אלכסנדרה קולונטאי

אלכסנדרה קולונטאי לפני 1900

אלכסנדרה קולונטאי (ברוסית: Александра Михайловна Коллонтай;‏ 23 במרץ 1872 - 9 במרץ 1952) הייתה מהפכנית, דיפלומטית ומדינאית סובייטית, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית.

ראשית דרכה

אלכסנדרה קולונטאי נולדה בשנת 1872 בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית. אביה, מיכאיל דומונטוביץ', היה גנרל ממוצא אוקראיני בצבא הצאר, אשר לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית אימץ דעות פוליטיות ליברליות וצידד בהנהגת מונרכיה חוקתית כדוגמת זו של בריטניה. אמהּ הייתה בתו של סוחר עצים ובעל מחלבה מפינלנד, שנכללה אז בתחום האימפריה הצארית. בילדותה טופלה על ידי משרתים ואומנת אנגלייה ולמדה בבית. היא הייתה תלמידה טובה ומצאה עניין בהתעניינותו של אביה בהיסטוריה. כנערה שלטה במגוון שפות; צרפתית דיברה עם אמה ואחיותיה, אנגלית עם האומנת שלה, פינית עם האיכרים באחוזת משפחת אמה בפינלנד, וכן למדה גרמנית.

בצעירותה ביקשה להמשיך בלימודיה באוניברסיטה, אבל נתקלה בסירוב מצד אמה, שטענה כי לנשים אין צורך בהשכלה גבוהה, וכי באוניברסיטאות אפשר להתקל ברעיונות רדיקליים. במקום זאת הורשתה אלכסנדרה לגשת לבחינת הסמכה כמורה בבית ספר, לפני שתפלס את דרכה בחברה כדי למצוא לה בעל. בהיותה בת 19 פגשה את בעלה לעתיד ולדימיר קולונטאי, סטודנט להנדסה דל אמצעים שלמד במוסד צבאי. אמה של אלכסנדרה התנגדה בחריפות לקשר זה מאחר שהצעיר היה עני. כדי להשכיח את הבחור מלבה של אלכסנדרה, שלחו אותה הוריה לסיור במערב אירופה, אך הקשר נשמר ובשנת 1893 נישאה אלכסנדרה לבחיר לבה ובשנת 1894 נולד בנה. את זמנה העבירה אלכסנדרה בכתיבת ספרות בדיונית ובקריאת ספרות רדיקלית ומרקסיסטית.

בתנועה המהפכנית הרוסית

בראשית פעילותה הפוליטית נמשכה קולונטאי תחילה לרעיון של חברה המבוססת על קומונות של איכרים. למרקסיזם, שדגל בהתנערות מעמד פועלי התעשייה ותפיסת השלטון בכוח, לא נטתה. פעולותיה הראשונות היו צנועות. היא סייעה לאחותה בספרייה בה התנהלו כיתות לביעור הבערות לפועלי תעשייה, ובלימוד שולבו רעיונות סוציאליסטיים. בספרייה זו פגשה קולונטאי במהפכנית קומוניסטית בשם הלנה סטסובה שגייסה אותה לפעול כשליחה להעברת ספרות מהפכנית בלתי חוקית למספר פעילים.

בשנת 1896 גילתה האוכרנה, המשטרה החשאית של הצאר, כי קולונטאי מעורבת בשביתה שפרצה בקרב פועלי האריג בסנקט פטרבורג ואביה הגנרל דאג שתצא בחשאי מרוסיה לפרק זמן מסוים. בשהותה בחו"ל באה במגע עם חוגים מהפכנים רוסיים בז'נבה, בפריז ובלונדון.

פעילותה זו ניתקה אותה מבעלה. בשנת 1898 עזבה אותו ויצאה לשווייץ כדי ללמוד כלכלה בציריך. משם יצאה לבריטניה כדי להפגש עם אנשי מפלגת הלייבור. בשובה לרוסיה בשנת 1899 פגשה לראשונה את לנין, המנהיג המהפכני, באותה עת מפעילי מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אשר שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1903 התפלגה ולנין ייסד את המפלגה הבולשביקית. היא החלה להתעניין ברעיונות מרקסיסטיים. הפלג המתון יותר, בהנהגתו של יולי מרטוב, הפך למפלגה המנשביקית. בתחילה נמנעה אלכסנדרה קולונטאי מלהצטרף לאחד משני הפלגים, אך כעבור זמן הצטרפה למנשביקים.

