לדלג לתוכן

אבי ברדוגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי ברדוגו
אבי ברדוגו (2021)
אבי ברדוגו (2021)
לידה 16 ביולי 1943
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 2024 (בגיל 81)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19662024 (כ־58 שנים)
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (אבי) ברדוגו (16 ביולי 194321 ביולי 2024) היה עורך דין ופעיל חברתי, ממייסדי תנועת "הפנתרים השחורים" ומפלגת עלה ירוק.

ברדוגו נולד וגדל בחיפה, בשכונת שכונת נווה שאנן ואחר כך, בקריית חיים. הוא נקרא על שם סבו, אברהם חסן. אמו, שרה, נולדה במצרים. אביו, משה, נולד בטבריה והיה מסגר.

ברדוגו סיים שמונה שנות לימוד, ובגיל 14 יצא לעבוד בסלילת כבישים ובניקוי אוניות. אחר כך, עבד במפעל שמן תעשיות ובחברת פזגז[1]. כנער, הצטרף לוועד לביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל. בשל פעילות זו, נמנע ממנו לשרת שירות משמעותי בצה"ל והוא קיבל תפקיד של ש"ג. לאחר שהתעקש לשרת שירות קרבי, שובץ בגדוד 300, אשר כונה אז "יחידת המיעוטים"[2].

לאחר השירות הצבאי עבד כפועל במה בתיאטרון חיפה, ולאחר שהגיע לירושלים עם אחת ההצגות, החליט לעבור ולהתגורר בעיר. בירושלים השלים בגרויות ועבד תקופה כמורה. בשנת 1966 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים[3]. במהלך לימודיו ניהל בית תה בעיר. המקום הפך לאתר שבו נפגשו פעילי הפנתרים השחורים בעיר. כיוון שלבית התה לא היה רשיון הוא נסגר לאחר פעילות של כשנה וחצי. בזמן הלימודים הקים עיתון סטודנטים בשם "דווקא", וב-1971 היה כתב בשבועון "נוער 71" שהקים שלום כהן, ושנסגר לאחר זמן קצר[4].

בסוף שנות ה-60 נהג לבלות בקפה טעמון והתיידד עם פעילי שמאל ואנשי הבוהמה, בהם חברי "מצפן" חיים הנגבי ואריה בובר[5]. אחר כך פתח בר ומועדון משלו בשכונת מוסררה. במקום נהגו לבלות קבוצת צעירים שאחר כך הפכו לגרעין המייסד של "הפנתרים השחורים"[6]. ברדוגו חיבר בין פעילי "מצפן", בראשם שמשון ויגודר[7], לצעירי מוסררה, והגה את שם התנועה, "הפנתרים השחורים", על שם התנועה הפוליטית שהוקמה בארצות הברית ב-1966[8][9]. בשנת 1970 פתח ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים את אחד מבתי התה הראשונים שפעלו בארץ - "בית התה הצהוב"[10]. במשך כשנה שימש כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת שלום כהן, בעת ששימש נציג תנועת "הפנתרים השחורים" בסיעת העולם הזה - כוח חדש בכנסת. יחד עם חלק מחברי "הפנתרים השחורים" תמך ברעיון שתי מדינות לשני עמים כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונפגש עם אנשי אש"ף מספר פעמים במטרה לקדם פתרון של שלום. ב-1975 נפגש עם נציגי אש"ף בפריז, יחד עם סעדיה מרציאנו וצ'רלי ביטון[11], ב-1986 נפגש איתם שוב בפריז, יחד עם כוכבי שמש, ויקי שירן ובן דרור ימיני[12], וב-1989 השתתף במפגש "המזרחי-פלסטיני" בטולדו[13]. בשנת 1983 היה בין מייסדי תנועת "המזרח אל השלום", שהתנגדה למלחמת לבנון הראשונה[14].

בשנות ה-70 הוסמך כעורך דין והקים משרד העוסק במשפט פלילי ובמקרקעין, ונהג לקחת תיקי פרו בונו רבים. בין השאר ייצג דיירי עמידר שפונו מדירותיהם[3], את תנועת המחאה החברתית תנועת האוהלים[15], ואת גדי אלגזי בעתירה לבג"ץ לאפשר לו לא להיות מוצב בשטחים בעת שירותו הצבאי[16]. בשנת 1987 ייצג את יוסף עמית שהואשם בריגול, אך לטענתו השב"כ הפעיל עליו לחץ שיוותר על התיק[17]. בשנת 1990 ייצג אזרח לבנוני שנחטף בידי צה"ל, והואשם בסחר בסמים, שלבסוף התברר שהיה סוכן משטרתי[18].

בתחילת שנות ה-80 התגורר בניו יורק, ולאחר שחזר התגורר ביישוב כליל שבגליל המערבי[1].

בשנת 1999 היה בין מייסדי מפלגת עלה ירוק, שתמכה באי-הפללתם של צרכני קנאביס[19].

