לדלג לתוכן

דור האלפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילדה עוטה מסכה רפואית במהלך תקופת מגפת הקורונה. במהלך תחילת המשבר אנשים רבים ברחבי העולם נדרשו לשים מסכות רפואיות בפומבי, ובמקרים רבים גם ילדים בגיל צעיר נדרשו לעשות זאת במהלך אותה התקופה.

דור האלפאאנגלית: Generation Alpha) הוא הדור הדמוגרפי שבא אחרי דור ה-Z. היות שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, טרם גובשו גבולותיו. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לאלה שנולדו בין תחילת העשור השני של המאה ה-21 עד מועד מסוים במחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-21.

בני דור האלפא הם בדרך כלל ילדיהם של בני דור ה-Y. בקרב הוריהם אפשר למצוא גם את הצעירים מבני דור ה-X.

דור אלפא נולד בתקופה של ירידה בשיעורי הפריון הכולל ברחבי העולם, וחווה את ההשפעות של מגפת הקורונה בעת שהם היו ילדים צעירים. עבור ילדי דור האלפא להם הייתה בילדותם גישה לכך, אפשרויות הבידור לילדים הפכו הרבה יותר דומיננטיים עם הדור הזה לעומת הילדים של הדורות הקודמים בזכות הפיתוחים הניכרים של הטכנולוגיה האלקטרונית, הרשתות החברתיות ושירותי הסטרימינג, כאשר העניין של דור האלפא בטלוויזיה המסורתית דעך באופן מהותי במקביל. לשינויים המהותיים בשימוש בטכנולוגיה בכיתות ובהיבטים האחרים של החיים הייתה השפעה ניכרת על האופן שבו דור זה חווה את תהליך הלמידה בילדותו בהשוואה לדורות הקודמים. מחקרים העלו שבעיות בריאות הקשורות לזמן המסך, לאלרגיות ולהשמנת יתר חולנית הפכו נפוצות באופן ניכר עבור ילדים בסוף העשור השני של המאה ה-21.

טרמינולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור של השם "דור האלפא" הוא בסקר שנערך בשנת 2008 על ידי סוכנות הייעוץ האוסטרלית "McCrindle Research". המייסד של הסוכנות, מארק מקרינדל, תיאר בראיון שנערך ב-2015 כיצד הצוות שלו החליט להשתמש במונח "דור האלפא":

כאשר ערכתי מחקר בעת כתיבת הספר "The ABC of XYZ: Understanding the Global Generations", אשר שפורסם ב-2009, התברר לי שדור חדש עומד להיוולד וכי לא יהיה לדור הזה שם. בעקבות כך ערכתי סקר (אחרי הכל אנחנו חוקרים) על מנת לברר מה שהם שאנשים מעדיפים שבו נשתמש עבור הדור שיבוא אחרי דור ה-Z, ולעל אף שהועלו הצעות לשמות רבים, ובהם "דור A" היה השם שהוצע הכי הרבה פעמים, היו גם שהציעו שהשם יהיה "דור האלפא", ועל כן החלטתי שהשם של הפרק יהיה "Beyond Z: Meet Generation Alpha". זה פשוט היה הגיוני מכיוון שפעלנו בהתאם למינוח המדעי של שימוש באלפבית היווני במקום באלפבית הלטיני וזה לא הגיוני לחזור לאות A, אחרי הכל הם הדור הראשון בו כולם נולדו במאה ה-21 ולכן הם התחלה של משהו חדש ולא חזרה לישן.

סוכנות הייעוץ האוסטרלית "McCrindle Research" קיבלה גם השראה מהאופן בו נוהגים לתת שמות להוריקנים, במיוחד במהלך עונת ההוריקנים האטלנטית של 2005 אשר במסגרתה ניתנו שמות המתחילים בכל אותיות האלפבית הלטיני, ובשל כך שש הסערות האחרונות קיבלו שמות המתחילים באותיות היווניות שבין האות אלפא עד האות זטה.

בשנת 2020 היו שצפו שההשפעה הגלובלית של מגפת הקורונה תהפוך לאירוע המכונן של הדור הנוכחי, ובעקבות כך היו שהציעו שימוש בשם "דור ה-C" לאלו שנולדו במהלך המגפה או גדלו במהלך המגפה.

טווח הגילאים של דור האלפא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדיין הסכמה לגבי שנות הלידה של דור אלפא. לרוב אשר ישנה התייחסות לדור האלפא בתקשורת נוהגים לציין שמדובר בילדים ששנת הלידה שלהם היא בתחילת העשור השני של המאה ה-21.[1]

בספר "Generation Alpha" משנת 2023 מאת מארק מקרינדל, דור אלפא הוגדר כדור הדמוגרפי שנולד בין 2012 ל-2024.[2]

במהלך שנת 2015 נולדו בסביבות 2.5 מיליון אנשים ברחבי העולם מדי שבוע. דור אלפא צפוי לכלול קרוב לשני מיליארד אנשים עד 2025. לשם השוואה, לפי הערכה של האו"ם אוכלוסיית העולם כללה כ-7.8 מיליארד אנשים ב-2020, לעומת 2.5 מיליארד ב-1950.

