד דולר (כ-20 מיליארד שקלים חדשים) ותקבל בתמורה הטבות מס‏[27].

ב-8 ביולי 2014, בעת שנאם בוועידת ישראל לשלום של "הארץ", הותקף בנט מילולית בידי עשרות מהנוכחים, ואחד הנוכחים פגע בגבו בגמר הנאום‏[28].

במהלך מבצע צוק איתן הוביל בנט בממשלה ובקבינט המדיני-ביטחוני קו נצי. הוא היה הראשון להתייחס לאיום מנהרות הטרור ברצועת עזה והניח תוכנית סדורה לטפל בהן, תוכנית שנתקבלה לבסוף על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה בשטח על ידי צה"ל[29]. במהלך המבצע ירד בנט לשטח לעתים קרובות כדי להתעדכן ממקור ראשון על מצב הלחימה ולשמוע את תושבי עוטף עזה. דבר זה הוביל מאוחר יותר להאשמות מצד שר הביטחון משה יעלון ואחרים שקצינים בכירים הדליפו מידע לבנט. מאידך, טען בנט שנתניהו ויעלון מידרו את הקבינט ולא מסרו לו את כל המידע הנצרך‏[30]

במסגרת תפקידו כשר הכלכלה פעל בנט לעידוד היזמות, הגברת התחרותיות במשק הישראלי ועידוד תעסוקה של דרוזים, חרדים וערביי ישראל. באוקטובר 2014, יחד עם ההסתדרות הכללית, יזם וחתם על תקנה המשפרת את השכר והתנאים הסוציאליים של המאבטחים ועובדי השמירה במשק הישראלי, בהטבות ששוויין כ-1000 ש"ח לחודש‏[31][32]. בעבר יזם וחתם על תקנה דומה לעובדי ניקיון‏[32].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי בנט

בנט דוגל בכלכלה חופשית ובכך שעסקים פרטיים הם המנוע לצמיחת המשק. הוא בעד תמיכה באוכלוסיות חלשות כגון קשישים ונכים. לדבריו, יש לשבור את המונופולים של הטייקונים, ועדי העובדים הגדולים ומשרד הביטחון[33] שחונקים לדעתו את המשק. כמו כן, הוא מאמין שהמפתח לצמצום הפערים הוא שוויון הזדמנויות והשקעה בחינוך בפריפריה, שייתן כלים לאוכלוסיות מרקע כלכלי חלש להצליח מקצועית וכלכלית. בנוסף, הוא תומך במתן קרקעות לחיילים משוחררים בפריפריה, בנגב ובגליל, כדי לקדם מענה כלל ארצי לבעיית "דיור בר השגה"‏[34] ובפיזור אוכלוסייה שוויוני יותר בארץ ישראל[35]. בסוגיית השוויון בנטל ושילובם של חרדים במעגל העבודה, סבור בנט שאין לבצע גיוס בכפייה, מפני שפעולה כזו תביא לתוצאה הפוכה. הוא סבור שניתן להביא בהדרגה למצב שבו רוב הציבור החרדי בגילאים המתאימים יתגייס מרצון ושכבר כעת ישנם יותר חרדים המעוניינים לשרת אך אין תקני גיוס מספיקים ומסגרות מתאימות לקליטתם, בצבא, בשירות הלאומי והאזרחי, במשמר הגבול ובכבאות‏[36]. במסגרת הפעולות לשיפור השוויון בנטל, פרסמו בנט ומפלגתו גם את התוכנית "יתנו יקבלו" לעידוד המשרתים בשירות צבאי ולאומי ולמתגייסים למילואים, הכוללת הטבות ותמריצים‏[37][38]. כיזם היי-טק בעברו בנט נוהג לשבח בנאומיו את היזמות הישראלית, היזמים הצעירים ואת חברות ההזנק (סטארט-אפ).

