הלל פרטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

הלל פרטוק (נולד ב-8 בספטמבר 1962) הוא ממתג ערים, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, לשעבר דובר עיריית תל אביב-יפו.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטוק נולד וגדל בקריית שמונה. בצה"ל שירת כחובש קרבי בתותחנים והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שסיים ב-1990 לימודי תואר שני במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, החל לעבוד ככתב חדשות בעיתון "העיר".

ב-1992 עבר פרטוק לעבוד במגזר הציבורי, תחילה כדובר שירות התעסוקה ובהמשך כעוזר בכיר ויועץ תקשורת במשרד השיכון.

ב-1998 שימש בתפקיד דובר המטה של האלוף במיל' דורון רובין בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו.

ב-1999 מונה פרטוק לתפקיד יועץ התקשורת בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה. בעקבות ניצחונו של ברק מונה פרטוק לתפקיד דובר משרד הביטחון. בתקופה זו היה פרטוק שותף בניהול משברים לאומיים כמו היציאה מלבנון בשנת 2000, האינתיפאדה השנייה ומשבר מטוס הביון "פלקון".

פרטוק גרוש ולו 3 ילדים.

דובר עיריית תל אביב יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 מונה פרטוק לתפקיד דובר עיריית תל אביב יפו[1]. במסגרת תפקידו עסק בהרחבת אמצעי חשיפת פעילות העירייה ושירותיה לתושבים ולמבקרים בעיר, בכלל זה יזם מספר חידושים ביניהם שימוש במדיה חברתית (כולל הקמת אתר אינטרנט עירוני אינטראקטיבי, שימוש לראשונה בפייסבוק וניהול קמפיינים ברשת), שימוש בחברות פרסום מקצועיות והרחבת מערך השילוט העירוני, וכן שימוש בתלושי הארנונה כאמצעי לדיוור ישיר.

ב-2004 יזם יחד עם חברת מועצת העיר פרופ' זהר שביט את פרויקט "שירה על הדרך"[2], שכלל תחרות שירה בין כותבים צעירים ותליית קטעי שירי משוררים ישראליים ידועים בשלוש שדרותיה המרכזיות של העיר וכן על גבי משאיות אשפה ואמצעי שילוט מרכזיים בעיר ובתחנות אוטובוס[3].

ב-2004 בעקבות הכרזת אונסק"ו על ה"עיר הלבנה" כאתר מורשת תרבות עולמי, מיתג פרטוק את מתחם ה"עיר הלבנה" בסדרת אירועים, תוך חשיפה לכ-100 אמצעי תקשורת בינ"ל, שכללו מופע מרכזי בהיכל התרבות בהשתתפות נשיא המדינה ושרת החינוך, התרבות והספורט, ישיבת מועצת עיר חגיגית, משט לחופי העיר, ליין מסיבות במועדוני העיר ובחוף הים, תפריט מסעדות ייחודי לעיר הלבנה, ותערוכה "לגור על החולות" של האדריכלית ניצה סמוק שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב.

בשנת 2005, כהמשך לאירועי "העיר הלבנה" פיתח פרטוק בהשראת ה"לילה הלבן" הפריזאי שהתחיל בשנת 2002, את "לילה לבן" שהפך לאירוע תרבות מרכזי של תל אביב יפו. הרעיון היה לשלב בין סיסמתה של תל אביב יפו "עיר ללא הפסקה" עם הכרזתה של "העיר הלבנה" כאתר מורשת תרבות עולמי, זאת באמצעות סדרת אירועים הפתוחים לקהל הרחב אל תוך הלילה במתחם ה"עיר הלבנה". מוסדות תרבות ומפיקים הוזמנו ליזום אירועים ברחבי העיר, ובתמורה זכו לאישורי עירייה וחשיפה פרסומית.

ב-2006 הרחיב פרטוק את "לילה לבן" גם לתחום הספורט, ויזם את "ריצת לילה" בחסות nike. ב-2007 הגיעו מנהלי נייקי העולמית לצפות בריצת הלילה של תל אביב ובעקבות הביקור החליטו על הרחבת היוזמה לערים נוספות ברחבי העולם. בנוסף, במסגרת סדרת אירועי "עונת התרבות הצרפתית" של ממשלת צרפת ועיריית תל אביב יפו, היה פרטוק אחראי למופע הזיקוקין הגדול שנעשה בישראל אי פעם[4], ובו צפו על פי הערכות המשטרה כ-250 אלף צופים.

