שער פאטמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער פאטמה
PikiWiki Israel 14782 Israeli-Lebanese border.jpg
דגלי ישראל ולבנון בשער "הגדר הטובה", 1982
שם רשמי שער "הגדר הטובה"
מיקום בסמוך למטולה
מנוהל על ידי ישראלישראל צה"ל, ממשלת ישראל
פתיחת המעבר יוני 1976
סגירת המעבר מאי 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°16′50″N 35°33′53″E / 33.280556°N 35.564611°E / 33.280556; 35.564611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נגמ"ש חימוש (עם מנוף) נכנס ללבנון בשער "פטמה" (ליד מטולה) במבצע "דין וחשבון".
רחבת הכניסה לשער פטמה תמונה מינואר 2016

שער פאטמה (או שער הגדר הטובה) הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר הוקם ביוני 1976, ביוזמת שר הביטחון שמעון פרס במסדרת מדיניות "הגדר הטובה". מדיניות של סיוע רפואי וכלכלי לתושבי דרום לבנון שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים בלבנון שפרצה באפריל 1975[1].

הסיוע החל במתן עזרה רפואית ללבנונים, רובם אוכלוסייה נוצרית מארונית, שהגיעו לגדר המערכת, ביקשו עזרה מסיורי צה"ל שעברו באזור, ורבים פונו לטיפול בבתי חולים בישראל[2]. ביוני 1976, החליטה ממשלת ישראל להפוך את מתן הסיוע למדיניות רשמית ולהקים במקום מרפאה צבאית באוהל, סמוך לשער שנפתח בגדר להולכי רגל[3]. ב-20 ביוני 1976, הוזמנו למקום עיתונאים, והדבר התפרסם באמצעי התקשורת בעולם. מטרת החשיפה הייתה יצירת תדמית חיובית לישראל בדעת הקהל העולמית[4]. בתחילה הקיף ההסדר רק את הנוצרים, אך הורחב תוך זמן קצר לכל המבקשים סיוע. נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים[5]. באוגוסט 1976 פנו גם המתואליםשיעים הלבנונים) לקבל עזרה ובקשתם נענתה בחיוב[6]. השיעים בדרום לבנון באותן שנים שמרו על נייטרליות במלחמת האזרחים, הם היוו את העדה הגדולה בדרום לבנון אך רובם היו איכרים עניים. הם גם לא היו עוינים לישראל אז[7].

תוך שבועות ספורים גדל היקף הפעילות במקום והסיוע הרופאי הורחב גם לסיוע כלכלי. ניתנה אפשרות לתושבים בדרום לבנון לרכוש אספקה, מזון דלק ומים מישראל. סוחרים מלבנון הורשו להיכנס עם רכבם במעבר להגיע לקריית שמונה, ולקנות מוצרים בעיר. בנוסף הורשו פועלים מדרום לבנון להיכנס ולעבוד בישראל[8]. והמקום הפך לתחנת המעבר העיקרית של סחורות ופועלים בין ישראל ודרום לבנון[9].

שער הגדר הטובה, הפך תוך זמן קצר לאתר תיירות, אלפי אנשים באו לראות מעבר אנשים בין ישראל למדינה ערבית. בשנת 1981 השקיע משרד התעשייה, המסחר והתיירות כמיליון שקל בפיתוח האתר[10]. בסמוך לכניסה, הוקמה רחבה ובה קיוסקים ששירתו את התיירים והחיילים[11], קיוסקים הזכורים בשל "הדודה מרי", מרים פיינר, שהייתה ידועה בדאגתה ובמסירותה לחיילים. במזנון שלה נשמרו חבילות ומכתבים שנשלחו לחיילים[12].

ביסוס כמעבר גבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1977, לאחר שממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות הליכוד עלתה לשלטון, "מדיניות הגדר הטובה" שונתה לטובת מעורבת ישירה במלחמת האזרחים בלבנון. ישראל סייע בהקמת צבא לבנון החופשית בראשות סעד חדאד. במרץ 1978 צה"ל פלש לחלקה הדרומי של לבנון במסגרת מבצע ליטני ושוב במלחמת לבנון הראשונה. "שער פאטמה" הפך למעבר גבול דו כיווני דרכו נכנסו כוחות צה"ל, אזרחים עובדי צה"ל, אנשי תקשורת ואנשי קהילת המודיעין לתוך לבנון. התנועה בכיוון מלבנון לישראל גם גדלה לאחר הקמת צד"ל, כשהותר לכל בן משפחה של חייל צד"ל לעבוד בישראל. לעיתים הותר גם לרכבים לבנוניים להיכנס לישראל[13][14].

עם הגידול בנפח התנועה במעבר החלה גם פעילות ענפה של הברחות מלבנון לישראל, בעיקר של מוצרי חשמל, משקאות חריפים וסמים[15][16][17]. כדי להילחם בתופעה הוצבה במקום יחידה של המשטרה הצבאית שערכה בדיקות וחיפושים לעוברים במעבר, כולל לחיילי צה"ל[18]. באוגוסט 1990, מפקד מעבר שער פאטמה בדרגת רב-סרן, נתפס שברכבו 9 ק"ג הרואין מלבנון. הוא נידון ל-9 שנות מאסר[19].