לאחר שובה לרוסיה נכחה קולונטאי בינואר 1905 באירוע של יום ראשון העקוב מדם (1905), שפתח את מהפכת 1905, שהייתה ניסיון כושל להפיל את שלטון הצאר ניקולאי השני. בשנת 1908 לאחר שפרסמה ספר בשם "פינלנד והסוציאליזם" בו קראה לעם הפיני להתקומם נגד הדיכוי של האימפריה הצארית, נאלצה קולונטאי לצאת לגלות בגרמניה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזבה קולונטאי את גרמניה בשל התנגדותה לעמדת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים שתמכו במלחמה. היא התנגדה בתוקף למלחמה והתבטאה נגדה בפומבי. היא עברה לדנמרק שם נתברר לה כי גם הסוציאל-דמוקרטים הדנים תומכים במלחמה. שוב נדדה והפעם לשוודיה וניסתה להביע שם את התנגדותה למלחמה בעל פה ובכתב, בשל פעילותה זאת נכלאה לזמן מה והמשיכה דרכה לנורווגיה, מקום בו גילתה תנועה סוציאליסטית התומכת בדעותיה.

בשנת 1915 עזבה את המפלגה המנשביקית והצטרפה ממקום גלותה למפלגה הבולשביקית שבהנהגת לנין. באותה שנה הוזמנה על ידי המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה למסע הרצאות בארצות הברית. היא הצטרפה למערכת השבועון המהפכני Новый мир ("שלום חדש"), שהופיע בניו יורק. שאר חברי המערכת היו לב טרוצקי וניקולאי בוכארין. כשהתחוללה המהפכה הרוסית ב-1917 שבה אלכסנדרה קולונטאי לרוסיה.

לאחר המהפכה

עם שובה לרוסיה הייתה קולונטאי לתועמלנית נלהבת של הבולשביקים. לאחר מהפכת אוקטובר, בה גברו הבולשביקים על הסוציאל-רבולוציונרים שבהנהגת אלכסנדר קרנסקי ועל המנשביקים, נבחרה לסובייט פטרוגרד, שהיה הסובייט – המועצה המהפכנית, של פטרוגרד (כפי שנקראה אז הבירה סנקט פטרבורג), ובהמשך נתמנתה לקומיסר העם לרווחה סוציאלית. בתפקידה זה הייתה לאשה הבכירה ביותר בממשל הסובייטי. בשנת 1919 יסדה את המחלקה לענייני נשים בוועד העליון של המפלגה הקומוניסטית. המחלקה פעלה לשיפור תנאי החיים של הנשים בברית המועצות, לביעור הבערות בקרב הנשים ולהדרכתן בקשר לחוקים החדשים שנחקקו לאחר המהפכה בדבר נישואים, חינוך ותעסוקה. השקפתה על אורח החיים בברית המועצות שלאחר המהפכה לא הייתה רק כלכלית או פוליטית, אלא דגלה בהפיכה מוחלטת של חיי המשפחה המקובלים וצידדה בהנהגת "אהבה חופשית" .

לפי השקפתה הנישואים הבורגניים כבלו את האישה ושללו ממנה זכויות שוות לאלו של הגבר. הזנות, לדעתה, הייתה בגדר ניצול בפומבי של האישה. לכן סברה כי יחסי מין חופשיים, נטולי התחייבויות, בין נשים וגברים צעירים, ימנעו נישואים כושלים וזנות.

ביוזמתה הפך יום האישה הבינלאומי לחג רשמי בברית המועצות.

קולונטאי ופאבל דיבנקו

אלכסנדרה ופאבל

בשנת 1917 נישאה קולונטאי לבעלה השני, פאבל דיבנקו, מהפכן יליד 1889. בתחילת דרכו היה דיבנקו מלח פשוט, אך בהמשך הפך למנהיג המרד שפרץ בצי הבלטי. הוא נתמנה למשרת הקומיסר הראשון של הצי הסובייטי, שנקרא אז "הצי האדום של הפועלים והאיכרים".

