קשת בענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשת בענן וצבעיה
Rainbow formation.png
קשת כפולה באלסקה.

קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה.

בעזרת מקור אור מלאכותי ניתן ליצור קשת בצורת מעגל שלם, אולם אדם הניצב על פני כדור הארץ וצופה בקשת שמקור האור שלה הוא השמש או הירח, יראה אותה תמיד בצורה של חלק ממעגל, כלומר קשת גאומטרית.

הקשת מורכבת מצבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם. נהוג לחלק את הספקטרום הרציף של הקשת לצבעים בדידים הקרויים "צבעי הקשת". החלוקה היא תלוית תרבות ואיננה אחידה בכל העולם. הצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ואילו הצבע הסגול נמצא בצידה הפנימי.

מקומות בהם מופיעה קשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת ברסס ובערפל של מפלי טקקאו, קנדה.

מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח[1] או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי הניאגרה למשל ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.

טיפות המים עשויות להיות טיפות גשם או טיפות מים אחרות שמתפזרות באוויר ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.

הסבר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת נגרמת כתוצאה מנפיצה (דיספרסיה) של אור שמש כאשר הוא נשבר בחדירה וביציאה מטיפות מים כדוריות בקירוב.

שבירה, נפיצה והחזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן אור, שפוגעת בטיפה, נשברת בכניסה אליה, מוחזרת מהמשטח האחורי ונשברת ביציאה. בנוסף לשבירה היא עוברת נפיצה, כלומר אור בעל אורך גל מסוים נשבר בזווית מסוימת בהתאם למקדם השבירה המתאים לו, ואור לבן המורכב מתערובת של אורכי גל שונים מופרד לספקטרום שלו. בסופו של דבר, חלק מהאור מוחזר מהטיפה בזוויות שונות שלעולם אינן עולות על '42°18 עבור אור אדום ו־'40°24 עבור אור סגול.

למעשה, זוויות מרביות אלו מגדירות גם את הכיוון שבו מרוכז רוב האור המוחזר מהטיפות, וזאת הסיבה לצורת הקשת - האור האדום בקשת נמצא בזווית של '42°18 סביב הנקודה המנוגדת לשמש שנמצאת לרוב מתחת לאופק, והאור הכחול נמצא כשתי מעלות נמוך יותר. שאר האור המוחזר בזוויות נמוכות יותר גורם להארת העיגול המוגבל על ידי הקשת. כלומר, חלק השמים שנמצא פנימה לקשת מואר יותר מחלק השמים שנמצא מחוץ לקשת, והאור בעיגול זה מהווה תערובת של כל צבעי השמש ולכן צבעו לבן.

האור אינו עובר החזרה גמורה במשטח האחורי של הטיפה וכמות מסוימת של אור אינה מוחזרת מהמשטח אלא נשברת וממשיכה הלאה - אור זה אינו תורם ליצירת הקשת. לאור זה, הבוקע מחלקה האחורי של הטיפה, אין זווית בה הוא מגיע לעוצמה מקסימלית, והצבעים מתערבבים יחד ואינם יוצרים קשת.

קרני אור נכנסות לטיפת גשם מכיוון אחד (באופן טיפוסי, בקו ישר מהשמש), נשברות בכניסה, מוחזרות מחלקה האחורי של הטיפה, ונשברות שוב ביציאה כשהן יוצאות מן הטיפה. האור היוצא מן הטיפה מתפרש על פני זווית רחבה, עם מקסימום בסביבות 40°–42° בהתאם לאורך הגל.
תופעת הנפיצה של אור לבן למספר צבעים שמתרחשת בשבירת האור בעת הכניסה לטיפת המים ובעת היציאה ממנה אחראית לזווית מקסימלית שונה עבור כל אחד מהצבעים וליצירת קשת צבעונית.

