כביש 55

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש 55
ISR-HW-55.svg
Saar46.jpg
מעבר אליהו
סיווג כביש ארצי
ציר כביש רוחב
אורך 25.5 ק"מ
נקודת התחלה צומת כפר סבא מזרח
ערים ראשיות כפר סבא
נקודת סיום צומת עם כביש 60 סמוך לקדומים
כביש 55.ןpg.jpg
כביש 55 וצומת הכניסה לעזון (כביש 574)

כביש 55 הוא כביש רוחב ודרך היסטורית המובילה מכפר סבא שבשרון הדרומי עד מבואות העיר שכם שבשומרון, שם הוא מתחבר עם כביש 57 המוביל לבקעת הירדן ועבר הירדן, ועם כביש 60. אורכו של הכביש 25.5 ק"מ. בכביש נתיב אחד לכל כיוון והוא מואר לכל אורכו. בכביש שוליים למעט בגשרים, והעקיפה מותרת בו במספר מועט של קטעים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך מקלקיליה לשומרון ולשכם דרך עזון היא אחת הדרכים העתיקות ביותר במערב השומרון. בסקר ארכאולוגי שבוצע באזור בשנות ה-80 של המאה ה-20 נמצאו לאורכו ביצורים מתקופת הברזל הקדומה II ועד התקופה ההלניסטית[1].

בחלק מהתקופות הייתה הדרך במצב תחזוקה רע, ונעשה שימוש בכביש 57 הצפוני והארוך יותר לחיבור תעבורתי בין אזור יפו והשרון הדרומי לאזור שכם. הכביש נסלל בשנת 1935 במסגרת הקלת הנגישות של כפרי השומרון לשכם[2]. הכביש קיצר את הדרך מקלקיליה לשכם בכ-20 קילומטר לעומת המצב לפני סלילתו, עת נדרשו הנוסעים לעבור דרך טולכרם[3].

סלילת עוקף קלקיליה ועזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, היה "כביש 55" לציר מרכזי בתוכנית לפיתוח שורה של התנחלויות. באוגוסט 1978, הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחראיות להקמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, את תוכנית הפיתוח של האזור. שרון הכריז על תוכנית להקמת אשכול יישובים לאורך הכביש, שיכלול 2,000 יחידות דיור[4]. המטרה הייתה ליצור חיץ בין היישובים הערבים בצפון ודרום השומרון, באמצעות התיישבות יהודית[5]. ההתנחלויות שהוקמו לאורך הציר כללו את קרני שומרון, מעלה שומרון, אלפי מנשה, קדומים ועמנואל. באותה עת כביש 55 עבר בתוך קלקיליה, עזון ונבי אליאס. כביש 55 המשיך צפונית מזרחית מצומת כפר סבא מזרח היישר לתוך קלקיליה, עבר בקטע קצר של כביש 444 בתוך קלקיליה, והמשיך מזרחה. משיקולי ביטחון ותחבורה הכריז שר השיכון דוד לוי, בקיץ 1987, על תוכנית לסלילת כביש עוקף קלקיליה[6]. בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה וריבוי מקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על רכבים ישראלים שנסעו בתוך קלקיליה, אישר שר הביטחון יצחק רבין, בפברואר 1988, הפקעת קרקעות לצורך סלילת עוקף קלקיליה[7]. שנה אחר כך, בפברואר 1989, נחנך הקטע הראשון של העוקף, באורך שלושה ק"מ, והוחל בסלילת עוקף עזון[8]. במהלך טקס חנוכת העוקף הפגינו פעילי תנועת "כך" נגד הסלילה, בטענה שסלילת כבישים עוקפים היא כניעה לטרור[9]. עוקף עזון נחנך באמצע שנות ה-90[10].

