לדלג לתוכן

גני אביב

גני אביב
מידע
עיר לוד
תאריך ייסוד 1993
מייסדים דוד אפל
דרור חטר ישי
אוכלוסייה 20,000
קואורדינטות 31°57′30″N 34°52′46″E / 31.958264°N 34.87953°E / 31.958264; 34.87953
שכונות נוספות בלוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גני אביב היא שכונה בעיר לוד הממוקמת בצפון מערב העיר, וגובלת בשכונות "נוה שלום", ו"פרדס שניר" שמדרום לה[1].

הקמת השכונה החלה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון בשנת 1993, במסגרת תוכנית לזירוז הבנייה למגורים בשל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, והמחסור בדיור שנוצר בעקבותיה. באוגוסט 1993 זכתה במכרז להקמת השכונה חברת "מגדל הזוהר", שבבעלות הקבלן דוד אפל ועורך דין דרור חטר ישי[2], ונחתם הסכם בין החברה לבין משרד השיכון לבניית 4,111 יחידות דיור בשכונה, וכן שני מרכזים מסחריים משולבים עם מגורים בשטח כולל של 50,500 מ"ר. זה היה פרויקט הבינוי למגורים הגדול ביותר שנבנה בישראל עד אז (מבחינת מספר יחידות הדיור שנבנו בו זמנית)[3]. השטח שעליו הוקמה השכונה היה במקור קרקע חקלאית, שאותה עיבד המושב כפר שמואל[5]. חלקו היה בתחום מועצה אזורית עמק לוד ובמקור לא בתחמי העיר לוד[6]. אפל וחטר ישי הסתייעו בהחלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל להפשרת קרקע חקלאית לבנייה למגורים, שיזם שר השיכון אריאל שרון במאי 1992. ההחלטה אפשרה התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות להקמת פרויקטים של נדל"ן, בלי מגבלות תכנון או אישור[7]. הקמת השכונה החלה בשנת 1995, חברת סולל בונה שימשה כקבלן ביצוע ראשי[8][9].

בהסכמים עם המדינה התחייבה חברת "מגדל הזוהר" שהקימה את השכונה, לסיים את הבנייה בתוך 5 שנים מיום אישור הפרויקט על ידי מינהל מקרקעי ישראל. החברה קיבלה תמריצים כספיים ממשרד השיכון להשלמת השכונה במהירות, ועד שנת 1999 כבר נבנו במקום למעלה מ-2,800 יחידות דיור[10], אך פחות מהמספר שהתחייבה החברה[11]. ביוני 1999 תבע משרד השיכון את חברת "מגדלי הזוהר" בנוגע ל-620 יחידות דיור עליהם קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרויקט[3]. לבסוף הוטל על החברה קנס של 8 מיליון שקל[12].

ביולי 2002, הכריז ראש הממשלה, אריאל שרון, על פרויקט להקמת תחנת רכבת בשכונה, כחלק מתוכנית כוללת לשיקום לוד[13]. הקמת תחנת הרכבת לוד – גני אביב החלה בפברואר 2006 והיא נפתחה במוצאי שבת ה-10 במאי 2008[14][15].

פרשת השוחד בהקמת השכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2003, הוגש כתב אישום נגד יזם השכונה דוד אפל וחברת "מגדלי הזוהר" בעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור, בין היתר, על כך ששיחד את ראש עיריית לוד, בני רגב בכ-1.4 מיליון שקל. רגב מצידו סייע לאינטרסים העסקיים של אפל בהקמת שכונת גני אביב, ובאדמות המושב גנתון, שאותן ניסה אפל וחברת "מגדלי הזוהר" לספח לעיר לוד ולשנות את ייעודן מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה. בתמורה פעלו לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד, באמצעות הענקת טובות הנאה שכללו את מימון מערכת הבחירות שלו, העמדת ערבות בנקאית, ומתן ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי. באישום זה הואשם גם בנימין תבין, שהיה באותה תקופה, מנהל חברת ניהול של השכונה - "חברת איכות חיים בגני אביב"[16].