מיקומה של הקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לראות קשת יש לעמוד בין השמש ובין הגשם ולהסתכל לכיוון הגשם. הקשת הראשית ממוקמת בזווית מעט גדולה מ־40 מעלות סביב הנקודה ההפוכה לכיוון השמש (נקודה אנטיסולרית). נקודה זו נמצאת בדרך כלל מתחת לאופק ולכן הקשת הנראית קטנה מחצי מעגל. אם עומדים על הר אז ניתן לראות קשת גדולה מחצי מעגל, וממטוס ניתן לראות אפילו מעגל שלם. אם השמש גבוהה מדי בשמים אז הקשת כלל לא תיראה, ולכן השעות הטובות יותר לצפייה בקשת הן שעות הבוקר לאחר הזריחה או שעות הערב לפני השקיעה.

הזווית הגדולה של הקשת מקשה על צילום שלה בתמונה אחת - תמונה כזו דורשת מפתח זוויתי של 84°. עבור מצלמה עם סרט של 35 מ"מ, יהיה צורך בעדשה בעלת אורך מוקד קצר במיוחד - 19 מ"מ או פחות, בעוד שלרוב הצלמים יש רק עדשות רחבות של 28 מ"מ.

קשתות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשתות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים מופיעה קשת שנייה, עמומה יותר, מחוץ לקשת הראשית. קשת זו נוצרת באמצעות החזרה כפולה בתוך הטיפה, והצבעים שלה מופיעים בזווית של 50°–53°, הזווית המינימלית של האור המוחזר פעמיים, והזווית בה מתרכז רוב רובו של אור זה. כתוצאה מן ההחזרה השנייה, צבעי הקשת המשנית מהופכים בסדרם ביחס לצבעי הקשת הראשית: כחול בחוץ ואדום בפנים.

האזור הכהה של השמים הבלתי מוארים בין הקשת הראשונית והמשנית נקרא רצועת אלכסנדר, על שם אלכסנדר מאפרודיזיאס אשר היה הראשון לתאר את התופעה. כאמור, הזווית של הקשת השנייה היא הזווית המינימלית של האור שמוחזר פעמיים, ולכן חלק השמים שמחוץ לקשת השנייה מואר על ידי תערובת של כל הצבעים, כלומר אור לבן.

חלק מהאור מוחזר פעמיים בתוך הטיפה לפני יציאתו אל עין הצופה. כאשר האור בהיר מאד, ניתן לראות את התופעה כקשת שנייה, המגיעה לשיא בהירותה בזווית של 50°–53°.
קשת כפולה. ניתן להבחין בצבעים ההפוכים בקשת השנייה (החיצונית), וברצועת אלכסנדר הכהה שביניהן.

במקרים נדירים ניתן לחזות בקשת שלישית. מספר צופים דיווחו גם על ראייתה של קשת רביעית, עמומה ובלתי יציבה. בנוסף להיותן חלשות משום שבכל החזרה חלק מהאור נשבר ויוצא מהטיפה, קשתות אלה מופיעות בכיוון השמש והדבר מקשה על הצפייה בהן.

קשתות סופרנומרריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מוגבר ניגודיות של קשת ראשית, עם קשתות נוספות בירוק וסגול בתוכה. התמונה מהווה חלק מצילום של קשת סופרנומררית.
קשת ראשית ומשנית, ובנוסף גם קשת ראשית משוקפת וקשת שיקוף, שבה ניתן להבחין אך בקושי.

לעתים ניתן לחזות בתופעת קשת מרהיבה נוספת: מספר קשתות קלושות בחלקה הפנימי של הקשת הראשית, ולעתים נדירות מאוד גם בחלקה הפנימי של הקשת המשנית. קשתות אלו מופרדות במעט מן הקשתות העיקריות, ויש להן רצועות בצבעי פסטל שאינם מתאימים לתבנית הרגילה. קשתות אלו מכונות קשתות סופרנומרריות (בנות קשת). לא ניתן להסביר את קיומן באמצעות אופטיקה גאומטרית קלאסית.

הקשתות הסופרנומרריות נגרמות כתוצאה מהתאבכות בין קרני אור הנעות במסלולים שונים מעט באורכם בתוך הטיפות. חלק מהקרניים נמצאות באותו מופע, מחזקות זו את זו ויוצרות רצועה בוהקת. אחרות נמצאות במופעים מנוגדים, יוצרות התאבכות הורסת ומבטלות זו את זו, ובכך יוצרות פער (רצועה בה אין אור). מכיוון שזוויות השבירה שונות עבור אור בצבעים שונים, תבנית ההתאבכות תלויה בצבע. לכן כל רצועה בוהקת נבדלת בצבעה, ויוצרת קשת בזעיר אנפין.

