ארץ חמדה (כולל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כולל ארץ חמדה
אין תמונה חופשית
כולל
השתייכות הציונות הדתית
תאריך ייסוד ה'תשמ"ז
מייסדים משה ארנרייך, יוסף כרמל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
ראש הכולל
שונות
http://eretzhemdah.org/?lang=he
קואורדינטות 31°45′43″N 35°12′46″E / 31.762°N 35.21275°E / 31.762; 35.21275
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ארץ חמדה
ארץ חמדה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כולל ארץ חמדה או בשמו הרשמי מכון גבוה ללימודי היהדות הוא כולל ציוני דתי לסמיכה לדיינות בירושלים. הכולל שוכן בשכונת קטמון בעיר. מסלול לימוד הסמיכה במכון נמשך שמונה שנים. חזון המכון הוא:

הכשרת דור חדש של תלמידי חכמים גדולים בתורה, נאמנים לעמם ולארצם בעלי אופקים רחבים, הפועלים לאיחוד העם ולקירוב לבבות.[1]

בנוסף, למכון סניפים ברעננה ובלונדון, רשת בתי דין לממונות, תוכנית לימודי הלכה לציבור הרחב, שו"ת מקיף בענייני הלכה בחיים המודרניים, תוכנית להכשרת מנהיגים תורניים לקהילות יהודיות בחו"ל, מכוני מחקר נלווים ועוד.

הכולל נחשב לאחד הבכירים והמשמעותיים במגזר הדתי לאומי, וכמחצית מהדיינים הציוניים דתיים במערכת בתי הדין הרבניים הם בוגריו.

הקמה וחזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל הוקם בשנת ה'תשמ"ז (1987) על ידי הרבנים משה ארנרייך ויוסף כרמל, ותחת נשיאותו והדרכתו של הרב שאול ישראלי. כשהרצון הוא לאגד למקום אחד את מובחרי האברכים בציונות הדתית, "שיגדלו לתלמידי חכמים ברמה הגבוהה ביותר" וינהיגו את הדור הבא לגבהים.[2]

כדי למקסם את הגדילה בתורה ולהשתלם במקצועיות, הועמדו בצוות המכון תלמידי חכמים ומומחים מן השורה הראשונה כמו הגרז"ן גולדברג, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הרב מרדכי גרינברג, הרב מנחם בורשטיין, הרב ישראל רוזן, ועוד. מאז פטירת נשיאו הרב ישראלי, עמדו בהובלת המכון והכולל הגרז"ן גולדברג והרב נחום רבינוביץ'. לאחר פטירתם הועמד במקומם הרב יעקב אריאל.[3]

כוללי האברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולל ללימודי דיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו העיקרית של המכון היא כולל האברכים בירושלים ללימודי דיינות, בכולל לומדים עשרות אברכים, בוגרי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, המוסמכים לרבנות ומאופיינים ביכולות גבוהות בשלל פרמטרים. הם לומדים במשך שמונה שנים את לימודי הסמיכה לדיינות, ואף מוכשרים במהלכה לשימוש כראשי ישיבות ור"מים בישיבות הגבוהות וההסדר.

לרוב מקפיד הכולל לקבל אברכים ששירתו קודם לכן בצה"ל.

בנוסף ללימוד הדיינות, משתתפים אברכי הכולל בפרויקט שאלות ותשובות בפקס ובמייל, הנקרא "במראה הבזק", שבו עונים לשאלות ממדינות רבות בעולם בנושאים מגוונים. השאלות נשלחות על ידי רבני קהילות, רופאים ואנשי מקצוע, ועוסקות בשלל ההיבטים של יישום ההלכה בחיים המודרניים. שאלות ותשובות אלו מכונסות לסדרת ספרים בשם זה. נכון לשנת ה'תשע"ח (2017) יצאו לאור תשעה כרכים.

הכולל הקהילתי ברעננה ללימודי רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ח פתח המכון כולל קהילתי ברעננה המתמקד בלימודי רבנות ובפעילות קהילתית בעיר, אשר התכנית בו משורטטת במטרה להצמיח רבני קהילות איכותיים. מתקבלים אליו בוגרים מצטיינים מישיבות ההסדר והגבוהות, שצברו לכל הפחות חמש שנים במסגרת הישיבה וששירתו בצה"ל. ומסלול הלימוד בו נמשך ארבע שנים במהלכם ניגשים האברכים לכל מבחני הסמיכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל.

מלבד הלימוד הקבוע של שני סדרים ביום במהלך ימי השבוע, לומדים האברכים גם שני סדרי ערב בכל שבוע בבית המדרש. תוכנית הלימודים אינטנסיבית ומעמיקה, הכוללת לימוד סוגיות הגמרא בעיון למדני והקפת הדיון ההלכתי משורשו עד מסקנותיו. בנוסף נמסר שיעור מאת הרב משה ארנרייך המקיף סוגיות אקטואליות הלכתית, שיעור בתנ"ך מאת הרב יוסף כרמל, שיעור באמונה ושיעורים נוספים.

כמו כן, כוללת ההכשרה הענקת כלים מעשיים הנדרשים להובלת קהילה, כגון פסיכולוגיה בין אישית, הקשבה ואמפתיה, התערבות בשעת משבר, דיבור והופעה בציבור, גישור ופישור.

