שטעטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:18, 2 ביוני 2008

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין, מזרח פולין (כיום אוקראינה). צולם בסביבות 1900.

שטעטל (ביידיש: עיירה; מבוטא שְטֶטְל או שְטֵייטְל), או העיירה היהודית, היא צורת הישיבה הטיפוסית של היהודים בארצות מזרח אירופה (שהיו, בשלב זה או אחר, בשטחי פולין ההיסטורית לפני חלוקתה) עד מלחמת העולם השנייה.

במשך מאות שנים, עד למאה ה-20, היו פזורות בכל רחבי מזרח אירופה עיירות יהודיות, שמעל מחצית מתושביהן היו יהודים. באותן עיירות חיו בין מאות אחדות לאלפים בודדים של יהודים, השפה המדוברת הייתה בדרך-כלל יידיש, היו במקום בתי ספר יהודיים, ומהלך החיים בעיירה נהג סביב עולם התרבות היהודי-דתי. זו תופעה חברתית ייחודית, המהווה כיום את אחד הסמלים ליהדות מזרח אירופה, שנכחדה מהעולם.

מקור המונח

המילה שטעטל ביידיש היא צורת הקטנה של המילה "שטאָט" (מבוטא: שְטוֹט), עיר (בגרמנית: Stadt), ופירושה עיירה או עיר קטנה. עיר גדולה יותר הייתה מכונה כאמור "שטָאט", וכפר קטן יותר - דאָרף (מבוטא: דוֹרְף). ברבות השנים השתרש השימוש במונח לייחוד של עיירה המיושבת בעיקר ביהודים. צורת הריבוי של "שטעטל" ביידיש היא "שטעטלאך" או "שטעטלך" (אולם משאומצה המילה בעברית, אפשר לשמוע בפי דוברי עברית: "שטטלים").

תפוצה

השטעטל הייתה תופעה רווחת בעיקר בשטחי פולין ההיסטורית (לפני חלוקת פולין) - המכסה חלק נרחב ממזרח אירופה, בהם התיישבו יהודים רבים למן ימי הביניים - ובסביבתה הקרובה. השטעטלך נוצרו עקב מדיניות השלטון לעודד את ישיבת היהודים באזורי ספר ושטחים נידחים לצורך פיתוח כלכלתם ואיכלוסם. זאת בצד איסור, מחד גיסא, על היהודים להתיישב בערים הגדולות - ומאידך גיסא, מניעתם מלהיות בעלי אדמות (למעט באזורים מוגדרים). במאה ה-18 כבר היה מספר עצום של עיירות יהודיות בשטחי מזרח אירופה, מהן מאות בפולין עצמה.

בעקבות חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 עברו מרבית השטחים הזרועים בשטעטלים לשליטת האימפריה הרוסית. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטון הצארים כתחום המושב, והיו האזורים היחידים ברחבי האימפריה בהם הורשו יהודים לחיות.

מרבית השטעטלך נמצאו בשטחים המהווים היום את מדינות פולין, אוקראינה, בלארוס, ליטא ולטביה, וגם בשטחי רומניה והונגריה שהיו בשעתם חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית.

החיים בשטעטל

השטעטל הטיפוסית מנתה כמה מאות עד אלפים בודדים של תושבים, והייתה מיושבת בכמחציתה או אף למעלה מכך ביהודים – בעלי מלאכה, סוחרים וחנוונים. על פי רוב התקיימו יחסי שכנות סבירים עם הגויים מבין תושבי העיירה ומהכפרים באזור, שלא הושתתו על אהבה רבה כמו על תלות כלכלית הדדית. בשל מרחק הכפרים מהערים והעדר אמצעי תחבורה, שימשה השטעטל לכפריי-הסביבה חוליה מקשרת ומתווכת בין הכפרים ובין עיר המחוז. פעם או פעמיים בשבוע, בימי השוק, נהגו הכפריים להגיע לעיירה, שם יכלו למכור את תוצרתם, לרכוש מצרכים ולתקן את כלי מלאכתם. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של השטעטל - לב העיירה - וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור.

