בורג' אל-מלח
![]() | |
מבט על התל - המצודה במרכז | |
מידות | |
---|---|
אורך |
95 מ' ![]() |
רוחב |
50 מ' ![]() |
שטח |
4,750 מ"ר ![]() |
גובה מעל פני הים |
204 מ' ![]() |
היסטוריה | |
תקופות |
התקופה הממלוכית בארץ ישראל ![]() |
עשוי מ |
אבן ![]() |
סוג |
אתר ארכאולוגי ![]() |
אתר ארכאולוגי | |
מצב | הרוס חלקית |
מיקום | |
מיקום | השומרון, שטח C |
קואורדינטות | 32°19′43″N 35°27′21″E / 32.32858°N 35.455909°E |
![]() ![]() |


בורג' אל-מאלח (בערבית: برج المالح) או "מבצר המלח" היא מצודה ממלוכית[1] הנמצאת בצפון מדבר שומרון, ממערב לחמאם אל-מליח. המצודה נמצאת כ-200 מטר מעל פני הים ו-100 מטר מעל סביבתה. היא בנויה על כתף טופוגרפית בקצה שלוחה הררית, אשר למרגלותיה עובר כביש תיאסיר–מחולה.
תיאור המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצודה בנויה מאבני גזית במתאר של ספינה או אליפסה. פינות המבצר מעוגלות. שטחה 4,750 מטר רבוע (95 מטר אורך ו-50 מטר רוחב). ישנו שער עם שתי מזוזות אבן מעובדות ובהן פותות לנעילה, בית שער, ששרידי משקוף שער מוטלים על ריצפתו ושרידי חדרים מלבניים, בעלי תקרה קמורה[2]. בפינה הצפונית של המבצר יש תעלה גדולה עמוקה, כנראה חפיר. החרסים שנמצאו במקום הם מימי הביניים.
המצודה שלטה על דרך עתיקה שקישרה בין שכם לצפון בקעת הירדן ולעמק בית שאן. מיקומה של המצודה נקבע לפי המעבר הצר שבו עוברת הדרך בצמוד לוואדי אל-מליח.
ניתן לזהות במצודה זאת את שיטת התקשורת הצלבנית: במבט דרומה ניתן לראות את פסגת הסרטבה שבה הייתה מצודה צלבנית, ומצפון את כוכב הירדן – מצודה נוספת; כך ניתן היה לשמור על קשר עין על פני עשרות קילומטרים ולהעביר הודעות מהירות.
הארכאולוג הבריטי דניס פרינגל, שהתמחה באתרים מהתקופה הצלבנית, ערך בתחילת שנות ה-80 סקר מחודש באתר ויצר תרשים שהתבסס בעיקרו על זה שנערך במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית ופורסם ב-1882.[3]
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצר ממוקם בשיאם של העתקים גאולוגיים: העתק רוחבי, ממזרח למערב, שמקורו בתזוזות של בקעת הירדן והעתק אורכי, מצפון לדרום, בעקבות תנודות בשבר הסורי-אפריקני. כתוצאה מכך מופיעים על פני השטח סלעים מתקופות גאולוגיות קדומות, ובהמשך הוואדי מופיעות נביעות של מים חמים. הגבעה בנויה מסלעי אבן גיר שניכרת בהם השפעה של בלייה וסחיפה. הצורות של פני המסלע ממוסברות בתכונה המיוחדת של אבן הגיר מתקופת היורה בבורג' אל-מאלח. מנחם מרקוס כותב בספרו כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapiés), מצוי באזור רמתא – כפר שובא – הר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.[2]
מצפון-מערב למצודה מתנשא רכס ראס-אל-רמאלי (הר החול) המורכב מאבן חול צבעונית, המוכרת בכינויה "אבן חול נובית". למרגלות הגבעה מחשופים של סלעי בזלת וטוף געשיים מתצורת תיאסיר שגווניהם סגול, אדום וצהוב. מקורם בהתפרצויות געשיות, ככל הנראה, תת-ימיות בתקופות קרטיקון, קנומן וטורון.[4] עוביה המשוער של התצורה, המהווה שלב מעבר מסלעי תקופת היורה לסלעי הקרטיקון התחתון, הוא כ-230 מטר. מרקוס מציין כי מחשוף יפה במיוחד של תצורה זו בולט במורדות הדרומיים של ראס אבו שושה – כ-800 מטר מצפון לכתף בורג' אל-מאלח. בדרום-מערב השומרון התגלו כשלושים ריכוזים של מחשופים וולקניים דומים.
בראש הגבעה "ראס רמלי" (נקודת גובה 419 מטר), מצוי גלעד הבנוי מסלעים כבדים ושברי מטוס סיור קל. על לוח האבן מצוין כי במקום זה נפלו חלל שני קציני צה"ל, דורון גביש ודוד גבעון, ב-11 באוקטובר 1970 בפעולה לבלימת חדירת חוליות המחבלים.
נוף המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט מהתל
-
שרידי המצודה בפסגה
-
מבט מהמצודה למזרח אל בקעת הירדן
-
מבט על הגבעה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם מרקוס, בקעת הירדן ומזרח השומרון, רשות שמורות הטבע, 1992
- צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב, 1973
- י' מימרן, מחקרים גאולוגיים חדשים ביהודה ושומרון, החברה הגאולוגית הישראלית, מרץ 1972
- Denys Pringle, "Burj Al-Mâlih" (No. 66), in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter, Cambridge University Press, 1997, pp. 41-42
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ולא צלבנית, לפי יהושע פראוור, חוקר התקופה הצלבנית בארץ ישראל, לאחר ביקור במקום – מצוטט אצל: צבי אילן, "בקעת הירדן ומדבר שומרון", בהערה בעמוד 352
- ^ 1 2 מנחם מרקוס, "בקעת הירדן ומזרח השומרון", עמ' 99
- ^ ראו כאן
- ^ ספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 11: הרי יהודה, ירושלים, כתר הוצאה לאור, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001, עמ' 21
גאולוגיה של ישראל | ||
---|---|---|
כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
לערכים נוספים |