פעולתו של בית המדרש משליכה באופן ישיר ועקיף על הקהילה. זאת, הן בעצם הלימוד המעמיק והן במעורבות מגוונת בחיי הקהילה. המעורבות מתבטאת בין השאר בלימוד בחברותות עם חברי הקהילה וכן עם ילדים ונוער; חוגי תורה לבנים ובנות; שיעורים למבוגרים; ועוד.[4]

הכולל בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניף נוסף של ארץ חמדה הוקמה קבוצת לומדים נוספת מטעם המכון בעיר לונדון, בשיתוף עם קרן מונטיפיורי. בראש התכנית עומד הדיין הרב עופר לבנת. מחזור הלומדים הראשון הוסמך לרבנות בשנת ה'תשע"ט.

שו"ת במראה הבזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון מוציא לאור את סדרת ספרי השאלות ותשובות "במראה הבזק", המאגד את השאלות שנשלחו למכון מרחבי ישראל והעולם על ידי רבני קהילות ואנשי מקצוע ומדע,[5] והתשובות שהשיבו להם אברכי הכולל. התשובות עוברות את ביקורתם ואישורם של ראשי הכולל הרבנים ארנרייך וכרמל, ובעבר גם את של הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב נחום אליעזר רבינוביץ, עד לפטירתם.

בית דין "ארץ חמדה – גזית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ארץ חמדה גזית

המכון הקים רשת בתי דין לממונות ארצית בשם ארץ חמדה גזית,[6] הכוללת תשעה בתי דין – בירושלים, רמת גן, חיפה, בית שמש, קצרין, עפרה, פתח תקווה, קריית גת וכפר יונה, ובית דין לערעורים. בנשיאות הרשת עמד עד לפטירתו הרב זלמן נחמיה גולדברג, ובהנהלתה התורנית מכהנים רבנים כמו הרב יעקב פילבר, יעקב אריאל, הרשל שכטר ועוד. עד לפטירתם כיהנו בה גם הרבנים אהרן ליכטנשטיין ונחום אליעזר רבינוביץ. לצידה של ההנהלה התורנית, עומדת הנהלה ציבורית הכוללת ראשי קהילות, עורכי דין ואנשי עסקים.

לרשת שתי מטרות עיקריות: 1. להוות חלופה יעילה לבית המשפט עבור המעוניינים בפתרון משפטי במסגרת הלכתית כשרה ועל פי התורה וההלכה. 2. לשמש כגשר בין דתיים וחילוניים, באמצעות הצעת מערכת מקצועית ורגישה כחלופה להליך משפטי יקר הקורס תחת עומס.

קיומה נובע מתוך הכרה בכך שהתורה מעניקה פתרון והתמודדות אף לבעיות המורכבות והמתוחכמות ביותר של הכלכלה המודרנית. על פי ערכי הצדק, היושר והמוסר. בית הדין נועד ליישם את ערכי התורה וההלכה בחיים המודרניים המשתנים, בכל תחומי החיים הציבוריים והעסקיים.[7]

מכונים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון "התורה והמדינה" ומכון "משפט והלכה בישראל" פועלים תחת ארץ חמדה,

אגפים ופעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לכולל האברכים, מפעיל מכון ארץ חמדה עוד מספר מוסדות ותוכניות.

מנהיגות תורנית בקהילות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הקים תוכנית לימודים המיועדת למוסמכים לרבנות דוברי שפה זרה, המיועדים לכהן כרבני קהילות יהודיות ברחבי העולם, בה הם משתלמים בהכשרות הנצרכות לכך. התכנית מופעלת בשיתוף עם המזרחי העולמי

בין התחומים עליהם מושם דגש במסגרת זו: לימוד עיוני בסוגיות הש"ס ורכישת כלים למדניים, התמקדות בליבון נושאים אקטואליים בהלכה, מחשבת ישראל – עיסוק בכתבי גדולי הראשונים והאחרונים ויישמום בסוגיות אקטואליות בעולם המודרני, תנ"ך – סוגיות בעיון ובבקיאות תוך השלכה להבנת האתגרים של זמנינו, שימוש תלמידי חכמים, קורסים במנהיגות והבנת צורכי הפרט והכלל, כלים לייעוץ, גישור, עמידה בפני קהל, ועוד.[8]

תוכנית ללימודי שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ה פתח המכון את תוכנית הלימודים 'שנת השבע', תוכנית שבועית המלווה את שנת השמיטה ובנויה מחוברות הכוללות מקורות, שאלות למחשבה ועיון ומבחן אמריקאי. התכנית מתקיימת במקביל בעשרות מוקדים ברחבי הארץ הכוללים אלפי לומדים, כאשר קבוצה המעוניינת לקיים אצלה לימוד כזה פונה למכון ומקבלת את חומרי הלימוד והעזרים, וליווי ללימוד.[9][10]

"מורינו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת תוכנית לימודי השמיטה, הוקמה מטעם המכון תוכנית נוספת בסגנון דומה, שמה הוא "מורינו" – ומטרתה הקפת נושאים בהלכה יומיומית (בחלק "אורח חיים" שבשולחן ערוך), ברמה פחותה מזו הנצרכת לקבלת סמיכה. המותאמת לציבור הרחב יותר. היא כוללת גם מערך נוסף של לימודי שמיטה.[11]

בוגרי הכולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי המכון משמשים לרוב כדיינים (בהם, כ מחצה מהדיינים הדתיים לאומיים בבתי הדין הרבניים), ר"מים וראשי ישיבות בישיבות הסדר, ראשי כוללים ורבני יישובים, והוא נחשב לאחד מהכוללים החשובים במגזר הדתי לאומי.

בין בוגרי הכולל נמנים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]