טייסת 120

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טייסת 120
IAF Squadron 120.png
סמל טייסת 120
שם: "ענקי המדבר"
שם בעבר: "הבינלאומית"
סוג: מטוסי תובלה וסיור
יעוד: תובלה, תדלוק אווירי, סיור ואיסוף מודיעין ימי.
שנת הקמה: 15 במאי 1963 - כ"גף טיסה" של טייסת 103.
1 ביולי 1964 - כטייסת עצמאית.
בסיס: נבטים
כלי טיס: בואינג 707 -
("ראם")
סי-סקאן ("שחף")
כלי טיס בעבר: C-130 הרקולס, DC-3 דקוטה,
בואינג 377 סטרטוקרוזר,
C-97 סטראטופרייטר

טייסת 120, המכונה גם טייסת "ענקי המדבר" (בעבר נקראה "הבינלאומית"), היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי בואינג 707 ("ראם/שקנאי/ברבור") ומטוסי סי-סקאן ("שחף") מבסיס נבטים. בטייסת קיים גף סיורי ים, גף מיוחד המופעל במשותף על ידי חיל האוויר וחיל הים, ואשר מפעיל את מטוסי ה"שחף".

הטייסת מפעילה את מטוסי הבואינג 707 בשלוש תצורות:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת החלה את דרכה ב-15 במאי 1963 כגף טיסה של טייסת 103 ("הפילים"). הגף הוקם בשדה התעופה לוד והיה כפוף לבסיס תל-נוף (בבסיס לוד עדיין לא הוקם בח"א 27). הגף כלל עם הקמתו חמישה מטוסי סטרטוקרוזר (שנקראו בחיל האוויר "ענק") מדגם אזרחי שנרכשו בארצות הברית וזוג מטוסי דקוטה. ב-1 ביולי 1964 הפך הגף לטייסת שכונתה "הבינלאומית".

בשנים 1964 - 1966 השתתפה הטייסת במבצע רוטב (ובשמו המאוחר יותר מבצע דורבן) להצנחת סיוע למורדים המלוכניים בתימן. הטיסה הראשונה יצאה ב-31 במרץ 1964 בפיקוד מפקד הטייסת אריה עוז.

הטייסת השתתפה במלחמת ששת הימים במשימות תובלה, הצנחה (כולל הצנחת אספקה) וממסר קשר. הטייסת עסקה במשימות אלה ומשימות נוספות כמו לוחמה אלקטרונית גם במהלך מלחמת ההתשה. ב-17 בספטמבר 1971 הופל מטוס סטרטוקרוזר שהיה במשימת צילום אוויר מעל חצי האי סיני מפגיעת טיל קרקע-אוויר מדגם SA-2. שבעה מתוך שמונת אנשי הצוות נהרגו.[1]

ב1971 קלטה הטייסת שני מטוסי לוקהיד C-130 הרקולס הראשונים שהגיעו לארץ. מטוסים אלה השתתפו שנה לאחר מכן, ב-14 בספטמבר 1972, בטיסת תובלה יוצאת דופן: העברת ערודים מאתיופיה לישראל. המשימה הייתה ביוזמת האלוףמילואים) אברהם יפה, אז מנהל רשות שמורות הטבע. המטוסים נחתו בשדה מאולתר באתיופיה והביאו משם 12 ערודים, שהועברו לשמורת חי בר יוטבתה.[2]

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי סטרטוקרוזר ושני מטוסי הרקולס. שני האחרונים הועברו במהלך המלחמה לטייסת 131 ("הציפור הצהובה"). בשל הצורך הדחוף במטוסי תובלה גדולים, כדי להוביל חיילים אל זירת הלחימה וממנה וכדי להטיס לארץ ציוד לחימה שנרכש בארצות הברית, "גויסו" לטייסת שני מטוסי בואינג 707, שהיו בעת פרוץ המלחמה בשלבי שיפוץ אחרונים בתעשייה האווירית. משימות הטייסת במלהך המלחמה כללו, כאמור, תובלה של חיילים ושל ציוד, וכן פינוי נפגעים, לוחמה אלקטרונית וממסר קשר.

מטוסי בואינג 707 הפכו לחלק מהטייסת באופן רשמי ב-4 בנובמבר 1973. המטוסים כונו בחיל האוויר "ראם". המטוס התבלט מיד בכושר הנשיאה הגדול שלו, משך השהייה הרב באוויר ומהירותו הרבה יחסית. כל אלה הפכו את הראם למטוס אידאלי למגוון משימות צבאיות, וחיל האוויר רכש מטוסים נוספים מסוג זה. שניים מהמטוסים השתתפו במבצע יונתן: מטוס אחד הוכשר לשמש כבית חולים מוטס, והמתין בניירובי שבקניה למטוסי ההרקולס שנחתו שם לאחר המבצע לנחיתת ביניים, והשני שימש כמטוס פיקוד, שממנו פיקדו על המבצע סגן הרמטכ"ל, האלוף יקותיאל אדם, ומפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד.

לאחר חדירות המחבלים מן הים בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובהםהפיגוע בנהריה ב1974 והפיגוע במלון סבוי ב1975, ננקטו צעדים רבים למניעת חדירות כאלה. אחד מן הצעדים היה הפעלת סיורים אוויריים. ביוני 1977 רכש חיל הים שלושה מטוסים למטרה זו, המופעלים כגף בטייסת 120. המטוסים שנרכשו היו מטוסי סי סקאן - מטוסי ווסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית שהותאמו למשימה על ידי התקנת מכ"ם ייעודי ומערכות גילוי נוספות. המטוסים מוטסים על ידי טייסים של חיל האוויר, וצוות הבדיקה והגילוי מורכב מאנשי חיל הים.

