בית הקברות היהודי העתיק בצפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בית העלמין העתיק
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
בית העלמין העתיק
בית העלמין העתיק
משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.

בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]

בית העלמין העתיק בצפת.JPG

מתאר בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.

החלקה הספרדית העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.

בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.[3]

החלקה האשכנזית העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.

בית הקברות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.

החלקה הספרדית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.

החלקה האשכנזית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בבית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
  • קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
  • קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
  • קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
  • מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
  • קורבנות הפיגוע במעלות.
  • קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.

הקבורים בבית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:

מקווה האר"י

שיקום בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[5]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף בית העלמין[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
  2. ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
  3. ^ כתבה באתר הידברות
  4. ^ מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה". (בעברית)
  5. ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.
  6. ^ קובי דוד‏, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2011

קואורדינטות: 32°58′5.81″N 35°29′18.56″E / 32.9682806°N 35.4884889°E / 32.9682806; 35.4884889