לדלג לתוכן

בורג' אל-מלח

בורג' אל-מאלח
برج المالح
מבט על התל - המצודה במרכז
מבט על התל - המצודה במרכז
מידות
אורך 95 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 50 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4,750 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 204 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תקופות התקופה הממלוכית בארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עשוי מ אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
מצב הרוס חלקית
מיקום
מיקום השומרון, שטח C
קואורדינטות 32°19′43″N 35°27′21″E / 32.32858°N 35.455909°E / 32.32858; 35.455909
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבצר - בתחתית התמונה סלעי אבן הגיר מתקופת היורה המכונה תצורת מאליח
סלעים מתקופת היורה בבורג' אל-מאלח

בורג' אל-מאלחערבית: برج المالح) או "מבצר המלח" היא מצודה ממלוכית[1] הנמצאת בצפון מדבר שומרון, ממערב לחמאם אל-מליח. המצודה נמצאת כ-200 מטר מעל פני הים ו-100 מטר מעל סביבתה. היא בנויה על כתף טופוגרפית בקצה שלוחה הררית, אשר למרגלותיה עובר כביש תיאסירמחולה.

תיאור המבצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצודה בנויה מאבני גזית במתאר של ספינה או אליפסה. פינות המבצר מעוגלות. שטחה 4,750 מטר רבוע (95 מטר אורך ו-50 מטר רוחב). ישנו שער עם שתי מזוזות אבן מעובדות ובהן פותות לנעילה, בית שער, ששרידי משקוף שער מוטלים על ריצפתו ושרידי חדרים מלבניים, בעלי תקרה קמורה[2]. בפינה הצפונית של המבצר יש תעלה גדולה עמוקה, כנראה חפיר. החרסים שנמצאו במקום הם מימי הביניים.

המצודה שלטה על דרך עתיקה שקישרה בין שכם לצפון בקעת הירדן ולעמק בית שאן. מיקומה של המצודה נקבע לפי המעבר הצר שבו עוברת הדרך בצמוד לוואדי אל-מליח.

ניתן לזהות במצודה זאת את שיטת התקשורת הצלבנית: במבט דרומה ניתן לראות את פסגת הסרטבה שבה הייתה מצודה צלבנית, ומצפון את כוכב הירדן – מצודה נוספת; כך ניתן היה לשמור על קשר עין על פני עשרות קילומטרים ולהעביר הודעות מהירות.

הארכאולוג הבריטי דניס פרינגל, שהתמחה באתרים מהתקופה הצלבנית, ערך בתחילת שנות ה-80 סקר מחודש באתר ויצר תרשים שהתבסס בעיקרו על זה שנערך במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית ופורסם ב-1882.[3]

המבצר ממוקם בשיאם של העתקים גאולוגיים: העתק רוחבי, ממזרח למערב, שמקורו בתזוזות של בקעת הירדן והעתק אורכי, מצפון לדרום, בעקבות תנודות בשבר הסורי-אפריקני. כתוצאה מכך מופיעים על פני השטח סלעים מתקופות גאולוגיות קדומות, ובהמשך הוואדי מופיעות נביעות של מים חמים. הגבעה בנויה מסלעי אבן גיר שניכרת בהם השפעה של בלייה וסחיפה. הצורות של פני המסלע ממוסברות בתכונה המיוחדת של אבן הגיר מתקופת היורה בבורג' אל-מאלח. מנחם מרקוס כותב בספרו כי מבנה דומה של סלעים, המכונה טרשונים (Lapiés), מצוי באזור רמתא – כפר שובאהר דב, במורדות החרמון, אף הוא מתקופת היורה.[2]

מצפון-מערב למצודה מתנשא רכס ראס-אל-רמאלי (הר החול) המורכב מאבן חול צבעונית, המוכרת בכינויה "אבן חול נובית". למרגלות הגבעה מחשופים של סלעי בזלת וטוף געשיים מתצורת תיאסיר שגווניהם סגול, אדום וצהוב. מקורם בהתפרצויות געשיות, ככל הנראה, תת-ימיות בתקופות קרטיקון, קנומן וטורון.[4] עוביה המשוער של התצורה, המהווה שלב מעבר מסלעי תקופת היורה לסלעי הקרטיקון התחתון, הוא כ-230 מטר. מרקוס מציין כי מחשוף יפה במיוחד של תצורה זו בולט במורדות הדרומיים של ראס אבו שושה – כ-800 מטר מצפון לכתף בורג' אל-מאלח. בדרום-מערב השומרון התגלו כשלושים ריכוזים של מחשופים וולקניים דומים.

בראש הגבעה "ראס רמלי" (נקודת גובה 419 מטר), מצוי גלעד הבנוי מסלעים כבדים ושברי מטוס סיור קל. על לוח האבן מצוין כי במקום זה נפלו חלל שני קציני צה"ל, דורון גביש ודוד גבעון, ב-11 באוקטובר 1970 בפעולה לבלימת חדירת חוליות המחבלים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Denys Pringle, "Burj Al-Mâlih" (No. 66), in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter, Cambridge University Press, 1997, pp. 41-42

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בורג' אל-מלח בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ולא צלבנית, לפי יהושע פראוור, חוקר התקופה הצלבנית בארץ ישראל, לאחר ביקור במקום – מצוטט אצל: צבי אילן, "בקעת הירדן ומדבר שומרון", בהערה בעמוד 352
  2. ^ 1 2 מנחם מרקוס, "בקעת הירדן ומזרח השומרון", עמ' 99
  3. ^ ראו כאן
  4. ^ ספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 11: הרי יהודה, ירושלים, כתר הוצאה לאור, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001, עמ' 21