הקשתות הסופרנומרריות רחבות יותר כאשר טיפות המים קטנות יותר. במקרה זה הן גם ברורות למדי ויש סיכוי רב יותר להבחין בהן. מבחינה היסטורית, עצם קיומן של קשתות סופרנומרריות היווה אינדיקציה ראשונית לטבעו הגלי של האור.

קשת שיקוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגזרת אחרת של קשת נוצרת כאשר אור מוחזר מגוף מים. כאשר אור שמש משוקף ממים טרם הגיעו לטיפות גשם, נוצרת קשת שיקוף. לקשתות אלו יש אותם קצוות כמו לקשת רגילה, אך הן מתפרסות על פני זווית גדולה הרבה יותר, כאשר כל הקשת גלויה. ניתן לראות קשתות שיקוף ראשיות ומשניות.

קשת משוקפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת משוקפת נוצרת כאשר אור שהוחזר קודם בתוך טיפות, משוקף לאחר מכן מגוף מים שטוח או מחול רטוב, בטרם הגיעו לצופה. קשת משוקפת אינה בבואה של הקשת העיקרית, אלא מוסטת ממנה במידה התלויה בגובהה של השמש.

הילת הטייס והילות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילת הטייס כפי שצולמה ממטוס נוסעים. ניתן להבחין בקשת כפולה, כלומר שני מעגלים קונצנטריים. כיוון שצילו של הצלם נמצא במרכז המדויק של המעגלים, ניתן להסיק שהתמונה צולמה בידי נוסע שישב בצדו השמאלי של המטוס, מעט לפני הכנף.

כאשר האוויר מכיל טיפות מים זעירות בכיוון ההפוך מן השמש לגבי מטוס או מסוק, נוסעי המטוס וטייסיו רואים לפעמים קשת בענן. משום שאין שום דבר שיפריע לקשת, היא מופיעה כמעגל שלם, כשצילו של המטוס נמצא במרכזה. תופעה זו מכונה "הילת הטייס"‏[2]. תופעה דומה יכולה להתרחש גם על פני הקרקע בתנאים גאוגרפיים (למשל כשנמצאים בפסגת הר או בראש בניין גבוה) או אטמוספיריים מיוחדים.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הילות בוויקישיתוף

היסטוריה של מדע הקשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חושבים כי האסטרונום הפרסי קוטב אל־דין אל־שירזי היה הראשון שנתן הסבר מדויק דיו לתופעת הקשת. ידוע כי גם תאודוריק מפריברג נתן הסבר תאורטי לקשת בשנת 1307. הוא גרס כי "כאשר אור שמש נופל על טיפות לחות בודדות, הקרניים נשברות פעמיים (בכניסה וביציאה) ומחזרות פעם אחת (בגב הטיפה), בטרם הגיען אל עין הצופה" (ציטוט מ־David C, Lindberg, Roger Bacon's Theory of the Rainbow: Progress or Regress?, Isis, Vol. 57, no. 2, p. 236).

ב־1637 פיתח דקארט הסבר זה הלאה. ביודעו שגודל הטיפות לא שינה את הקשת הנצפית, הוא ערך ניסויים בהעברת אור דרך כדור זכוכית גדול, מלא במים. ממדידת הזוויות בהן הגיחו קרני האור, הסיק כי הקשת הראשית נוצרת כתוצאה מהחזרה בודדת בתוך הטיפה, וכי ניתן ליצור את הקשת המשנית באמצעות שתי החזרות פנימיות. הוא הצליח לגבות טענה זו באמצעות פיתוח של חוק השבירה (אחרי סנל, אך באופן בלתי תלוי) וחישוב נכון של הזוויות של שתי הקשתות. עם זאת, הוא לא הצליח להסביר את הצבעים.

אייזק ניוטון היה הראשון להראות כי אור לבן מורכב מאור בכל צבעי הקשת, אשר מנסרת זכוכית יכולה לפצל לספקטרום הצבעים המלא. הוא אף הראה כי אור אדום נשבר פחות מאור כחול. גילוי זה הוביל להסבר המדעי הראשון של מאפייניה העיקריים של הקשת.

הקשת בתרבות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגמה מופשטת של קשת בענן

במיתולוגיה ובדתות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקשת, כתופעה מרהיבת עין שלא היה לה הסבר עד למאות השנים האחרונות, יש מקום של כבוד באגדות ובמיתוסים.

קשת ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הקשת בענן מוזכרת לראשונה בתנ"ך בספר בראשית, כסמל לברית שכרת אלוהים עם בני האדם לאחר המבול בימי נח, שבה נשבע כי לא יביא עוד מבול על הארץ:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.

– בראשית ט יב-יז

הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלה מסביר כי אין הכרח לפרש שהקשת היא בריאה שנתחדשה לאחר המבול: הוא מעמיד את הדיבור "את קשתי נתתי בענן" כנגד "זאת אות הברית אשר אני נותן", ומבאר כי הקשת התקיימה כתופעת טבע מימי בראשית, והחידוש באותו מעמד הוא קביעתה כ"אות הברית" שכרת האל עם האנושות. הקשת ההפוכה ונטולת המיתר מבטאת באופן סמלי כוונות שלום. הרבי מליובאוויטש לעומת זאת, מסביר שהמבול זיכך את חומר העולם, וקודם המבול לא התאפשרה חדירת אור השמש בעננים והיווצרות הקשת‏[3].

רבי יהושע בן לוי, בתחילת תקופת האמוראים, אמר שהרואה את הקשת בענן חייב ליפול על פניו כיוון שמראה כבוד האל מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל כקשת בענן. חכמי ארץ ישראל התנגדו למנהג הזה, שהתפרש בעיניהם כסגידה לקשת, וקבעו שבמקום להשתחוות, רואה הקשת יברך ברכה קבועה.[4] להלכה נקבע נוסח הברכה הנאמרת כאשר רואים את הקשת להיות: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". הברכה אמורה להזכיר את הבטחת אלוהים לאי-הישנותו של המבול ולברית שכרת עם נח בצאתו מהתיבה.

התלמוד הבבלי פוסק ש"המסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם", בשל הקשר שלו למעשה המרכבה, אך יש המפרשים שמדובר בחלק מסודות התורה ולא בקשת ממשית. הגמרא משבחת מספר תנאים, ואומרת שההוכחה לגדלותם בתורה והחשיבות שלהם לדור כולו היא העובדה שבכל ימיהם לא נראתה קשת בענן. כאשר נראית הקשת, משמעות הדבר היא, שהיה ראוי לעולם שיבוא מבול אך בזכות הברית שכרת הקב"ה עם נח הוא לא מביא כעת מבול לעולם. אותם תנאים היו כל כך משמעותיים לדורם, שבזכותם העולם היה ראוי להמשיך להתקיים. בקבלה הקשת מסמלת את גלות השכינה בין הקליפות. בתורת החסידות מוסבר שהקשת מסמלת את "העולם חדש" לאחר המבול, עולם מזוכך יותר, שקרני השמש יכולים לחדור דרך מעבה העננים (כלומר שהאור יכול להעיד על המקורו - השמש), ובכך מקבילים לתכלית בריאת התחתונים, היכולת החדשה באדם לגלות את מקורו - הבורא.

באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצה הקשת
קשת כפולה בנוף. ציור שמן מאת פטר פאול רובנס.

נעשה שימוש בקשתות גם בהקשרים עדכניים יותר, כמו בשיר מעבר לקשת במחזמר הקוסם מארץ עוץ. בשיר "My Heart Leaps Up When I Behold The Rainbow" משנת 1802, וויליאם וורדסוורת' מצהיר:

לבי מזנק כשאני חוזה
בקשת בשמים:
כך היה זה כשהחלו חיי;
כך זה כעת, כשאני גבר;
יהא זה כך כשאזקין,
או תנוני ואמות!
My heart leaps up when I behold
A rainbow in the sky:
So was it when my life began;
So is it now I am a man;
So be it when I shall grow old,
Or let me die!…

