בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)
 | |
| תוכניתו המקורית של האדריכל ריכרד קאופמן לשכונת קריית משה מאפריל 1924. המבנה השחור והגדול הוא בית הכנסת "אוהל יצחק". | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| על שם | יצחק יעקב ילין |
| כתובת | רח' הרב קוסובסקי 14, קריית משה |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| רב בית הכנסת | יוסף אליהו מובשוביץ |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 3 בפברואר 1931 – 1 באוקטובר 1931 (34 שבועות ו־3 ימים) |
| אדריכל | וילהלם הקר ואליעזר ילין |
| סגנון אדריכלי | אקלקטי |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 31°47′05″N 35°11′40″E / 31.784722222222°N 35.194444444444°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת אוהל יצחק | |
  | |
בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית הכנסת הראשון של שכונת קריית משה בירושלים, בעבר היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה וגם כיום הוא אחד מבתי הכנסת הראשיים בה. ממוקם ברחוב הרב קוסובסקי. נחנך בשנת 1932. בית הכנסת נקרא על שמו של יצחק יעקב ילין, ממייסדיו וגבאיו.
תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בתוכניות המקוריות של השכונה משנת 1924, דרשה "קרן מזכרת משה מונטיפיורי" שיזמה את הקמת השכונה ממתכנניה לבנות את בית הכנסת בקצה השדרה המרכזית (לימים, שדרות המאירי) בהתאם לסגנון "עיר גנים"[1], במקום הגבוה ביותר בשכונה כדרישת ההלכה[2].
בשנותיה הראשונות של שכונת קריית משה (שהוקמה ב-1925) לא היה מבנה קבע לתפילות בשכונה, והתושבים היו מתפללים בשני צריפים זמניים (אחד למתפללי נוסח אשכנז ואחד למתפללי נוסח עדות המזרח), ובימים הנוראים הוקם אוהל גדול עבור הנשים. תושבי השכונה החלו להתארגן לקראת הקמת בית כנסת אשכנזי, והקצו מגרש בהתאם לתכנון. לאור פניית תושבי השכונה הספרדים, הוחלט בישיבת הוועד להקצות מגרש לבית כנסת ספרדי בנפרד או באותו מגרש של בית הכנסת האשכנזי[3], אולם בניית בית הכנסת הספרדי התעכבה בכעשר שנים, והוא הוקם לבסוף בצמוד לבית הכנסת האשכנזי בשנת 1937[4].
תושבי השכונה הקימו מגבית למימון הוצאות הקמת בית הכנסת, וכל תושב נדרש לשלם 10 לירות ארץ ישראליות. במכתב ששלח ראש ועד השכונה, הרב משה אוסטרובסקי לתושבי השכונה לצורך גביית התשלום, כתב: "כי על ידי השטרות הללו תהיה לנו האפשרות לגשת לבנין בית הכנסת תיכף ולא נצטרך יותר לעבוד את ה' בתוך צריף עץ צר בזמן שאנו יושבים כל אחד בבית אבנים מרווח"[5].
את הבנייה ניהל הקבלן מרדכי ברזובסקי. על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים אליעזר ילין ווילהלם הקר. שש שנים לאחר ייסוד השכונה הונחו היסודות למבנה. אבן הפינה לבית הכנסת הונחה בט"ז בשבט ה'תרצ"א, ובאירוע השתתפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ודוד ילין[6]. חנוכת הבית הייתה בכ' בתשרי ה'תרצ"ב[7], ובה נאם הגבאי הראשי של בית הכנסת יצחק יעקב ילין ושר החזן שלמה זלמן ריבלין.
בית הכנסת נבנה בגסנון אדירכלי אקלקטי: מבנה אבן מרובע ובראשו כיפה גדולה בסגנון נאו-ביזנטי, לצד חלונות צרים וארוכים ההולמים את הסגנון הבינלאומי[8]. כיפתו הגבוהה נראתה היטב למרחק קילומטרים אחדים, גם בשכונות בית הכרם ובית וגן. לפי חלק מהמקורות היא צופתה בכסף[9], ולפי מקורות אחרים בנחושת[10]. במהלך מלחמת העצמאות צופתה הכיפה המבריקה בבוץ, כדי שלא תבלוט למרחוק ותשמש מטרה להפגזות.
במרוצת השנים נבנו הוספות לבית הכנסת ששינו את המתאר החיצוני שלו: מצד דרום נבנה מאוחר יותר בית הכנסת הספרדי "אוהל דוד"; מצד צפון נבנו שירותים, בית מדרש המשמש גם כאולם אירועים, חצר מקורה ומטבחון; מצד מערב נוסף חדר תפילה נוסף ("שטיבל"); ורק חזיתו המזרחית של בית הכנסת נשארה כשהיתה. מתחם בית הכנסת גודר, וסביבו נשתלה גינת נוי.
