אח"י סופה (סער 3)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י סופה
Isnavsuf.jpg
ספינת סער 3 בשנות ה-80
ספינת סער 3 בשנות ה-80
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סדרה סער 3
סדרה קודמת סער 2
סדרה עוקבת סער 4
אוניות בסדרה אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, אח"י חץ
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (CMN), שרבור צרפת
הוזמנה 14 במרץ 1966
הושקה 4 בפברואר 1969[1]
תקופת הפעילות 24 בדצמבר 1969 – 1986 (כ־16 שנים)
גורלה טובעה על ידי חיל הים כדי לשמש אתר צלילה.
מיקום מפרץ אילת29°30′50″N 34°55′44″E / 29.514°N 34.929°E / 29.514; 34.929
מלחמות וקרבות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 220 טון - (250 טון דחי מקסימלי)
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2.1 מטר
מהירות 40 קשר
גודל הצוות 35 – 40 איש
טווח שיוט 1,000 מייל ב-30 קשר; 2,500 מייל ב-15 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מסוג MTU 538, ארבעה מדחפים, סה"כ 12,800 כוח סוס.
חימוש תותח 76 מ"מ
טילי הרפון
טילי גבריאל
מקלעי 0.5
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם חיפוש שטח-אוויר "נפטון"
מכ"מ בקרת אש "אוריון"
מוטו בסערה אל הים

אח"י סופה (ס-332) הייתה ספינת טילים מדגם סער 3, שפעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1969 עד שנת 1994.

בשנת 2003 הושקה ספינה מדגם סער 4.5 נירית, שנקראה גם היא אח"י סופה שמהווה המשך לזאת מדגם סער 3.

בשירות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה אח"י סופה נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור שבצרפת, והובאה לישראל בשנת 1969 במסגרת מבצע נועה, בו הוברחו מצרפת חמש ספינות טילים של חיל הים לאחר שצרפת הטילה אמברגו על יצוא נשק ממנה לישראל. מפקד הספינה במבצע היה אריה רונה והוא הביא אותה ארצה.

המבצע הראשון בו השתתפה אח"י סופה היה מבצע אביב נעורים והיא נשאה עליה את סגל הפיקוד שכלל בין השאר את אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק, והנחיתה אותו בחופי ביירות. במבצע זה חוסלו כמה מבכירי אש"ף.

במלחמת יום כיפור השתתפה בפעולות התקפיות, בהטבעת ספינות מצריות בפורט סעיד בה הוטבעו שלוש ספינות מצריות[2] ופעילות נגד חיל הים הסורי בערי החוף הסורים. ב-10 באוקטובר 1973 פעלה בנמל טרטוס[3] ויום לאחר מכן השתתפה בשורה של פעולות התקפה בחופי סוריה, במלחמת של"ג (1982) ביצעה ירי שני טילי "הילטון" (גבריאל מוסב ים יבשה) לעבר יעדי מחבלים בבירות, וכן ירי ארטילרי לעבר יעדי מחבלים, הספינה נקלעה לירי מהחוף על ידי תותח 100 מ"מ מבוקר מכ"ם, והצליחה לחמוק ממנו בהצלחה. היא סיימה את שירותה הקרבי בהנחתת כוחות של גולני וצנחנים בחופי לבנון במלחמת לבנון הראשונה.

בתאריך 11 באפריל 1994 הובאה הספינה מול חופי אילת, שם הוטבעה לעומק של כ-25 מטר על מנת שתשמש אתר צלילה.

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אח"י סופה
דרגה ושם תקופת הפיקוד הערות תמונה
אריה רונה 1969-1970 ספינות שרבורג
ArieRona1973.jpg
מיכה לצרוס 1971
1976MichaLazarus.jpg
שאול חורב 1972-3
Chorev1976.jpg
גדעון רז 1973 בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים[א]
Grsubbg.jpg
יצחק שמיר בתוך כדי המלחמה בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים
ShamirMivtach.jpg
נתן כתרן נובמבר 1973 – אמצע 1975
NatiCatran1975.jpg
אריה גביש אוגוסט 1976 – אוגוסט 1977 מ 5 שנתי
ArieGavish1981.jpg
עוזי לבנת קיץ 1977 – סוף 1978
UziLivnat.jpg
[ב]
דב בר
קבלת מנוי מפקד יחידה 707 (cropped).jpg
דרור אלוני 1980-1978
DrorAloniINSKeshet.jpg
חיים לילוס 1982-1980
חיים היימן 1981
ArieShefer1973.jpg
רן קפלן 1982 מפקד בשל"ג
RanKaplan1982.jpg
משה קינן מאוגוסט 1982
אלי גמבש 1985 – 1986 מוריד אותה לאילת, מפקדה האחרון

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י סופה בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוחלף ביום ה-3 על ידי יצחק שמיר.
  2. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  3. ^ בצילום ממאי 1969 נראות אח"י געש ואח"י סופה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה לוי ספינות בערפל 1986, עמ 106.
  2. ^ קרב דאמייט באלטים באתר חיל הים
  3. ^ קרב טרטוס באתר חיל הים