ב-15 באפריל 2010 הורשע דוד אפל בעבירות של מתן שוחד לראש עיריית לוד, בני רגב ולעודד טל - פקיד בכיר במינהל מקרקעי ישראל. הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר וקנס של מיליון ש"ח[17]. רגב נידון לשנת מאסר וחצי[18]. על בנימין תבין נגזרו שנתיים מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל[19].

אופי השכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית התושבים בשכונה הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר. בשכונה הוקמו בניינים בני 4 קומות ללא מעלית, ובניינים בני עד 13 קומות עם מעלית, הכוללים גם דירות קטנות בנות חדר או שניים בגודל 25–34 מ"ר. מכיוון שאכלסו את השכונה במהירות, עבודות הפיתוח הסביבתי והתשתיות בוצעו באיכות נמוכה. בתחילה לא היו בה מוסדות ציבור ושירותים כגון בתי ספר, מרכז קהילתי ומרכז מסחרי שהושלמו בהדרגה כעשר שנים לאחר אכלוס השכונה[20]. בצידה המזרחי של השכונה יש קרקעות השייכות לתושבים ערבים, עליהן בנויים מספר בתי מגורים. עיריית לוד אינה נותנת אישורי בנייה נוספים לקרקעות אלו, ואף הורסת בתים חדשים שנבנים עליהן[21].

נכון לשנת 2012 בשכונה מתגוררים כ-12,000 תושבים ב-5,600 יחידות דיור[22].

את השכונה מנהלת מאז הקמתה חברת ניהול - "אורית אור" (שבמקור נקראה "חברת איכות חיים בגני אביב"), האחראית לא רק על תחזוקת וניהול הבניינים, במקום ועד בית, אלא גם על גינון, תחזוקת חניונים ובעבר גם סיפקה שרותי אבטחה ופעילויות רווחה וקהילה שונות (שעברו לאחריות עיריית לוד)[23].

תוכניות עתידיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית לחיזוק העיר לוד, מקודמות מספר תוכניות בנייה רחבות היקף באזור גני אביב, בהיקף של 20,000 יחידות דיור, כולל על 2,100 דונם של שטח חקלאי, שנכלל במקור בתחום שיפוטה של מועצה אזורית שדות דן וסופח לטובת העיר לוד[24]. בנוסף מתוכנן כביש חדש, המשך כביש 200 צפונה שיעקוף את לוד ממערב[25].

באפריל 2018, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל) אישרה את תוכנית מתאר “לוד מערב”. התוכנית מקודמת על ידי חברת "דירה להשכיר" ועיריית לוד, על שטח בן 1,687 דונם, שטחים חקלאיים של מושב ניר צבי, בשוליים המערביים של לוד, מעבר לשכונת גני אביב[26]. על פי התוכנית יוקמו בה 11,158 דירות בבנייה של עד 26 קומות, ו-110 אלף מ"ר למשרדים ולמסחר[27].

ביוני 2019, אישרה הותמ”ל להפקדה את תוכנית מתאר “לוד צפון”, הכוללת הקמת רובע חדש על השטחים החקלאיים שמצפון מזרח לגני אביב. התוכנית תיצור רצף בנוי בין גני אביב לאזור התעשייה הצפוני של לוד ועד לכביש 1. הרובע יכלול 6,000 יחידות דיור, 2.5 מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה ומסחר בעירוב שימושים, מרכז קונגרסים וכן בית מלון ומרכזי בילוי ופנאי[28].