בראיון טלוויזיה לניסים משעל ב-20 דצמבר 2012 אמר בנט: "אם אני אקבל פקודה לפנות יהודי מביתו ולגרש אותו, אני אישית המצפון שלי לא יאפשר. אני אבקש מהמפקד לפטור... אני לא אקרא לסירוב פקודה... אני גם לא אגרש ערבי מהבית. אני לא מסוגל." בנט הבהיר שיעמוד בדיבורו אף אם ייאסר‏[39]. בעקבות ביקורת שנמתחה על דבריו, שהוצגו באמצעי התקשורת ובפי יריביו הפוליטיים כקריאה לסרבנות, אמר בנט שדבריו סולפו והוסיף: "אני מתנגד בכל נפשי לסרבנות מכיוון שסרבנות תפגע אנושות בצה"ל היקר לנו, ואין לנו עוד צבא... אין דבר יותר קשה לי מפגיעה בצה"ל. לכן, אחיי ואחיותיי הצעירים: אסור לסרב פקודה. מקווה שתבינו." על עצם השימוש בצה"ל לפינוי משפחות מבתיהן בכפייה אמר בנט: "אני סבור שזו טעות אדירה לעשות שימוש בלוחמי צה"ל לגירוש משפחות מבתיהם כפי שנעשה בגוש קטיף. אני מאמין שעם ישראל, לאחר שהתנסה בזה פעם אחת, מבין את ההשפעות ההרסניות של גירוש על העם שלנו"‏[40][41].

בנט מתנגד לשחרור מחבלים, הן בעסקאות תמורת חטופים (פיגועי מיקוח) והן במחוות מדיניות. בנאום בעקבות מעצר המחבל, ששוחרר בעסקת שליט ורצח את ניצב-משנה ברוך מזרחי, אמר בנט: "כל שחרור מחבלים גוזר את דינם של ישראלים נוספים, ישראלים שאין להם משפחות שיילחמו על זכותם לחיות מהסיבה הפשוטה שעדיין אין להם פנים ושמות, אבל גורלם נגזר עם השחרור. כשמדברים על שחרורי מחבלים אנחנו תמיד שומעים שאולי זה יביא שלום, אולי הם למדו את הלקח, והרי הם חתמו בזמן השחרור על מסמך שהם מתחייבים לא לחזור לטרור. חברים, אנחנו במזרח התיכון, רוצח נשאר רוצח. והוא חייב להישאר מאחורי סורגים."‏[42]

תוכנית ההרגעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2012 פרסם בנט את "תוכנית ההרגעה"‏[43] - תוכנית מדינית שגיבש המבוססת בין היתר על חלקים מיוזמות קודמות: "שלום בארץ" של עדי מינץ, "היוזמה הישראלית" של בני אלון, ומסתמכת על אמירות של בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת מטעם הליכוד בזכות סיפוח חד צדדי. בנט מציע החלה חד-צדדית של הריבונות הישראלית על "שטחי C" ביהודה ושומרון שמהווים כ-60% מהשטח ובהם נמצאות כל ההתנחלויות (כ-365,000 ישראלים), תוך אזרוח מלא של כ-50,000 הפלסטינים שלפי תחשיבו חיים בשטחים אלו, אם ירצו בכך, על מנת לשלול טענות על אפרטהייד. לדבריו, האדמות שיסופחו ייצרו רצף טריטוריאלי ישראלי שיאפשר ביטחון טוב יותר לאזרחי ישראל וימנע גירוש ערבים ויהודים מבתיהם. בנוסף תשקיע ישראל ביצירת תנאים לחופש תנועה מלא של פלסטינים ביהודה ושומרון ללא מחסומים ובתשתיות ואזורי תעשייה משותפים, מתוך גישה שלפיה "שלום צומח מלמטה - דרך התושבים, האנשים בשטח וחיי היום יום". בנט עומד על כך שעל הפלסטינים להפסיק את ההסתה האנטישמית נגד ישראל והיהודים כתנאי הכרחי לדו-קיום. שטחי A ו-B יישארו בשליטת אוטונומיה פלסטינית, אך עם מטרייה ביטחונית של צה"ל והשב"כ על מנת להבטיח שקט, לדכא טרור פלסטיני ולמנוע השתלטות חמאס על השטח. בנט גם מתנגד לקליטה ביהודה ושומרון של פליטים פלסטינים שחיים מחוץ ליהודה ושומרון, או לחיבור בין רצועת עזה שבשלטון החמאס לבין יהודה ושומרון. לדבריו, עזה מסתפחת בהדרגה למצרים ואל לישראל ליטול אחריות עליה. בנט לא רואה תועלת במשא ומתן עם הפלסטינים שכן לדבריו "המשא ומתן הביא רק טרור. ההסכמים הביאו לנו קברים. ופחד. לא ביטחון. מדינה פלסטינית היא זו שתמיט אסון דמוגרפי על ישראל"‏[44]. בנט מתנגד בתוקף לחלוקת ירושלים ולחזרה לקווי 67'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחקירים

ראיונות

מכּתביו ומנאומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון בתוכנית "חיידק פוליטי" של נחמה דואק, בערוץ הכנסת - אוקטובר 2012
  2. ^ חגית רוטנברג, ‏געגועים לביבי, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 בספטמבר 2010.
  3. ^ ישראל רוזנר, נפתלי גם וגם: מה אתם באמת יודעים על נפתלי בנט?, באתר nana10‏, 8 בינואר 2013
  4. ^ באיחור של שנתיים: בנט מסדיר היתרי בנייה
  5. ^ יוחאי עופר, מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014.
  6. ^ ברק רביד, שני ליטמן, חיים לוינסון, גילי כהן, רויטל חובל, נעמי דרום, מיהו נפתלי בנט: פרופיל של היורש של ביבי, באתר הארץ, 18 בינואר 2013.
  7. ^ שלוש עשרה שנים לנפילתו של תא"ל ארז גרשטיין – סיפור קטן על מפקד גדול; חן קוטס-בר, ציידי הרקטות, מעריב, 12.09.2007
  8. ^ אליענה שפר, נפתלי בנט מדבר על הכל: על ביבי, על הטייקונים ועל יוקר המחיה, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2012.
  9. ^ נפתלי בנט, המנון יחידת מגלן, באתר עמותת "מגלן"
  10. ^ נפתלי בנט, דרושים: עמירם לוינים, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2006
  11. ^ ראיון אישי של בנט עם סיון רהב-מאיר בתוכנית "אנשים בלילה" בגלי צה"ל
  12. ^ גיא גרימלנד, "אל תחיו באשליות, התרכזו במה שמכניס כסף", באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2008
  13. ^ Naftali Bennett CrunchBase Profile
  14. ^ מסודר: נפתלי בנט ירוויח מיליונים ממכירת סולוטו, דה-מארקר, 30 באוקטובר 2013.
  15. ^ 15.0 15.1 ‫ברק רביד, שני ליטמן, חיים לוינסון, גילי כהן, רויטל חובל, נעמי דרום, מיהו נפתלי בנט: פרופיל של היורש של ביבי, באתר הארץ, 18 בינואר 2013‬
  16. ^ חיים לוינסון, נפתלי בנט מונה לתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע, באתר הארץ, 31 בינואר 2010
  17. ^ כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", מול הבלוק החרדי? לפיד ובנט ייפגשו לפני המו"מ, באתר ynet‏, 28 בינואר 2013
  18. ^ רועי שרון, נפתלי בנט מונה למנכ"ל מועצת יש"ע החדש, באתר nrg‏, 31 בינואר 2010
  19. ^ "נפתלי בנט יודיע על כניסה לחיים הפוליטיים", מורן אזולאי, פורסם ב-29/04/2012 בynet
  20. ^ דו"ח חריף על התרומות לבחירות: בנט נקנס ב-65 אלף שקל, אתר "ThePost",‏ 21 באוגוסט 2013
  21. ^ רשימת מועמדי "הבית היהודי בראשות נפתלי בנט - מיסודם של האיחוד הלאומי, מפד”ל החדשה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית.
  22. ^ סטטיסטיקות סימוני 'אהבתי' לדף הרשמי של נפתלי בנט, אתר פייסבוק.
  23. ^ עוזי ברוך, ‏ח"כ אריאל: חתרנו לברית עם החרדים - נדחינו, באתר ערוץ 7, 20/02/13
  24. ^ צביקה קליין, בנט לתנועה הקונסרבטיבית: אני לא השר של המגזר, באתר nrg‏, 26 ביוני 2013
    לראשונה בתולדות מדינת ישראל: שר הדתות נפגש עם כנסת הרבנים הקונסרבטיבים - "אני מרגיש שאני פוגש משפחה", מעקב אזרחי
    שחר אילן, איך הפכו הקונסרבטיבים לאחים החדשים של נפתלי בנט, הארץ
  25. ^ 25.0 25.1 ארי גלהר, חברי תקומה זומנו לשיחת נזיפה אצל הרב ליאור, באתר nrg‏, 11 ביולי 2013
  26. ^ יצחק טסלר, נשות הכותל: הצעת בנט - "מרפסת שיזוף", באתר ynet‏, 25 באוגוסט 2013