בצידו המזרחי ממשיך כביש 55 כשמונה ק"מ נוספים, ומגיע עד מרכז שכם, מקום בו נפגש כביש ההמשך עם כביש 57 ועם כביש 60. בעבר סומן גם קטע זה כחלק מכביש 55, אולם מאז סלילת כביש עוקף שכם בתחילת שנות ה-90[11], והסטת תוואי כביש 60 כך שיעקוף את שכם ממערב, הוסר סימון כביש 55 מקטע זה.

סלילת חיבור לכביש 531[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו המערבי, כביש 55 מתחבר לרחוב ויצמן בכפר סבא, המחבר את הכביש לקרבת צומת רעננה. בעבר נכלל קטע זה בכביש 55, ורוב התנועה על כביש 55 עברה דרך הרחוב הראשי של כפר סבא. עם סלילת כביש 531, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נסלל חיבור למחלף אלישמע. תושבי שכונת "גאולים" בכפר סבא, עתרו לבית המשפט נגד סלילת הכביש[12]. אחר כך נמשכו העבודות וביולי 2001, עתר תושב השכונה לבית המשפט לעניינים מינהליים לאסור על פתיחת קטע הכביש לתנועה, בטענה שהכביש הוקם שלא על פי תוכנית המתאר, על שטח ציבורי פתוח, וללא שמע"צ ועיריית כפר סבא דאגו להקמת מיגון אקוסטי שיגן על הבתים בשכונה מפני רעש[13].

ב-23 במאי 2002 נחנך לבסוף הכביש שמחבר את צומת עדנים דרך נווה ירק לצומת כפר סבא מזרח[14]. כביש זה סומן בתחילה כחלק מכביש 55, במקום רחוב ויצמן שהוצא מהסימון של כביש 55 והוגדר כדרך עירונית. בהמשך שונה הסימון של הקטע החדש ומאז הוא נחשב לחלק מכביש 40, וכביש 55 מתחיל בצומת כפר סבא מזרח.

בניית גדר ההפרדה ומעבר אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2002, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר הפרדה החוצה את תוואי הכביש. לצורך הפרדת תנועת כלי הרכב הפלסטינים והישראלים לאורך הכביש, תוכנן תחילה כביש חדש בין קרני שומרון ליישוב מתן, כביש 5250, שישמש את התנועה הישראלית בלבד[15]. כך שתנועת כלי הרכב הפלסטינים לכיוון קלקיליה והכפר חבלה תמשיך על כביש 55 שהמשכו לכיוון ישראל יחסם[16]. לתוכנית כביש 5250, עלו התנגדיות רבות. בהן תושבי היישוב מתן שחששו מהתנועה הרבה שתעבור דרך היישוב. בנוסף תוואי הכביש עבר בשטח הררי קשה לבנייה ודרש הפקעה של מאות דונמים של קרקעות מהכפרים הפלסטינים, בנוסף לקרקעות שהופקעו לצורך בניית הגדר[17]. במקום זאת נבנתה גדר ההפרדה באזור כך שתכלול גם את אלפי מנשה וכביש 55 בקטע המוביל אליה, שאחריו נבנה מעבר אליהו[18].

בניית גדר ההפרדה ניתקה את תושבי הכפרים הפלסטינים ממזרח לכביש 55, מהעיר קלקיליה המספקת להם שירותים חיוניים. לצורך מתן אפשרות לתת לתושבים אלו גישה לעיר, הוקמה מנהרה באורך כמה עשרות מטרים מתחת לכביש 55, המחברת בין העיר קלקיליה לכפר חבלה מדרום. בעקבות הערכת המצב שגיבשו תושבי הכפרים ולאחר שבית המשפט הבינלאומי בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה אינה חוקית, הם עתרו לבג"ץ. לטענתם, התוואי הקיים של כביש 55 גורם לכך כי לפלסטינים תהיה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר[19].

