לדלג לתוכן

יששכר מאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:


==קורות חייו==
==קורות חייו==
נולד ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] ליעקב מאיר ולאה לבית [[משפחת אוירבך|אוירבך]], וב-[[1938]] עלה ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. בשנת [[1941]] החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקוה]] ובשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה ב[[ישיבת פוניבז']]. מצעירותו סבל מ[[סוכרת]]. לאחר נישואיו נתמנה למגיד שיעור ב[[ישיבת עץ חיים (שווייץ)|ישיבת עץ חיים]] ב[[שווייץ]]. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם ייסד [[ישיבה גבוהה]] ו[[סמינר חרדי לבנות]], ולאחר מכן עבר ל[[טנג'יר]]. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו{{הערה|1=[http://www.netivot.muni.il/TextPage.aspx?ID=291 הלוויית המונים למרן ראש הישיבה זצ"ל בנתיבות], אתר העיר נתיבות}}.
נולד ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] ליעקב מאיר ולאה לבית [[משפחת אוירבך|אוירבך]], וב-[[1938]] עלה ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. בשנת [[1941]] החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקוה]] ובשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה ב[[ישיבת פוניבז']]. מצעירותו סבל מ[[סוכרת]]. לאחר נישואיו ליהודית, נתמנה למגיד שיעור ב[[ישיבת עץ חיים (שווייץ)|ישיבת עץ חיים]] ב[[שווייץ]]. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם ייסד [[ישיבה גבוהה]] ו[[סמינר חרדי לבנות]], ולאחר מכן עבר ל[[טנג'יר]]. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו{{הערה|1=[http://www.netivot.muni.il/TextPage.aspx?ID=291 הלוויית המונים למרן ראש הישיבה זצ"ל בנתיבות], אתר העיר נתיבות}}.


כיהן כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]]. לאחר כשנתיים, בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"{{הערה|1=הרב נסים כהן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25470&pgnum=8 הרה"ג רפאל כדיר צבאן שליט"א], בתוך מנשה הלוי (עורך), קול סיני, כסלו תשכ"ג}}{{הערה|{{מעריב||תונח אבן פינה ל"ישיבת הנגב"|1964/06/24|01400}}}}. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 [[דונם]] ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים, ואחר כך [[תלמוד תורה]] לבנים ו[[בית ספר]] ו[[סמינר בית יעקב|סמינר]] לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.
כיהן כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]]. לאחר כשנתיים, בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"{{הערה|1=הרב נסים כהן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25470&pgnum=8 הרה"ג רפאל כדיר צבאן שליט"א], בתוך מנשה הלוי (עורך), קול סיני, כסלו תשכ"ג}}{{הערה|{{מעריב||תונח אבן פינה ל"ישיבת הנגב"|1964/06/24|01400}}}}. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 [[דונם]] ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים, ואחר כך [[תלמוד תורה]] לבנים ו[[בית ספר]] ו[[סמינר בית יעקב|סמינר]] לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.
שורה 43: שורה 43:
לאחר פטירתו נזנחו ישיבת "הנגב" בנתיבות, ו"נר זרח" בזרועה, והרב [[אהרן לייב שטיינמן]] פעל לחזקן. שמה של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר". ו"נר זרח" עברה למושב [[עוצם]].
לאחר פטירתו נזנחו ישיבת "הנגב" בנתיבות, ו"נר זרח" בזרועה, והרב [[אהרן לייב שטיינמן]] פעל לחזקן. שמה של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר". ו"נר זרח" עברה למושב [[עוצם]].


