מוסקו אלקלעי
![]() | |
לידה |
10 במרץ 1931![]() |
---|---|
פטירה |
1 באפריל 2008 (בגיל 77)![]() ![]() |
מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול ![]() |
מדינה |
רומניה, ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | 1948–2008 (כ־60 שנה) |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
מוסקו אלקלעי (10 במרץ 1931 – 1 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקו (משה) אלקלעי נולד בשנת 1931 ללזר אלקלעי, נצר למשפחת לאון ב. אלקלעי, בבוקרשט שברומניה. משפחתו, שהשתייכה לקהילת הספרדים, הייתה ידועה בתחום ההוצאה לאור וחנויות הספרים. אלקלעי למד משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט וסיים תואר שני. הוא עלה לישראל בשנת 1962.
לבד מעבודתו כאמן, אלקלעי היה פעיל גם בזירה הציבורית. הוא היה יו"ר אמ"י בשנים 1987–1993, חבר דירקטוריון באקדמיה בצלאל, חבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסד פורום היוצרים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ויו"ר המועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[1]. ב-2001 ייסד את העמותה לקידום תרבות ישראל-רומניה. בשנת 2003 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר.
אלקלעי היה נשוי לסוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי לבית פסקל, במשך 50 שנה. נולדו להם שני בנים, רון ושי. אחותו עדה הייתה אשתו השנייה של ראש עיריית כפר סבא הראשון וחבר הכנסת מרדכי סורקיס. אלקלעי נפטר ב-1 באפריל 2008 עקב כשל נשימתי לאחר סיבוך עם מחלה קשה וניתוח שממנו לא הספיק להחלים. נקבר בבית העלמין קריית שאול.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברומניה עבד אלקלעי בשנים 1948–1962 בתיאטרון בבוקרשט, ובתקופה שלפני העלייה לישראל בתיאטרון הממלכתי היהודי ביאש (בשפה היידיש, שפה שלא ידע קודם). בישראל, החל משנת 1962 הופיע על במות הקאמרי, הבימה וולמספר שנים בתיאטרון "זווית" ובתיאטרון לילדים ולנוער שבניהולה של אורנה פורת. השתתף בין השאר מחזות "החולה המדומה" מאת מולייר, "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן, "הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין, חתונת הדמים מאת פרדריקו גרסיה לורקה, "הלילה השנים עשר", "סנג'ר" מאת מוטי בהרב, "מלון קטן בצד" מאת ז'ורז' פדו ומוריס דוולייר (נוסח עברי מאת נסים אלוני), "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי, "השקיעה" מאת איסאק באבל, "מירל'ה אפרת" מאת יעקב גורדין, "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון, "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב, "קברט", "מלאכת החיים" מאת חנוך לוין, "פצפונת ואנטון", "חגיגת חורף" מאת יוסף בר-יוסף, "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, "הקוסם מברוקלין" (TheFloating Light Bulb) מאת וודי אלן, "שנים עשר המושבעים" לפי רג'ינלד רוז, "רוחות" מאת איבסן, "סירנו" מאת אדמון רוסטאן, "שבעה" מאת שמואל הספרי, "אויב העם", "אם הבית" מאת הלל מיטלפונקט (הצגת פרינג' בבימוי חגי אייד), הקוסם! מחזמר מאת אורי פסטר, וירון כפכפי, "דולפינים" מאת מאיה שעיה. בשנת 1993 פרש לפנסיה מתיאטרון הבימה אחרי 25 שנה.
קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלקלעי שיחק בלמעלה מ-50 סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה ישראליים, לרוב בתפקיד משני. בשנת 1967 שיחק ב"ארבינקא" של אפרים קישון לצד גילה אלמגור ויוסי בנאי. ב-1968 שיחק ב"הבן האובד" וב-1970 בסרט נוסף של קישון "תעלת בלאומילך", שהיה מועמד בפרסי גלובוס הזהב, לצד רבקה מיכאלי ואורי זוהר. בשנת 1972 שיחק ב"סלומוניקו" לצד טוביה צפיר ואריה מוסקונה וב-1975 בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" לצד אריה אליאס ובסרטו של אסי דיין "חגיגה לעיניים" לצד יוסף שילוח. ב-1978 שיחק בסרט נוסף של קישון, "השועל בלול התרנגולות" לצד שייקה אופיר. ב-1980 שיחק בסרט "מלך ליום אחד" של אסי דיין. ב-1982 שיחק ב"צלילה חוזרת" וב-1984 ב"עדות מאונס" לצד אורי גבריאל. ב-1985 השתתף לצד אלון אבוטבול ב"בר 51" וב-1986 בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה" יחד עם חנה אזולאי-הספרי.