ב-15 בספטמבר 2005 ניתן פסק הדין שקבע כי גדר ההפרדה בסביבות העיר קלקיליה במתכונתה הנוכחית תבוטל ובכביש 55 יפסיקו לנוע ישראלים. בג"ץ פסק כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה, ובלשונו:

על המשיבים לשוב ולשקול את התוואי הקיים החדש (של גדר ההפרדה) עליהם לבחון האפשרות של הוצאת כפרי המובלעת, כולם או מקצתם, מחוץ לצד הישראלי של הגדר. כמובן שינוי זה לא ניתן לעשותו בין יום, שכן הדבר מחייב את הריסת הגדר הקיימת (בחלק הצפוני, הצפון מערבי, ובחלק הדרום מערבי), בניית גדר חדשה, וכל זאת תוך ביטולו של כביש 55 המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל, ובניית כביש חדש דרומית לאלפי מנשה, על המשיבים לבחון, איפוא, עריכת לוח זמנים ושלבי משנה שונים, שיהא בהם להבטיח, תוך זמן סביר, את שינויו של התוואי.

סעיף 114 לפסק הדין

בעקבות הפסיקה נעשו שינויים בתוואי הגדר, אך הוגשו שתי עתירות נוספות על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, שביקשה לתקן את התוואי כך שיאפשר ליישוב להתרחב בעתיד, ומועצות חמישה כפרים פלסטינים, שביקשו לתקן את התוואי כך שיורחק מאדמותיהן ומבתיהן לכיוון הקו הירוק. בית המשפט קבע כי הפגיעה בעותרים הפלסטינים היא מידתית, דחה על הסף את העתירה של מועצת אלפי מנשה, וקיבל את התוואי שקבעה הממשלה[20]. במאי 2010 השלים משרד הביטחון את ביצוע הוראת בג"ץ מספטמבר 2005, לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. עם ביטולו והזזתו של תוואי הגדר, שלושה כפרים פלסטיניים הוצאו מהמובלעת שיצרה גדר ההפרדה: ראס א-טירה, א-דבעה וואדי רשא. בעוד שניים אחרים נשארו בה, הכפרים הבדוויים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה[21]. עם זאת החיבור בין קלקיליה לחבלה נשאר כפי שנבנה, כלומר המעבר הוא במנהרה ששחלק מהאדמות החקלאיות של הכפרים נותרו מצדה השני של הגדר[22].

סלילת עוקף נבי אליאס והרחבת הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016 הוחל בהכנות לסלילת עוקף נבי אליאס, שיסיט את תוואי כביש 55 אל מחוץ לכפר[23]. לצורך כך הוצאו צווי הפקעה ל-104 דונם של קרקע חקלאית בקרבת הכפר נבי אליאס, שהייתה בבעלות פרטית של פלסטינים[24]. בעלי האדמות עתרו לבג"ץ, שבנובמבר 2016 דחה את העתירה[25][26]. 250 עצי זית עתיקים נכרתו לצורך סלילת הכביש העוקף[27]. בינואר 2018 הסתיימו העבודות לסלילת הכביש והוא נפתח לתנועה[28].

בשנת 2018 אושרה תוכנית להרחבת הכביש והפיכתו לדו מסלולי, בקטע שבין מעבר אליהו לכניסה לקרני שומרון[29]. באוגוסט 2021 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, תוכנית להרחבת הכביש גם בקטע שבין מעבר אליהו לקו הירוק. בקטע זה, הידוע בשם "ציר המשתלות", אושרה הפקעה של 68 דונם קרקע עליה ממוקמים חממות של תושבי הסביבה[30].

התוכנית לסלילת מקטע עוקף פונדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 הוחלט לסלול מקטע שיעקוף את הכפר אל-פונדוק, שנחשב לאחד הקטעים המסוכנים בכביש ומספר פעמים נרגמו מכוניות ישראליות כשנסעו בקטע הכביש העובר בתוך הכפר העוין.

לאחר שנבחן השטח ותוכנן תוואי לכביש, פלש פלסטיני בן הכפר פונדוק אל התוואי, והחל בבניה בלתי חוקית במקום. התרעותיה של תנועת רגבים, שדיווחה בראשית הבניה, לא טופלו, וכחלוף שנה הושלמה הבניה ובמקום ניצבת וילה גדולה בעלת מגרש רחב, החוסמת את תוואי הכביש המתוכנן.

