הגן הארכאולוגי אשקלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לגן הארכאולוגי באשקלון

הגן הארכאולוגי הוא מתחם מוזיאלי במרכז שכונת אפרידר שבאשקלון בחצר בית העם. הגן משמש לתצוגה של ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר מהתקופה הרומית והביזאנטית, שנחשפו באשקלון. בין המיצגים החשובים ביותר הם שני סרקופגים מהמאה הרביעית לספירה, אשר נחשפו בחפירות הצלה בשכונת אפרידר בשנת 1972. הסרקופגים מעוטרים ברמה אמנותית גבוהה מאוד, ומתארים סצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית. הם מייצגים את עושרה של אשקלון בתקופה הרומית.[1] בגן גם קיר פסיפס גדול שיצר האמן שלום סבא בשנת 1954.

מקור הסרקופגים ותיאורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרקופג הוא ארון קבורה עשוי אבן ששימש לקבורה בתקופה הרומית. סרקופג רומי יכול להיות יצירת אמנות המעוטרת בפיסול מסצנה מהמיתולוגיה הרומית או היוונית, סצנה היסטורית או סצנה מחיי היום יום.[2]

הסרקופג הראשון מן המאה הרביעית לספירה, המוצג בגן הארכאולוגי, מתאר קרב בין היוונים לטרויאנים, וחלקו האחורי מציג שני אריות תוקפים שני שוורים. מקורו, ככל הנראה, באחד מבתי המלאכה של אסיה הקטנה. הסרקופג השני מרשים ביותר. בחזיתו מתואר סיפור מהמיתולוגיה היוונית. על מכסה הסרקופג, מגולפים שני בני זוג, המתוארים בצורה גולמית, ללא פרטים מזהים. יש להניח שעיצובם הסופי של הפנים נועד להיעשות בהתאם לתווי פניהם של לקוחות לעתיד לבוא.[3] הסיפור המיתולוגי המתואר על חזית הסרקופג הוא חטיפתה של פרספונה לשאול על ידי האדס, הנושא אותה שם לאישה. סיפור זה מתאר את חילוף עונות השנה לפי המיתולוגיה היוונית.[4] בצידו האחורי של הסרקופג, מתוארים שני אריות השומרים על כד אפר.

במסגרת חפירות ארכאולוגיות באשקלון נחשפו גם סרקופגים פשוטים יותר, שאחדים מהם מוצגים בגן הארכאולוגי. רובם יוצרו באשקלון, אך שני הסרקופגים המרכזיים שמוצגים בחצר הסרקופגים יובאו כנראה מאזור אנטליה.

בתצוגות השונות שבגן מצויות גם כתובות המעשירות את ידיעותינו על העיר אשקלון. הכתובות מתעדות את חיי העיר בתקופות השונות בהן חיו בעיר אוכלוסיות של יוונים, יהודים ומאוחר יותר נוצרים. בין כתובות אלה ניתן למצוא תובת הלל יוונית מבית המועצה המקומי, ובה כתוב:

הצליחי אשקלון! הצליחי רומא!

הכתובת מעידה על יחסים מצוינים בין העיר לבין רומא, שהייתה מרכז העוצמה והסמכות באותה תקופה.[5]

קיר פסיפס של האמן שלום סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך המתחם בולט קיר פסיפס גדול (2X12 מטרים) העשוי מלבנים של האמן שלום סבא (1975-1897). הקיר (שחלקו השמאלי נראה בצדה הימני של התמונה לעיל) נעשה על ידי האמן בשנת 1954 ומתאר את שמשון ממוטט את מקדש דגון על ראשי הפלשתים.[6][7]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל אבי-יונה, ארונות מתים מאשקלון, קדמוניות ז', 1975 תשל"ה, עמ' 106-110
  2. ^ סרקופג
  3. ^ ממצאים ארכיאולוגים באשקלון
  4. ^ אהרון שבתאי, הקוסמולוגיה והאלים האולימפים: דמטר ופרספונה, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, ‏2000
  5. ^ גן ארכיאולוגי באפרידר, אשקלון
  6. ^ גדעון עפרת, גליה בר אור, שלום סבא, המשכן לאמנות עין חרוד, 1994, עמ' 12, 14, 96, 100.
  7. ^ Sebba - Maler und Werkmann", Karlheinz Gabler, Verlag Thiele & Schwarz, Kassel, 1981, pp. 4, 41-42, 84, 214"