עם זאת, היות העיירות קהילות נתונות בלב אוכלוסייה אנטישמית הביאה לעתים קרובות לעוינות ולאלימות מצד האוכלוסייה השכנה כלפי היהודים. היהודים היו נתונים לגחמות שלטוניות לפרקים ולהתפרצויות אנטישמיות מצד השלטונות או השכנים הגויים, ומפעם לפעם נחתו על ראשם של היהודים עלילות דם, פוגרומים וגירושים.

יידיש הייתה שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי השטעטל. רוב הגברים ידעו לקרוא גם עברית, שפה שנלמדה במוסדות החינוך היהודיים הדתיים, וחלקם אף כתבו בעברית. הנשים לרוב לא הבינו עברית, אך הכירו את האותיות העבריות (ראו להלן). שלטים באותיות עבריות הפכו לאחד מסימני ההיכר של השכונות היהודיות בשטעטל. השפה המיוחדת ליהודים הייתה מחסום משמעותי בינם לבין האוכלוסייה שסביבם. את העסקים עם שכניהם ניהלו היהודים בשפת המדינה או האזור, שמידת שליטתם בה נבעה ממידת המגע שהיה להם עם גויים לצורכי מסחר ועסקים, וממידת הקרבה של השטעטל לערים גדולות בסביבה. אחד הסימנים המובהקים של האמנציפציה היה מחד גיסא דרישה שהוצבה בפני היהודים מצד השלטונות ללמוד ולשלוט בשפת המדינה, ומאידך גיסא רצונם של יהודים רבים ללמוד את שפת המדינה לצורך התערות בתרבות הכללית. האמנציפציה הביאה גם לדרישה מהקהילות היהודיות לנהל את ספרי החשבונות שלהן בשפת המדינה ולא ביידיש, כדי שרשויות המדינה יוכלו לפקח טוב יותר על תשלום המסים.

בית הכנסת, לרוב המבנה המרשים ביותר בלב העיירה, היה מרכז חיי הקהילה. אורח החיים של מרבית תושבי השטעטל היה תורני, עם תחושה קהילתית חזקה ודגש על חינוך יהודי. לעומת שכניהם הלא-יהודים, שגם הם נסמכו על מוסדות הדת בכל הקשור לחינוך, התייחדו הקהילות היהודיות בכך שהונהג בהן מעין חינוך חובה - כל בן היה צריך לקבל חינוך בסיסי, אשר כלל קריאה וכתיבה בעברית, תפילות וכיוצא באלה. בנות בדרך כלל לא למדו, אך היה מקובל ללמדן את אותיות האלף-בית העברי כדי שתוכלנה לקרוא את התפילות. במשך הזמן התפתחה שיטת כתיבה ביידיש אשר התבססה על האלף-בית העברי - תחילה לשימושן של הנשים, ומאוחר יותר לשימוש הקהילה כולה. התפתחות החינוך הממלכתי מטעם המדינה והדרישה מיהודים לקחת בו חלק חוללו משבר בחינוך היהודי של העיירות, והביאו לרפורמות שונות שנעשו בו.

שקיעת השטעטל

החל מן המחצית השנייה של המאה ה-19 החלה ירידתה של השטעטל. במקרים רבים הדבר בא בעקבות סלילת מסילות רכבת, אשר לרוב פסחו על עיירות קטנות. בנוסף, התרבו בין הכפריים הגויים סוחרים ובעלי מלאכה, והשתפרו אמצעי התחבורה בין הכפרים לערי המחוז, התפתחות שפגעה בנחיצותו הכלכלית של השטעטל כמרכז כפרי וכמתווך מסחר. מרקם יחסי התלות ההדדית בין היהודים ושכניהם נפגע, והיהודים זכו להצקות הולכות וגוברות. יהודים צעירים החלו לעזוב את השטעטלים ולחפש הזדמנויות להשכלה, לתעסוקה ולעסקים בערים הגדולות. רבים ביקשו ליהנות מפירות האמנציפציה והיגרו למרכז אירופה ולמערבה; רבים אחרים נדדו מעבר לים - לארצות העולם החדש שהציעו הזדמנויות חדשות - או עסקו בהגשמה ציונית והצטרפו לעליות הראשונות לארץ ישראל.

