אח"י אילת (סער 5)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י אילת
Isnavelat.jpg
Eilat 501.jpg
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סדרה סער 5
סדרה קודמת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י אילת, אח"י להב, אח"י חנית
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, ארצות הברית
הושקה פברואר 1993
תקופת הפעילות 21 במאי 1994 – בשירות פעיל (28 שנים)
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתונים כלליים
הֶדְחֶק

1075 טונות (ללא מעמסה)

1227 טונות (טעונה בתחמושת, ציוד, אוכל ואנשים)
אורך 85.64 מטרים
רוחב 11.88 מטרים
שוקע 3.17 מטרים
מהירות 20 קשר (37 קמ"ש) על מנועי הדיזל
33 קשר (60 קמ"ש) על מנועי הטורבינות
גודל הצוות

74 איש:

טווח שיוט 3,500 מייל ימי (6,500 ק"מ)
חימוש

8 × משגרי טילי הרפון נגד ספינות, 64 × משגרי ברק נגד מטוסים וטילים, 1 × M61A1 וולקן מונחה פלנקס נגד טילים,

2 × משגרים תלת קניים לטורפדואים נגד צוללות Mark 32
מסוקים מסוק עטלף

אח"י אילת היא קורבטה בסדרת הקורבטות סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי חברת נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman Ship Systems) בשנת 1993. היא אחת משלוש קורבטות מהסדרה סער 5 (להב וחנית) שבשירות חיל הים הישראלי ונמל הבית שלה הוא בסיס חיפה. חוזה לבניית שלוש ספינות של הסדרה נחתם בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20. אילת הייתה הראשונה מתוך שלוש האוניות שהושקו ונכנסו לשירות.

זוהי הספינה הרביעית בחיל הים בשם זה. הראשונה הייתה אוניית המלחמה הראשונה בחיל הים (א-16), לשעבר שוברת קרח ואוניית מעפילים. מ-1956, נקראה אח"י מצפן. בשירות חיל הים בשנים 1948–1962. השנייה הייתה משחתת (ק-40), בשירות חיל הים בשנים 1956–1967. טובעה על ידי סטי״לים מצריים. השלישית הייתה ספינת טילים מדגם "סער 2", בשירות חיל הים בשנים 1991-1968.[1]

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החימוש של אח"י אילת נועד להגן על הספינה מכל איום אפשרי. ראשית, לספינה יש 8 משגרים של טילי הרפון מונחי מכ"ם נגד ספינות, בעלי ראש נפץ במשקל 221 ק"ג וטווח מרבי של 130 ק"מ. בנוסף, הספינה מוגנת מפני התקפה אווירית על ידי 64 משגרים לטילי ברק נגד מטוסים וטילים תוקפים הנותנים רדיוס הגנה של עד 70 ק"מ. חימוש נוסף נגד טילים הוא M61A1 וולקן מונחה - פלנקס, מקלעים קלים ותותחי אורליקון 20 מ"מ.

הספינה מוגנת נגד צוללות, באמצעות 2 משגרי טורפדו Mk32 כשכל משגר נושא שלושה צינורות לשיגור טורפדו. בנוסף הספינה נושאת מסוק "עטלף" שאינו חמוש ונועד לסייר בחיפוש אחר מטרות או איומים עבור הספינה.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "ארבעת המינים" - נובמבר 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2009 השתתפה הספינה במבצע ארבעת המינים לתפיסת אוניית הנשק "פרנקופ" (Francop), שהובילה נשק, תחמושת ואמצעי לחימה מאיראן בדרכה לארגון חזבאללה שבלבנון. בין השלל שנמצא על כלי השיט: 2000 רקטות ארטילריות בקוטר 170 מ"מ, 600 רקטות "גראד", 8,400 פצצות מרגמה, 3,000 פגזים, 20,000 רימוני יד וחצי מיליון כדורים ל-AK-47. מפקד הספינה אח"י אילת בזמנו, סא"ל זיו, סיפר "אנו מרגישים שהצלנו חיים במדינת ישראל". זיו סיפר כי בתחילה לא הבין כי לא מדובר בספינה תמימה. "רק שהבנו שיש שם משהו חריג התחלנו לבדוק לעומק". "דיברתי עם הקפטן על האוניה ואמרתי לו שהוא חשוד בהברחת תחמושת לחזבאללה".[2]

הפלת בכורה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 2022 שוגרו טילי "ברק" מספינת הטילים אח"י אילת והפילו שני כטב"מים של חזבאללה שטסו לכיוון אסדת הקידוח שבשדה הגז כריש. הייתה זו הפעם הראשונה לשימוש בטילי ברק בפעילות מבצעית ונרשמה הפלת בכורה.[3]

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אח"י אילת (סער 5) כמו מפקדי הקורבטות האחרות מדגם סער 5 הועלו לדרגת סא"ל עם קבלת הפיקוד.

מפקדי אח"י אילת (סער 5)
דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
רני בן יהודה 1993 - 1995 AlamRaniBYehuda2002.jpg[א]
עופר דורון 1995 - 1997
1995OferDoronEilatS5.jpg
אייל שגב 1997 - 1999
מנחם לוי 1999 - 2001
MenachemLevi.jpg
[ב]
יוסי משיטה 2001 - 2003
SaalYosiMeshita.jpg
יואב אברג'יל 2003 - 2005
אילן לביא 2005 - 2007
צבי שחר 2007 - 2008
זיו רום 2007 - ספטמבר 2010
ZivRom2.png
[ג]
אמיר גוטמן ספטמבר 2010 - ספטמבר 2012 זמן רב בים האדום
Amir Gutman Israeli Navy.jpg
[ד]
גל עזרא ספטמבר 2012
סא"ל ע' בהווה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמית וולפוביץ' ואחרים, השירות שלי קווים לדמותו, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 318.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י אילת בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  2. ^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  3. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  4. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 132–133, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ צ'יקו מנשה ואור הלר, שלל ספינת הנשק: מאות רקטות גראד ואלפי פצצות מרגמה, באתר של "רשת 13", 15 בנובמבר 2009 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg יורטו 3 כטב"מים עוינים שהתקרבו למרחב האווירי במים הכלכליים של ישראל, באתר צה"ל, 2 ביולי 2022