דליה מזור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דליה מזור
דליה מזור, 2008
דליה מזור, 2008
לידה 28 בדצמבר 1949 (בת 72)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־53 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דליה מזור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא קריינית, מגישת חדשות ומנחת טלוויזיה ישראלית, מאנשי הטלוויזיה המובילים והבולטים של הערוץ הראשון בארבעת העשורים הראשונים לפעילותו.

תחילת חייה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזור נולדה וגדלה ברמת גן לאריה, עובד קואופרטיב דן וחנה מזור, עקרת בית, ילידי פולין שעלו לישראל בצעירותם. אביה כיהן כיו"ר מזכירות "דן חברה לתחבורה ציבורית" במשך כ-20 שנים, ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל הקונצרן ההסתדרותי "תיעוש אזורי פיתוח". למזור אחות אחת גדולה ממנה, דפנה.

לאחר שסיימה את לימודי התיכון בבית הספר "אהל שם", התגייסה לצה"ל[1].

בשנים 1970- 1973 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות וארכאולוגיה[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שירותה הצבאי נשלחה לקורס מ"כיות, אך באמצע הקורס, לאחר שניגשה לבחינות ועברה אותן בהצלחה, הועברה לגלי צה"ל, שם שירתה כקריינית וכשדרנית רדיו עד תום שירותה. מזור הגישה בתחנה את כל מגוון התוכניות ששודרו בה באותה עת: מוזיקה קלאסית וקלה, חדשות ותוכניות דוקומנטריות.

לקראת סוף שירותה הצבאי בגלי צה"ל, פורסמה על לוח המודעות בתחנה מודעה מטעם הטלוויזיה הישראלית, שהייתה אז בראשית דרכה, וחיפשה מועמדים לקורס הכשרת קרייני טלוויזיה. מזור עברה בהצלחה את הבחינות, ולאחר קורס הכשרה בהדרכתו של אריה אורגד, עלתה לשידור לראשונה בדצמבר 1969, כקריינית הרצף של שידורי הערוץ (תפקיד שבוטל שנים אחר כך). מזור שימשה כקריינית רצף עד שנת 1980, ובמקביל הכינה כתבות למהדורת "מבט לחדשות" במגוון תחומים.

ב-1980 עברה לחטיבת החדשות של הערוץ, והחלה להגיש את מהדורות החדשות השונות. במשך 13 שנים הגישה לסירוגין את "מבט לחדשות", מהדורת החדשות המרכזית, שבעידן הערוץ היחיד זכתה לאחוזי צפייה גבוהים מאוד. במקביל המשיכה להכין כתבות עבור המהדורה. מזור הגישה את המהדורה המרכזית עד 1993, אז התקבלה החלטה, לאחר התחלת שידוריו של ערוץ 2, להותיר את חיים יבין כמגיש היחיד של המהדורה.

ב-1970 היא הנחתה לצד מני פאר את פסטיבל שירי הילדים שנערך לראשונה. החל מ-1970 ובמשך כ-20 שנים, הגישה מזור את רוב התוכניות המרכזיות של הערוץ לכבוד יום העצמאות, בדרך כלל ביחד עם דניאל פאר. היא הנחתה פעמיים את תחרות הקדם אירוויזיון: ב-1983 עם דניאל פאר, וב-1985 עם נתן דטנר. כמו כן הנחתה מספר פעמים את טקס הענקת פרסי ישראל.

בין השנים 19902003 הגישה, ובחלק מהשנים גם ערכה, את מהדורת יום שישי של "בוקר טוב ישראל", תוכנית הבוקר של הערוץ הראשון. במקביל הכינה כתבות עבור "יומן" ו"רואים עולם". אחת הכתבות שהכינה ל"רואים עולם" הייתה מהראשונות שחשפו בפני הציבור את תופעת העובדים הזרים בישראל.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפסקה של כ-30 שנים, חזרה מזור בראשית שנות האלפיים לשדר גם ברדיו למשך מספר שנים. היא הגישה את התוכנית "צבע הכסף" ברשת ב', וכן הגישה תוכנית מוזיקה ב-88FM.