עם הכחדתה של מרבית יהדות מרכז ומזרח אירופה בשואה עברה תופעת השטעטל סופית מן העולם.

חביבות עלי עיירות של עבר, אכסניות עניות אלו של כנסת ישראל, שדור אחר דור קטרגו אותן סופרים ומליצים וחתרו תחתיהן פייטנים וחרזנים, והלעיגו בהן שוטים וחכמים ונשתעבדו בהן מלכויות ושלטונות ופרצון גדודי פורעים וליסטים, עד שסוף בטלו ועברו מן העולם זיכרונן עולה לפני ודעתי מידבקת בהן מתוך האבל ומתוך הצער. אגדה של דורי. אגדה של דורות.

— חיים הזז, דורות ראשונים

שטעטל בפולקלור ובתרבות

השטעטל נודעה כמקום שבו התגבש הווי יהודי עשיר ומקורי, וכר נרחב להתפתחותה של תרבות היידיש. זכרונות השטעטל טבועים עמוק במורשתם של יהודי מזרח אירופה, וחיי השטעטל זכו להנצחה ביצירותיהם של סופרים ואמנים יהודים. בין היוצרים הבולטים היו שלום עליכם בספרות, ומארק שאגאל באמנות. תרבות היידיש, שהגיעה לשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בעיקר בערים הגדולות של פולין וליטא, התבססה במידה רבה על הווי החיים והתרבות שנוצרו בעיירות.

חכמי חלם - לשון סגי נהור לעיירה של טיפשים שאין שכל בקודקודם - נפוצו מאוד בהומור היהודי של מזרח אירופה. נוסף על חלם, כיכבו עיירות נוספות ביצירות ספרותיות בדיוניות - למשל העיירה כתריאלבקה של שלום עליכם, שבה מתרחשים רוב סיפוריו, ואנטבקה, שבה מתרחש הסיפור כנר על הגג.

זכר העיירה היהודית בא לידי ביטוי ביצירות אמנות (לדוגמה: בציורי מארק שאגאל והרמן שטרוק), וכן בספרות (דבורה בארון, בשביס זינגר, ש"י עגנון ועוד).

ראו גם

לקריאה נוספת

י"ח בילצקי, עיירה יהודית, תל אביב: ספריית פועלים, 1986.
קרן יחזקאל, ילקוט י. ל. פרץ, ירושלים: גשר, תשכ"ב.
קרן יחזקאל, ילקוט שלום עליכם, ירושלים: גשר, תשכ"ב.
שלום עליכם, עירם של האנשים הקטנים, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2005.
שלום עליכם, טוביה החולב, תל אביב: דביר – ספריה לעם, תשכ"א.

קישורים חיצוניים

רשימה מפורטת של העיירות היהודיות, Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust
קהילות יהודיות (שטעטלך) בפולין
פנקסי קהילות פולין
על העיירה היהודית, מתוך אתר בית טרזין
צבי שרפשטיין, שעשועים ותענוגות, מתוך "חיי היהודים במזרח אירופה בדורות האחרונים: מסוף המאה הי"ט עד מלחמת העולם הראשונה" (הוצאת יבנה, 1973), באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח
עיירה, באתר עמלנט
רחלי זילברשייד–יהושע, העיירה היהודית, באתר מינהל חברה ונוער
דב רפל, ידישקייט: תרבותה של העיירה היהודית בפולין, באתר מינהל חברה ונוער
עדה הולצמן, ועם האבנים השבורות נשבר לבי: על העיירה גומבין בפולין
נחום פינגר, על העיירה נובוסליצה בבסרביה: רק בית העלמין נותר
"העיירה היהודית, השטטל, תשוחזר בשלמותה בחולות ראשון לציון", אתר [www.jafi.org.il/agenda/2001/hebrew סדר יום, הסוכנות היהודית]