בנתיבות הוקמה 'קריית שכר שכיר', לזכרו. [[קובץ:הרב ראובן יוסף גרשנוביץ והרב יששכר מאיר.jpg|ממוזער|הרב יששכר מאיר (משמאל) בהיכל ישיבת 'הנגב', עם ראש הישיבה הנוסף, הרב [[ראובן יוסף גרשונוביץ|ראובן יוסף גרשנוביץ]]]]
== ספריו ==
== ספריו ==
* '''שכר שכיר''' - ביאורים על ה[[תורה]], הוצאת ישיבת הנגב ('''חלק א''' ו'''חלק ב''', [[1997]]; '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62692 חלק ג]''' - על [[ויקרא]] ו[[במדבר]], [[ה'תש"ס]], ב[[אוצר החכמה]]).
* '''שכר שכיר''' - ביאורים על ה[[תורה]], הוצאת ישיבת הנגב ('''חלק א''' ו'''חלק ב''', [[1997]]; '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62692 חלק ג]''' - על [[ויקרא]] ו[[במדבר]], [[ה'תש"ס]], ב[[אוצר החכמה]]).
* '''שכר שכיר''' - בביאור סוגיות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], הוצאת ישיבת הנגב ('''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62660& חלק א]''', [[ה'תשנ"ב]]; '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62727 חלק ב]''', [[ה'תשס"ד]], באוצר החכמה).
* '''שכר שכיר''' - בביאור סוגיות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], הוצאת ישיבת הנגב ('''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62660& חלק א]''', [[ה'תשנ"ב]]; '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?62727 חלק ב]''', [[ה'תשס"ד]], באוצר החכמה).

[[קובץ:הרב ראובן יוסף גרשנוביץ והרב יששכר מאיר.jpg|ממוזער|הרב יששכר מאיר (משמאל) בהיכל ישיבת 'הנגב', עם ראש הישיבה הנוסף, הרב [[ראובן יוסף גרשונוביץ|ראובן יוסף גרשנוביץ]]]]
== משפחתו ==
לרב מאיר ולאשתו לא היו ילדים. היו לו שלוש אחיות, ואחד מאחייניו הוא [[חנניה צ'ולק]].


==מתלמידיו==
==מתלמידיו==
שורה 68: שורה 71:
* [http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=3459 הגאון רבי יששכר מאיר הגיע הערב לאשדוד]
* [http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=3459 הגאון רבי יששכר מאיר הגיע הערב לאשדוד]
* [http://www.netivot.muni.il/TextPage.aspx?ID=142#meir הרה"ג יששכר מאיר - תואר יקיר העיר בתחום דור המייסדים וראשוני העיר], אתר העיר נתיבות
* [http://www.netivot.muni.il/TextPage.aspx?ID=142#meir הרה"ג יששכר מאיר - תואר יקיר העיר בתחום דור המייסדים וראשוני העיר], אתר העיר נתיבות
* {{בחדרי חרדים|יוסי כץ|הראש ישיבה איננו • פרויקט מצולם|23029}}
* {{כיכר השבת||כך הקים הגר"י מאיר זצ"ל אימפריה של תורה|הרב-יששכר-מאיר-2}} {{וידאו}}
* {{בשבע|הרצל קוסאשוילי|הרב יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת הנגב הובא למנוחות|10187}}
* {{בשבע|הרצל קוסאשוילי|הרב יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת הנגב הובא למנוחות|10187}}
* {{וידאו}} [http://www.beinenu.com/faceted_search/results/%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8%20%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 משיעורי הרב יששכר מאיר], לצפיה באתר "[http://www.beinenu.com בינינו]"
* [http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Path=Hebrew%7CHKnasim%7CHespedim%7C%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8&Order=New2Old הספדים על הרב יששכר מאיר], באתר [[קול הלשון]]
* [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3460 הגאון הגדול ר' יששכר מאיר זצוק"ל, מקים עולה של תורה], בפורום באתר אוצר החכמה
* [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3460 הגאון הגדול ר' יששכר מאיר זצוק"ל, מקים עולה של תורה], בפורום באתר אוצר החכמה
* [http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Path=Hebrew%7CHKnasim%7CHespedim%7C%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8&Order=New2Old הספדים על הרב יששכר מאיר], באתר [[קול הלשון]]
* [http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=851&ArticleID=8363 הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל], באתר שטייגען
* פנינה פויפר, [http://www.aguda-achat.org.il/articles/4294/ פירורים מדמותו המאירה של רב יששכר מאיר], באתר אגודה אחת

=== תמונות ===
* {{בחדרי חרדים|יוסי כץ|הראש ישיבה איננו • פרויקט מצולם|23029}}
* בני סגל, [http://www.kikar.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-3.html דרכו האחרונה: אלפים מלווים את הגר"י מאיר], ו-[http://www.kikar.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-4.html המסע האחרון: רבבות מחו דמעה בקבורת ´אבי הנגב'], אתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]], כ"ו בטבת ה'תשע"א, 02.01.11,
* יוני גבאי, [http://www.kikar.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-1.html חיים של תורה: הגר"י מאיר זצ"ל, תמונות נדירות מחייו] | אתר כיכר השבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א. 01.01.11