בשנות העשרים היו קולונטאי ודיבנקו דמויות נערצות על ידי הדור הצעיר המהפכני. דיבנקו, בעל החזות המרשימה, בשל גובה קומתו וזקנו השחור, היה בעל מזג סוער. נישואי השניים עלו לבסוף על שרטון ונסתיימו בשנת 1922 בגירושים. ב-1923 יצאה קולונטאי לשליחותה הדיפלומטית הראשונה לחו"ל ובלבד להתרחק מדיבנקו, ואילו דיבנקו בעקבות הפרידה ניסה להתאבד. לימים נישא פעמיים נוספות.

בשנת 1921 פרץ מרד קרונשטאדט, כאשר מלחי הצי הבלטי, שבסיסם היה בעיר קרונשטאדט שלחופי הים הבלטי, באו בשורת תביעות פוליטיות וכלכליות, בשל ההבדלים שבין הבטחותיה המקוריות של המפלגה הקומוניסטית לבין האופן שבו הוגשמו מאז המהפכה. אף שהמלחים היו בעד המדינה הבולשביקית, לנין וטרוצקי נהגו בהם כאויבים ושלחו נגדם את הצבא האדום. על הקרב נגד המורדים פיקד המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי כשלצידו פאבל דיבנקו. שנים לאחר מכן, בשנת 1937, בימי הטיהורים הגדולים שערך סטלין, הואשם טוּכאצֶ'בסקי בארגון "קונספירציה צבאית-טרוצקיסטית" ובריגול לטובת גרמניה הנאצית, נשפט במשפט חשאי והוצא להורג. אחד משופטיו היה חברו לשעבר פאבל דיבנקו. לא חלפה אלא שנה וגם דיבנקו נאסר והוצא להורג. שמו טוהר רק בשנת 1964, בתקופת שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב.

דיפלומטית

אלכסנדרה קולונטאי לא הייתה חברת מפלגה אדוקה והחלה למתוח ביקורת על עודף הבירוקרטיה של המשטר הסובייטי. היא הייתה ממייסדי זרם שמאלי במפלגה הקומוניסטית שנקרא Рабо́чая оппози́ция (האופוזיציה של הפועלים) . אופוזיציה זאת הביעה מחאה על שליטת המדינה על כל תחומי החיים ועל זכויות היתר של המפלגה הקומוניסטית. באותה עת היו עדיין לנין סטלין וטרוצקי מאוחדים, והם הצליחו לפרק את התנועה האופוזיציונית הזאת. בעקבות זאת מצאה עצמה קולונטאי בשולי החיים הפוליטיים ובחרה בקריירה דיפלומטית מחוץ לגבולות ברית המועצות. בשנת 1923 נתמנתה לשגרירת ברית המועצות בנורווגיה וכך הייתה לאשה הראשונה בתקופה המודרנית שכיהנה כשגרירה. בשנים 1926–1927 שימשה כשגרירה במקסיקו. לאחר מכן שבה לשמש כשגרירה בנורווגיה ובשנת 1930 נתמנתה כשגרירה בשוודיה. במקביל שימשה גם כחברת הנציגות של ברית המועצות בחבר הלאומים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, אחד האתגרים המרכזיים שעמדו בפני השגרירה היה לנטרל את השפעתה של גרמניה הנאצית בסקנדינביה. כאשר ברית המועצות תקפה את פינלנד ב-30 בנובמבר 1939 ופתחה במלחמת החורף, הפעילה השגרירה את השפעתה כדי ששוודיה תישאר נייטרלית בסכסוך זה.

הצבא הפיני, שהיה נחות במספרו לעומת הצבא הסובייטי, גילה התנגדות שהפתיעה את הסובייטים והסבה להם אבדות ניכרות. פינלנד החזיקה מעמד עד חודש מרץ 1940 וברית המועצות נאלצה לקיים עימה שיחות שלום. אלכסנדרה קולונטאי הייתה נציגה בשיחות שבסופן נחתם הסכם שלום בין המדינות, אשר חייב את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה ולמסרן לברית המועצות בתמורה להפסקת הלחימה.

בשנות מלחמת העולם השנייה שימשה שוודיה הנייטרלית תחנת תצפית לנציגים הדיפלומטיים של בעלות הברית אל המתרחש בגרמניה הנאצית ושוב מצאה אלכסנדרה קולונטאי את עצמה בלב קלחת של אירועים מדיניים ודיפלומטיים.