מספר האנשים מעל גיל 65 (705 מיליון) עלה על אלה שבין גיל אפס לארבע (680 מיליון) לראשונה במהלך שנת 2018.

שיעורי הילודה ירדו ברחבי העולם עקב העלייה המתמשכת ברמת החיים ברחבי העולם, העלייה בגישה לאמצעי מניעה וכתוצאה מכך שישנם הזדמנויות רבות יותר ללימודים וכמו גם בעקבות הצמיחה הכלכלית הניכרת ברחבי העולם. למעשה, לכמחצית מכל המדינות היה פיריון תת-החלפתי במהלך אמצע העשור השני של המאה ה-21. שיעורי הריבוי העולמי הממוצע בשנת 1950 עמד על 4.7, אך הוא ירד ל-2.4 בשנת 2017. עם זאת, נתון זה לא מספק מידע על הפערים העצומים בשיעור הריבוי הקיים כיום ברחבי העולם. לניז'ר יש בהווה את שיעור הפריון הגבוה ביותר בעולם, שהוא 7.1, בעוד שלקפריסין יש את שיעור הפריון הנמוך ביותר בעולם - 1.0. באופן כללי, למדינות המפותחות יותר, כולל חלק גדול מאירופה, ארצות הברית, קוריאה הדרומית ואוסטרליה, יש שיעורי רבייה נמוכים יותר בהשוואה ליתר האזורים בעולם, כאשר באופן כללי האוכלוסייה במדינות הללו נוטה לבחור להביא פחות ילדים מבעבר, ולהביא לעולם ילדים בגילאים מבוגרים יותר מבעבר.

סקרים שנערכו במדינות עם כלכלות מפותחות מצביעים על כך שכמות הילדים שמרבית הנשים היו מעוניינות להביא לעולם באופן אידיאלי נוטה לרוב להיות גבוה יותר מכמות הילדים שמרבית הנשים באותן המדינות נוטות לרוב להביא לעולם. שכר המחייה הנמוך ומערכות הרווחה הבעיתיות במדינות רבות הן לרוב הגורמים המרכזיים שגורמים למגמות הללו להתקיים באותן המדינות. בעוד שמדינות מסוימות כמו שוודיה וסינגפור ניסו להוסיף תמריצים שונים על מנת להעלות את שיעור הילודה, המדיניות הזו לא זכתה להצלחה רבה במיוחד. יתרה מכך, שיעורי הילודה בעקבות מגפת הקורונה העולמית עשויים לרדת באופן ניכר עקב המיתון הכלכלי שחל ברחבי העולם בעקבות המגפה. נתונים מסוף 2020 ותחילת 2021 מצביעים על כך שלמרות הציפיות לתופעת בייבי בום שתתרחש בעקבות תקופת הבידוד של מגפת הקורונה, בסופו של דבר המגמה ההפוכה התרחשה בפועל במדינות המפותחות.

ההשכלה של האוכלוסייה נחשבת כיום לאחד מהגורמים המכריעים ביותר לכמות הילדים שהאנשים בוחרים בסופו של דבר להביא לעולם. באופן כללי, ככל שאנשים נוטים להיות יותר משכילים, בדרך כלל יש להם פחות ילדים, והם נוטים להביא לעולם ילדים בגיל מבוגר יותר. במקביל, תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה מ-52 בשנת 1960 ל-72 בשנת 2017. כתוצאה מכך שכמות אנשים רבה יותר הם משכילים, הדבר תרם לכך שישנה ירידה ניכרת בשיעורי התמותה בעולם, וכתוצאה מכך יש עלייה בצפיפות האוכלוסין בעולם.

נכון לשנת 2007 כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים עירוניים, נכון להערכה משנת 2019 כ-55 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם חיה באזורים עירוניים. אם המגמה הזו תימשך בעתיד, עד אמצע המאה ה-21 כשני שלישים מכלל אוכלוסיית העולם תהיה צפויה לחיות באזורים עירוניים. אחת מההשלכות של תהליכי העיור היא ירידה בשיעור הילודה. לפי הערכה של האו"ם משנת 2019 אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ל-9.7 מיליארד אנשים עד שנת 2050. זו כמות קטנה יותר של אנשים מתחזיות ישנות יותר, כנראה כתוצאה משיעורי הפריון שנמצאים במגמת האטה במדינות המתפתחות. קצב הצמיחה השנתי העולמי יורד בהתמדה מאז סוף המאה ה-20. בסוף העשור השני של המאה ה-21 ב-83 ממדינות העולם היה פיריון תת-החלפתי.