פיגועים בשער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 במרץ 1983, לאחר 7 שנות פעילות, אירע הפיגוע ראשון בשער. מכונית תופת התפוצצה בצידו הלבנוני של השער. חייל הבחין בשני רכבים שהגיעו לרחבת החנייה מצפון לשער. רכב אחד הושאר במקום וברכב השני נמלטו המחבלים. הרכב התפוצץ, אך איש לא נפגע משום שאיש לא היה ברחבת החנייה באותו רגע. נזק כבד נגרם לניידת השידור של תחנת ערוץ המזרח התיכון שהייתה ממוקמת במקום[20].

ב-19 באוקטובר 1988, אירע פיגוע נוסף בשער. מכונית תופת נהוגה בידי מתאבד שיעי מארגון חזבאללה פגעה בשיירה בת שישה ג'יפים של צה"ל, שהחזירה את החיילים מפעילות מבצעית ברצועת הביטחון בדרום לבנון וחנתה ברחבה מול שער פאטמה, בפיגוע נהרגו 8 חיילים[21][22]. לאחר הפיגוע נבנה המעבר מחדש הוקמו קירות בטון, גדרות כפולים ומעבר נפרד לרכבי צה"ל[23].

סגירת המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, רבים מחיילי צד"ל נמלטו בבהילות לישראל בהשאירם מאחוריהם את רכושם, ולעיתים את משפחותיהם. רובם הגיעו לשער פאטמה ונאלצו לחכות מספר שעות עד שאושר להם לעבור לישראל. במהלך ההמתנה אירעו חילופי אש עם לוחמי חזבאללה[24]. בשבועות שלאחר הנסיגה התרחשו באזור השער שורה של הפגנות, מקרי השלכות אבנים ופגיעות בגדר המערכת[25][26][27]. אזור השער הוכרז כשטח צבאי סגור, ובעלי העסקים במעבר נאלצו לסגור אותם. המעבר היה עוד פתוח מדי פעם למעבר פועלים מלבנון, אך לאחר שורה של תקריות נסגר סופית ב-2003[28].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס סקר מדיניות "הגדר הטובה", דבר, 12 ביולי 1976
  2. ^ מנחם רהט ומאיר הראובני, לבנונים באים לישראל לבדיקות ולטיפול רפואי, מעריב, 10 ביוני 1976
  3. ^ יעקב ארז,, הם באים מלבנון לקבל טיפול רפואי, מעריב, 14 ביוני 1976
  4. ^ דוד שליו, גברה נהירת לבנונים למרפאת הגדר, דבר, 27 ביוני 1976
  5. ^ יעקב ארז, הסיפור מאחורי הגדר הטובה, מעריב, 12 בספטמבר 1977
  6. ^ גם מתואלים מלבנון מבקשים לקבל שרות "הגדר הטובה", מעריב, 9 באוגוסט 1976
  7. ^ אהוד יערי, הקדמה למאבק על דרום לבנון "הגדר הטובה" - שיטה זמנית בלבד, דבר, 25 ביולי 1976
  8. ^ מאיר הראובני, "המשביר ללבנון" פועל מקרית-שמונה, מעריב, 20 ביולי 1976
  9. ^ מנחם תלמי, גדר טובה וניחוח תפוחים, מעריב, 17 בספטמבר 1976
  10. ^ 400 אלף ביקרו אשתקד בגדר הטובה, דבר, 28 במאי 1981
  11. ^ שיקמית חדשה ב"שער פטמה", מעריב, 5 במאי 1983
  12. ^ אלי אשכנזימתה "דודה מרי" שהפעילה את המזנון לחיילים בדרך ללבנון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
  13. ^ מנחם הרט, הלבנונים באים לישראל ע"י הצגת תעודת זהות, מעריב, 3 בדצמבר 1982
  14. ^ יוסף וקסמן, שיעים מדרום לבנון שכרו בתים בטבריה, מעריב, 27 בפברואר 1980
  15. ^ נחשפה הברחה מדרום לבנון, דבר, 28 במאי 1981
  16. ^ שמעון ויס, חשיש נתפס ב"גדר הטובה, דבר, 18 בפברואר 1983
  17. ^ דוד זוהר, "הברחת הסמים מלבנון לישראל אינה נבלמת", מעריב, 20 באוקטובר 1989
  18. ^ שמעון וייס, רחל וכל המבריחים, דבר, 16 במאי 1983
  19. ^ דוד זוהר, המפקד לשעבר של הגדר הטובה רוצה הקלה בעונשו, מעריב, 2 בינואר 1991
  20. ^ שמעון וייס, מכונית תופת התפוצצה בצד הלבנוני של הגדר הטובה, דבר, 10 במרץ 1983
  21. ^ עמנואל רוזן, יהודה גורן, 7 חיילין נהרגו ו-8 נפצעו בפיצוץ מכונית תופת ליד הגדר הטובה, מעריב, 20 באוקטובר 1988
  22. ^ יהודה גורן, עזרא ינוב, עתי"ם, לזכר חללי התופת בשער פטמה, מעריב, 17 בנובמבר 1989
  23. ^ עמנואל רוזן, הושלמה היערכות צה"ל ליד שער פטמה בעקבות התפוצצת מכונית התופת, מעריב, 16 בינואר 1989
  24. ^ שי ניר, ‏"הפקרתם אותנו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  25. ^ 7 חיילים נפגעו מהשלכות אבנים מאז פינוי לבנון, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2000
  26. ^ 2 אזרחים לבנונים נפגעו מירי צה"ל בשער פטמה, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2000
  27. ^ יריות לעבר כוח צה"ל שאיבטח עבודות בצפון; הפגנת ענק בשער פטמה, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2000
  28. ^ לילי גלילי, פחד מוות בשער פטמה, באתר הארץ, 22 במאי 2003