כמו כן, במקטע נוסף של התוואי, הוקם מאהל בדואי. פלישות אלו מונעות את סלילת הכביש כמתוכנן.[31]

תוואי הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 55 ממערב למזרח
0 צומת כפר סבא מזרח
(נבי ימין)
Fareskilt 20.PNG נווה ימין ISR-HW-40.svg  כביש 40
כביש 5504
1.5 צומת נווה ימין Fareskilt 20.PNG ליד נווה ימין ISR-HW-444.svg  כביש 444
1.7 AB-Brücke.svg AB-Brücke.svg מעל ISR-FW-6.svg  כביש 6
3.8 צומת טל עופרה Fareskilt 20.PNG ליד אלפי מנשה כניסה לאלפי מנשה
5.7 מחסום צה"ל RoadSign IL B-19.svg מעבר אליהו RoadSign IL B-19.svg
6.2 כיכר מזרח קלקיליה Zeichen 215 - Kreisverkehr, StVO 2000.svg קלקיליה כביש 5504 גישה לקלקיליה וצופים
7 כיכר נבי אליאס Zeichen 215 - Kreisverkehr, StVO 2000.svg נבי אליאס כביש גישה לנבי אליאס (על תוואי כביש 55 הישן)
8.7 Fareskilt 20.PNG ליד ג'יוס כביש גישה לג'יוס
8.9 כיכר תחסין מנצור Zeichen 215 - Kreisverkehr, StVO 2000.svg נבי אליאס כביש גישה לנבי אליאס, עזבת טביב ועזון
11.4 עזון Fareskilt 20.PNG עזון AB-Brücke.svg מעל ISR-HW-574.svg  כביש 574 לשעבר וצומת הכניסה לעזון
13.8 צומת מעלה שומרון Fareskilt 20.PNG מעלה שומרון כניסה למעלה שומרון (קרני שומרון)
15.1 צומת ליד גינות שומרון Fareskilt 20.PNG גינות שומרון כניסה לגינות שומרון (קרני שומרון)
15.2 Fareskilt 20.PNG ליד כפר לאקף כניסה לכפר לאקף
15.7 צומת ליד נווה מנחם Fareskilt 20.PNG נווה מנחם גישה לנווה מנחם (קרני שומרון)
18 צומת עמנואל גדול Fareskilt 20.PNG אל פנדק ISR-HW-5066.svg  כביש 5066
עמנואל, יקיר, רבבה, וISR-FW-5.svg  כביש 5)
18.5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG כביש 5506 גישה לכפר כור
22.2 צומת קדומים Zeichen 215 - Kreisverkehr, StVO 2000.svg קדומים כניסה לקדומים.
23.1 צומת מצפה ישי Fareskilt 20.PNG מצפה ישי כניסה למצפה ישי
23.6 צומת ליד ג'ית Fareskilt 20.PNG ג'ית כניסה לג'ית וכניסה נוספת לקדומים
25.5 צומת ג'ית Fareskilt 20.PNG ליד ג'ית ISR-HW-60.svg  כביש 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 55 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shimon Applebaum, Shimon Dar, Landscape and pattern: an archaeological survey of Samaria 800 B.C.E.-636 C.E., 1986, page 224
  2. ^ כבישים לאיזורים ערבים, דבר, 4 בפברואר 1935
  3. ^ הכביש יפו-שכם, הארץ, 30 באוקטובר 1935
    נגמרה סלילת הכביש שכם-יפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1935
  4. ^ חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
  5. ^ נרי ליבנה, עובדות בשטח, חדשות, 4 באוקטובר 1991
  6. ^ אבינועם בר-יוסף ומאיר הראובני, דודי לוי: משרד הבינוי יסייע בחידוש הפיתוח בנופים, מעריב, 11 באוגוסט 1987
  7. ^ עמנואל רוזן, רבין אישר להתחיל סלילת כביש עוקף קלקליה, מעריב, 10 בפברואר 1988
  8. ^ תמיר שפר, כביש עוקף קלקיליה ייחנך מחר, חדשות, 19 בפברואר 1989
  9. ^ אורון מאיר, "די לקשקש, צעק לוי למפגיני "כך" בחנוכת עוקף־קלקיליה, חדשות, 21 בפברואר 1989
  10. ^ אתר למנויים בלבד ניר ברעם, הקירות דקים מדי לשתי מדינות, באתר הארץ, 4 ביוני 2015
