הגליל התחתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגליל

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל[1] בדרום, הכנרת ובקעת הירדן במזרח, הגליל העליון (בקעת בית הכרם) בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב. הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לפני הים, הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (598 מ') בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מ') בחלקו הדרומי.

יחידות נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגליל התחתון ניתן להבחין בשלוש יחידות נוף השונות זו מזו במבנה הגאולוגי:

  • הגליל התחתון המערבי (גבעות אלונים-שפרעם-טבעון)
  • הגליל התחתון המרכזי
  • רמות הגליל התחתון המזרחי


הגליל התחתון המרכזי בנוי מרכסי הרים נמוכים שצורתם מעוגלת הנמשכים ממזרח למערב כאשר ביניהם עמקים רחבים:
(מסודרים מצפון לדרום)

הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות נטויות העולות מכיוון דרום מזרח ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח:

  • שלוחת צבאים
  • רמות יששכר
  • רמת סירין
  • רמת פוריה
  • רמת ארבל

במערב הגליל התחתון מצויות גבעות נמוכות (200-300 מטר) המכוסות ביערות אלונים, במרכז הגליל התחתון השטח הופך הררי יותר ובמזרח שוב מתמתן לכדי גבעות בזלת שטוחות בגבהים של כ־300 מטר מעל פני הים. במזרחו הופכים הרכסים לרמות בזלת נרחבות המשתפלות מצפון מזרח לדרום מערב.

נופו של הגליל התחתון פחות דרמטי מזה של הגליל העליון, אך ירוק ומעודן יותר. חלק נכבד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו בגליל התחתון, ובמיוחד בעמק יזרעאל רחב הידיים ובעמק בית שאן.

קרקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיר: סלע משקע ימי, שנוצר כתוצאה מהצטברות של קונכיות ושל שלדים של בעלי-חיים ימיים על קרקעית הים. את הגיר אפשר למצוא בעיקר במרכזו של הגליל התחתון והוא מרכיב את רוב הקרקעות באזור זה.
  • טרה רוסה חומה: עשירה במינרלים ונמצאת בכמויות גדולות בגליל התחתון. היא מתפתחת על סלעי דולומיט וגיר. הטרה רוסה מהווה בסיס להתפתחות היערות בגליל כי בה יש כמות רבה של מינרליים שנחוצה לעצים.
  • בזלת: סלע המורכב ממגמה שמתפרצת מהרי געש, מתקררת ואז הופכת לסלע קשה ובלתי חדיר. סלע הבזלת מורכב מגרגרים קשים ומקורו במזרח הגליל התחתון שיותר קרוב לאזור הגולן. סלעי הבזלת גם הופכים לקרקע מאוד פוריה.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי התבסס עד שנת 1932 אך ורק על מי מעיינות בתחומי היישובים שהספיקו בצמצום רק לשימוש ביתי ועל כן לא היה ניתן לקיים חקלאות שלחין. בשנת 1932 בוצע בבקעת יבנאל קידוח עמוק ראשון שסיפק מים להשקיה ליבנאל ובית גן. בשנת 1942 הונח צינור מים מן הכנרת אל היישוב, והמושב הרחיב את שטחיו המעובדים, בהתבסס על מקור המים החדש, למרות המחיר היקר יחסית של המים‏[2]. במהלך העשור הראשון למדינת ישראל ניהלו יישובי הגליל התחתון מאבק בלתי פוסק בדרישה שהממשלה תפתור את בעיית המים שלהם. מספר נסיונות לקידוחים מקומיים שבוצעו בשנים אלו נכשלו והדרישה הייתה להביא לאזור מים מהכנרת‏[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגליל התחתון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]