אסף ענברי, העיירה היהודית 'מדינת ישראל', מסה שפורסמה במעריב בערב ראש השנה ה'תשס"ו, 3 באוקטובר 2005, באתר של אסף ענברי , ומאמר תגובה:
אורי כסיף, גלות פנימית: בעקבות 'העיירה היהודית מדינת ישראל', באתר אימגו

Jewish Web Index - Polish Shtetls
ShtetLinks
ShtetlSeeker
Virtual Shtetl
Joshua Rothenberg, Demythologizing the Shtetl
Boris Feldblyum Collection
Shtetl gallery. 80 paintings by Ilex Beller (בגרמנית וברוסית)
Jewish history of Radziłów
Remembering Luboml: images of a Jewish Community
Antopol Yizkor Book

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==מקור המונח==
-המילה '''שטעטל''' ביידיש היא צורת הַקְטנה של המילה "שטאָט" (מבוטא: שְטוֹט), עיר (ב[[גרמנית]]: ''Stadt''), ופירושה עיירה או עיר קטנה. עיר גדולה יותר הייתה מכונה כאמור "שטָאט", וכפר קטן יותר - דאָרף (מבוטא: דוֹרְף). ברבות השנים השתרש השימוש במונח לייחוד של עיירה המיושבת בעיקר ביהודים. צורת הריבוי של "שטעטל" ביידיש היא "שטעטלאך" או "שטעטלך" (אולם משאומצה המילה ב[[עברית]], אפשר לשמוע בפי דוברי עברית: "שטטלים").
+המילה '''שטעטל''' ביידיש היא [[צורת הקטנה]] של המילה "שטאָט" (מבוטא: שְטוֹט), עיר (ב[[גרמנית]]: ''Stadt''), ופירושה עיירה או עיר קטנה. עיר גדולה יותר הייתה מכונה כאמור "שטָאט", וכפר קטן יותר - דאָרף (מבוטא: דוֹרְף). ברבות השנים השתרש השימוש במונח לייחוד של עיירה המיושבת בעיקר ביהודים. צורת הריבוי של "שטעטל" ביידיש היא "שטעטלאך" או "שטעטלך" (אולם משאומצה המילה ב[[עברית]], אפשר לשמוע בפי דוברי עברית: "שטטלים").
 ==תפוצה==
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==החיים בשטעטל==
-השטעטל הטיפוסית מנה כמה מאות עד אלפים בודדים של תושבים, והיה מיושב בכמחציתו או אף למעלה מכך ביהודים – בעלי מלאכה, [[סוחר|סוחרים]] וחנוונים. על פי רוב התקיימו יחסי שכנות סבירים עם ה[[גוי|גויים]] מבין תושבי העיירה ומהכפרים באזור, שלא הושתתו על אהבה רבה כמו על תלות כלכלית הדדית. בשל מרחק הכפרים מהערים והעדר אמצעי תחבורה, שימשה השטעטל לכפריי-הסביבה חוליה מקשרת ומתווכת בין הכפרים ובין עיר המחוז. פעם או פעמיים בשבוע, בימי ה[[שוק (מסחר)|שוק]], נהגו הכפריים להגיע לעיירה, שם יכלו למכור את תוצרתם, לרכוש מצרכים ולתקן את כלי מלאכתם. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של השטעטל - לב העיירה - וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור.
+השטעטל הטיפוסית מנתה כמה מאות עד אלפים בודדים של תושבים, והייתה מיושבת בכמחציתה או אף למעלה מכך ביהודים – בעלי מלאכה, [[סוחר|סוחרים]] וחנוונים. על פי רוב התקיימו יחסי שכנות סבירים עם ה[[גוי|גויים]] מבין תושבי העיירה ומהכפרים באזור, שלא הושתתו על אהבה רבה כמו על תלות כלכלית הדדית. בשל מרחק הכפרים מהערים והעדר אמצעי תחבורה, שימשה השטעטל לכפריי-הסביבה חוליה מקשרת ומתווכת בין הכפרים ובין עיר המחוז. פעם או פעמיים בשבוע, בימי ה[[שוק (מסחר)|שוק]], נהגו הכפריים להגיע לעיירה, שם יכלו למכור את תוצרתם, לרכוש מצרכים ולתקן את כלי מלאכתם. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של השטעטל - לב העיירה - וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור.