בין שנת 2010 לשנת 2015 כ-33% מהתינוקות שנולדו בעולם היו ממשפחות נוצריות, בעוד שכ-31% מהתינוקות שנולדו בעולם היו ממשפחות מוסלמיות. במהלך אותה התקופה כ-10% מהתינוקות בעולם נולדו למשפחות שלא השתייכו לקבוצה דתית כלשהי (כולל משפחות אתאיסטיות ואגנוסטיות).

ההשפעות של העלייה ההדרגתית באי השוויון הכלכלי בחברה במהלך המאה ה-21 צפויות להיות בולטות במיוחד בדור הבא, בשל העובדה שבמדינות רבות במערב ישנה שחיקה במעמד הביניים וכמו גם בשל העובדה שקיימת קורלציה בין ההכנסה של דור ההורים ורמת ההשכלה שלהם להצלחה של ילדיהם. בארצות הברית הילדים ממשפחות בשברון ההכנסה הגבוה ביותר הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לחיות יחד עם הורים נשואים (94% נכון ל-2018). כ-74 אחוזים מהילדים האמריקנים שמשתייכים למעמד הביניים חיו יחד עם הורים נשואים נכון ל-2018, ובשברון ההכנסה הנמוך ביותר בארצות הברית רק 35% מהילדים חיו יחד עם הורים נשואים נכון ל-2018.

לפי מחקר של הבנק העולמי במדינות מתפתחות רבות ברחבי העולם חלק גדול מאוכלוסיית הילדים עד גיל עשר אפילו לא מסוגלים לקרוא טקסטים פשוטים למדיי בשפת האם שלהם. בקונגו, בפיליפינים ובאתיופיה מעל ל-80% מהילדים בטווח הגילאים הזה השתייכו לקטגוריה זו. בהודו ואינדונזיה, כ-50% מהילדים בטווח הגילאים הזה השתייכו לקטגוריה זו. בסין ובווייטנאם כ-20% מהילדים בטווח הגילאים הזה השתייכו לקטגוריה זו.

באמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות ורווחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאלרגיות למזון קיימות בקרב ילדים עוד מימי קדם ולמעשה בכל פרטי המזון יכולים להיות אלרגנים, במחקר של מאיו קליניק נמצא שהמקרים של אלרגיה למזון הפכו נפוצים יותר ויותר במאה ה-21. בסוף העשור השני של המאה ה-21 לאחד מכל 12 ילדים אמריקאים הייתה אלרגיה לפריטי מזון מסוימים, וסוג האלרגיה השכיחה ביותר בקרב הילדים האמריקנים הייתה אלרגיה לבוטנים. הסיבות לכך עדיין לא ברורות. בנוסף לכך, בין השנים 2004 ל-2019 כמות המקרים בארצות הברית של אלרגיה לאגוזים גדלה פי ארבע, וכמות המקרים של אלרגיה לרכיכות גדלה ב-40% . בסך הכל, נכון ל-2024 כ-36% מהילדים האמריקאים סובלים מאלרגיה כלשהי. לשם השוואה, בקרב קהילת האמיש הסגורה באינדיאנה כמות הילדים שסובלים מאלרגיה כלשהי היא 7%. כמות הילדים שסובלים מאלרגיות עלתה לאורך השנים גם במדינות מערביות אחרות. בבריטניה, למשל, מספר הילדים המאושפזים בשל תגובות אלרגיות גדל פי חמש משנת 1990 עד סוף העשור השני של המאה ה-21, וכך גם מספר הילדים הבריטים אשר להם יש אלרגיה לבוטנים. באופן כללי, ככל שהמדינה מפותחת יותר, כמות הילדים שסובלים מאלרגיות גבוהה יותר. הסיבות לכך עדיין לא ברורות. המכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות מידבקות ממליץ לחשוף תינוקות שזה עתה נולדו למגוון מזונות שעלולים להיות אלרגניים, כמו חמאת בוטנים, לפני שהם מגיעים לגיל שישה חודשים. על פי השערת ההיגיינה חוסר בחשיפה בשלבי הילדות המוקדמת לגורמים מידבקים, מיקרואורגניזמים סימבוטים (כגון חיידקים פרוביוטיים) וטפילים, משפיעה על התפתחות מערכת החיסון כך שישנה עלייה בפגיעות למחלות אלרגיות. אחת מהראיות לכך הן שלילדים אשר גדלו בחוות חקלאיות לרוב אין אלרגיות בהשוואה לילדים שגדלו בעיר, וכמו גם שילדים שנולדו במדינה מפותחת להורים שהיגרו ממדינות מתפתחות לרוב יהיו יותר אלרגיות מאשר להורים שלהם.