בגלל מחלה קשה רותקה קולונטאי בשנת 1945 לכיסא גלגלים ונאלצה לסיים את תפקידה כשגרירה בשוודיה ולשוב לברית המועצות, לאחר ששימשה שגרירה במשך 22 שנים. היא המשיכה לשמש מספר שנים נוספות כיועצת במשרד החוץ הסובייטי.

אלכסנדרה קולונטאי נפטרה בשנת 1952 והיא בת 80 במותה. במותה היא הייתה מהבודדים בדור המהפכנים ששרדו את הטיהורים הגדולים של סטלין.

ספריה

מקורות יצירתה

מקובל כי הספרות בברית המועצות במשך התקופה הקומוניסטית נמנעה מתאור יחסי מין והתאפיינו בנוקשות פוריטנית. לא כך היו פני הדברים בשנים הראשונות שלאחר המהפכה. באותה תקופה נכתבו ספרים הכוללים תיאורים ארוטיים, וספריה של אלכסנדרה קולונטאי הצטיינו בכך. גישה זו הייתה פרי האידאולוגיה הפמיניסטית שלה והשקפתה בזכות האהבה החופשית. היא כתבה למעלה מחמישה-עשר ספרים, חלקם רומנים בפרוזה וחלקם ספרי עיון על מעמד האישה בברית המועצות.

ספרה הידוע "אהבת הדבורים העמלות" שראה אור בשנת 1923 ואף הופיע בתרגום לאנגלית, כלל רומן באורך מלא ושני סיפורים קצרים. הספר מתאר את הקונפליקטים הפנימיים המתעוררים בלבן של נשים צעירות הדוגלות באהבה חופשית. ברומן מסופר על פועלת בשם ואסיה המתאהבת בבחור בשם וולודיה, הפעיל יחד עימה בתא המפלגתי. אהבתם עוברת משבר בתקופת הנא"פ, תקופה שהחלה בשנת 1921, בה הונהג למשך זמן קצר שוק חופשי מבוקר וניתנה אפשרות לאיכרים ולסוחרים הזעירים למכור את תוצרתם בשוק החופשי. בתקופה זו הופך וולודיה לקבלן מצליח וקושר קשרים עם נערה בורגנית. ואסיה דוגלת באהבה חופשית וביחסי מין ללא קנאה, אך קשריו של וולודיה עם הנערה האחרת מעוררים בה קנאה למרות אמונותיה.

אחד משני הסיפורים הקצרים הנכללים בספר, לצד הרומן, נקרא "שלושה דורות". בסיפור מתוארת הזדעזעותה של אישה הדוגלת באהבה חופשית, לנוכח הגילוי שמאהבה שוכב גם עם בתה. מצד אחד היא מתחילה לחשוב כי יש גבולות לחופש המיני, ומאידך רואה במחשבתה זו משום נסיגה לשמרנות.

ספר זה, כמו גם ספריה האחרים, לא נשאו חן בעיני האידאולוגים הקומוניסטים האדוקים.

מספריה

להלן שמות חלק מספריה של אלכסנדרה קולונטאי במקור הרוסי ובתרגום השמות לעברית (הספרים עצמם לא תורגמו לעברית):

• Красная любовь - אהבה אדומה.
• Свободная любовь - אהבה חופשית.
• Большая любовь - האהבה הגדולה.
• Любовь пчёл трудовых - אהבת דבורים העמלות.
• биография сексуально свободной женщины-коммуниста - האוטוביוגרפיה של האישה הקומוניסטית המשוחררת מינית.
• Сексуальные отношения и классовая борьба - יחסי מין והמאבק המעמדי.
• Борьба трудящихся женщин за свои права - מאבק הנשים העובדות למען זכויותיהן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרה קולונטאי בוויקישיתוף

• על אלכסנדרה קולונטאי באתר Booka and writers.
• על אלכסנדרה קולונטאי באתר Marxists.
• גלריית תמונותיה באתר Marxists.
• על אלכסנדרה קולונטאי באתר Spartacus.
• "נשים לוחמות בימי מהפכת אוקטובר" מאמר של אלכסנדרה קולונטאי מ-1927 באתר "מאבק סוציאליסטי".
• על "אהבת הדבורים העמלות" באנגלית באתר Amazon.
• אלכסנדרה קולונטאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אלכסנדרה קולונטאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלכסנדרה קולונטי (1872-1952), דף שער בספרייה הלאומית