בורג' א-שמאלי
מדינה | לבנון |
---|---|
קואורדינטות | 33°15′45″N 35°14′20″E / 33.2625°N 35.238888888889°E |
בּוּרְג' א-שמָאלִי (בערבית: البرج الشمالي, בתעתיק מדויק: אלבֻּרג' אלשמאלי) הוא מחנה פליטים בלבנון שהוקם בשנת 1955, כ-5 קילומטרים מזרחית לעיר צור אך בהמשך גבולותיו התרחבו והוא חלק מהמרחב העירוני של העיר,[1] אך הוא מנוהל כמובלעת עצמאית.
המחנה הוא השני בגודלו מבין 12 מחנות פליטים שהוקמו בלבנון בשנות ה-50 (עין אל-חילווה הוא המחנה הגדול ביותר).
מאז מלחמת האזרחים בסוריה מתגוררים במחנה גם פליטים סורים ופליטים פלסטינים מסוריה.[2]
סוכנות הסעד והעבודות של האומות המאוחדות לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב (אונר"א) מספקת שירותים בסיסיים, בסיוע ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים. הצבא הלבנוני שולט על הכניסות והיציאות, דרך 6 שערים של המחנה.[3][4]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחנה נבנה בסמוך לכפר לבנוני בשם בורג' א-שמאלי. במרכז המחנה ישנן חורבות של מצודה גדולה שהייתה בנויה מאבן.[5] א.ה. פאלמר כתב שמשמעות השם היא על פי תרגומו: המילה הראשונה בּוּרְג' (برج) הוא מגדל או מצודה ופירוש המילה השנייה א-שׁמָאלִי (الشمالي) הוא: הצפוני.[6] בקרבת מקום יש אזור חקלאי הנקרא: בורג' קִבּלִי (ער') שמשמעותו מגדל דרומי.[5]
מאפייני מחנה הפליטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחו של בורג' א-שמאלי הוא כ-135,000 מטרים רבועים.[7][8] על אף שהמחנה פחות צפוף ממחנות פליטים אחרים בלבנון.[7]
למחנה יש שער הראשי שדרכו יוצאים ונכנסים למחנה ובנוסף ישנם עוד 5 כניסות לא רשמיות למעבר הולכי רגל בלבד (רחובות החסומים בקוביות בטון). כל השערים בפיקוח צבא לבנון.[4]
המחנה נבנה באופן לא מתוכנן והבתים נבנו על פי תוואי הקרקע. המחנה מחולק באופן לא פורמלי לשכונות, הנקראות על שם הכפרים שמהם הגיעו הפליטים. השכונה היוצאת מהכלל היא "שכונת מרוקו", של התושבים, שאבותיהם הגיעו לארץ ישראל ממרוקו, בתקופת האימפריה העות'מאנית.[9]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי עלי בדאווי, הארכאולוג הראשי הוותיק של דרום לבנון במנהל הכללי לעתיקות, ניתן להניח באופן כללי שכל הכפרים סביב צור הוקמו כבר בתקופה פרהיסטורית כמו התקופה הנאוליתית (5,000 לפני הספירה).
אסטלות פיניקיות וחפצי אמנות אחרים שנמצאו בבורג' אל-שמאלי מעידים על כך שהמקום שימש במאה ה-5 עד ה-4 לפני הספירה למטרות הלוויה.[10] אם היו יישובים באותה תקופה, הם כנראה נהרסו על ידי צבאו של אלכסנדר מוקדון, שהרס את כל כפרי החוף ואת חומרי הבנייה ששימשו לחיבור האי צור עם שומה במהלך המצור של 332 לפנה"ס. עם זאת, ישנן אינדיקציות להתנחלויות בבורג' אל-שמאלי המתוארכות לפחות למאה הראשונה לפני הספירה.
בשנת 1937 התגלה באזור בורג' א-שמאלי נקרופוליס עתיק וכן קבר רומי עם ציורי קיר מהמאה ה-2 לספירה. הקבר פורק ושוחזר במוזיאון הלאומי של ביירות.[11] בתקופה הרומית, חלקים מבורג' אל-שמאלי שימשו כנקרופוליס. שרידי דרך רומית-ביזנטית נשתמרו מתחת לכביש הראשי המודרני.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין עדויות שבורג' א-שמאלי המשיך להיות מיושב, או שימש מקום קבורה לאחר שצבאות ערב הביסו את האימפריה הביזנטית באזור והשתלטו על צור, בשנת 635. לאחר מסע הצלב הראשון, הצלבנים בנו מגדל מבוצר על הגבעה של בורג' אל-שמאלי, המשקיפה על חצי האי צור וככל הנראה מכאן נובע שם הכפר. בימי קדם, אדמות בורג' אל-שמאלי שימשו כבית קברות.
התקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האימפריה העות'מאנית כבשה את הלבנט בשנת 1516 ואזור ג'בל עאמל ( דרום לבנון של ימינו) נותר ברובו ללא פגע במשך כמעט מאה נוספת. כשההנהגה העות'מאנית מינתה את המנהיג הדרוזי פאחרדין השני לנהל את האזור בראשית המאה ה-17, עודד האמיר את המתואלים להתיישב באזור שמזרחית לצור, כדי לאבטח את הדרך לדמשק. בכך הונחו היסודות לדמוגרפיה המודרנית של כל האזור, כמקום שיעי ברובו.[12]
בשנת 1881 ביקרה במקום משלחת הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל ובסיכום תואר הכפר כ"כפר גדול בנוי אבן, המכיל כ-300 מתואלים, השוכן על רכס נמוך, עם תאנים, זיתים ואדמה מעובדת. בסמוך ישנם 2 מעיינות טובים"... "כפר עם מגדל שבנייתו דומה לזו של המגדל בבורג' רחאל, שאינו נראה עתיק יותר מהצלבנים, אך נבנה מאבנים ישנות יותר... כקילומטר מדרום-מערב לגבעה זו מצויה סדרה תת-קרקעית של קברים, שכל אחד מהם מכיל מספר טווחים של לוקוסים, אשר נחקר על ידי ארנסט רנן".[13]
לאחר 1948 ושנות החמישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ההכרזה על מדינת ישראל במאי 1948, נמלטו, על פי ההערכות, כ-127,000 פלסטינים ללבנון.[12] חלקם מצאו מקלט במחנה אוהלים שהוקם בבורג' א-שמאלי על ידי הליגה של אגודות הצלב האדום.[14] הפליטים היו בעיקר כפריים חקלאים מחוואלה, לוביה, צפורי, טבריה, וצפת.[15] בשנים הראשונות, הפליטים סבלו מתנאים גרועים במיוחד, שכן המחנה נועד בתחילה להיות זמני בלבד ונקודת מעבר למקומות אחרים.[16]
המחנה הנוכחי הוקם ב-1955.[9] ואונר"א החל לספק לתושבי המחנה סיוע הומניטרי: שירותי תשתית ( מים, ביוב, חשמל, רשתות כבישים), בתי ספר ושירותי בריאות.[17]
בשנת 1959, איש הדת השיעי יליד איראן , סייד מוסא סאדר, לאזור צור ואחד ממעשיו הראשונים היה להקים מרכז הכשרה מקצועית בבורג' אלשמאלי.
בינואר 1969 הכריז הפרלמנט הלבנוני על שביתה כללית בלבנון, במחאה על ההתקפות הישראליות על מטרות פלסטיניות בביירות. בהמשך, במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-70, השתנה יחס חברי הפרלמנט לפלסטינים, כאשר האוכלוסייה הלבנונית החלה לסבול מהמרד הפלסטיני בדרום לבנון.
ב-20 ביוני 1974 הפציץ חיל האוויר הישראלי את המחנה ולפי נתוני צבא לבנון הרג 8 בני אדם, בעוד 30 נפצעו.[18]
באותה שנה ייסד מוסא סאדר את "חרכת אל מחרומין" ("תנועת המקופחים") ושנה לאחר מכן – זמן קצר לפני תחילת מלחמת האזרחים בלבנון – את הזרוע הצבאית שלה: אמ"ל, ראשי תיבות של "אפוואג' אל-מוקוואמה א-לובנאניה" (افواج المقاومة اللبنانيّة), שפירושו: "גדודי ההתנגדות הלבנונית".
1975–1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1975 תקפה יחידה של החזית העממית לשחרור פלסטין יחידה של צבא לבנון בצור.[12] וכעבור שנה, ב-1976, מפקדים מקומיים של אש"ף השתלטו על מערכת השלטון המוניציפלי של צור בתמיכת בעלי בריתם של הצבא הערבי הלבנוני.[19]
ב-1977, שלושה דייגים לבנונים נהרגו בצור בתקיפה ישראלית. הפלסטינים הגיבו בירי רקטות לעבר נהריה, וכתוצאה נהרגו 3 אזרחים. ישראל הגיבה בתקיפות אוויריות כבדות וכן הפגזות ארטילריה וסירות תותחים על צור וכפרי הסביבה, אך בעיקר על מחנות הפליטים: רשידיה, בורג' א-שמאלי ואל-בס.