לעומת זאת, אומרים כי ההבנה הניוטונית של הקשת גרמה לג'ון קיטס לקונן בשירו "Lamia" בשנת 1820:

הלא יפרחו כל הכשפים -
למגעה של פילוסופיה קרה?
היה הייתה קשת נוראה בשמים:
אנו יודעים את אריגתה, את מרקמה; היא נתונה
בקטלוג המשעמם של הדברים הרגילים.
פילוסופיה תקצוץ כנפי מלאך,
תכבוש כל מסתורין בחוק ושיטה,
תרוקן את האוויר רדוף הרוחות, ואת המכרה מלא הגמדים -
תפרום קשת...
Do not all charms fly
At the mere touch of cold philosophy?
There was an awful rainbow once in heaven:
We know her woof, her texture; she is given
In the dull catalogue of common things.
Philosophy will clip an Angel's wings,
Conquer all mysteries by rule and line,
Empty the haunted air, and gnomed mine –
Unweave a rainbow...

בניגוד לכך, ריצ'רד דוקינס, בדברו על ספרו "Unweaving the Rainbow: Science, Delusion and the Appetite for Wonder" ("לפרום את הקשת בענן: מדע, הזיה ותיאבון לקסם"), אמר:

"הכותרת שלי היא לפי קיטס, אשר האמין כי ניוטון השמיד את כל השירה שבקשת והורידה למדרגת צבעים במנסרה. קיטס לא יכול היה לשגות יותר, ומטרתי היא להנחות את כל אלה המתפתים להשקפות דומות לכיוון המסקנה ההפוכה. המדע הוא, או ראוי שיהיה, ההשראה לשירה דגולה."

לאה גולדברג

בשמיים ראיתי קשת,

היא עמדה ממש מול הרחוב

ורציתי אליה לגשת

ולראות אותה מקרוב.

והתחלתי ללכת, ללכת,

ועליתי על ראש גיבעה.

אך ככל שהרחקתי לכת

הקשת לא קרבה:

היא עמדה במרום רקיע

כמצוירת על עננה,

אז ידעתי שלא אגיע

ושלחתי אליה יונה.

עופי, עופי, יפת כנפיים!

עופי, עופי אל המרום,

אל הקשת אשר בשמיים

ומיסרי לה בירכת שלום.

בשמיים יונה וקשת,

בשמיים הדרך פתוחה

וטיפות ראשונות של גשם

מבשרות שנת שלום וברכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Greenler, Rainbows, Halos, and Glories, (1980) ISBN 0-521-38865-1
  • Raymond L. Lee and Alastair B. Fraser, The Rainbow Bridge: Rainbows in Art, Myth and Science, (2001) Penn. State University Press and SPIE Press ISBN 0-271-01977-8
  • David K. Lynch & William Livingston, "Color and Light in Nature", 2nd edition (2001) ISBN 0-521-77504-3
  • M.G.J. Minnaert, "Light and Color in the Outdoors", 1995 ISBN 0-387-97935-2
  • M. Minnaert, "The Nature of Light and Color in the Open Air", 1973 ISBN 0-486-20196-1
  • Naylor, John, "Out of the Blue", 2002, ISBN 0-521-80925-8
  • Nussenzveig, H. Moyses, “The Theory of the Rainbow,” Scientific American 236 (1977), 116

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קשת בענן מאור הירח: תמונות והסברים באתר Atmospheric Optics
  2. ^ מאמר עם צילומים של הילת הטייס בפורום הצילום d-spot
  3. ^ ".. עניין הקשת שנתחדש אחר המבול דווקא. דלפני המבול הי'ה העולם בלתי מזוכך, ולכן היו העננים באופן שאין אור השמש יכול לחדור אותם כדי שיראו אותו על ידם, ולכן לא הי'ה אפשר שיהיו גוני הקשת, משא"כ אחר המבול, שעל ידו נזדכך העולם, נעשו העננים קלים יותר, באופן שאור השמש יכול להיות נראה על ידם בגווני הקשת" רבי מנחם מענדל שניאורסון, ‏תורת מנחם התוועדויות, שיחת שבת פרשת נח תשמ"ג, באתר HebrewBooks
  4. ^ תלמוד בבלי, ברכות נ"ט ע"א
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg