שלום רוקח

מהר"ש מבעלזא, ה"שר שלום"
רבי שלום רוקח

ציונו של האדמו"ר
ציונו של האדמו"ר
לידה	1783 שבט ה'תקמ"ג ברודי, ממלכת גליציה ולודומריה
פטירה	10 בספטמבר 1855 (בגיל 72 בערך) כ"ז באלול ה'תרט"ו בלז, ממלכת גליציה ולודומריה
מקום קבורה	בלז, אוקראינה
מקום מגורים	בלז
מקום פעילות	בלז
תקופת הפעילות	? – 10 בספטמבר 1855
תחומי עיסוק	רבנות
רבותיו	רבי יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין", רבי שלמה לוצקר, רבי אורי ("השרף") מסטרליסק, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, רבי ישכר דוב רמר"ז
בת זוג	מלכה
אב	רבי אלעזר רוקח
אם	רבקה הענא
צאצאים	בניו: רבי אלעזר, רבי יהודה זונדל מאוחאן, רבי שמואל שמעלקא, רבי משה מקארוב, ממלא מקומו רבי יהושע בנותיו: פריידא, איידל
אדמו"ר בעלז ה־הראשון ה'תקע"ז–ה'תרט"ו רבי יהושע רוקח ←

בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז

רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו. מייסד שושלת בעלזא.

ביוגרפיה

נולד בעיר ברודי בתחילת חודש שבט שנת ה'תקמ"ג (1783) לרבי אלעזר רוקח (השני) (נכד של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח"), מחכמי ה"קלויז" בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז.

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר סקוהל ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ ה"חוזה מלובלין", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת המגילה בפורים, אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם". ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק. כמו כן קיבל מרבי אורי השרף מסטרליסק ומהמגיד מקוז'ניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו.

נפטר בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור לעולם העליון צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" (ישעיהו, ל"ח, י"ד), ה', עשקה - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, לי ערבני - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

רבי צבי אלימלך מדינוב התבטא עליו שהוא "שר העליונים והתחתונים". רבי ישראל מרוז'ין כינהו: "בעל הבית של העולם" וה"בעל שם טוב הקטן".

הנהגתו

בין החסידים מסופר שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד איתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד איתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגדול בתורה וכבעל מופתים על טבעיים, בספר "דובר שלום" מובא עדויות על חיזוי עתידות וריפוי מחלות גוף ונפש, הנהגתו של רבי שלום הייתה להעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

תורתו

חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות בהלכה שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

• מהר"ש, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
• מדבר קדש, בהוצאת מכון "מפעל מחזיקי תורה"
• לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
• ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
• הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים

ניגוניו

הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "צור משלו אכלנו" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום^{[דרוש מקור]}.

רבותיו

• חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
• רבי שלמה פלאם, המגיד מלוצק (בעל הדברת שלמה)
• רבי יעקב יצחק הורוביץ, החוזה מלובלין
• רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ
• רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
• רבי אברהם יהושע השיל מאפטא

מתלמידיו

רבי שלום מבעלז היה גדול אדמו"רי גלציה בדורו ורוב אדמו"רי ורבני חסידות גלציה היו מתלמידיו.

• רבי שמעון מירוסלב
• השרף ממוגלניצא
• רבי חיים מצאנז
• רבי אלעזר מקוז'ניץ
• רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא
• רבי אורי מסמבור
• רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, אב"ד ברז'אן
• רבי יחזקאל משינאווא
• חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מאלעסק, בעל "לב שמח"
• רבי דוד מדינוב
• רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי.
• רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב
• רבי שלמה ממונקאטש

צאצאיו

• בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק
• בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
• בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
• בנו רבי משה רוקח מקארוב
• בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח
• בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק
• בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע רופשיץ), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

כנס הצאצאים

ביום י' בשבט (יום פטירת רבו המגיד מלוצק) תשס"ח תוכנן כנס של כל צאצאי רבי שלום רוקח, במוסדות בעלזא ובחסות האדמו"ר. היענות של יותר מ-10,000 איש גרמה לדחיית הכנס. למרות זאת, בעקבות היענות למשוב לקראת הכנס, מהארץ ומהעולם, נאסף מידע רב, ונתגלו פריטים וכתבים יקרי ערך רבים הקשורים עם הרב שר שלום, ועם חצר בעלזא בימיה הראשונים.

לקריאה נוספת

• דובר שלום, רבי אברהם מיכלזהאן, גליציה 1910
• אדמו"רי בעלזא כרך ראשון - ישראל יעקב קלפהולץ, בני ברק 1972
• באהלי צדיקים, מכון מחקר וארכיון 'כתר מלכות', ירושלים ה'תשנ"ג
• כמלאך הניצב על ראש דרך, ישראל אייכלר, ירושלים ה'תשנ"ה
• ראשי גולת אריאל, מערכת המחנה החרדי, קריית בעלזא ירושלים, תשס"ח
• יחיד בדורו, מלקט אהרן וינד, עורך חנוך ריגל, קריית בעלזא ירושלים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

• שלום בן אלעזר רוקח (1783-1855), מבלז, דף שער בספרייה הלאומית

• שלום רוקח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יורם בילו, קול הגבר העבה, המגיח כסערה מפי האשה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2010

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב שלום רוקח על ציר הזמן
ציר הזמן