בשנותיה האחרונות בעבודה בערוץ הראשון הגישה את "מדד יומי", תוכנית הכלכלה היומית של הערוץ[3]. בנוסף, הגישה מדי מוצאי שבת את מהדורת החדשות המשודרת במסגרת יומן החוץ "רואים עולם". בסוף מאי 2011 פרשה לגמלאות, לאחר 41 שנות עבודה ברשות השידור[4].

בסוף 2010 השתתפה בעונה השישית של "רוקדים עם כוכבים"[5].

ב-1 בינואר 2012 החלה להנחות את "יום חדש", תוכנית הבוקר של שידורי קשת בערוץ 2, ביחד עם יואב לימור[6]. כעבור חצי שנה, ביולי 2012, החליף אותה דרור גלוברמן בהגשת התוכנית[7]. במקביל באותה עת הנחתה את התוכנית "אלוף העברית" תחרות איות לילדים שעלתה בשידורי קשת[8].

ב-2013 החלה לשמש פרזנטורית של "מרכזי רונית רפאל"[9].

ב-2015 שימשה כפרזנטורית של חברת נובל אנרג'י, במסגרת מאבקה במתווה הגז[10].

ב-2021 השתתפה בעונה הראשונה של התוכנית "זה לא אולפן שישי", לצד ישראל קטורזה וארז טל[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזור גרושה פעמיים. מנישואיה הראשונים נולדה לה ב-1972 בת, שנפטרה בגיל שנה וחצי מהמחלה הגנטית "דיסאוטונומיה משפחתית"[12]. מנישואיה השניים יש לה שני בנים.

בשנת 2012 הייתה במערכת יחסים עם איש התקשורת אלכס גלעדי[13].

מתגוררת בהרצליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונית ויס ברקוביץ, לא מתגעגעים - תיכון אוהל־שם ברמת־גן, בית ספר אליטיסטי, תובעני ונוקשה, חגג השבוע את כנס היובל, חדשות, 29 במאי 1992
  2. ^ ענת אור, דליה מזור, באתר הארץ, 19 בפברואר 2008
  3. ^ לי-אור אברבך, ‏דליה מזור יורדת מהאוויר: "הימים הכי קשים ברשות", באתר גלובס, 10 בפברואר 2010
  4. ^ גילי איזיקוביץ, לאחר 30 שנה בערוץ הראשון: דליה מזור עוזבת את רשות השידור בסוף החודש, באתר הארץ, 4 במאי 2011
  5. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, דליה מזור תשתתף ב"רוקדים עם כוכבים" על חשבון ימי חופשה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2010
  6. ^ רועי ברק, ‏דליה מזור ויואב לימור יגישו את תוכנית הבוקר של קשת - "יום חדש", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2011
    אילה בלופולסקי, עכבר העיר, דליה מזור: "אני רוצה אהבה ופרנסה", באתר הארץ, 1 בינואר 2011
  7. ^ רועי ברק, ‏לא מפתיע: דליה מזור עוזבת את תוכנית הבוקר של קשת, באתר גלובס, 24 ביוני 2012
    אמילי גרינצווייג, דליה מזור עוזבת את תוכנית הבוקר של קשת, באתר הארץ, 24 ביוני 2012
  8. ^ רועי ברק, ‏דליה מזור תנחה את התוכנית "אלוף העברית" של קשת, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2011
    מיה סלע, "אלוף העברית": בקשת חושבים עלינו את הגרוע ביותר, באתר הארץ, 17 באפריל 2012
  9. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏M&C סאצ'י יטפל בתקציב הפרסום של רונית רפאל, באתר גלובס, 18 במרץ 2018
  10. ^ גילה לבני-זמיר, אריאלה ממפעל הגז, באתר העין השביעית, 7 בדצמבר 2015
    אתר למנויים בלבד ניר גונטז', את הפרזנטורית של נובל אנרג'י. את חושבת שמתווה הגז מיטיב עם האזרחים? "עבודה זו עבודה", באתר הארץ, 27 במרץ 2019
  11. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, אם ארז טל וקטורזה הם עתיד הטלוויזיה, אז באמת שנותר רק לצחוק, באתר הארץ, 13 בפברואר 2021
  12. ^ דליה מזור: "עשיתי הכל כדי להציל את בתי, אבל לא יכולתי לעזור לה", באתר onlife,‏ 13 במובמבר 2011
  13. ^ רן בוקר, דליה מזור ואלכס גלעדי נפרדו, באתר ynet, 14 בינואר 2013