ניר צבי
 הכניסה למושב והאנדרטה לנופליו
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | שדות דן |
| גובה ממוצע[1] | 58 מטר |
| תאריך ייסוד | 1954 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | יהדות ארגנטינה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,273 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.8% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   ניר צבי  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.nirzevi.muni.il | |
נִיר צְבִי הוא מושב במחוז המרכז בישראל. הוא שוכן ליד העיר לוד, ושייך למועצה אזורית שדות דן (לשעבר: עמק לוד). ניר צבי הוא היישוב הדרומי ביותר במועצה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1942 החלה קרן קיימת באיסוף כספים בארגנטינה לטובת רכישת קרקע להקמת "כפר ארגנטינה" בארץ ישראל[3][4]. לקראת סוף 1943 כבר נקבע מיקומו של כפר ארגנטינה, אולם הקמת היישוב עצמו התעכבה[5]. התוכנית להקמת הכפר חודשה לאחר הקמת המדינה.
ב-25 בספטמבר 1952 נערך טקס הנחת אבן הפינה ונקבע שהכפר יוקם ככפר חקלאי-תעשייתי על ידי חברת רסקו עבור בני המעמד הבינוני מיהדות ארגנטינה ויכלול 100 משקים של 25 דונם ושישים מגרשים לא חקלאיים[6]. ראשוני המתיישבים בכפר עלו לישראל בדצמבר 1953[7] והתיישבו בכפר בתחילת 1954. לקראת סוף 1954 הוחלט על הרחבת הכפר[8]. הכפר נחנך בתחילת 1955 כשנה לאחר הקמתו. בעת טקס חנוכת הכפר נקרא הרחוב הראשי על שם נשיא ארגנטינה, חואן דומינגו פרון. באותה עת התגוררו במקום 57 משפחות[9]. היישוב נקרא בהתחלה כפר ארגנטינה, ובשנת 1955 השתנה שמו לניר צבי[10], על שם הברון מוריס הירש (צבי) מייסד ההתיישבות בארגנטינה. הכפר הוצג בפני יהודי ארגנטינה כסיפור הצלחה, אולם בתחילת 1961 התלוננו המתיישבים על מצבם הקשה והעדר פרנסה, בגלל שלא אישרו להם מכסות בענף הלול[11].
חומת ההפרדה עם פרדס שניר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1999 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז תוכנית מתאר שהכין משרד האדריכלים גוגנהים-טוראל, לשכונת "פרדס שניר" בלוד הממוקמת ממזרח לניר צבי. מטרת התוכנית הייתה הסדרת הבנייה בשכונה. אושרו הקמתם (או מתן אישור למבנים קיימים) של כ-800 בתים, ולראשונה בתולדות השכונה תוכננה סלילת כבישים ומדרכות, הסדרת מערכת החשמל, הקמת מערכת הביוב, ונקבע תוכנית להרחבת השכונה בעתיד עד ל-3,000 יחידות דיור. מושב ניר צבי הגיש התנגדות לוועדה המחוזית, בטענה שהתוכנית החדשה פוגעת בו, ודרש שלתוך התוכנית יוכנס כביש השייך מוניציפלית למועצה האזורית עמק לוד, כדי שכביש זה יחצוץ בין המושב לבין השכונה. יתר על כן, המושב דרש, שבצד הכביש תיבנה חומה גבוהה שאורכה 1.5 קילומטר וגובהה שלושה מטרים, שתפריד בין פרדס שניר לבין בתי המושב[12]. ועדת ההתנגדויות קיבלה את ההתנגדות, והחליטה שלא תיתן תוקף לתוכנית ולא תעניק אישורי בנייה לפרדס שניר, עד שלא תאושר תוכנית החומה ויובטח ביצועה. עוד דרש המושב, שמי שיקים את החומה יהיו משרד השיכון ועיריית לוד, שתתחייב לטפל בחומה גם בהמשך[13][14].
הקמת החומה החלה אך תושבי פרדס שניר יצאו למאבק נגדה[15]. בית המשפט לעניינים מינהליים, קיבל במאי 2006 את עתירת תושבי השכונה נגד בניית החומה, וקבע שתכנון מרחבי עוסק בבני אדם, ביחסים ביניהם ולכן אמור לבחון שיקולים רחבים. בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט כי על רשויות התכנון להתייחס לטענות התושבים, בדבר אפליה, גזענות, קיפוח והדרה אתנית, כאל טיעונים תכנוניים מובהקים. בין היתר קבע שהעובדה שהקיר גורם לתחושה של גטו, היא שיקול תכנוני שאינו שונה במהותו מטענה של הסתרת אור ואוויר. בית המשפט הורה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון שוב בטענות תושבי פרדס שניר, ולבחון את מידתיות הפגיעה בהם ואם יש אמצעים חלופיים להגנה על ניר צבי[16].