 עם זאת, היות העיירות קהילות נתונות בלב אוכלוסייה אנטישמית הביאה לעתים קרובות לעוינות ולאלימות מצד האוכלוסייה השכנה כלפי היהודים. היהודים היו נתונים לגחמות שלטוניות לפרקים ולהתפרצויות [[אנטישמיות]] מצד השלטונות או השכנים הגויים, ומפעם לפעם נחתו על ראשם של היהודים [[עלילת דם|עלילות דם]], [[פוגרום|פוגרומים]] וגירושים.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==שקיעת השטעטל==
-החל מן המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] החלה ירידתו של השטעטל. במקרים רבים הדבר בא בעקבות סלילת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]], אשר לרוב פסחו על עיירות קטנות. בנוסף, התרבו בין הכפריים הגויים סוחרים ובעלי מלאכה, והשתפרו אמצעי התחבורה בין הכפרים לערי המחוז, התפתחות שפגעהע בנחיצותו הכלכלית של השטעטל כמרכז כפרי וכמתווך מסחר. מרקם יחסי התלות ההדדית בין היהודים ושכניהם נפגע, והיהודים זכו להצקות הולכות וגוברות. יהודים צעירים החלו לעזוב את השטעטלים ולחפש הזדמנויות להשכלה, לתעסוקה ולעסקים בערים הגדולות. רבים ביקשו ליהנות מפירות ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] והיגרו ל[[מרכז אירופה]] ול[[מערב אירופה|מערבה]]; רבים אחרים נדדו מעבר לים - לארצות העולם החדש שהציעו הזדמנויות חדשות - או עסקו בהגשמה [[ציונות|ציונית]] והצטרפו ל[[עלייה|עליות]] הראשונות ל[[ארץ ישראל]].
+החל מן המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] החלה ירידתה של השטעטל. במקרים רבים הדבר בא בעקבות סלילת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]], אשר לרוב פסחו על עיירות קטנות. בנוסף, התרבו בין הכפריים הגויים סוחרים ובעלי מלאכה, והשתפרו אמצעי התחבורה בין הכפרים לערי המחוז, התפתחות שפגעה בנחיצותו הכלכלית של השטעטל כמרכז כפרי וכמתווך מסחר. מרקם יחסי התלות ההדדית בין היהודים ושכניהם נפגע, והיהודים זכו להצקות הולכות וגוברות. יהודים צעירים החלו לעזוב את השטעטלים ולחפש הזדמנויות להשכלה, לתעסוקה ולעסקים בערים הגדולות. רבים ביקשו ליהנות מפירות ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] והיגרו ל[[מרכז אירופה]] ול[[מערב אירופה|מערבה]]; רבים אחרים נדדו מעבר לים - לארצות העולם החדש שהציעו הזדמנויות חדשות - או עסקו בהגשמה [[ציונות|ציונית]] והצטרפו ל[[עלייה|עליות]] הראשונות ל[[ארץ ישראל]].
 עם הכחדתה של מרבית יהדות מרכז ומזרח אירופה ב[[השואה|שואה]] עברה תופעת השטעטל סופית מן העולם.
+{{ציטוט|תוכן=חביבות עלי עיירות של עבר, אכסניות עניות אלו של כנסת ישראל, שדור אחר דור קטרגו אותן סופרים ומליצים וחתרו תחתיהן פייטנים וחרזנים, והלעיגו בהן שוטים וחכמים ונשתעבדו בהן מלכויות ושלטונות ופרצון גדודי פורעים וליסטים, עד שסוף בטלו ועברו מן העולם זיכרונן עולה לפני ודעתי מידבקת בהן מתוך האבל ומתוך הצער. אגדה של דורי. אגדה של דורות.|מקור=[[חיים הזז]], '''דורות ראשונים'''|מרכאות=כן}}