החל משנת 1978 החלו מטוסי הראם לשמש גם להטסת מנהיגי המדינה בביקורים רשמיים בחו"ל. בינואר 1978 הטיס מטוס ראם לקהיר את משלחת ישראל לשיחות השלום בין ישראל למצרים. מספר חודשים לאחר מכן טס ראש הממשלה מנחם בגין במטוס של הטייסת לביקור בארצות הברית, ובדצמבר באותה שנה טס ראש הממשלה לאוסלו לטקס קבלת פרס נובל לשלום. במרץ 1979 טס ראש הממשלה לארצות הברית, לטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים, ובאפריל טס לקהיר לביקור רשמי; באוקטובר 1980 טס נשיא מדינת ישראל יצחק נבון במטוס ראם לקהיר, גם הוא לביקור רשמי. בינואר 1983 הטיס מטוס ראם את שר הביטחון, אריאל שרון, לביקור בזאיר.[3]

במקביל, המשיכו המטוסים בתפקידים מבצעיים. ב-1 באוקטובר 1985 השתתפו מטוסי ראם במבצע רגל עץ, הפצצת מפקדת אש"ף בתוניס, כמטוסי תדלוק אווירי ופיקוד. מטוסי ראם השתתפו גם במבצעים הומניטריים: בספטמבר 1985 הוביל מטוס ראם ציוד למקסיקו, שנפגעה ברעידת אדמה, בדצמבר 1988 הובילו המטוסים צוותי חילוץ וצוותים רפואיים לארמניה, שנפגעה גם היא ברעש אדמה.

ב-24 ו-25 במאי 1991 השתתפו מטוסי הטייסת במבצע שלמה, במהלכו הועלו לארץ כ-14,500 יהודים. ששה מטוסי ראם של הטייסת השתתפו במבצע, וכל אחד מהם ביצע שני סבבים, בהם הביאו המטוסים לישראל כ-5,600 עולים. באפריל ומאי 1994 הטיסו מטוסי ראם לרואנדה, בשש גיחות, עזרה רפואית ומזון לפליטים ששרדו את רצח העם שביצעו אנשי שבט ההוטו בשבט הטוטסי.[4] בעקבות הפיגוע בבית הקהילה היהודית בארגנטינה ב-18 ביולי 1994 הטיס מטוס ראם מטען גדול של ציוד לסיוע, עם צוות פינוי וחילוץ. ב-25 ביולי 1995 הטיס מטוס ראם ציוד רפואי רב לסיוע לפליטים המוסלמיים בבוסניה בעקבות מלחמת בוסניה. משלחת זו הייתה בשיתוף חיל האוויר המלכותי הירדני.[5]

ב2002 הטיסו מטוסי ראם למומבסה, בקניה, צוותים רפואיים וצוותי פינוי וחילוץ, בעקבות פיגוע טרור בו נהרגו שלושה ישראלים ו-13 מקומיים. ב2006 שוב הוטס סיוע לקניה, בעקבות אסון בו התמוטט בניין בניירובי. ב2010 הטיסו מטוסי ראם ציוד רפואי וציוד סיוע אחר ליפן, לאחר רעידת האדמה והצונמי בסנדאי שגרם להרס רב.

ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל-צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, הועברה הטייסת, יחד עם שאר טייסות התובלה של בח"א 27, לבסיס נבטים שבנגב הצפוני[6][7]‏. בחודש פברואר 2010, שינתה הטייסת את שמה מ"הבינלאומית" ל"ענקי המדבר"[8].

ממפקדי הטייסת: אריה עוז, יצחק בירן (מלחמת ששת הימים), אמנון הליבני, דוד פורת, גיורא קינן, יהושע שני

סמלי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הטייסת עוצב עם הקמתה, בשנת 1963, על ידי נגה יהלום, סמלת במחלקת ההדרכה, לבקשת מפקדה הראשון של הטייסת סא"ל אריה עוז. היה זה סמל הטייסת הראשון בחיל האוויר שנענד כטלאי על הסרבל[9].

בטייסת קיימים כמה סמלים נוספים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 120 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטרטוקרוזר מופל ממזרח לתעלת סואץ: שבעה נהרגים, אחד ניצל, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ דודי חורי, ‏אנחנו זן נדיר, באתר חיל האוויר הישראלי
  3. ^ על פי אתר מרקיע שחקים.
  4. ^ שליחי תקווה, בטאון חיל האוויר 199, אלול תשע"ד - אוגוסט 1994, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  5. ^ מירב הלפרין, ‏שיתוף הפעולה האווירי הראשון עבר בשלום, בטאון חיל האוויר 205, אלול תשנ"ה - אוגוסט 1995, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  6. ^ בסיס התובלה המרכזי של חיה"א בלוד עובר לנגב - גלי צה"ל.
  7. ^ ההרקולסים יעזבו את לוד בפעם האחרונה - כתבה באתר nrg.
  8. ^ ענקים במדבר - כתבה באתר חיל האוויר.
  9. ^ לא על הסמל לבדו, באתר חיל האוויר הישראלי