בשנת 2001 הגיש פינה בשם "חוק ומשפט" במסגרת תוכנית בשם "המומחים", בערוץ "בריזה", שהקימה yes הטלוויזיה בלוויין[20]. אחר כך שימש במשך כמה שנים כמגיש מחליף בתוכנית הרדיו "זהבי עצבני".

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדוגו הוליד שלושה ילדים משלוש מערכות יחסים שונות:

בראשית שנות ה-70 נישא לג'ודי, יהודיה-אמריקאית שהגיעה לישראל, ועבדה כמורה לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מנישואים אלה נולדה ב-1975 בתו הבכורה, לי ברדוגו, סופרת ספרי פנטזיה (שעובדו גם לטלוויזיה) שחיה בארצות הברית.

בהמשך שנות ה-70 ובשנות ה-80 היה בן זוגה של העיתונאית ענת סרגוסטי. בני הזוג גרו חלק מהזמן בבתים נפרדים בירושלים ובתל אביב[21]. בנם שם ברדוגו נולד ב-1986[22], הוא שהשתתף בעונה השמינית של "האח הגדול"[23].

ב-2006 הוליד עם פרח דרוויש, לאחר היכרות רבת שנים, את בנו הצעיר זיו ברדוגו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבי ברדוגו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אבישי מתיה, ‏"מכרו את המדינה לעשירים בכסף קטן", באתר גלובס, 22 בספטמבר 2011
  2. ^ שוש מיימון, המצליחנים הספרדיים, "העולם הזה", גיליון 2231 מ-5 במאי 1982, עמוד 79
  3. ^ 1 2 יגאל גלאי, "הפנתרים" מן השכונות אל השכירים, מעריב, 12 בנובמבר 1976
  4. ^ שוש מיימון, המצליחנים הספרדיים, "העולם הזה", גיליון 2231 מ-5 במאי 1982, עמוד 70
  5. ^ נרי ליבנה, בובר השני, באתר הארץ, 13 במאי 2003
  6. ^ יואלה הר-שפי, היה כוח, חדשות, 25 במאי 1984, המשך
  7. ^ נרי ליבנה, נשארו בשוליים, חדשות, 7 בפברואר 1992
  8. ^ נחום ברנע, הרהורים פנתריים, דבר, 5 במרץ 1971
  9. ^ פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים, מתוך עלון "מצפן", 10 באפריל 1971
  10. ^ בית התה התפרסם בירושלים בשמו האנגלי: Yellow Tea House.
  11. ^ עמירה שגב, צעד וחצי, חדשות, 12 בינואר 1989
  12. ^ הדס מנור, הפגישות עם אש"ף מאז נאסר חוקית להיפגש עם אנשי הארגון, מעריב, 1 בינואר 1990
    שלום ירושלמי, מפגש פעילי שמאל־אש"ף, כל העיר, 17 באוקטובר 1986
  13. ^ כוכבי שמש, ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015
  14. ^ שאול צדקה, תנועה מזרחית....אבל לשלום, דבר, 3 ביוני 1983
    מי מחה ואיפה הם היום?, הודעת ממשלת ישראל , 6.6.82: "ממשלת ישראל החלי הגליל מטווח האש של הטרוריסטים המרוכזים, הם, מפק טה להטיל על צה״ל את המשימה להוציא את כל יישובי רותיהם ובטלסיהם בלבנון. שם המבצע "שלום הגליל", חדשות, 7 ביוני 1985
  15. ^ רותי יובל, מי זייף את מכתב "האוהלים" על הדחת סוויסה ?, כל העיר, 5 בספטמבר 1980
  16. ^ צע"ת נגד שר־הביטחון על בקשת גדי אלגזי לשרת בתוך הקו־הירוק, דבר, 5 באוגוסט 1980
  17. ^ עו"ד ברדוגו, הסנגור לשעבר: "ראש השב"כ איים לפעול נגדי", חדשות, 4 ביוני 1993
  18. ^ ברוך מאירי, צד"ל חטף לבנוני החשוד בסמים וחסגירו לישראל, מעריב, 9 באפריל 1990
    פאיז עבאס, הבריח סם בתיאום עם המשטרה – והואשם, חדשות, 29 בספטמבר 1991
  19. ^ יאיר אטינגר, התומכים הערבים של "עלה ירוק": נשים את הפתק כהצבעת מחאה, באתר הארץ, 21 בינואר 2003
  20. ^ רוני קורן-דינר, YES תשקיע 10 מיליון דולר בערוץ "בריזה" בשנה הקרובה, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2001
  21. ^ שרית ישי לוי, ברגע שאני מרימה מצלמה לעין, חדשות, 29 בינואר 1990, המשך
  22. ^ דודו ראש העיר, עונת החסידה, כל העיר, 18 ביולי 1986
  23. ^ הכירו את שם ברדוגו, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2016