בשנת 1993 שיחק בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי וב"מחפשת בעל על ארבע" לצד יהודה ברקן. ב-1994 שיחק ב"הגמל המעופף" ב-1997 ב"אין שמות על הדלתות" לצד חוה אלברשטיין.
בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה האמריקאי "לנסקי", אודות חיו של הגנגסטר מאיר לנסקי שכתב דייוויד מאמט לרשת HBO.
ב-2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל". ב-1997 שיחק בסדרת טלוויזיה בשם "קו 300". בשנת 1999 שיחק בסרט "החברים של יאנה", ועל משחקו בתפקיד המשני זכה בפרס אופיר. ב-2001 שיחק בסרט "הארץ הקדושה" לצד אלברט אילוז וב-2001 בסרט הטלוויזיה "זנב של עפיפון". בשנת 2006 שיחק בסרט "מלך של קבצנים" לצד עמוס לביא. בנוסף, השתתף ב"תיק סגור", "מלאכת החיים", "סקפין", "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "המכון", "סטארט-אפ" ו-"האלופה" בטלוויזיה.
כמו כן, השתתף במספר סרטים זרים, בהם "מדרון" (1970), "בלומפילד" (1971) לצד יוסי גרבר, "שבע פעמים ביום" (1971), "משה נותן החוקים" (1975), "ישו" (1979) בתפקיד מתי, "אישה ושמה גולדה" (1982), "מניו יורק באהבה" (1985), "מחץ הדלתא" (של מנחם גולן) (1986), "לפגוש את ונוס" (1991), "המומיה חיה" (1993), "החיים של ישו", ו"המסעות" (1999) ו"הטנגו של רשבסקי" (2003).
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 23 בתל אביב.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט | במאי | תפקיד | שנה | הערות |
---|---|---|---|---|
ארבינקא | אפרים קישון | ציגלר | 1967 | |
הבן האובד | יוסף שלחין | גנב | 1968 | |
תעלת בלאומילך | אפרים קישון | זליג שולטהייס | 1970 | |
מדרון | ג'רי הופר | קלאוד | 1970 | |
בלומפילד | ריצ'רד האריס ואורי זוהר | חבר ועדה | 1971 | |
שבע פעמים ביום | דניס הרו | 1971 | ||
סלומוניקו | אלפרד שטיינהרדט | פועל בנמל | 1972 | |
שוד הטלפונים הגדול | מנחם גולן | מנהל בנק א' | 1972 | |
חגיגה בסנוקר | בועז דוידזון | בעל חנות ירקות | 1975 | |
חגיגה לעיניים | אסי דיין | ראש המועצה | 1975 | |
משה נותן החוק | ג'אפרנקו דה בוסיו | 1975 | ||
לופו בניו יורק | בועז דוידזון | 1976 | ||
הגונב מגנב פטור | זאב רווח | זיטו האמרגן | 1977 | |
הרשלה | יואל זילברג | יהודה וייספיש | 1977 | |
חמש מאות אלף שחור | שייקה אופיר | 1977 | ||
סרט וארוחת בוקר | אלפרד שטיינהרדט | רב ברבנות | 1977 | |
השועל בלול התרנגולות | אפרים קישון | צמח גורביץ' | 1978 | |
ישו (אנ') | פיטר סייקס, ג'ון היימן וג'ון קריש | מתי | 1979 | |
מלך ליום אחד | אסי דיין | מנכ"ל המלון | 1980 | |
צלילה חוזרת | שמעון דותן | אבא של יוחי | 1982 | |
כביש ללא מוצא | יקי יושע | אמיל | 1982 | |
אישה ושמה גולדה | אלן גיבסון | 1982 | ||
עדות מאונס | רפאל רביבו | עורך דין בלקין | 1984 | |
בר 51 | עמוס גוטמן | קארל | 1985 | |
מניו יורק באהבה | עמוס קולק | פפלובסקי | 1985 | |
נאדיה | אמנון רובינשטיין | מורה לאנגלית | 1986 | |
מחץ הדלתא | מנחם גולן | כתב זר בביירות | 1986 | |
עדות משורר רוצח יהודי (צר') | פרנק קסנטי (צר') | אביו של פלטיאל | 1988 | |
מקום ליד הים | רפאל רביבו | אבא של פרלה | 1988 | |