ב-2007 החל פרטוק במיתוג העיר תל אביב יפו, אשר הפכה בכך לעיר הראשונה שמותגה בישראל. על בניית האסטרטגיה הופקדה חברת בת של חברת מקאן אריקסון, ולפיתוח שפה גרפית נבחר ברוך נאה. חידוש נוסף בתהליך היה בחירת לוגו לעיר על ידי תושבי העיר באמצעות אתר האינטרנט העירוני[5].

ב-2009 קיים לראשונה את אירועי "סובב אופניים", אירוע רכיבה המוני, שכלל תחרות רכיבה ומסלול סובב תל אביב יפו באורך של כ-40 ק"מ, והפך גם הוא למסורת עירונית. לצורך האירוע, בו השתתפו למעלה מ-30 אלף רוכבים, נסגרו לראשונה נתיבי איילון. כמו כן עסק במיתוג ושיווק פרויקט "תל-אופן".

ב-2008 צירף פרטוק את תל אביב לרשימת הערים שמקיימות את "שעת כדור הארץ". כדי להגביר את השתתפות הציבור הנשיא שמעון פרס כיבה את האורות במגדלי עזריאלי, הכנסת כיבתה את האורות לשעה, ובאירוע המרכזי בכיכר רבין כובו כל אורות העיר תל אביב יפו באחת, והחל מופע מרכזי שעשה שימוש בחשמל שהופק באמצעות דיווש אופניים[6]. חברת החשמל שהייתה שותפה לפרויקט הייתה בכוננות מהחשש שכיבוי אורות גדול מדי יפיל את רשת החשמל בישראל. בשעת השיא, נרשמה ירידה של עד 10% בצריכת החשמל בעיר ובחלקים אחרים במדינה. פורום 15 הערים הגדולות אימץ את היוזמה והפך אותה לאירוע לאומי על ידי ציונה ב-15 הערים הגדולות ובערים נוספות, בהן אילת. בעקבות האירוע זכה פרטוק בפרס איגוד הדוברים.

ב-2007 החליט ראש עיריית תל אביב רון חולדאי להקים מנהלת לאירועי המאה לעיר, שהתקיימו ב-2009 והטיל על פרטוק לעמוד בראש מערך השיווק, הפרסום ויחסי הציבור של המנהלת. בעקבות האירועים זכה פרטוק ב-2009 לפרס איש השיווק מטעם איגוד השיווק הישראלי[7].

דובר משטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 נענה פרטוק לקריאתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, והתגייס למשטרה בדרגת תת ניצב[8]. פעולותיו של פרטוק נתקלו בהתנגדות קשה בתוך המשטרה, כמו גם בהתנגדות של תא הכתבים הפלילי, והובילה לעימותים עם צמרת המשטרה. לאחר שלושה חודשים הודיע פרטוק לדנינו על פרישתו מהתפקיד.

עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שדחה הצעה לשמש דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו[9], הקים פרטוק ב-2012 חברה לאסטרטגיה ולייעוץ תקשורתי, מיתוג ושיווק. פרטוק ייעץ למספר עיריות במיתוג עירוני, כמו ראשון לציון, אשדוד ואילת, סיפק ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי ללשכת עורכי הדין בישראל ולארגון המורים.

פרטוק היה שותף לארגון העצרת "ישראל רוצה שינוי" על ידי תנועת 'מיליון ידיים' בכיכר רבין ב-2015, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20[10]. בעצרת מתח ראש "המוסד" לשעבר מאיר דגן ביקורת נוקבת על המדיניות הביטחונית של הממשלה המכהנת, כמו כן עורר "נאום הקומץ" של האמן יאיר גרבוז סערה ציבורית.