  27. ^ אביטל להב, אינטל תשקיע 6 מיליארד דולר בקרית גת, באתר ynet‏, 30 באפריל 2014
  28. ^ אמיר תיבון, בנט הותקף פיזית ב"וועידת השלום": "רוצח פשיסט" בוואלה חדשות, 8 ביולי 2014
  29. ^ בן כספית, החמצה היסטורית: אין לנתניהו אומץ להמשיך במלוא הקיטור, מעריב השבוע, 28 ביולי 2014.
  30. ^ מלחמת שרים: "בנט חיפש לייקים כשיעלון ניהל מלחמה", וואלה, 16 בספטמבר 2014,
    .אריק בנדר, מקורבי בנט: "הוא הציל את תושבי הדרום ממחדל המנהרות של יעלון", מעריב, 16 בספטמבר 2014,
    דיסקין: "בנט ראוי לשבח, חברי הקבינט לא נספרים", mako-חדשות 2, 17 בספטמבר 2014.
  31. ^ ידיעות אחרונות, 5 באוקטובר 2014, הקונטרס הראשי - עמ' 4.
  32. ^ 32.0 32.1 רפורמת 1099 של בנט: "שומרים על השומרים", סרוגים (אתר אינטרנט), 5 באוקטובר 2014.
  33. ^ "לשחרר המשק מהחנק של הוועדים, הטייקונים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל" - פוליטי - TheMarker
  34. ^ "קרקע לכל משתחרר - תוכנית דיור ציונית".
  35. ^ על תוכניתה הכלכלית של שלי יחימוביץ, על שכל ישר, ומה בעצם צריך לעשות, פוסט של בנט בפייסבוק, מוצג באתר הבית היהודי עם קישורים לראיונות שלו ביוטיוב.
  36. ^ בנט: "ניאבק למען שוויון בנטל ופתיחת אפיקי גיוס לחרדים" ראיון בתוכנית "עושים צהרים" עם יעל דן, 08/01/13 בגל"צ.
  37. ^ המסמך המלא של התוכנית לעידוד שירות צבאי, לאומי, אזרחי, והמתגייסים למילואים
  38. ^ סרטון הסברה קצר על התוכנית למען המשרתים
  39. ^ מתוך הקלטת הראיון, החל מהדקה ה-16]
  40. ^ עמרי נחמיאס, סערה בעקבות דברי בנט על הסרבנות: "קרא למרי אזרחי", באתר nana10‏, 21 בדצמבר 2012
  41. ^ מסר מיוחד לצעירים לקראת גיוס וללוחמי צה"ל, פוסט מתוך דף הפייסבוק של בנט, מוצג באתר הבית היהודי, 21 בדצמבר 2012.
  42. ^ קובץ וידאוהשר בנט: אין יותר שחרור מחבלים, ערוץ 7, 23 ביוני 2014.
  43. ^ תוכנית ההרגעה של נפתלי בנט, גרסת PDF, באתר http://www.israelim.org.il והבית היהודי
  44. ^ בנט תוקף: "בעיני הפלסטינים היהודי הוא שטן", ישראל היום, 7 בינואר 2014.
חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה בנימין נתניהו

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' | השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך | שר התקשורת גלעד ארדן | שר הבינוי והשיכון אורי אריאל | שר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות נפתלי בנט | שרת הבריאות יעל גרמן | שר הביטחון משה יעלון | שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן | שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ | שרת המשפטים ציפי לבני | שרת התרבות והספורט לימור לבנת | שר החוץ אביגדור ליברמן | שר התיירות עוזי לנדאו | שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר | שר האוצר יאיר לפיד | שר הפנים גדעון סער | שר החינוך שי פירון | שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי | השר להגנת הסביבה עמיר פרץ | השר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין המופקד על יחסים בינלאומיים יובל שטייניץ | שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלום | שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
Emblem of Israel.svg