מוסקו אלקלעי
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1931 בוקרשט, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2008 (בגיל 76) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| שם לידה | Moscu Alcalai |
| מדינה |
רומניה |
| תקופת פעילות | 1948–2008 (כ־60 שנה) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מוסקו אלקלעי (10 במרץ 1931 – 1 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסקו (משה) אלקלעי (Moscu Alcalai) נולד בשנת 1931 ללזר אלקלעי, נצר למשפחת לאון ב. אלקלעי, בבוקרשט שברומניה. משפחתו, שהשתייכה לקהילת הספרדים, הייתה ידועה בתחום ההוצאה לאור וחנויות ספרים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נזרק מבית הספר בשל יהדותו. אביו נשלח לעבודות פרך. לאחר שפוטר מעבודתו בתיאטרון הלאומי הרומני, למד יידיש ומצא עבודה כשחקן בתיאטרון הממלכתי היהודי. אלקלעי למד משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט וסיים תואר שני. הוא עלה לישראל עם רעייתו בינואר 1962.
לבד מעבודתו כאמן, אלקלעי היה פעיל גם בזירה הציבורית. ב-1986 מונה לחבר המועצה הארצית לתרבות ואמנות במשרד החינוך. שימש כיו"ר אמ"י בשנים 1987–1993, חבר דירקטוריון באקדמיה בצלאל, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסד פורום היוצרים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ויו"ר המועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[1]. ב-2001 ייסד את העמותה לקידום תרבות ישראל-רומניה. בשנת 2003 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר[2].
אלקלעי היה נשוי לסוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי לבית פסקל, במשך 50 שנה. נולדו להם שני בנים, רון ושי. אחותו עדה הייתה אשתו השנייה של ראש עיריית כפר סבא הראשון וחבר הכנסת מרדכי סורקיס. אלקלעי נפטר ב-1 באפריל 2008 עקב כשל נשימתי לאחר סיבוך עם מחלה קשה וניתוח שממנו לא החלים. נקבר בבית העלמין קריית שאול[3].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומניה עבד אלקלעי בשנים 1948–1962 בתיאטרון הלאומי בבוקרשט, ולאחר שפוטר משם בתיאטרון הממלכתי היהודי. בישראל, החל משנת 1962 הופיע בקאמרי. כעבור שנה עבר לתיאטרון האוונגרד "זווית". לאחר סגירת "זווית", חזר לשלוש שנים נוספות לקאמרי ועזב ב-1971, כדי להופיע בתיאטרון לילדים ונוער החדש של אורנה פורת. בשנת 1975 לאחר שהחליף את יהודה אפרוני בתפקידו הצטרף להבימה. השתתף בין השאר מחזות "החולה המדומה" מאת מולייר, "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן, "הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין, חתונת הדמים מאת פדריקו גרסיה לורקה, "הלילה השנים עשר", "סנג'ר" מאת מוטי בהרב, "מלון קטן בצד" מאת ז'ורז' פדו ומוריס דוולייר (נוסח עברי מאת נסים אלוני), "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי, "השקיעה" מאת איסאק באבל, "מירל'ה אפרת" מאת יעקב גורדין, "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון, "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב, "קברט", "מלאכת החיים" מאת חנוך לוין, "פצפונת ואנטון", "חגיגת חורף" מאת יוסף בר-יוסף, "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, "הקוסם מברוקלין" (TheFloating Light Bulb) מאת וודי אלן, "שנים עשר המושבעים" לפי רג'ינלד רוז, "רוחות" מאת איבסן, "סירנו" מאת אדמון רוסטאן, "שבעה" מאת שמואל הספרי, "אויב העם", "אם הבית" מאת הלל מיטלפונקט (הצגת פרינג' בבימוי חגי אייד), הקוסם! מחזמר מאת אורי פסטר, וירון כפכפי, "דולפינים" מאת מאיה שעיה. בשנת 1993 פרש לפנסיה מתיאטרון הבימה אחרי 25 שנה.
בשנת 2004 כיכב במחזה "שד היער", מאת אנטון צ'כוב, בעיבוד ובימוי של ניקו ניתאי בתיאטרון קרוב[4]. ב-2005 שיחק שוב בתיאטרון קרוב במחזה "כוכב בלי שם" מאת מיכאיל סבסטיאן בתרגום ובימוי של ניקו ניתאי[5].