השמנת יתר חולנית ותת-תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח של קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים (UNICEF) אשר פורסם באוקטובר 2019 קבע כי כ-700 מיליון ילדים ברחבי העולם מתחת לגיל חמש סובלים מהשמנת יתר חולנית או מתת-תזונה. אף על פי שהייתה ירידה של 40% במקרים של תת-תזונה במדינות מתפתחות בין שנת 1990 לשנת 2015, כ-149 מיליון פעוטות במדינות המתפתחות הם נמוכים מדי לגילם, והדבר גורם לבעיות בהתפתחות הגוף והמוח. באופן כללי, אחד מכל שני ילדים בעולם סובל ממחסור בוויטמינים ומינרלים.אף על פי שרופאי ילדים ותזונאים ממליצים על לאמהות להקפיד רק להניק תינוקות מתחת לגיל חמישה חודשים, בפועל רק בסביבות 40% עושים זאת, ובמקביל המכירות של תחליף חלב להזנת תינוקות גדלו באופן מהותי ברחבי העולם בעשורים האחרונים - במיוחד במדינות מתפתחות מתקדמות כמו ברזיל, סין וטורקיה. בעוד שבסוף המאה ה-20 השמנת יתר חולנית (Obesity) כמעט ולא הייתה קיימת בקרב ילדים במדינות הכי עניות ברחבי העולם, נכון ל-2024 לפחות עשרה אחוזים מהילדים במדינות הכי עניות בעולם סובלים מהשמנת יתר חולנית.

בעיות הנובעות מחשיפה יומיומית גדולה למסכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר בריטי משנת 2015 התגלה שכמות המקרים של קוצר הראייה הוכפלה בבריטניה ב-50 השנים האחרונות. לטענת רופא העיניים סטיב שאלהורן, אשר היינו יו"ר ועדת הייעוץ הרפואית הבינלאומית Optical Express החוקרים סבורים כיום שישנו קשר בין השימוש הקבוע במכשירים הניידים האלקטרוניים לעלייה במקרים של קוצר ראייה. לטענת דובר של איגוד האופטומטריקה האמריקאי תסמונת ראיית מחשב הפכה נפוצה במיוחד בעקבות העלייה הניכרת בשימוש במכשירים ניידים קטנים יותר שהשימוש בהם הפך נפוץ במיוחד בחיי היומיום. התסמינים של תסמונת ראיית מחשב כוללים עיניים יבשות, עייפות, מאמץ בעיניים, ראייה מטושטשת, קשיי מיקוד וכאבי ראש. עם זאת, תסמונת ראיית מחשב אינה גורמת לאובדן ראייה או לנזקים קבועים אחרים. על מנת להקל על העיניים ארגון המלכ"ר האמריקני The Vision Council ממליץ לאנשים להגביל את זמן המסך, לעשות הפסקות תכופות, לשנות את בהירות המסך, לשנות את צבע הרקע מצבע בהיר לצבע אפור, להגדיל את גודל הכתב שמופיע על המסך ולמצמץ לעיתים קרובות יותר. הארגון ממליץ גם להורים להגביל את זמן המסך של ילדיהם וכן לשמש מודל לחיקוי לילדיהם על ידי צמצום זמן המסך שלהם עצמם.

בשנת 2019 ארגון הבריאות העולמי פרסם את המלצותיו לגבי זמן המסך של פעוטות - ההמלצה הרשמית היא שפעוטות מתחת לגיל חמש צריכים להיות לצפות במסך לא יותר משעה ביום ותינוקות מתחת לגיל שנה לא צריכים לצפות במסכים בכלל. ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי דומות להנחיות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אשר המליצה שילדים מתחת לגיל 19 חודשים לא יצפו בשום דבר מלבד וידאו צ'אטים. יתרה מכך הארגון ציין שילדים מתחת לגיל שנתיים צריכים לצפות רק ב"תוכניות באיכות גבוהה" תחת השגחת הוריהם.

מחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת הרפואי "JAMA Pediatrics" עסק באופן בו זמן המסך משפיע על מבנה המוח של ילדים בגילאי שלוש עד חמש (ילדים בגיל הגן) באמצעות סריקות MRI. הנבדקים - 27 בנות ו-20 בנים - עברו מבחנים קוגניטיביים לפני סריקות המוח שלהם בזמן שהוריהם ענו על שאלון שעסק בזמן המסך של הילדים שלהם אשר פותח על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. החוקרים גילו כי אצל הפעוטות שבילו מעל לשעה ביום מול מסך ללא מעורבות של ההורים הייתה פחות התפתחות בחומר הלבן של המוח שהיינו האזור האחראי על מיומנויות קוגניטיביות ולשוניות. מחקרים קודמים גילו שכמות גדולה מדיי של זמן מסך קשורה לחוסר בשעות שינה, התפתחות לקויה של השפה, בעיות התנהגות, קשיים בהתרכזות וקשיים ביכולת לחשוב בבהירות, והרגלי אכילה לקויים.