  11. ^ שלמה דרור, האוצר מנע משרון להתחיל בסלילת כביש עוקף שנם, חדשות, 25 באוקטובר 1991
  12. ^ יצחק דנון, ‏תושבי גאולים: להפסיק סלילת כביש 55 הצמוד לשכונה, באתר גלובס, 29 בנובמבר 1999
  13. ^ ביהמ"ש הורה על סגירת כביש 55, באתר הארץ, 22 ביולי 2001
    דליה טל, ‏צו ביניים: לא לפתוח את כביש 55, באתר גלובס, 22 ביולי 2001
  14. ^ גל ניסים, ‏נפתח לתנועה כביש עוקף הוד השרון, באתר גלובס, 26 במאי 2002
    ספירת תנועה, א. אירועים כלליים, 2002-2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009, האירוע ב-23 במאי 2002
  15. ^ צחר רותם, בין קרני שומרון לשרון אפשר, מתברר, להעביר יותר מכביש אחד וזה יעלה הון, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
  16. ^ מאת מזל מועלם, מטה המאבק נגד "קלקיליה הגדולה", באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002
  17. ^ מזל מועלם, תושבי מתן מוחים על תוואי גדר ההפרדה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2002
    מזל מועלם, תוואי גדר ההפרדה שונה בלחץ תושבי מתן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002
  18. ^ יובל יועז, המדינה בוחנת מחדש 200 ק"מ מהגדר שכבר הוקמו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  19. ^ יובל יועז, בג"ץ יכריע היום אם הגדר חוקית, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
  20. ^ בג"ץ אישר תוואי הגדר באלפי מנשה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2007
    אבירם זינו, בייניש אישרה הגדר באלפי-מנשה: "הפגיעה מידתית", באתר ynet, 29 באוגוסט 2007
  21. ^ עמירה הס, הגדר הוזזה, אך השער נותר נעול, באתר הארץ, 14 במאי 2010
  22. ^ עמירה הס, ישראל פועלת ל"גירוש מרצון" של בדווים בכפר ערב א-רמאדין בגדה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2009
  23. ^ אלישע בן קימון, כביש עוקף נבי אליאס, וצו ההריסה שלא נאכף, באתר ynet, 12 בינואר 2016
  24. ^ חגי מטר, פלסטינים וישראלים הפגינו נגד הפקעת אדמות לכביש עוקף חדש בשטחים, באתר "שיחה מקומית", 14 בפברואר 2016
  25. ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב-30 במאי 2016
  26. ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב-16 בנובמבר 2016
  27. ^ אקטיבסטילס, 250 עצי זית נכרתו כדי לסלול כביש חדש המיועד למתנחלים בלבד, באתר "שיחה מקומית", 8 בינואר 2017
  28. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, ג'קי חורי, נתניהו בחנוכת כביש בגדה: נמשיך ליישב ולפתח, ההחלטות מתוקצבות ומתבצעות, באתר הארץ, 12 בינואר 2018
  29. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, כביש עוקף סיפוח: המדינה סוללת כבישים ומחברת בפועל בין צדי הקו הירוק, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2020
  30. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, המדינה אישרה הפקעת קרקעות פלסטיניות בגדה לטובת הרחבת כביש, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2021
  31. ^ מיליונים הושקעו בתכנון כביש בשומרון – והפלשתינים בנו וילה על התוואי, באתר ישראל היום
    כתבה באתר רגבים