בשנת 2007 שיחק במחזה "אם הבית" מאת הלל מיטלפונקט בבית ציוני אמריקה[6]. בנוסף שיחק במחזה "דולפינים", במסגרת פסטיבל "פותחים במה" בבית ליסין[7].
קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלקלעי שיחק בלמעלה מ-50 סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה ישראליים. בשנת 1967 שיחק ב"ארבינקא" של אפרים קישון לצד גילה אלמגור ויוסי בנאי. ב-1968 שיחק ב"הבן האובד" וב-1970 בסרט נוסף של קישון "תעלת בלאומילך", שהיה מועמד בפרסי גלובוס הזהב, לצד רבקה מיכאלי ואורי זוהר. בשנת 1972 שיחק ב"סלומוניקו" לצד טוביה צפיר ואריה מוסקונה. בשנת 1975 הופיע לצד שמעון דז'יגאן, בתוכנית ביידיש בהפקת הטלוויזיה הישראלית. ב-1975 שיחק בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" לצד אריה אליאס ובסרטו של אסי דיין "חגיגה לעיניים" לצד יוסף שילוח. ב-1978 שיחק בסרט נוסף של קישון, "השועל בלול התרנגולות" לצד שייקה אופיר. באותה השנה שיחק גם בסרט הטלוויזיה "חפיף" בתפקיד טלמור. ב-1980 שיחק בסרט "מלך ליום אחד" של אסי דיין. ב-1982 שיחק ב"צלילה חוזרת"[8], וב-1984 ב"עדות מאונס" לצד אורי גבריאל[9]. ב-1985 השתתף לצד אלון אבוטבול ב"בר 51" וב-1986 בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה" יחד עם חנה אזולאי-הספרי[10].
בשנת 1993 שיחק בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי וב"מחפשת בעל על ארבע" לצד יהודה ברקן[11][12]. . ב-1994 שיחק ב"הגמל המעופף" ב-1997 ב"אין שמות על הדלתות" לצד חוה אלברשטיין.
בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה האמריקאי "לנסקי", אודות חיו של הגנגסטר מאיר לנסקי שכתב דייוויד מאמט לרשת HBO.
ב-1997 שיחק בסדרת טלוויזיה בשם "קו 300". בשנת 1999 שיחק בסרט "החברים של יאנה", ועל משחקו בתפקיד המשני זכה בפרס אופיר. ב-2001 שיחק בסרט "הארץ הקדושה" לצד אלברט אילוז וב-2001 בסרט הטלוויזיה "זנב של עפיפון". בשנת 2006 שיחק בסרט "מלך של קבצנים" לצד עמוס לביא. בנוסף, השתתף ב"תיק סגור", "מלאכת החיים", "סקפין", "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "המכון", "סטארט-אפ" ו-"האלופה" בטלוויזיה[13].
ב-2007 שיחק בסרטו האחרון "אסקימוסים בגליל"[14].
כמו כן, השתתף במספר סרטים זרים, בהם "מדרון" (1970), "בלומפילד" (1971) לצד יוסי גרבר, "שבע פעמים ביום" (1971) - קופרודוקציה צרפתית-קנדית שצולמה בישראל[15], "משה נותן החוקים" (1975), "ישו" (1979) בתפקיד מתי, "אישה ושמה גולדה" (1982), "מניו יורק באהבה" (1985), "מחץ הדלתא" (של מנחם גולן) (1986), "לפגוש את ונוס" (1991), "המומיה חיה" (1993), "החיים של ישו", ו"המסעות" (1999) ו"הטנגו של רשבסקי" (2003).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 23 בתל אביב.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרויקט | תפקיד | במאי | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1967 | ארבינקא | ציגלר | אפרים קישון | |
| 1968 | הבן האובד | גנב | יוסף שלחין | |
| 1970 | תעלת בלאומילך | זליג שולטהייס | אפרים קישון | |
| מדרון | קלאוד | ג'רי הופר | ||
| 1971 | בלומפילד | חבר ועדה | ריצ'רד האריס ואורי זוהר | |
| שבע פעמים ביום | דניס הרו | |||
| 1972 | סלומוניקו | פועל בנמל | אלפרד שטיינהרדט | |
| שוד הטלפונים הגדול | מנהל בנק א' | מנחם גולן | ||
| 1975 | חגיגה בסנוקר | בעל חנות ירקות | בועז דוידזון | |
| חגיגה לעיניים | ראש המועצה | אסי דיין | ||
| משה נותן החוק | ג'אפרנקו דה בוסיו | |||
| 1976 | לופו בניו יורק | בועז דוידזון | ||