גבאי בית הכנסת עוד מהתקופה שהתפללו בצריף, היה יצחק יעקב ילין, ששימש גם כקורא בתורה, כתוקע בשופר וכשליח ציבור בימים הנוראים. לאחר פטירתו בשנת 1964 נקרא בית הכנסת על שמו.
חלק ממתפללי בית הכנסת (ובהם הגבאי ילין) היו גם פעילי אצ"ל. בית הכנסת שימש כסליק של האצ"ל: מתחת לארון הקודש הוטמנו כלי נשק ומעל לארון הקודש, בארון נסתר, הוחבאה תחמושת, הכוללת כדורי רובה, כדורי סרק ורימון. הנשק הוצא במהלך מלחמת השחרור, אולם התחמושת מעל הארון נשכחה לאחר שוך הקרבות. בשנת 2004, במהלך שיפוץ, התגלתה התחמושת, והיא הועברה לידי משרד הביטחון[10].
מתפללי בית הכנסת מקפידים עד היום על תפילה בנוסח אשכנז בלבד, ושלטים המוצבים ליד עמודי התפילה מודיעים לשליחי הציבור כי עליהם להתפלל בנוסח זה בלבד.
ממתפללי בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבני בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מרדכי אוסטרובסקי - כיהן עד לפטירתו בשנת 1966[11].
- הרב שילה רפאל - נבחר לכהן כרב השכונה וכרב בית הכנסת ב-1969[12]
- הרב יוסף אליהו מובשוביץ - חתנו של הרב רפאל. מכהן כרב בית הכנסת מאז פטירת חותנו בשנת 1994.
מתפללים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק - נהג לפקוד מפעם לפעם את בית הכנסת. כשנפטר הרב קוק, הוסרה הפרוכת מעל ארון הקודש עד תום ההלוויה.
- הרב צבי יהודה הכהן קוק - פקד עם אביו את בית הכנסת לפרקים.
- יצחק יעקב ילין - הגבאי והחזן. בית הכנסת קרוי על שמו.
- הרב משה המאירי
- הרב יהודה לייב הכהן מימון
- ד"ר יצחק רפאל
- הרב חיים יהושע קוסובסקי - הרחוב שבו נמצא בית הכנסת קרוי היום על שמו.
- הרב אליעזר מאיר ליפשיץ
- אליהו-משה גנחובסקי
- פרופ' חיים פיק
- יוסף מיוחס
- ד"ר אריה פייגנבאום
- ד"ר מרדכי בוקסבוים
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין
- הרב שלמה גורן, שהתגורר בצעירותו בשכונה, התפלל ולמד בבית הכנסת, ובעבר אף היו בו כרכי תלמוד בבלי עם הערותיו בשולי הגליונות.
- הרב אלימלך בר-שאול - התפלל בבית הכנסת בצעירותו.
- אליעזר גולדברג - התפלל בבית הכנסת בילדותו.
- משה ברור - התפלל בבית הכנסת בצעירותו.
- קלמן יעקב מן - התפלל בבית הכנסת בילדותו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ד"ר יוחאי רודיק וד"ר נאוה הכהן ברוזבסקי (עורכים), קריית משה: תולדות שכונת קריית משה ובית הכנסת "אוהל יצחק" בירושלים, מוסד הרב קוק, ה'תשס"ח.
- דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך בראי יצירתם של הקר ילין, ירושלים 2006, עמ' 135 - 139.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הכנסת אוהל יצחק, מבט ממזרח, תמונה משנות ה-60 באתר "ישראל נגלית לעין", יד יצחק בן צבי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרויאנקר, עמ' 135.
- ^ "אין בונים בית הכנסת אלא בגובהה של עיר" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"נ, סעיף ב').
- ^ היו שהתנגדו להקמת שני בתי כנסת נפרדים, ודרשו הקמת בית כנסת אחד משותף לכלל העדות. ביניהם היו יוסף מיוחס וחתנו אריה פייגנבאום, שדגלו בנישואין בין-עדתיים ובביטול ההפרדה בין העדות.
- ^ נקרא כיום "אהל דוד" על שם אחד ממייסדיו, דוד ששון.
- ^ מבוסס על הפסוק שאמר דוד (ספר שמואל ב', פרק ז', פסוק ב'): "אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". צילום המכתב נמצא בספרם של רודיק וברזובסקי, עמ' 87
- ^ אבן פינה לביכנ"ס בקרית משה, דואר היום, 5 פברואר 1931
- ^ יש מקורות שבהם נכתב כי בית הכנסת נחנך בשנת 1932, למשל אצל ראובן גפני, "תחת כיפת הלאום", עמ' 99.
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבניה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי
- ^ קדיש סילמן, הארץ, י"ז באלול תרצ"ו
- ^ 1 2 ברכה סליי, הצופה, 26.04.2004
- ^ הרב מרדכי אוסטרובסקי למנוחות, הצופה, 18 בפברואר 1966.
- ^ הרב שילה רפאל - רבה של קריית משה בירושלים, הצופה, 12 באוקטובר 1969
