לדלג לתוכן

אח"י קשת (סער 4.5)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י קשת (סער 4.5)
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 נושב
סדרה קודמת סער 4
סדרה עוקבת סער 5
אוניות בסדרה אח"י רומח (סער 4.5), אח"י קשת
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה 1982
תקופת הפעילות 1 במאי 1982 – בשירות פעיל (43 שנים)
מידות
הֶדְחֶק 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.6 מטר
נתונים טכניים
מהירות 31 קשר
גודל הצוות 56 קצינים וחוגרים
טווח שיוט 5,600 ק"מ ב-31 קמ"ש
2,800 ק"מ ב-56 קמ"ש
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס.
אמצעי לחימה
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
6 טילי ים - ים גבריאל משופרים
16 טילי קרקע-אוויר ברק 1
תותח ימי אוטו מלרה 76 מ"מ
2 או 4 מקלעים כבדים M2 בראונינג בקליבר 0.5 אינץ' (12.70 מ"מ)
2 מקלעים בקליבר 12.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אח"י קשת היא ספינת סער ישראלית מסדרת סער 4.5. היא הושקה בתחילת שנת 1982 בתור הספינה השנייה מדגם נושב (לאחר אח"י רומח), נמסרה לחיל הים ב-1 במאי 1982 ולאחר כחודשיים השתתפה במלחמת שלום הגליל. בהמשך הוסבה לדגם נירית. היא מהווה חלק מהצי הישראלי מאז 1982.[1][2]

ספינות מסדרת סער 4.5 הן גרסה מוגדלת של סדרת סער 4.[3] היא ארוכה יותר ולכן נושאת חימוש מוגבר.

אח"י קשת נבנתה במספנות ישראל בחיפה והושקה שם בתחילת 1982.[1][2]

אורך הספינה הוא 61.7 מטרים והשוקע שלה הוא 2.5 מטרים (8 רגל 2 אינץ').[4] יש לה ספון יחיד, מבנה עליון קצר שנמצא מעל מרכז הסיפון. תפוסת העומס המלאה היא 488 טון.[1][2]

ההספק הכולל של המנועים הוא 16,000 כ"ס (12,000 קילוואט).[1][4] אח"י קשת מונעת בעזרת ארבעה מנועי דיזל MTU 16V538 TB93. המהירות המרבית שלה היא 31 קשר; הטווח הפלגה הוא 3,000 מיל ימי (5,600 קילומטרים; 3,500 מיל) במהירות של כ-17 קשר (31 קמ"ש; 20 מייל לשעה) ו-1,500 מיל ימי (2,800 קילומטרים; 1,700 מיל) ב-30 קשר (56 קמ"ש; 35 מייל לשעה).[3][5]

החימוש העיקרי הוא טילים: שני משגרים שעליהם 8 טילי הרפון אמריקאיים נגד אוניות, שניהם מוקמים מאחורי המבנה העל. מאחוריהם עומדים שישה משגרים בודדים של טילי גבריאל סימן 2 מתוצרת ישראל.[4] בנוסף מותקנים בספינה שני משגרי ברק 1 גם הם מתוצרת ישראל המכילים 16 טילים המשוגרים לטווח של עד 10 קילומטרים (6.2 מיל), מה שהופך את החימוש זהה לזה שבאח"י חץ.[1][2]

החימוש המשני מורכב מתותח אוטו מלרה 76 מ"מ, הממוקם מאחור בצריח מסתובב.[5][1] הספינה חמושה גם בשני תותחי 20 מ"מ אורליקון ועמדות עבור מקלעי M2 בראונינג (אחד כפול או ארבעה). בחרטום חמושה הספינה במערכת נשק הגנתי, Phalanx CIWS.[3][4]

מפקדי הספינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת מפקדי אח"י קשת (סער 4.5)
מפקדי אח"י קשת
דרגה ושםתקופת כהונה כמפקד הספינהפעילותתמונה
בני חזן1982 - 1983
[א]
שחר אהרוןמאוקטובר 1982 עד אוגוסט 1983
גיורא ירדניאוגוסט 1983 עד מאי 1984
מיכאל גנורמאי 1984 עד אוקטובר 1985
יוחאי בן יוסףפברואר 1986- מאי 1987
[א]
אלי גליקמןמאי 1987 - יוני 1988
אריה נגלריוני 1988- ספטמבר 1989
יהודה סיסונובמבר 1989- אפריל 1991
[א]
בן ציון דעבולאפריל 1991 עד יולי 1992
אריה מגדיולי 1992 - אוגוסט 1993
ירון לויאפריל 1995 – אוגוסט 1997
סמי צמחאוגוסט 1997 – מאי 1999
אורי שמרונימאי 1999 – נובמבר 2000
עידו גילדורנובמבר 2000 – אוגוסט 2001
גיל רינתאוגוסט 2001 – אוקטובר 2003
אסף בונהאוקטובר 2003 – אוגוסט 2006
ללא מפקדאוגוסט 2006 – יולי 2007שיפוץ והסבה ל"נירית" נצ"ל
יריב אביטלספטמבר 2006 – יוני 2008
אבי אבסקריוני 2008 – אוגוסט 2009
[א]
שרון תםאוגוסט 2009 – יולי 2010
איתן פזיולי 2010 – ינואר 2013
סטיבן גורדוןינואר 2013 - אוגוסט 2014
יונתן קודישאוקטובר 2014 - יוני 2016
דור דביריאוגוסט 2016 - אפריל 2018
עומר כרמיאפריל 2018 - נובמבר 2018
אמיר יניבנובמבר 2018 -ספטמבר 2020
גיא עזראאוקטובר 2021 - פברואר 2022
דן קרוביארסקיפברואר 2022-יוני 2023
יוני 2023
מקס לובצ'נקו
  1. 1 2 3 4 התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י קשת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 6 Saunders, Stephen (2004). Jane’s Fighting Ships 2004-2005. London: Jane’s Information Group Ltd. p. 355. ISBN 0-7106-2623-1.
  2. 1 2 3 4 Saunders, Stephen (2009). Jane’s Fighting Ships 2009-2010. London: Jane’s Information Group Ltd. p. 385. ISBN 0-7106-2888-9.
  3. 1 2 3 Gardiner, Robert; Chumbley, Stephen (1996). Conway’s All The World’s Fighting Ships 1947-1995. Annapolis: Naval Institute Press. p. 193. ISBN 1557501327.
  4. 1 2 3 4 Faulkner, Keith (2004). Jane’s Okręty Wojenne Przewodnik Encyklopedyczny (בפולנית). Poznań: Zysk i S-ka. p. 330. ISBN 83-7298-588-X.
  5. 1 2 Sharpe, Richard (1989). Jane’s Fighting Ships 1989-90. London: Jane’s Defence Data. p. 285. ISBN 0-7106-0886-1.