| 1977 | הגונב מגנב פטור | זיטו האמרגן | זאב רווח | |
| הרשלה | יהודה וייספיש | יואל זילברג | ||
| חמש מאות אלף שחור | בעל חנות נעליים | שייקה אופיר | ||
| סרט וארוחת בוקר | רב ברבנות | אלפרד שטיינהרדט | ||
| 1978 | השועל בלול התרנגולות | צמח גורביץ' | אפרים קישון | |
| חפיף | טלמור | איאן מקנוטון | ||
| 1979 | ישו (אנ') | מתי | פיטר סייקס, ג'ון היימן וג'ון קריש | |
| 1980 | מלך ליום אחד | מנכ"ל המלון | אסי דיין | |
| 1982 | צלילה חוזרת | אבא של יוחי | שמעון דותן | |
| כביש ללא מוצא | אמיל | יקי יושע | ||
| אישה ושמה גולדה | אלן גיבסון | |||
| 1984 | עדות מאונס | עורך דין בלקין | רפאל רביבו | |
| 1985 | בר 51 | קארל | עמוס גוטמן | |
| מניו יורק באהבה | פפלובסקי | עמוס קולק | ||
| 1986 | נאדיה | מורה לאנגלית | אמנון רובינשטיין | |
| מחץ הדלתא | כתב זר בביירות | מנחם גולן | ||
| 1988 | עדות משורר רוצח יהודי (צר') | אביו של פלטיאל | פרנק קסנטי (צר') | |
| מקום ליד הים | אבא של פרלה | רפאל רביבו | ||
| 1991 | לפגוש את ונוס (אנ') | ז'אן גאבור | אישטוואן סאבו | |
| 1993 | נקמתו של איציק פינקלשטיין | יהודה | אנריקה רוטנברג | |
| מחפשת בעל על ארבע | מנהל מחלקת תברואה | יהודה ברקן | ||
| המומיה חיה (The Mummy Lives) | קרול | גרי או'הרה | ||
| 1994 | הגמל המעופף | גולדשטיין | רמי נעמן | |
| 1995 | The Revolutionary | שמעון הקדוש | רוברט מרקרלי | |
| 1996 | The Revolutionary II | שמעון הקדוש | רוברט מרקרלי | |
| 1997 | אין שמות על הדלתות | קובה | נדב לויתן | |
| 1999 | החברים של יאנה | יצחק | אריק קפלון | פרס אופיר לשחקן משנה |
| לנסקי (אנ') | מוכר תכשיטים | ג'ון מק'נאוטון | סרט טלוויזיה של HBO | |
| מסעות (צר') | שימון | עמנואל פינקיל (צר') | ||
| 2001 | הארץ הקדושה | איתן גורלין | ||
| זנב של עפיפון | שירי צור | |||
| שישה מיליון רסיסים | יצחק | ציפי טרופה | ||
| 2003 | הטנגו של רשבסקי (צר') | שמואל | סם גרברסקי (צר') | |
| 2005 | אלנבי רומאנס | יוני זיכהולץ וינאי גוז | ||
| 2006 | מלך של קבצנים | יענקל'ה סופר | אורי פסטר | |
| 2007 | אסקימוסים בגליל | מונדק | יונתן פז, יואב פז ודורון פז | |
| ג'וליה מיה | אבא של ג'וני | יובל גרנות | ||
| 2008 | בדרך לתל אביב | מנחם | חן שלם | |
| 2009 | לנדסמן | זאב לנדסמן | דור מוססקו | סרט סטודנטים |
| ג'וליה מיה | אבא של ג'וני | יובל גרנות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוסקו אלקלעי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מוסקו אלקלעי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מוסקו אלקלעי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מוסקו אלקלעי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- מוסקו אלקלעי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- מוסקו אלקלעי, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- מוסקו אלקלעי, באתר "הבמה"
- השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו, באתר הארץ, 1 באפריל 2008
- מרב יודילוביץ', השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באפריל 2008
- מיכל שפירא וערן סויסה, השחקן מוסקו אלקלעי הלך לעולמו בגיל 77, באתר nrg, 2 באפריל 2008
- לי-אור אברבך, שחקן נשמה, באתר nrg, 2 באפריל 2008
- שחקן לנצח, באתר ynet, 17 בפברואר 2009 - ראיון וידאו חודשים ספורים לפני מותו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רותי זוארץ, שיגידו קומיסר, באתר גלובס, 17 ביוני 2003