במאי 2007, דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הערר של תושבי פרדס שניר, נגד ההחלטה להקים את חומת הפרדה בינם לבין מושב ניר צבי[17]. הקמת החומה חודשה והיא הושלמה בשנת 2008.
הפשרת קרקעות המושב לבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2018 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בהליך מזורז, את תוכנית "הרובע המערבי"" בלוד הכוללת כ-11 אלף יחידות דיור[18]. חלק משטחי התוכנית הם על שטח חקלאי, בשימוש מושב ניר צבי, בהיקף של 1,690 דונם. שטחים שלא נמצאים בתחום השיפוט של לוד אך יסופחו אליה. המושב התנגד לתוכנית וכפיצוי אושר לו להגדיל את מספר הבתים צמודי הקרקע בשטחו בכ-180 יחידות[19].
אופי המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב מתגוררים תושבים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב או באזור התעשייה הקלה שהוקם בשטחים ששימשו בעבר לחקלאות. ביישוב שוכן מרכז חברת עמינח.
במושב נמצאת החוה האורגנית "בריאות בטבע", מהראשונות בארץ, המייצרת מגוון רחב של מוצרים אורגנים. במושב שוכן גם בית ספר אזורי, בית ספר "ניר צבי".
במקום שבט צופים בשם "שבט ניר". למרות הניגוד שבעניין מכיוון שהתנועה המיישבת של המושב היא האיחוד החקלאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניר צבי- ניר צבי באתר המועצה האזורית עמק לוד
- אילו הייתי צעיר, הצופה, 2 בנובמבר 1954
- כפר ארגנטינה דוגמה, דבר, 1 במרץ 1957
- עתירה כנגד הקמת קיר בין שכונת פרדס שניר למקרקעי מושב ניר צבי הסמוך - עת"מ 1253/05 - בית המשפט המחוזי תל - אביב יפו
- דרור מרמור, מושב ניר צבי יקבל קרקע ל-180 וילות בפטור ממכרז, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2017
ניר צבי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ כפר ארגנטינה, דבר, 27 באפריל 1942
- ^ כפר ארגנטינה, הצופה, 17 ביולי 1942
- ^ איפה הוא כפר ארגנטינה?, המשקיף, 5 במאי 1944
- ^ הקהק"ל לעידוד עליית המעמד הבינוני מדרום אמריקה, הצופה, 25 בספטמבר 1952
- ^ באו ראשוני כפר ארגנטינה, דבר, 20 בדצמבר 1953
- ^ עליה חדשה מדרום אמריקה, הצופה, 25 באוקטובר 1954
- ^ נחנך כפר ארגנטינה, דבר, 18 במרץ 1955
- ^ עיתון חירות 16/8/55 שמות חדשים ליישובים.
- ^ אברהם פלג, כפר ארגנטינה על סף ייאוש, מעריב, 27 בינואר 1961
- ^ רועי נחמיאס, דו"ח: כך נבנים בישראל "גטאות" לערבים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2005
- ^ דליה טל, "מדוע שעניי לוד יקימו חומה לעשירי ניר צבי"?, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
- ^ אסתר זנדברג, ההפרדה בתוכנו, באתר הארץ, 27 ביולי 2005
- ^ גדעון לוי, יצחק רבין פינת צלאח א-דין, באתר הארץ, 26 במאי 2004
- ^ יצחק דנון, חומת הפרדה: עתירה לביטול החלטה המאפשרת הקמת חומה בין מושב ניר צבי לפרדס שניר בלוד, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005
- ^ חן מענית, "גופי התכנון הסמיכו עצמם לפתור בעיות חברתיות", באתר גלובס, 20 במאי 2007
- ^ ענת דניאלי, אושרה למתן תוקף בוותמ״ל: התוכנית הגדולה ביותר בלוד - לבניית 11 אלף דירות, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2018
- ^ אריק מירובסקי, מושב ניר צבי יפוצה ב-180 בתים בתמורה להסרת התנגדותו לתוכנית בלוד, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2017
| ||||||||||||
