שינוי שם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שינוי שם הוא תהליך שבו משתנה שמו הפרטי או שם משפחתו של אדם. שמו של אדם ניתן לו בדרך כלל סמוך ללידתו. לעתים מלווה שם זה את האדם עד אחרית ימיו, ולעתים עובר השם שינוי מסיבות שונות - לרוב לפי בחירתו של האדם.

בעקבות הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה למדינה חדשה, ששפתה שונה משפת האם של המהגר, מביאה פעמים רבות לבחירת שם חדש התואם את המקובל במדינה החדשה, כחלק מתהליך ההתאקלמות בה. בישראל, ששפתה העיקרית היא עברית, קרוי המעבר לשם עברי בשם עברות.

בעקבות שינוי מרצון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים משנים את שמם, אם מטעמים של רצון בשם שונה או מודרני יותר, אם מרצון להתנער משם שאינו נאה בעיניהם, ואם בעקבות היוועצות באנשים הנתפשים בעיניהם בעלי סמכות או ידע בנושא, כמו רבנים או נומרולוגים, ומתוך אמונה ששינוי השם יביא לשינוי בגורלם. חוק השמות מתיר לכל אדם מעל גיל 18, שאינו נדרש לאפוטרופוס, להגיש בקשה לשינוי שמו. מי ששינה את שמו אינו יכול לשוב ולשנותו פעם נוספת בתוך שבע שנים מרגע אישור השינוי האחרון, אלא באישורו של שר הפנים.

חוק השמות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק השמות

חוק השמות עוסק במצבים אחדים של שינוי שם:

  • אימוץ: בעת אימוץ של ילד, הוא מקבל שם משפחת מאמציו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, אלא אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת.
  • נישואין: סעיף 6 לחוק קובע כי מי שנישא רשאי בכל עת להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם, לבחור בשם המשפחה של בן זוגו, לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו, לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג, ולצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו. שינוי השם מתבצע על ידי רשם הנישואין, והוא נכנס לתוקף מיד עם הנישואין.
  • שינוי מרצון: כל בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי (סעיף 10 לחוק). קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש; וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף. במצב של שינוי שם יש להודיע על כך לשר הפנים, ולפי סעיף 16 לחוק השר רשאי לפסול את בחירת השם אם סבור השר שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

שינוי שם כסגולה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינוי שם או הוספת שם נהוג לעתים ביהדות כסגולה לאדם חולה. מקור המנהג מהתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה.‏[1] רבי יצחק מצוטט שם כאומר שאחד מהדברים ש"קורעים" גזירה רעה הנגזרת על האדם הוא שינוי השם. גם ספר הזוהר מסביר כי שמו של האדם הוא הגורם לכל הדברים שקורים לו, ולכן כשאדם נקלע למצוקה משנים את גורלו של בן אדם באמצעות שינוי השם.‏[2]

בתנ"ך, אמר אלוהים לאברהם, לפני שנולד לו בנו יצחק, שיחליף את שמו מאברם לאברהם, וזה ישנה את מזלו ויוכל להוליד ילדים. במדרש נכתב על כך: "אברם אינו מוליד - אברהם מוליד; שרי אינה יולדת - שרה יולדת." (מדרש קהלת, פרשה ה'‏)

נהוג להוסיף שם בעל משמעות; לדוגמה לחולה מוסיפים את השם "חיים" כרמז שיחיה, או "רפאל" מלשון רפואה. האר"י כתב שהשם הניתן לתינוק על ידי הוריו אינו אקראי, אלא זה השם ששם אלהים בפיהם:‏[3] "נמצא כי כאשר נולד האדם, וקורין לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובמזדמן כי הקב״ה משים בפיו השם ההוא, המוכרח אל הנשמה ההיא, כמו שאמר הכתוב אֲשֶׁר-שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ"[4] אך לפי דבר הרב המקובל יצחק גינצבורג, אשר לכל כלל יש יוצא מן הכלל, גם יכולה לקרות טעות בנתינת שם של ההורים. ובלשון של הרב שלמה יוסף זוין שברור שהשכינה לא תבטא שם כמו "נמרוד" וכדומה. ומלכתחילה אין לקרוא בשמות דמויות שליליות והדבר פסול. הרב מנחם מנדל שניאורסון, סיפר על ילד בזמן התלמוד שקראו לו בשם אדם רע, ומת, והסביר שאין זה עונש אלא שהשם 'גורם', בלשון חכמים. כך גם מוסבר ונמצא בספר הזוהר שיחזקאל וישעיה זכו להיות נביאים משום ששמם גרם להם, שהיה בשמם משותף שם האל.

בספרות ההלכתית ישנה התייחסות ברורה לשינוי השם, וכבר אמר החיד"א בספרו "סנסן ליאיר", כי שינוי השם ייעשה על ידי חכם וירא שמים, ובכוונה. בספר תולדות אדם וחוה לרבנו ירוחם מופיע סדר שינוי השם הכולל: פסוקים, פרקי תהילים, תפילות שונות בעברית ובארמית ותקיעת שופר, כל זאת בספר תורה פתוח ובמניין אנשים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אמר רב יצחק: ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה". ‏דף ט"ז, עמוד ב'‏.
  2. ^ פרשת נח, סעיפים ט"ו-ט"ז.‏
  3. ^ ספר הגלגולים לרבי חיים ויטאל הקדמה כ״ג
  4. ^ תהילים, פרק מ"ו, פסוק ט'