שנת הלימודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט חוצות לקראת פתיחת שנת הלימודים
ShnatHalimudim2.JPG

שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים. במרבית מדינות העולם, תקופה זו נמשכת כעשרה חודשים. בין שנת לימודים אחת לשנייה מפרידה חופשהישראל, חופשה זו מכונה "החופש הגדול"). בסיום החופשה מתחילה שנת לימודים חדשה, כשהתלמיד לרוב נכנס לכיתה גבוהה יותר במסלול הלימודים.

שנת הלימודים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל, שנת הלימודים בבתי הספר אורכת עשרה חודשים. מועד תחילת השנה הוא ה-1 בספטמבר. בבתי הספר העל-יסודיים שנת הלימודים נמשכת עד ה-20 ביוני בשנה הקלנדרית העוקבת, בעוד בבתי הספר היסודיים ובגנים, היא מסתיימת מעט מאוחר יותר, ב-30 ביוני. התקופה שבין סיום שנת לימודים אחת לתחילתה של אחת נוספת, מכונה "חופשת הקיץ", אך יותר ידועה בשפה המדוברת כ"החופש הגדול". עם תום שנת הלימודים נהוג לחלק תעודות.

בשנת הלימודים תשע"ג (2012), החלה השנה ב-27 באוגוסט, במקום ב-1 בספטמבר, מתוך ניסיון לקצר את החופש הגדול‏[1]. שנה לאחר מכן, כאשר במשרד החינוך ישב שר חדש, הוחזר מועד תחילת השנה לתאריך שהיה נהוג עד אז וננקטה דרך אחרת לקיצור תקופת הקיץ בה תלמידי ישראל אינם פועלים במסגרת הלימודים הפורמלית‏[2].

הלימודים בישראל הם חובה מגיל 3 בגן חובה ועד גיל 18 בכיתה י"ב מתוקף חוק לימוד חובה.

באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בישראל, שנת הלימודים האקדמית נפתחת בתחילת חודש נובמבר (לאחר החגים), ונמשכת עד יוני. במוסדות אלו מחולקת התקופה לשני סמסטרים עם הפסקה בת כחודש ביניהם, המנוצלת בעיקר לעריכת בחינות.

במהלך שנת הלימודים יש חופשות כלליות בחגי ישראל ומועדיו: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר ושבועות.

פעמים רבות מלווה פתיחת שנת הלימודים במדינת ישראל באיומי שביתה של ארגוני המורים, כמחאה על תנאי העסקתם, אשר לעתים אף מתממשים.

תחילתה של שנת הלימודים מתאפיינת ברכישת ספרי לימוד ועזרי לימוד, הכרוכה בהוצאות כספיות גדולות. סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי נועד לסייע למשפחות חד-הוריות ולמקבלי הבטחת הכנסה להתמודד עם מעמסה זו, בהבטיחו מענק לימודים למשפחה בעד כל ילד בגיל המתאים בתחילת שנת הלימודים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]