שינוי אקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור האלפא יושפע באופן משמעותי בהרבה משינויי האקלים בעולם בהשוואה לדורות הקודמים. ההערכה היא שילדים שנולדו בשנת 2020 יחוו עד פי שבעה אירועי מזג אוויר קיצוניים במהלך חייהם, ובמיוחד גלי חום, בהשוואה לאנשים שנולדו בשנת 1960.

שימוש במכשירי מדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדים צופים בסרט בטאבלט. תצלום משנת 2020

רבים מדור אלפא השתמשו רבות בטלפונים חכמים ובטאבלטים במהלך ילדותם לצורכי בידור, או כעזרים חינוכיים. במהלך העשור השני של המאה ה-21 זמן המסך בקרב תינוקות, פעוטות וילדים בגיל הגן גדל באופן ניכר. ההערכה היא שבמהלך העשור השני של המאה ה-21 בארצות הברית לבדה כ-90 אחוזים מהתינוקות החלו להשתמש במכשיר אלקטרוני נייד כלשהו עוד לפני שהם היו בני שנה. במקרים מסוימים ילדים תינוקות החלו להשתמש במכשיר אלקטרוני נייד כלשהו כשהם היו בני חודשים ספורים. השימוש בסמארטפונים ובטאבלטים על מנת לצפות בשירותי סטרימינג עם תוכן לילדים כמו YouTube Kids ומשחקים שונים הפכו לצורת בידור פופולרית בקרב פעוטות רבים במהלך העשור השני של המאה ה-21. לפי הערכה של המלכ"ר Common Sense media כמות הזמן שהילדים האמריקנים מתחת לגיל תשע הקדישו לשימוש במכשירים ניידים גדלה מ-15 דקות ביום בשנת 2013 ל-48 דקות ביום במהלך 2017. לפי מחקר שנערך על ידי ארגון הצדקה הבריטי לילדים Childwise עלה שלרוב הילדים הבריטים בגילאים שלוש וארבע היה במהלך שנת 2018 מכשיר נייד אלקטרוני המחובר לאינטרנט.

כמה מהאתגרים המרכזיים הנובעים מכך שמרבית הילדים עושים שימוש רב במכשירים אלקטרוניים ניידים המחוברים לאינטרנט כוללים עליה במקרים של בריונות ברשת, עליה במקרים של התמכרות למסכים ועלייה במקרים של חשיפה לתוכן לא הולם. מצד שני, חלק ניכר מהמחקרים על ההשפעות של זמן המסך על הילדים עדיין אינם חד משמעיים. במקרים מסוימים אפילו היו מחקרים שהעידו על השפעות חיוביות מסוימות[דרושה הבהרה].

שימוש תדיר באינטרנט בקרב ההורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריהם של דור האלפא, שהם בעיקר בני דור ה-Y, נוהגים להשתמש רבות ברשתות המדיה החברתית; כאשר רבים מהם, השתמשו בהן כבר בנעוריהם. דו"ח של חברת אבטחת הסייבר AVG משנת 2014 קבע ש-6% מההורים יצרו חשבון מדיה חברתית עבור התינוק או הילד הפעוט שלהם, וכ-8% מההורים יצרו חשבון דוא"ל עבור התינוק או הילד הפעוט שלהם. לפי מחקר של חברת BabyCenter כ-79% מהאמהות שמשתייכות לדור ה-Y עשו שימוש ברשתות המדיה החברתית על בסיס יומי ו-63% נוהגות להשתמש בטלפונים החכמים בתדירות גבוהה יותר לאחר שהן נכנסו להריון או לאחר הלידה. לפי ההערכה שלהם 24% מהן נהגו להתחבר לפייסבוק בתדירות גבוהה יותר לאחר ההריון או הלידה ו-33% מהן נהגו להתחבר לאינסטגרם בתדירות גבוהה יותר לאחר ההריון או הלידה. לפי ארגון המלכ"ר Common Sense Media ישנה חשיבות רבה לכך שהורים בהווה צריכים להקפיד יותר לשמור על הפרטיות של ילדיהם באינטרנט, שמא התמונות האישיות של ילדיהם יפלו לידיים הלא נכונות. במקרים רבים, מכיוון שרבים מקרב דור ה-Y גדלו עם האינטרנט, בניגוד להורים מהדורות הקודמים, רבים מהם מסוגלים להשתמש בניסיון והידע האישי על מנת לסייע לילדיהם להיות מודעים טוב יותר כיצד יש להתנהג באינטרנט וממה במיוחד צריך להיזהר.

צפייה בטלוויזיה ובשירותי סטרימינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב העלייה בשימוש במכשירים ניידים חלה ירידה ניכרת בכמות הזמן בה ילדי דור האלפא צפו/צופים בשידורי הטלוויזיה המסורתית במהלך ילדותם. לפי נתונים סטטיסטיים מארצות הברית עלה כי בתחילת 2020 הצפייה ברשתות כבלים בקרב ילדים אמריקאים בגילאים שנתיים עד 11 ירדה באופן ניכר והמגמה נמשכה אפילו לאחר שבמדינות רבות בארצות הברית הוחלט ליצור ריחוק חברתי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה וכתוצאה מכך הילדים האמריקאים נשארו בבית במקום ללכת לבית הספר. לפי מחקר בריטי עלה כי הצפייה בשידורי הטלוויזיה המסורתית בקרב ילדים בריטים בגילאים 4 עד 15 ירדה מ-151 דקות בממוצע ב-2010 ל-77 דקות בממוצע ב-2018. עם זאת, הגישה לתוכניות טלוויזיה באמצעות שירותי סטרימינג הפכה פופולרית באופן ניכר בקרב ילדים במהלך אותה תקופה. בשנת 2019, קרוב ל-60 אחוזים מ-152 מיליון המנויים של נטפליקס ברחבי העולם צפו בתכנים המיועדים לילדים ולמשפחות לפחות פעם אחת בחודש. בבריטניה כמות הצפיות בתוכניות ילדים אשר זמינות בשירות הסטרימינג iPlayer של רשת ה-BBC גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת מגפת הקורונה.

ילדי הטאבלטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו רבים שהתייחסו גם לילדי דור האלפא כ"ילדי הטאבלטים" או "ילדי האייפדים" בעיקר משום שבמקרים רבים חלק גדול מדור האלפא עשה שימוש רב במיוחד בילדותם המוקדמת בטאבלטים ומכשירים ניידים חכמים אחרים, וההנחה כאשר משתמשים במונח הזה היא שרבים מהם מכורים למכשירים הניידים. לפי מחקר משנת 2017 עלה שלסביבות 80 אחוזים מהילדים באותה התקופה הייתה גישה למכשיר נייד חכם וכי לתלמידי בית הספר באותה התקופה זמן המסך הממוצע היה 7 שעות מדי יום.

חיי משפחה וחיי חברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מחקר שבוצע בשנת 2021 עלה שבממוצע הילדים בבריטניה הורשו לצאת לשחק בחוץ ללא השגחת אנשים מבוגרים, כמעט שנתיים מאוחר יותר מאשר הגיל בו הוריהם הורשו לראשונה לעשות זאת בילדותם. לפי המחקר, שבוצע בקרב ילדים בטווח הגילאים 5 עד 11, עלה שהגיל הממוצע בו הילד הורשה לראשונה לצאת לשחק בחוץ ללא השגחת אנשים מבוגרים היה 10.7 שנים, בעוד שהוריהם הורשו לעשות זאת בממוצע בגיל 8.9 שנים. הפרופסורית הלן דוד אשר הובילה את המחקר ציינה שניתן לראות בבירור שיש מגמה להגן על הילדים ולספק פחות חופש לילדים בימינו בהשוואה למה שהיה מקובל בדורות הקודמים. לטענתה ילדים רבים בבריטניה אשר מסיימים את בית הספר היסודי מבלי שהיו להם מספיק הזדמנויות לפתח את היכולת להעריך ולנהל סיכונים באופן עצמאי. כמו כן היא ציינה כי להערכתה כאשר הילדים מקבלים פחות הזדמנויות לשחק בחוץ בצורה הרפתקנית, הדבר עשוי להשפיע על הבריאות הנפשית והרווחה הכללית שלהם. כמו כן, לפי המחקר עלה גם שסביר יותר להניח שהילדים יורשו לשחק בחוץ ללא השגחה בגיל מוקדם יותר אם הם לבנים, אם לא מדובר בילד היחיד במשפחה, אם המשפחה גרה בסקוטלנד, או אם ההורים משכילים יותר.

אירועים מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמיד הודי לוקח חלק בשיעור מקוון מביתו באמצעות היישום זום במהלך תקופת מגפת הקורונה. צולם ב-1 ביוני 2021

חלק גדול מדור האלפא חווה בילדותו את מגפת הקורונה העולמית. המבוגרים ביותר מבין חברי דור האלפא היו בני 10 כאשר מגפת הקורונה החלה.אף על פי שמרבית דור האלפא היו בסיכון נמוך בהרבה לחלות בקורונה באופן קשה בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, קבוצת אוכלוסייה זו הושפעה באופן דרמטי מהמשבר בדרכים אחרות. מהלך תקופת מגפת הקורונה ארגון הבריאות העולמי ומדינות שונות דרשו ריחוק חברתי על מנת למנוע הדבקה הולכת וגדלה בנגיף הקורונה וכתוצאה מכך ילדים רבים מדור האלפא נאלצו לשהות במשך תקופות ממושכות מחוץ למסגרת בית הספר ובמקום זאת שהו במשך תקופה ארוכה בבתיהם. ההערכה היא שבמקרים רבים הדבר גרם לפגיעה אפשרית בתהליך ההתפתחות של ילדים קטנים ובהישגים הלימודיים. המשבר הוביל גם לעלייה במקרים של תת-תזונה בקרב ילדים רבים ואף ולעלייה בתמותה של ילדים - במיוחד במדינות מתפתחות.

במסגרת מחקר אשר התמקד בהשפעה של מגפת הקורונה על קבוצת האוכלוסייה אשר בטווח הגילאים 7 עד 12 של במדינות בריטניה, ספרד, קנדה, שוודיה, ברזיל ואוסטרליה התגלה שמעל למחצית מהילדים היה ידע רב אודות נגיף הקורונה. רבים מהם קישרו בין נגיף הקורונה לרגשות שליליים שונים וציינו שהתפשטות הנגיף גרמה להם להרגיש "מודאגים", "מפוחדים", "כועסים" ו"מבולבלים". רבים מהם נטו להיות מודעים לסוגי האנשים הכי פגיעים לנגיף ולהגבלות שנאכפו על היישובים בהם הם גרו. רבים מהם למדו מונחים וביטויים חדשים הקשורים למגפת הקורונה כמו ריחוק חברתי. במקרים רבים הם קיבלו מידע אודות מגפת הקורונה מהמורים שלהם וההורים שלהם, אך הם גם למדו על הנושא מהחברים שלהם, משידורי הטלוויזיה ומהאינטרנט.

דו"ח של קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים שפורסם בסוף 2021 תיאר את מגפת הקורונה כ"איום הגדול ביותר על ילדים במהלך 75 השנים בהם הארגון קיים". הדו"ח ציין כי בין כל ההשפעות של מגפת הקורונה, שיעור העוני של הילדים בעולם והמקרים של תת-תזונה בקרב ילדים עלו באופן ניכר במהלך תקופת הקורונה. כמו כן, במהלך תקופה זו חלו שיבושים במערכת החינוך וביתר השירותים שנועדו להגן על ילדים ברחבי העולם. כמו כן, באזורים שונים בעולם, חלה גם עלייה במקרים של העסקת ילדים במהלך תקופה זו.

בעוד שמרבית הילדים בעולם היו בסיכון נמוך בהרבה מנגיף הקורונה עצמו, הנגיף עדיין היווה את אחד מעשרת גורמי המוות העיקריים בקרב ילדים במהלך התקופה הגרועה ביותר של התפרצות המגפה. בארצות הברית לבדה נגיף הקורונה הוגדר במיקום השישי מבין גורם המוות העיקריים בקרב ילדים במהלך שנת 2021, והוגדר במיקום השישי במהלך שנת 2023. בנוסף לכך, לפי סוכנות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בסך הכל כ-10.5 מיליון ילדים ברחבי העולם התייתמו לאחר שהוריהם נפטרו מנגיף הקורונה.

האנשים הראשונים מדור האלפא צפויים להגיע לבגרות בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-21. עד אז, אוכלוסיית העולם צפויה לכלול קצת מעל לתשעה מיליארד בני אדם, והעולם יכיל אז את השיעור הגבוה ביותר אי פעם של אנשים מעל גיל 60. משמעות הדבר היא שקבוצה דמוגרפית זו תדרש לשאת בנטל של אוכלוסיית העולם המזדקנת. לטענת החוקר האוסטרלי מארק מקרינדל דור אלפא ככל הנראה יבחר להתחתן מאוחר יותר, להביא ילדים לעולם בגיל מאוחר יותר, ויהיה חייב לצאת לגמלאות בגיל מאוחר יותר ממה שהיה מקובל בדורות הקודמים. להערכתו של מקרינדל עד שנת 2030 דור האלפא יהווה כ-11% מכלל כוח העבודה העולמי. מקרינדל חזה גם שדור האלפא יחיו זמן רב יותר מהדורות הקודמים, שיהיו להם משפחות קטנות יותר מהדורות הקודמים, ושהם יהיו "הדור המשכיל ביותר אי פעם, הדור הכי טכנולוגי, ומבחינה גלובלית יהיה זה הדור העשיר ביותר אי פעם".