 ==שטעטל בפולקלור ובתרבות==
-השטעטל נודע כמקום שבו התגבש הווי יהודי עשיר ומקורי, וכר נרחב להתפתחותה של [[תרבות]] ה[[יידיש]]. זכרונות השטעטל טבועים עמוק במורשתם של יהודי מזרח אירופה, וחיי השטעטל זכו להנצחה ביצירותיהם של סופרים ואמנים יהודים. בין היוצרים הבולטים היו [[שלום עליכם]] ב[[ספרות]], ו[[מארק שאגאל]] ב[[אמנות]]. תרבות היידיש, שהגיעה לשיאה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|ה-30]] של [[המאה ה-20]], בעיקר בערים הגדולות של פולין וליטא, התבססה במידה רבה על הווי החיים והתרבות שנוצרו בעיירות.
+השטעטל נודעה כמקום שבו התגבש הווי יהודי עשיר ומקורי, וכר נרחב להתפתחותה של [[תרבות]] ה[[יידיש]]. זכרונות השטעטל טבועים עמוק במורשתם של יהודי מזרח אירופה, וחיי השטעטל זכו להנצחה ביצירותיהם של סופרים ואמנים יהודים. בין היוצרים הבולטים היו [[שלום עליכם]] ב[[ספרות]], ו[[מארק שאגאל]] ב[[אמנות]]. תרבות היידיש, שהגיעה לשיאה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|ה-30]] של [[המאה ה-20]], בעיקר בערים הגדולות של פולין וליטא, התבססה במידה רבה על הווי החיים והתרבות שנוצרו בעיירות.
-חכמי '''[[חלם]]''' - [[לשון סגי נהור]] לעיירה של טיפשים שאין שכל בקודקודם - נפוצו מאוד בהומור היהודי של מזרח אירופה. נוסף על חלם, כיכבו עיירות נוספות ביצירות ספרותיות בדיוניות - למשל העיירה '''כתריאלבקה''' של [[שלום עליכם]], שבה מתרחשים רוב סיפוריו, ו'''אנטבקה''', שבה מתרחש הסיפור [[כנר על הגג]].
+'''חכמי [[חלם]]''' - [[לשון סגי נהור]] לעיירה של טיפשים שאין שכל בקודקודם - נפוצו מאוד בהומור היהודי של מזרח אירופה. נוסף על חלם, כיכבו עיירות נוספות ביצירות ספרותיות בדיוניות - למשל העיירה '''כתריאלבקה''' של [[שלום עליכם]], שבה מתרחשים רוב סיפוריו, ו'''אנטבקה''', שבה מתרחש הסיפור [[כנר על הגג]].
 זכר העיירה היהודית בא לידי ביטוי ביצירות אמנות (לדוגמה: בציורי [[מארק שאגאל]] ו[[הרמן שטרוק]]), וכן בספרות ([[דבורה בארון]], [[יצחק בשביס זינגר|בשביס זינגר]], [[ש"י עגנון]] ועוד).
@@ שורה 43: / שורה 45: @@
 * [[העיירה בוערת]]
 * [[פוגרום]]
+* [[מסע בני נוער לפולין]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 52: / שורה 55: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.avotaynu.com/books/encytowns.htm רשימה מפורטת של העיירות היהודיות], Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust
-* עדה הולצמן, [http://www.zchor.org/zadik/repada.doc ועם האבנים השבורות נשבר לבי: על העיירה גומבין בפולין] {{DOC}}
+* [http://www.zchor.org/comm.htm קהילות יהודיות (שטעטלך) בפולין]'''
-* נחום פינגר, [http://www.yorav.co.il/Clali/Places/novoslitza.htm על העיירה נובוסליצה בבסרביה: רק בית העלמין נותר]
+* [http://www.zchor.org/hitachdut/introduction.htm פנקסי קהילות פולין]
 * [http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0006.asp?bit=1&tat=5 על העיירה היהודית,] מתוך אתר בית טרזין
