סוקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוקאל
Сокаль / Sokal

Sokal.png
סמל העיר

דגל העיר
City hall in Sokal.jpg
בית העירייה של סוקאל
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
אובלסט Flag of Lviv Oblast.png לבוב
שטח 8.47 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

21.451‏  (נכון ל-2004)
2,533 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 50°29′00″N 24°17′00″E / 50.483333°N 24.283333°E / 50.483333; 24.283333קואורדינטות: 50°29′00″N 24°17′00″E / 50.483333°N 24.283333°E / 50.483333; 24.283333
אזור זמן UTC +2
כנסיית הקדושים פטרוס ופאולוס בסוקאל

סוקאלפולנית: Sokal, באוקראינית: Сокаль, ביידיש: סקאָהל) היא עיר באוקראינה, סמוך לגבולה עם פולין, על גדת נהר הבוג המערבי.

בעיר שכן בית מדרשו של המגיד מלוצק, שבו למד רבי שלום רוקח, מייסד שושלת חסידות בעלז.

סוקאל נמצאת בחבל גליציה שהשליטה בו עברה בין כמה מדינות במהלך ההיסטוריה. בין שתי מלחמות העולם נכללה העיר בשטח פולין. במלחמת העולם השנייה היא עברה רשויות בין ברית המועצות לגרמניה וחזרה. בשואה רוכזו יהודי הסביבה בגטו בעיר, ונרצחו בבורות הריגה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות העיר נחפרו ממצאים מהתקופה המזוליתית והתקופה הנאוליתית, וכן ממצאים מתקופת הברונזה, הקשורים בתרבות הקלטית והיוונית העתיקה.

סוקאל הוזכרה לראשונה בכתובים בשנת 1377, ובשנת 1424 קיבלה את זכויות מגדבורג. בשנת 1519 נשרפה העיר ב'קרב סוקאל' בידי הטטרים, ובשנים שלאחר מכן סבלה מפשיטות קוזקים. עם חלוקת פולין הפכה לעיירת נופש לאצילים פולנים, תחת שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית, וארמונות פאר נבנו לאורך רחובה הראשי שקיבל את השם "דרך האצילים" (וכיום קרוי על שם בוגדן חמלניצקי). מסילת רכבת נסללה בעיר ב-1855, דבר שהביא לפיתוחה באופן משמעותי. במפקד אוכלוסין מ-1881 נמנתה העיר עם 30 הערים הגדולות בגליציה ואוכלוסייתה כ-8,000 איש.

ב-19 באוקטובר 1918 הייתה העיר בידי הסובייטים, ועברה מידיהם לפולנים במלחמת העולם הראשונה. בין מלחמות העולם הייתה העיר חלק ממחוז לבוב בפולין. לאחר מתקפת ה-17 באוקטובר 1937 נכבשה פולין בידי ברית המועצות, ולאחר מכן, ב-1941, הייתה חלק ממדינת הגנרלגוברנמן תחת הכיבוש הגרמני. ב-19 ביולי 1944 נכבשה שוב בידי הצבא הסובייטי.

לאחר המלחמה נותר חלק העיר שמעבר לנהר הבוג (העיירה צבירקה) בצדו הפולני של הגבול. במסגרת הסכמי החלפת שטחים ב-15 בפברואר 1951, הועבר חלק זה לשלטון הסובייטי ונרשם תחת הרפובליקה האוקראינית כחלק מברית המועצות. מאז 1991 העיר נמצאת בשלטון אוקראינה העצמאית.

חותם העיר כולל המבצר והנשר הינו חותם קדום.

מבנים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר ברנרדין

היסטוריה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תמונת בית הכנסת וכן מאמר באנגלית על בתי כנסת בסגנון מבצר אשר שימש לאחרונה להגנת תושבים במלחמת גאורגיה.