=== סרטונים ===
* {{וידאו}} {{כיכר השבת||כך הקים הגר"י מאיר זצ"ל אימפריה של תורה|הרב-יששכר-מאיר-2}}
* {{וידאו}} [http://beinenu.com/faceted_search/results/%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8%20%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%20field_rabbi4lesson%3A6090 משיעורי הרב יששכר מאיר], לצפייה באתר "[http://www.beinenu.com בינינו]"
*


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־03:15, 3 בספטמבר 2017

תבנית:רב

הרב יששכר מאיר (א' באדר א' ה'תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 - כ"ה בטבת ה'תשע"א, 31 בדצמבר 2010) היה מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות.

קורות חייו

נולד בהמבורג שבגרמניה ליעקב מאיר ולאה לבית אוירבך, וב-1938 עלה לארץ ישראל. בשנת 1941 החל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה ובשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. מצעירותו סבל מסוכרת. לאחר נישואיו ליהודית, נתמנה למגיד שיעור בישיבת עץ חיים בשווייץ. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, לעיר קזבלנקה שבמרוקו, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות, ולאחר מכן עבר לטנג'יר. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו[1].

כיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר כשנתיים, בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"[2][3]. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 דונם ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים, ואחר כך תלמוד תורה לבנים ובית ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.

בשנים הראשונות (שנות ה-60, ה-70 וה80) הגיעו לישיבה צעירים רבים מהזרם הדתי לאומי. יחד עמו כיהנו בישיבה בעשורים אלה הרבנים: רפאל יונה טיקוצינסקי, יונה ברוורמן, שמחה שיף, שלמה פישר, חיים פרידלנדר, ואריה לייב לוי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה ליטאית מובהקת. בשנות ה-90 קלטה הישיבה עשרות נערים תושבי אזור צ'רנוביל, לאחר האסון, והותאמו תוכניות לימודים מיוחדות עבורם. עם השנים התמעטו התלמידים בישיבה ומצבה הכלכלי הורע.

הישיבה ומוסדותיה סייעו לפיתוח הקהילות החרדיות בדרום, והרב מאיר היה למנהיג הקהילה החרדית בנתיבות. הרב מאיר קידם פרויקטים שונים שכללו הבאת חרדים לנגב. כמו כן פעל לקירוב תושבי האזור לתורה ולשמירת מצוות. לאחר מלחמת ששת הימים פרסם הרב מאיר מכתב בעיתון דבר, ובו כתב:

”עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויציאתנו מאפלה לאורה. לכן הבה נתקרב לדעת ה' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני, מזמין, איפוא, בזה כל אחד לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני וכן הנני מוכן לשלוח את בני התורה שלנו לארגן בכל מקום שנידרש שיעורים בתורתנו.”[4]

בשנת 2005 הקים הרב מאיר את ישיבת 'היכל אליהו' בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה[5]. בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[6]. תוכניות נוספות שלו להקמת ישיבות לא יצאו אל הפועל[7].

בשנת 2009 רכש שטח של כ-50 דונם ליד היישוב מבועים במטרה להקים עליו שכונה חרדית. מיזם נוסף שקידם הוא כסיף, המתוכננת כעיר חרדית[8].

הרב מאיר נפטר בליל שבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א (2010). בהלוויתו בנתיבות השתתפו רבבות[9].

לאחר פטירתו נזנחו ישיבת "הנגב" בנתיבות, ו"נר זרח" בזרועה, והרב אהרן לייב שטיינמן פעל לחזקן. שמה של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר". ו"נר זרח" עברה למושב עוצם.

בנתיבות הוקמה 'קריית שכר שכיר', לזכרו.

הרב יששכר מאיר (משמאל) בהיכל ישיבת 'הנגב', עם ראש הישיבה הנוסף, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ

ספריו

משפחתו

לרב מאיר ולאשתו לא היו ילדים. היו לו שלוש אחיות, ואחד מאחייניו הוא חנניה צ'ולק.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • משה סופר, מאיר עיני חכמים, ביוגרפיה מלווה בתמונות ומסמכים, תשע"א
  • אחרי במדבר, ביוגרפיה, ניסן התשע"ב

קישורים חיצוניים

תמונות

סרטונים

הערות שוליים