יוסף שריג
 | |
| לידה |
24 במרץ 1944 בית השיטה, המנדט הבריטי |
|---|---|
| נהרג |
10 באוקטובר 1973 (בגיל 29) חושניה, הגולן, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| צאצאים |
אסף שריג |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד פלוגת טנקים | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| תפקידים אזרחיים | |
| משורר, מלחין | |
  | |
יוסף שריג (24 במרץ 1944 – 10 באוקטובר 1973) היה משורר ומלחין ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולסופרת הילדים תקוה, בתם של יוסף ולאה זליגר. אחיו הוא רן שריג, לשעבר סגן מפקד אוגדה 90.
לאחר סיום לימודיו, התגייס לצה"ל וסיים קורס קציני שריון. עם שחרורו מהצבא ב-1966, החל ללמוד מוזיקה בסמינר אורנים. לאחר מכן השתלב במשקו, כשלצד עבודה חקלאית שימש גם כמורה למוזיקה באזור עמק בית שאן.
במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד פלוגת טנקים בגדוד 39 בחטיבה 188 בקרבות רמת הגולן ושם נהרג. לאחר מותו עוטר בעיטור המופת[1], והועלה לדרגת רב-סרן.
שריג היה נשוי לנורית מורן-שריג, והותיר שני בנים. בנו אסף שריג, חבר להקת "איפה הילד", שהיה כבן חמש במות אביו, הלחין לזכרו את השיר "כנפיים, אינך שומע"[2] שכתב אביו, וביצע את השיר "מותי בא לי לפתע"[3], שכתב אביו כחצי שנה לפני מותו.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריג כתב שירה ושירים, פזמונים, מאמרים ומסות והלחין שירים רבים[4]. שיריו נאספו והוצאו לאור תחת השם "עשרים שירים". כנגן אורגן ליווה ועבד עם הגבעטרון, ניגן בתזמורת הקיבוצית כשליוותה את ההצגה "מסיבה של עננים" שהעלו חברי קיבוץ עין גדי, והשתתף באירועי "ניחוחי חציר". המופעים נפתחו בדר"כ בחול המועד פסח במסגרת פסטיבל עין גב, המשיכו לאורך הקיץ בהופעות בכל רחבי הארץ, ונתנו ביטוי ליוצרים ומבצעים בתנועה הקיבוצית. בשנת 1972, לבקשתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק, הועלה המופע לראשונה ב-11 במאי בתיאטרון ירושלים, במסגרת חגיגות יום ירושלים, וכמחווה לעיר וליום חגה. וכך, כשנה וחצי טרם מותו, חיבר שריג את שירו הידוע ביותר "אור וירושלים"[5], בביצועה של להקת הגבעטרון :
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור
לדברי נעמי שמר, סיפור הולדתו של השיר, סופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה. לדבריה, ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את סבתו של יוסף שריג (אם אביו), יוכבד וייספיש, אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן[6]. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.
לחן מוכר אחר הוא לחנו של שריג לשיר "האסופי" (למילים של נתן אלתרמן).
עיטור צבאי והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעל עיטור המופת, אייר תשל"ה מאי 1975, על לחימתו במלחמת יום הכיפורים, כשבכל פעולותיו גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת.
- סמוך למקום נפילתו ברמת הגולן, על שביל הגולן, מדרום לרכס בשנית, הוקמה אנדרטה לזכרו. האנדרטה נקראת "אור וירושלים", לזכר שירו המפורסם.
האנדרטה לזכרו של יוסף שריג ברמת הגולן
הוקרת יצירתו והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירו "מאזנים" נבחר על ידי אנשי העיר ליידן שבהולנד לייצג את ישראל בפרויקט השירים הבינלאומיים, שהם אספו וכתבו אותם על קירות הבתים בשנת 2000, זאת מעדות אלמנתו, נורית מורן-שריג[7]
- ב-2014 הנפיק השירות הבולאי את בול יום הזיכרון בהשראת השיר "שיבה" שכתב שריג[8]. על הבול נכתב ציטוט מן השיר:
לֹא צְמֵאֵי מִלְחָמָה
אֶל הַקְּרָב הָלַכְנוּ
אָהַבְנוּ תָּמִיד אֶת הַבַּיִת,
הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדֶה הַנִּפְתָּח בַּנְּשָׁמָה
- תקליט לזכרו שערכו והפיקו יגאל בוטון ואברהם זיגמן, ב-1976, במסגרת תוכנית הרדיו "ירוק ירוק" (תוכנית האם של "ניחוחי חציר"). בתקליט ששמו "אחי חזר מן השדה" (בהוצאת הד ארצי), 15 לחנים של שריג[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף שריג, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יוסף שריג, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסף שריג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי יוסף שריג בפרויקט בן-יהודה
- שירים של יוסף שריג כולל ביוגרפיה באתר 'שירה עובדת'
- קורות החיים של יוסף שריג, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור המופת שהוענק ליוסף שריג, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- מידע על יוסף שריג בקטלוג הספרייה הלאומית
- אביטל ליברמן, אסף שריג מ"איפה הילד" מספר על אבא שנפל בקרב, באתר nrg, 24 באפריל 2012
- יוסף שריג באתר ההנצחה של קיבוץ בית השיטה
- אברהם זיגמן, בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", באתר ynet, 10 במאי 2021
- סיפור כתיבת השיר "אור בירושלים" וניתוחו
- בני יעקבי, רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר – הסיפור העצוב שמאחורי השיר והמשורר, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 30.11.2017
- רעות ברוש, 'רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר': שיר אהבה לירושלים שראשיתו בלוויה, בבלוג "עונג שבת", 11 במאי 2018
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רס"ן יוסף שריג ז"ל, באתר www.gvura.org
- ^ [כְּנָפַיִם, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ? / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה], באתר benyehuda.org
- ^ [מותי בא לי פתע / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה], באתר benyehuda.org
- ^ יוסף שריג - תוכן עניינים - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ 1 2 בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", באתר ynet, 10 במאי 2021
- ^ דבריה של שמר בתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך", אשר שודרה במאי 1992 בערוץ 1
- ^ מאזנים / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשע"ד, באתר התאחדות בולאי ישראל.
- רבי-סרנים בצה"ל
- חללי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- מעוטרי עיטור המופת במלחמת יום הכיפורים
- מלחינים ישראלים
- משוררים ישראלים
- משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן
- מורים למוזיקה בישראל
- בית השיטה: אישים
- בוגרי אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
- אישים הקבורים בבית השיטה
- ישראלים שנולדו ב-1944
- ישראלים שנפטרו ב-1973
- מפקדי פלוגות במלחמת יום הכיפורים
- חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים