בית הכנסת העתיק במעוז חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רצפת הפסיפס של בית הכנסת

בית הכנסת העתיק במעוז חיים הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בסמוך לקיבוץ מעוז חיים שבבקעת בית שאן, בו נחשף בית כנסת עתיק אשר נבנה וחרב שלוש פעמים, החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל ועד לחורבנו במהלך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

גילוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנת 1974, גילה אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ מעוז חיים, בגבעה שמדרום-מערב לקיבוץ[1], קטע פסיפס ועליו תיאור מנורת שבעת הקנים. היה זה עדות ליישוב יהודי לא-ידוע בבקעת בית שאן.

על הגבעה שעליה התגלו שרידי הפסיפס, היה בית קברות בדואי. הם נהגו לקרוא לה "אל-בלע" - על-שם עץ השיזף שגדל עליה. השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד ממעיינותיו נובע למרגלות הגבעה.

נחמיה צורי, איש רשות העתיקות, סקר את הממצאים בגבעה ומצא כי בקברים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית[1]. ממצאים נוספים שנמצאו היו :סרקופג עם עיטורים מעגליים וריבועים, חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על ידי ד"ר וסיליוס צפיריס, ובהן התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה:

  • העליון, דמוי "בזיליקה" ומרוצף פסים עם דגמים גאומטריים. לנוכח ירושלים נמצאו במה וגומחה בקיר ששימשה כארון קודש. נחשפה גם גניזה ובה נרות זכוכית ומטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7, וכן 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל.
  • האמצעי, ללא גומחה בקיר לארון הקודש. נתגלתה בו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה, אשכולות ענבים וכנראה אתרוג. ייתכן שאף הוא זמנו תחילת המאה ה-7. על רצפה זו הונחה אדמת חמרה ונבנה בית הכנסת העליון.
  • התחתון, כלל גם גג רעפים חומים אדומים, אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. ממדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה בתקופה הרומית בארץ ישראל.

צבי אילן, המתאר ממצאים אלה בספרו, מציין כי בית הכנסת במעוז חיים הוא "המקום היחיד בארץ, שאפשר לעקוב בו אחרי התפתחות בתי הכנסת לאורך תקופה כה ארוכה". בחפירות נמצאו חלקי סורגי במה: על אחד יש שברים של ציורי מנורה ועל השני האותיות העבריות "למ"[1]

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה בסביבה יישוב בשם "באלה". בכתובת רחוב שנחשפה בתל רחוב רשומים שמות יישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" (שער דזבלייה). צבי אילן משער שהכוונה היא למקום זה[1].

יוסף בן מתתיהו מספר על מפקד בני-ישראל על ידי שאול המלך בעיר בזק[2]. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה"[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 צבי אילן
  2. ^ ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק ח'
  3. ^ קדמוניות היהודים ו', ה' ג'