ב-2017 שימש כמנהל הקמפיין של אבי גבאי בבחירות לראשות מפלגת העבודה[11]. בחירות לכנסת ה-21 פרטוק ניהל את הקמפיין של מפלגת ״ארץ חדשה״ בראשותו של אלדד יניב. כחודש לפני מועד הבחירות הודיע יניב כי החליט להוריד את מועמדות בעקבות לחץ ציבורי להוצאת המפלגות הקטנות מהבחירות כדי לא לפצל את קולות המרכז והשמאל. בבחירות לכנסת ה-22 ניהל פרטוק את הקמפיין של התנועה הירוקה, שהפכה בהמשך למפלגה הירוקה. פרטוק חיבר בין התנועה לבין מפלגת ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק, שפרטוק היה שותף לקמפיין הבחירות שלו ב-1999 ואח״כ עבד איתו במשרד הביטחון. יעל כהן פארן קיבלה את המקום השמיני ברשימתו של ברק. חה״כ סתיו שפיר שנטשה את מפלגת העבודה חברה לתנועה הירוקה ולרשימת המחנה הדמורקטי שכללה את ישראל דמוקרטית, מרץ והתנועה הירוקה. אחרי ששפיר הבטיחה את מקומה ברשימה בנוסף לכהן פארן, היא לקחה את ניהול הקמפיין לידיה. ב-2019 נקרא פרטוק לסייע לעו״ד אבי חימי להתמודדות לראשות לשכת עודכי הדין. על פי הסקרים פיגר חימי ב-15 אחוז אחרי המועמד המוביל עו״ד ציון אמיר. פרטוק שכנע את חימי לצאת בקמפיין שמחזק את בג״צ, פרקליטות המדינה, והיועמ״ש. חימי אמנם יצא בקריאה להגן על בית המשפט ועל הדמוקרטיה הישראלית. לאחר סדרה של ראיונות בתקשורת הישראלית, התהפכה המגמה והפער עם אמיר צוצמם ולקראת מועד הבחירות חימי אף החל להוביל. האסטרטגיה שהוביל פרטוק העניקה לחימי מעמד ציבורי ומוביל דעה שהיה חסר. הקו התקיף נגד פגיעה בבית המשפט חיברה אותו למשרדי עורכי בהדין הגדולים, שרצו מועמד בעל השפעה בציבוריות הישראלית. זה בנוסף לעבודת שטח טובה של מטה הבחירות הובילו לניצחונו המפתיע של חימי. בשנת הלימודים תש״פ הוביל פרטוק את קמפיין ארגון המורים להטבת תנאי המורים ועם תחילת מגפת הקורונה הוא הוביל את קמפיין הארגון שקרא למורים להצטרף למאמץ הלאומי ולהיכנס מתחת לאלונקה. הקמפיין זכה לאהדה ולתמיכה ציבורית נרחבת. ביולי 2019 נקרא פרטוק לעבוד עם התנועה לאיכות השלטון. אליעד שרגא יו״ר התנועה הרגיש שפעולות התנועה אינן באות לידי ביטוי בתקשורת ובציבור בישראל. פרטוק הציע להפוך את התנועה למכונת תקשורת מהירה ויעילה, שמגיבה לכל אירוע תקשורתי משפטי וערכי, יוצאת לשטח להפגנות ומבצעת פעולות גרילה תקשורתיות. בעקבות שינוי אסטרטגיית ההפעלה של התנועה, קפצו שיעורי החשיפה של התנועה בתקשורת במאות אחוזים מה שהוביל להצטרפות של חברים כמו גם חברים בדף הפייסבוק של התנועה שחצה את קו ה-200 אלף. פרטוק הביא לתנועה את איציק אלרוב יוזם מחאת הקוטג׳, אותו הכיר בקמפיין של אבי גבאי וביחד החזירו את התנועה להובלה של הקו התקשורתי נגד השחיתות הציבורית ונגד פגיעה במוסדות השלטון, המשפט והמשטרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה!NEWS,הלל פרטוק מונה לדובר עיריית תל אביב, "וואלה! NEWS", 4 בינואר 2001
  2. ^ מרב יודילוביץ',שירה ברחובות, "ynet", 26 באוקטובר 2004
  3. ^ עמיחי שלו,כולם רוצים שירים קצוצים?, "ynet", 8 באוגוסט 2011
  4. ^ מערכת הבמה,מופע זיקוקין ענק יפתח את העונה הצרפתית בת"א, "הבמה", 11 במאי 2006
  5. ^ עיריית תל אביב-אתר משאל לבחירת לוגו לאירועי המאה,דף הצבעה
  6. ^ יעל עברי-דראל,ויהי חושך בתל אביב, "ynet", 27 במרץ 2008
  7. ^ איגוד השיווק הישראלי,הלל פרטוק מעיריית תל אביב יפו הוא איש השיווק של יולי 2009, "איגוד השיווק הישראלי", 13 באוגוסט 2009
  8. ^ יניב קובוביץ,היעד המבצעי של משטרת ישראל: שיקום יחסי הציבור של המפכ"ל, "הארץ", 30 ביולי 2012
  9. ^ לילך ויסמן,פרטוק דחה הצעה לשמש כראש מערך ההסברה של נתניהו, "גלובס", 17 באוגוסט 2011
  10. ^ גלעד מורג,הערב עצרת "ישראל רוצה שינוי" בת"א; רחובות ייחסמו, "ynet", 7 במרץ 2015
  11. ^ צבי זרחיה,הכוורת של אבי גבאי - אנשי השטח, היועצים והתורמים הבולטים, "theMarker", 12 ביולי 2017