לפגוש את ונוס (אנ') | אישטוואן סאבו | ז'אן גאבור | 1991 | |
נקמתו של איציק פינקלשטיין | אנריקה רוטנברג | יהודה | 1993 | |
מחפשת בעל על ארבע | יהודה ברקן | מנהל מחלקת תברואה | 1993 | |
המומיה חיה (The Mummy Lives) | גרי או'הרה | קרול | 1993 | |
הגמל המעופף | רמי נעמן | גולדשטיין | 1994 | |
The Revolutionary | רוברט מרקרלי | שמעון הקדוש | 1995 | |
The Revolutionary II | רוברט מרקרלי | שמעון הקדוש | 1996 | |
אין שמות על הדלתות | נדב לויתן | קובה | 1997 | |
החברים של יאנה | אריק קפלון | יצחק | 1999 | פרס אופיר לשחקן משנה |
לנסקי (אנ') | ג'ון מק'נאוטון | מוכר תכשיטים | 1999 | סרט טלוויזיה של HBO |
מסעות (צר') | עמנואל פינקיל (צר') | שימון | 1999 | |
הארץ הקדושה | איתן גורלין | 2001 | ||
זנב של עפיפון | שירי צור | |||
שישה מיליון רסיסים | ציפי טרופה | יצחק | ||
הטנגו של רשבסקי (צר') | סם גרברסקי (צר') | שמואל | 2003 | |
אלנבי רומאנס | יוני זיכהולץ וינאי גוז | 2005 | ||
מלך של קבצנים | אורי פסטר | יענקל'ה סופר | 2006 | |
אסקימוסים בגליל | יונתן פז, יואב פז ודורון פז | מונדק | 2007 | |
בדרך לתל אביב | חן שלם | מנחם | 2008 | |
לנדסמן | דור מוססקו | זאב לנדסמן | 2009 | סרט סטודנטים |
ג'וליה מיה | יובל גרנות | אבא של ג'וני |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוסקו אלקלעי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מוסקו אלקלעי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מוסקו אלקלעי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
- מוסקו אלקלעי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רותי זוארץ, שיגידו קומיסר, באתר גלובס, 17 ביוני 2003
יושבי הראש ומנכ"לי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו | ||
---|---|---|
יושבי הראש | יהודה לנקרי • יוסי פלד • גדעון דורון • מרדכי שקלאר • מוסקו אלקלעי (ממלא מקום) • מנשה סמירה (ממלא מקום) • נורית דאבוש • אמנון נדב • אילן אבישר • אוה מדז'יבוז' • שפיק עבד (ממלא מקום) • יוליה שמאלוב-ברקוביץ' | ![]() |
מנהלים כלליים | נחמן שי • שמואל שם-טוב • מרדכי שקלאר • מנשה סמירה • שי באב"ד • ניר שוויקי (מנכ"ל בפועל) |
הקודם: 2002 - אריה אליאס |
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2003 - מוסקו אלקלעי | הבא: 2004 - אברהם הפנר |
הקודם: 1998 - עמוס לביא |
פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1999 - מוסקו אלקלעי ("החברים של יאנה") |
הבא: 2000 - יוסף שילוח |
- זוכי פרס אופיר: מפעל חיים
- יהודים ספרדים ברומניה
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- שחקני תיאטרון ישראלים
- שחקני תיאטרון יהודים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים
- ישראלים ילידי רומניה
- עולים בשנות ה-1960
- משפחת אלקלעי
- ראשי אמ"י
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- זוכי פרס אופיר: שחקן המשנה הטוב
- יושבי ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
- אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו
- ישראלים שנולדו ב-1931
- ישראלים שנפטרו ב-2008