 * צבי שרפשטיין, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7742 שעשועים ותענוגות], מתוך "חיי היהודים במזרח אירופה בדורות האחרונים: מסוף המאה הי"ט עד מלחמת העולם הראשונה" (הוצאת יבנה, 1973), באתר הספרייה הוירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
@@ שורה 59: / שורה 63: @@
 * רחלי זילברשייד–יהושע, [http://noar.education.gov.il/main/upload/.pinkas/jewish1.doc העיירה היהודית], באתר [http://noar.education.gov.il מינהל חברה ונוער] {{DOC}}
 * דב רפל, [http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/masa5.DOC ידישקייט: תרבותה של העיירה היהודית בפולין], באתר [http://noar.education.gov.il מינהל חברה ונוער] {{DOC}}
+* עדה הולצמן, [http://www.zchor.org/zadik/repada.doc ועם האבנים השבורות נשבר לבי: על העיירה גומבין בפולין] {{DOC}}
+* נחום פינגר, [http://www.yorav.co.il/Clali/Places/novoslitza.htm על העיירה נובוסליצה בבסרביה: רק בית העלמין נותר]
 * [http://www.jafi.org.il/agenda/2001/hebrew/wk4-21/5.asp "העיירה היהודית, השטטל, תשוחזר בשלמותה בחולות ראשון לציון"], אתר [www.jafi.org.il/agenda/2001/hebrew סדר יום, הסוכנות היהודית]
+* אסף ענברי, [http://www.inbari.co.il/ayara.pdf העיירה היהודית 'מדינת ישראל'], מסה שפורסמה ב[[מעריב]] בערב [[ראש השנה]] [[ה'תשס"ו]], [[3 באוקטובר]] [[2005]], ב[http://www.inbari.co.il אתר של אסף ענברי] {{PDF}}, ומאמר תגובה:
+* אורי כסיף, [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-443.htm גלות פנימית: בעקבות 'העיירה היהודית מדינת ישראל'], באתר אימגו
 <div style="direction: ltr;">
+*[http://www.jewishwebindex.com/polish_shtetls.htm Jewish Web Index - Polish Shtetls]
+* '''[http://www.shtetlinks.jewishgen.org/ ShtetLinks]'''
+* '''[http://www.jewishgen.org/ShtetlSeeker ShtetlSeeker] '''
+* '''[http://www.ibiblio.org/yiddish/shtetl.html Virtual Shtetl]'''
 * Joshua Rothenberg, [http://www.history.umd.edu/Faculty/BCooperman/NewCity/Shtetl.html Demythologizing the Shtetl]
 * [http://www.bfcollection.net/subjects/shtetl.html Boris Feldblyum Collection]
+*[http://ldn-knigi.lib.ru/JUDAICA/IBeller/IBeller_R.htm Shtetl gallery. 80 paintings] by Ilex  Beller (בגרמנית וברוסית)
-* [http://www.shtetlinks.jewishgen.org/ ShtetLinks]
-*[http://www.ibiblio.org/yiddish/shtetl.html Virtual Shtetl]
 *[http://www.radzilow.com/ Jewish history of Radziłów]
 *[http://www.luboml.org/  Remembering Luboml: images of a Jewish Community]
-*[http://www.jewishwebindex.com/polish_shtetls.htm Jewish Web Index - Polish Shtetls]
 *[http://www.stevemorse.org/yizkor/anteng/index.html Antopol Yizkor Book]
-*[http://ldn-knigi.lib.ru/JUDAICA/IBeller/IBeller_R.htm Shtetl gallery. 80 paintings] by Ilex  Beller (בגרמנית וברוסית)
 </div>