לפי אחת מהתחזיות של האו"ם תוחלת החיים הממוצעת בעולם צפויה לעלות מ-70 ב-2015 ל-83 ב-2100, והיחס בין אנשים בגיל העבודה לקשישים צפוי להצטמצם עקב הירידה הניכרת הצפויה בשיעורי הפריון ברחבי העולם. עד שנת 2050 מדינות רבות באסיה, באירופה ובאמריקה הלטינית יכלו פחות משני אנשים עובדים לכל גמלאי. נתוני האו"ם מראים שאם לא כוללים את המהגרים, כל האוכלוסיות באירופה, יפן וארצות הברית הפכו קטנות יותר במהלך העשור השני של המאה ה-21, וכי עד שנת 2050 האוכלוסייה של כ-48 מדינות וטריטוריות שונות ברחבי העולם צפויה להיות קטנות יותר בשל שיעורי הפריון הנמוכים.

לפי התחזית הדמוגרפית העדכנית ביותר של האו"ם משנת 2020 עד שנת 2030 אוכלוסיית העולם תכיל כ-8.5 מיליארד אנשים, עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תכיל כ-9.7 מיליארד אנשים, ועד שנת 2100 אוכלוסיית העולם תכיל כ-10.9 מיליארד אנשים. לפי החישובים של האו"ם בתחזיות הללו המדינות עם שיעורי פריון נמוכים במיוחד צפויים לעלות ל-1.8 בממוצע לאישה. עם זאת, לפי מחקר משנת 2020 של חוקרים מכון IHME באוניברסיטת וושינגטון אוכלוסיית העולם צפויה לכלול רק כ-8.8 מיליארד אנשים עד שנת 2100 - שני מיליארד אנשים פחות מהתחזית העדכנית של האו"ם. הסיבה לכך, לפי ההסבר שלהם, תהיה בשל ההזדמנויות הרבות יותר לרכוש השכלה ובשל כך שלנשים בעולם יהיה יותר נגישות לאמצעים שיאפשרו להן לשלוט בכמות הילדים שהן מביאות לעולם, ובשל כך בסופו של דבר נשים רבות יותר יבחרו להביא לעולם בסביבות 1.5 ילדים בממוצע. כתוצאה מכך, לטענת חוקרים רבים, ברוב מדינות העולם בסופו של דבר שיעורי הפריון צפויים להמשיך להיות במגמת ירידה. בפרט, האוכלוסייה של מעל ל-20 מדינות - בהם סין, יפן, קוריאה הדרומית, תאילנד, ספרד, איטליה, פורטוגל ופולין - צפויה בעתיד הלא רחוק לכלול כמחצית או פחות מכמות האנשים שאותן המדינות מכילות בהווה. אף על פי כן, האזור של יבשת אפריקה אשר מדרום לסהרה ימשיך לחוות עלייה בשיעורי הילודה, וניגריה בפרט צפויה להכיל כ-800 מיליון אנשים עד סוף המאה ה-21. על אף שבמדינות עם שיעורי הפריון הנמוכים יותר צפוי להיות פחות לחץ על האוכלוסייה ותהיה יותר אספקת מזון לתושבים, בפועל מבחינה כלכלית יהיו בעיות רציניות יותר במדינות בהן גדול האוכלוסייה המזדקנת תהיה גדולה באופן ניכר בהשוואה לגודל האוכלוסייה הצעירה. לפי חלק מהתחזיות עד אמצע המאה ה-21 סין צפויה להחליף את ארצות הברית ככלכלה הגדולה ביותר בעולם, אך תחזור להיות הכלכלה השנייה בגודלה בעולם בהמשך המאה ה-21.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דור האלפא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Carter, Christine Michel. "The Complete Guide To Generation Alpha, The Children Of Millennials". Forbes (באנגלית). ארכיון מ-9 באפריל 2022. נבדק ב-2021-12-13. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ McCrindle, Mark (7 בפברואר 2023). Generation Alpha (באנגלית). Hachette Australia. p. 1. ISBN 978-0733646300. {{cite book}}: (עזרה)
הדורות הדמוגרפיים בעולם המערבי לאחר שנת 1860 על ציר הזמן
1860–1869 1870–1879 1880–1889 1890–1899 1900–1909 1910–1919 1920–1929 1930–1939 1940–1949 1950–1959 1960–1969 1970–1979 1980–1989 1990–1999 2000–2009 2010–2019 2020–2029
דור המיסיונרים הדור האבוד דור ה-GI הדור השקט דור הבייבי בום דור ה-X דור ה-Y דור ה-Z דור האלפא
* הערה חשובה - לא קיימת חלוקה ברורה ומוסכמת לתאריכים מדויקים שמפרידים בין דורות. בעוד שחוקרים מסוימים מעדיפים להתבסס על טווח זהה של שנים בחלוקה לדורות, אחרים מעדיפים להתבסס על אירועים מכוננים, ואחרים מסתמכים על מקרי קיצון של שיעורי הלידה. החלוקה המפורטת לעיל היא אחת מהחלוקות הנפוצות יותר