ב-11 במרץ 1978 אירע הפיגוע בכביש החוף שבו נהרגו 38 אזרחים ישראלים, בהם 13 ילדים, ופצעו 71. אש"ף לקח אחריות על הפיגוע ושלושה ימים לאחר מכן במסגרת מבצע ליטני, כבש צבא ההגנה לישראל את דרום לבנון, מלבד האזור העירוני של צור.
ב-23 במרץ 1978 הגיעו הכוחות הראשונים של כוחות יוניפ"ל של האו"ם לדרום לבנון, אך הכוחות הפלסטינים לא היו מוכנים לוותר על עמדותיהם בצור ובמחנות הפליטים שסביבה ובמהלך הקרבות ספג יוניפי"ל אבדות כבדות.[12]
הפצצות תכופות של צה"ל על צור נמשכו לאחר 1978[20] ומנגד, אש"ף בדרום לבנון הפך לצבא סדיר על ידי רכישת מערכות נשק ובכלל זה טנקי T-34 מתקופת מלחמת העולם השנייה, והמשיך לשגר לגליל רקטות קטיושות, עד להפסקת האש ביולי 1981.[12]
האוכלוסייה השיעית סבלה כתוצאה מהסכסוך בין ישראל לפלסטיניים, דבר שגרם למתיחות בין אמל לפלסטינים. המאבק בין הכוחות החריף במהלך מלחמת עיראק-איראן, שכן אש"ף תמך בסדאם חוסיין ואילו אמל צידד בטהרן. נוצרו עימותים אלימים בכפרים רבים בדרום לבנון, כולל אזור צור. התקרית הקשה ביותר מסוג זה התרחשה באפריל 1982, כאשר הפתח הפציץ את מכון ההכשרה הטכנית של אמל בבורג' א-שמאלי במשך עשר שעות.
1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 ביוני 1982 פתח צה"ל במבצע שלום הגליל שהחל בכיבוש דרום לבנון. באזור צור ובעיקר במחנות הפליטים הסמוכים לה היו כ-1,500 מחבלים, רובם אנשי פתח.[21] בבורג' אל-שמאלי – כמו במחנות פליטים אחרים – לוחמים פלסטינים השתמשו באזרחים כמגן אנושי וכוחות צה"ל ניהלו קרבות קשים של לוחמה בשטח בנוי שסירבו להיכנע. מפקד האוגדה, תא"ל יצחק מרדכי ציין ש"עשינו מאמצים רבים להוציא את האזרחים מתוך מחנה הפליטים, אבל מפקדי המחבלים לא אפשרו את הפינוי".[22] במהלך הלחימה "...במחנות הפליטים שמסביב לצור, ובעיקר ברשידייה, באל-בץ ובבורג' א-שמאלי. שם הוכיחו לוחמים פלסטינים בלתי סדירים יכולת לחימה ודבקות במטרה כאשר נלחמו על בתיהם ועל משפחותיהם. טיהור הגזרה כולה הסתיים רק ביום הרביעי למלחמה".[21]
לפי אונר"א, "נגרם נזק כבד" למחנה בורג' א-שמאלי ומקורות פלסטיניים דיווחו על 125 הרוגים, מקרב תושבי המחנה, מהם היו שנהרגו בתוך מקלטים שהופצצו.[23][24]
1985 השתלטות אמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1985 בוצע פיגוע התאבדות על שיירת צה"ל בבורג' א-שמאלי ופצע עשרה חיילים. בתגובה, צה"ל פעל נגד מחבלים שהתבצרו במרכז ההכשרה הטכנית של אמל בבורג' א-שמאלי. נהרגו מחבלים ונזק רב נגרם למקום.
באפריל 1985 נסוגו הכוחות הישראליים מאזור צור רבתי ואמל השתלטה שם על האזור ושם לו למטרה למנוע כל נוכחות פלסטינית חמושה, בדרום לבנון.[12]
בספטמבר 1986 קבוצת פלסטינים ירתה על סיור של אמל במחנה רשידיה ובתגובה אמל צרו על כל מחנות הפליטים שסביב צור ובכללם גם בורג' א-שמאלי. לאחר כחודש של לחימה והרוגים משני הצדדים, כ-7,000 פליטים באזור צור נעקרו פעם נוספת.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, "מפקד האוכלוסין והדיור הכללי במחנות בלבנון 2017", היא כדלקמן:[25]
פליטים פלסטינים בלבנון | פליטים פלסטינים שברחו מסוריה ללבנון | לבנונים | סורים | שונים | סך הכל |
8,142 | 1,444 | 76 | 522 | 34 | 10,218 |
על פי נתוני אונר"א, נכון לאוגוסט 2024, אוכלוסיית המחנה מוערכת ב-19,500 פליטים רשומים, "בעוד שכמה הערכות מצביעות על 25,000.[23]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על אודות המחנה באתר אונר"א (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המרחב העירוני של צור כולל ארבעה יישובים: העיר צור, עין בעאל, עבסייה ובורג' שמאלי.
- ^ BURJ SHEMALI CAMP, unrwa.org, אוגוסט 2023
- ^ "Flucht und Vertreibung im Syrien-Konflikt – Eine Analyse zur Situation von Flüchtlingen in Syrien und im Libanon" (PDF). Rosa-Luxemburg-Stiftung (בגרמנית). ביולי 2014. p. 28. נבדק ב-21 אוגוסט 2024.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "مخيم البرج الشمالي: قتلى إثر إطلاق نار خلال جنازة جنوبي لبنان". BBC News عربي (בערבית). נבדק ב-2024-08-31.
- ^ 1 2 الشيخ سليمان ظاهر, برج الشمالي - Burj el shamali (עמ' 91-90), www.masaha.org
- ^ Palmer, E.H. (1881). The Survey of Western Palestine: Arabic and English Name Lists Collected During the Survey by Lieutenants Conder and Kitchener, R. E. Transliterated and Explained by E.H. Palmer. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. p. 4.
- ^ 1 2 Claudia Martinez Mansell, Camp Code: How to navigate a refugee settlement., placesjournal.org, APRIL 2016
- ^ "Report on fact-finding mission to Lebanon" (PDF). newtodenmark.dk. The Danish Immigration Service. 1 ביוני 1998. p. 57-56. נבדק ב-14 אוגוסט 2024.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Martinez Mansell, Claudia (באפריל 2016). "Camp Code – How to navigate a refugee settlement". Places Journal (2016). doi:10.22269/160405. נבדק ב-4 באפריל 2020.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ A visit to the Museum... The short guide of the National Museum of Beirut, Lebanon. Beirut: Ministry of Culture/Directorate General of Antiquities. 2008. p. 39. ISBN 978-9953-0-0038-1.
- ^ المتحف الوطني اللبناني وجه من التراث الانساني, www.crdp.org
- ^ 1 2 3 4 5 6 Smit, Ferdinand (2006). The battle for South Lebanon: Radicalisation of Lebanon's Shi'ites 1982–1985 (PDF). Amsterdam: Bulaaq, Uitgeverij. pp. 36, 90, 134, 150, 157, 220, 232, 269, 295.
- ^ Conder, Claude Reignier; Kitchener, Horatio Herbert (1881). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol. 1. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. pp. 48, 58.
- ^ Sfeir, Jihane (2008). L'exil Palestinien au Liban. 1947–1951 (בצרפתית). Paris, Beirut: IFPO/Karthala/. pp. 65, 275.
- ^ Martinez Mansell, Claudia; Dakhloul, Mustapha; Ismail, Firas (2018). Halder, Severin (ed.). A View from Above – Balloon Mapping Bourj Al Shamali. This Is Not an Atlas – A Global Collection of Counter-Cartographies. Bielefeld: transcript Verlag. pp. 54–56. ISBN 978-3-8394-4519-8.
- ^ Sfeir, Jihane (2008). L'exil Palestinien au Liban. 1947–1951 (בצרפתית). Paris, Beirut: IFPO/Karthala/. pp. 65, 275.
- ^ "UNRWA: Refugee camp profiles: Lebanon field office". אורכב מ-המקור ב-2009-04-21. נבדק ב-21 אוגוסט 2024.
- ^ Inventaire du sous-fonds, ACICR (International Committee of the Red Cross archives), B AG, Archives générales, 1951–1975, icrc.org, p. 967, 2015
- ^ Goria, Wade R. (1985). Sovereignty and Leadership in Lebanon, 1943–76. London: Ithaca Press. pp. 90, 179, 222. ISBN 978-0863720314.
- ^ Sayigh, Yezid (Autumn 1983). "Israel's Military Performance in Lebanon, June 1982" (PDF). Journal of Palestine Studies. 13 (1): 31, 59. doi:10.2307/2536925. JSTOR 2536925. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-12-16. נבדק ב-23 אוגוסט 2024.
- ^ 1 2 הלחימה בגזרה המערבית במלחמת שלום הגליל, באתר צה"ל, 23 ביוני 2022
- ^ יצחק מרדכי, אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 20–25
- ^ 1 2 Need Assessment Burj Shemali Camp 2024, Jafra Foundation for Relief & Youth Development, 2024-08-22 (באנגלית)
- ^ Burj Shemali camp Archives, Jafra Foundation for Relief & Youth Development (באנגלית)
- ^ مخيم البرج الشمالي, wafa.ps, 2024