בנובמבר 2019, פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז ל-200 יחידות דיור בפרויקט גני אביב שלב ב' (השטח שבין השכונה לתחנת הרכבת). למכרז ניגש גרעין תורני שביקש לרכוש לבדו ומראש את כלל יחידות הדיור המוצעות במכרז[29].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני אביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיל ברינגר, ‏זה יתפוצץ לנו בפנים, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
  2. ^ הדס מגן, ‏הפירסומאיות לשעבר של "גני אביב": חוטר-ישי התערב בעבודת מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
  3. ^ 1 2 יצחק דנון, ‏משרד השיכון: חב' מגדלי הזוהר קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרוייקט גני אביב, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
  4. ^ זיו מאור, הפעילים הבולטים בבנייה באזור לוד - דוד אפל ודרור חטר ישי, באתר הארץ, 11 בינואר 2003
  5. ^ [4]
  6. ^ הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-ושמונה של הכנסת השלוש-עשרה יום חמישי, י' בסיוון התשנ"ה (8 ביוני 1995) ירושלים, הכנסת, שעה 03:10 כב. הצעה לסדר-היום פרויקט הבנייה "גני אביב" בלוד
  7. ^ הפשרת קרקע חקלאית - המדריך, באתר גלובס, 6 ביוני 2000
  8. ^ אסף ברגרפרוינד, סולל בונה תובעת 9.2 מיליון שקל ממגדל הזוהר עקב אי תשלום, באתר הארץ, 10 ביוני 2002
  9. ^ חברת מגדל הזוהר לבניין, באתר גלובס, 17 באפריל 2006
  10. ^ מגדלי הזוהר במגעים למכירת פרוייקט המגורים "גני אביב", באתר גלובס, 26 באוקטובר 1999
  11. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏חוקרי המשטרה אספו מסמכים במינהל בנוגע להטבות החריגות לכאורה לחב' מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 4 במרץ 1999
  12. ^ עמית בן-ארויה, קנס של 8 מיליון שקל הוטל על החברה של דודי אפל בגין השגת כספים במרמה ממשרד הבינוי והשיכון, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2010
  13. ^ מזל מועלם, לוד זכתה למעמד אזור עדיפות א'; ייבנו מתנ"ס וספרייה, באתר הארץ, 22 ביולי 2002
  14. ^ אבי בר-אלי, נחנכה תחנת רכבת בקרית אריה בפ"ת, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2008
  15. ^ גל ניסים, ‏הרכבת מקימה תחנה נוספת בלוד, באתר גלובס, 19 בפברואר 2006
  16. ^ יצחק דנון והדס מגן, ‏כתב אישום נגד דוד אפל בעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2003
  17. ^ הדס מגן, אלה לוי-וינריב, ‏דודי אפל הורשע במתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב, באתר גלובס, 15 באפריל 2010
  18. ^ מור שמעוני‏, קוצר עונשו של ראש עיריית לוד שהורשע בשוחד, באתר וואלה, 17 במרץ 2013
  19. ^ חן מענית, ‏הפרקליטות מערערת על קולת העונש של אפל ובני רגב: מקרה דגל לענישה בעבירות שוחד, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2010
  20. ^ שרית מנחם כרמי, "כאן זה גני אביב, לא רמת אביב", באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2010
  21. ^ רמי יונס, איום הריסת הבתים חוזר לרחף מעל תושבי לוד הפלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 21 בדצמבר 2014
  22. ^ עדינה חכם, 14 דקות מת"א: ביקור שכונה בגני אביב בלוד, באתר ynet, 3 בינואר 2012
  23. ^ מירון רפופורט, כמו מאסר עולם, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2005
  24. ^ שלומית צור, ‏גזר דין מוות לחקלאים; "אנחנו צריכים לשלם על מחדלי לוד?", באתר גלובס, 22 במרץ 2017
  25. ^ רנית נחום-הלוי, התוכנית הנד"לנית של לוד: סיפוח 2,146 דונם ושיווק מאות דירות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2010
  26. ^ אורי חודי, ‏תוכנית ניר צבי בהליך תכנון מהיר: עברה עוד שלב בותמ"ל, באתר גלובס, 2 באפריל 2018
  27. ^ אתר למנויים בלבד יעל דראל, המועצה הארצית תאשר את "הדיל" של המדינה עם מושב ניר צבי, באתר TheMarker‏, 6 בפברואר 2018
  28. ^ שלומית צור, ‏הותמ"ל אישרה: 2.7 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה חדשים בלוד, באתר גלובס, 13 ביוני 2019
  29. ^ אביחי טבק, מכרז הקרקעות בגני אביב – אנשי הגרעין התורני ירכשו את הקרקע לבדם?, באתר מקומנט לוד, 30 אוקטובר 2019