רחוב קפלן
 רחוב קפלן
KAPLAN ST.
|
|
|---|---|
 רחוב קפלן ומגדל הקריה ומגדלי עזריאלי ברקע |
|
| רובע | 6 |
| שכונה | הקריה |
| קרוי על שם | אליעזר קפלן |
| תמונות וקובצי מדיה בוויקישיתוף | |
| תמונות באתר zoomap | |
רחוב קפלן הוא רחוב וציר תנועה ראשי במרכז תל אביב הקרוי על שם אליעזר קפלן. הרחוב מהווה את אחד מצירי הכניסה הראשיים למרכז העיר מנתיבי איילון, מגבעתיים ומדרום רמת גן. ראשית הרחוב במחלף קפלן ומפגש הרחובות דרך בגין (דרך פתח תקוה) וגבעת התחמושת (קטע הרחוב הקצר שבין דרך בגין ונתיבי איילון). סופו של הרחוב במפגש הרחובות אבן גבירול ודיזנגוף.
הרחוב נבנה על תשתית "דרך הים" - הרחוב הרוחבי הראשי של מושבת הטמפלרים שרונה, שנבנתה בצורת צלב. הרחוב האורכי שניצב לו היה רחוב כריסטוף הופמן (Christoph-Hoffmann-Straße) הוא רחוב דוד אלעזר כיום. רחוב קפלן היה מחובר בצדו המערבי לשביל שחיבר בין יפו והכפר סומייל ובצדו המזרחי לדרך "נבלוס-דמסקוס" (דרך בגין)[1]. בשנת 1939 גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ועם קום המדינה הפכו מבני הטמפלרים למבנים ששירתו את מדינת ישראל, לאחר שימוש דומה בהם על ידי המנדט הבריטי.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הוקמו בחלקו המערבי של הרחוב ובסביבתו (גם ברחוב דובנוב הניצב לו שהיה מחוץ לתחומי המושבה הישנה), בנייני ציבור מוסדיים רבים, בהם בנייני הסוכנות היהודית ובית ההסתדרות הציונית העולמית (אשר נמצא בפינת רחוב לאונרדו דה וינצ'י), בית העיתונאים על שם סוקולוב, בית הסופר, בית יכין ועוד. רוב הבניינים האלו נבנו בסגנון הברוטליזם שאיפיין את הבנייה בארץ באותן שנים, והם חלק ממרכז עסקים הנמשך גם בשדרות שאול המלך. מצפון לרחוב קפלן נמצא מחנה רבין, ובו משרד הביטחון, מוצב הפיקוד העליון של צה"ל, מטה חיל האוויר ומטה חיל הים. הרחוב הוא מיקום פופולרי להפגנות נגד משרד הביטחון. בשנת 2005 הוקם ברחוב קפלן פינת דרך בגין מגדל הקריה, שהוא גורד השחקים החמישי בגובהו בישראל והשלישי בגובהו בתל אביב.
עם גידול עומסי התנועה בתל אביב היה צורך בהרחבת הרחוב על מנת לאפשר קיבולת גדולה יותר של כלי רכב. תכניות העירייה להרחבת הכביש התנגשו עם התנגדות המועצה לשימור אתרים על רקע הכוונה להרוס חלק מהמבנים בסגנון האדריכלות הטמפלרית. לאור הכרזת המבנים לשימור הוחלט בתחילת שנות ה-2000 על פרויקט הרחבת הכביש אשר במסגרתו הוזזו בשנת 2005 חמישה מבנים לשימור. פרויקט הזזת המבנים היה הראשון מסוגו שנעשה בישראל ואותו ביצע האדריכל אמנון בר אור. חמישה מבנים הוזזו מרחק של כ-30 מ'. עלות פרויקט הזזת המבנים הייתה כ-26 מיליון שקלים.
הרחבת הרחוב הסתיימה בשנת 2008 אולם הבתים נותרו נטושים מאז. במהלך השנים 2011-2012 עברו בתי המושבה שיפוץ ושימור לקראת פתיחתם המתוכננת לציבור בסוף 2012.
ביולי 2008, במסגרת חגיגות שנת המאה לתל אביב, תלתה העירייה לאורך הרחוב את דגלי אומות העולם כדי להפוך את הרחוב לשער הכניסה לעיר ולמתגו כ"שדרת האומות"[2].
הפגנות ברחוב [עריכה]
כרחוב מרכזי השוכן לצד הקריה וקריית הממשלה, משמש הרחוב לעתים קרובות זירה להפגנות ופעולות מחאה, זאת במיוחד לאחר הרחבתו שאיפשרה בין השאר את המקום לפעילות זו. מעת לעת נערכים מול הקריה הפגנות קטנות אולם במהלך המחאה החברתית בשנים 2011 ו-2012 נערכו ברחוב שתי הפגנות ענק בשטח הרחוב: ב-5 באוגוסט 2011 נערכה עצרת [1] ברחוב בה השתתפו כ-300,000 איש, וב-14 ביולי 2012 נערכה ברחוב עצרת במלאת שנה למחאה בה השתתפו כ-10,000 איש אשר הסתיימה עם הצתתו העצמית של משה סילמן.
|
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
 1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
הערות שוליים [עריכה]
- ^ על פי תמר טוכלר, רכזת מחוז תל אביב והמרכז במועצה לשימור אתרים
- ^ חנוכת מתחם שרונה ואפיון רחוב קפלן כשער הכניסה לעיר באתר אירועי המאה