ענת באלינט, מוסקו אלקלעי מונה ליו"ר הזמני לרשות השנייה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2002 - ^ גואל פינטו, פרסים על מפעל חיים למוסקו אלקלעי ולצלם אמנון סלומון, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2003
- ^ ציפי שוחט, פרידה ממוסקו אלקלעי, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
- ^ אורי איילון, כמה פרינג' כבר אפשר לשאת, באתר גלובס, 28 ביוני 2004
ציפי שוחט, אלברט כהן ומוסקו אלקלעי ב"שד היער" של צ'כוב, באתר הארץ, 20 במאי 2004 - ^ מיכאל הנדלזלץ, הרפתקת חיינו המגוחכת, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
- ^ דנה אלמוסני, עכבר העיר, לבנון זה לא רק מדינה, באתר הארץ, 23 באפריל 2007
- ^ מיכל בעדני, עכבר העיר, אהבה לבעל מת, תשוקה לגבר חי, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2007
- ^ אורי קליין, להתבונן בעצמך, דבר, 26 במרץ 1982
- ^ תמי גלבץ, עד שעצמון חותכת עניין - "עדות מאונס", תסריט: אלי תבור ורפאל רביבו, במאי: רפאל רביבו, צלם: מוריס פלוס, מוסיקה: דובי זלצר, שחקנים: ענת עצמון, אורי גבריאלי, איתי קרן, עירית פרנק, שלמה תרשיש, מוסקו אלקלעי, דליק ווליניץ, כל העיר, 19 באוקטובר 1984
- ^ עירית שמגר, שני קווים מקבלים יפגשו, מעריב, 9 במאי 1986
- ^ ג. עיטור, תעשייה במשבר תמידי, חדשות, 3 במאי 1993
- ^ רן בן נון, מיועד לכל המשפחה, חדשות, 12 באוקטובר 1993
- ^ עכבר העיר, אליפות העולם - סדרה חדשה עולה הערב בהוט 3: "האלופה", באתר הארץ, 2 באפריל 2006
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, סבתא וסבא משתכשכים, באתר הארץ, 22 בפברואר 2007
- ^ פרונגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, "העולם הזה", גיליון 1772 מ-17 באוגוסט 1971, עמוד 22
אדם וחווה נאים לישראל, להיטון, 20 בנובמבר 1970
| יושבי הראש ומנכ"לי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו | ||
|---|---|---|
| יושבי הראש | יהודה לנקרי • יוסי פלד • גדעון דורון • מרדכי שקלאר • מוסקו אלקלעי (ממלא מקום) • מנשה סמירה (ממלא מקום) • נורית דאבוש • אמנון נדב • אילן אבישר • אוה מדז'יבוז' • שפיק עבד (ממלא מקום) • יוליה שמאלוב-ברקוביץ' | 
|
| מנהלים כלליים | נחמן שי • שמואל שם-טוב • מרדכי שקלאר • מנשה סמירה • שי באב"ד • ניר שוויקי (מנכ"ל בפועל) | |
| פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–1999 | ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999) | |
| 2000–2009 | יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009) | |
| 2010–2019 | מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019) | |
| 2020 ואילך | נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024) • ח'ליפה נאטור (2025) | |
| הקודם: 2002 - אריה אליאס |
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2003 - מוסקו אלקלעי | הבא: 2004 - אברהם הפנר |
- זוכי פרס אופיר: מפעל חיים
- יהודים ספרדים ברומניה
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- שחקני תיאטרון ישראלים
- שחקני תיאטרון יהודים רומנים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים רומנים
- ישראלים ילידי רומניה
- עולים בשנות ה-1960
- משפחת אלקלעי
- ראשי אמ"י
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- זוכי פרס אופיר: שחקן המשנה הטוב
- יושבי ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
- אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו
- ישראלים שנולדו ב-1931
- ישראלים שנפטרו ב-2008