הפיגוע בקיבוץ שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בקיבוץ שמיר
חלק מהתבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון (הסכסוך הישראלי-פלסטיני)
KibbutzShamir Memorial2.jpg
האנדרטה בקיבוץ שמיר לשתי חברות הקיבוץ ולמתנדבת שנרצחו בפיגוע
תאריך 13 ביוני 1974
מקום קיבוץ שמיר
קואורדינטות 33°09′58″N 35°39′37″E / 33.16599°N 35.660278°E / 33.16599; 35.660278
סוג פיגוע ירי
נשק רובי סער מסוג קלשניקוב, ררנ"טים
הרוגים 3 חברי קיבוץ + 4 מחבלים
פצועים 1
מבצע החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית
מספר מפגעים 4
מניע לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגוע בקיבוץ שמיר התרחש ב-13 ביוני 1974. ארבעה מחבלים שחדרו מלבנון נכנסו לקיבוץ שמיר שבעמק החולה, ירו לעבר חבריו ורצחו שלוש נשים. חבר קיבוץ נוסף נפצע. המחבלים התבצרו באחד המבנים ביישוב עד שנהרגו בקרב עם חברי הקיבוץ וחיילי צה"ל.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת המחבלים, חברי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, חדרו מלבנון בערב שלפני כן דרך המורדות המערביים של החרמון. כדי להטעות הם התחזו להיפים - גידלו את שערם פרא, כרכו סרטים על מצחיהם ולבשו מעילים ארוכים, שתחתיהם הסתירו רובי סער מסוג קלשניקוב.

המחבלים הגיעו אל הקיבוץ מצפון בשעה 08:30 לערך. תחילה נכנסו למכוורת הקיבוץ ומחסן האריזה שלידה, הנמצאים כ-300 מטר מהבתים הקיצוניים ביישוב. הם רצחו ביריות שתי חברות משק שנמצאו במחסן, בת 28 (שהייתה בהריון) ובת 58. לאחר מכן המשיכו אל הקיבוץ במטרה להגיע אל בתי הילדים. הם נתקלו בשני חברי הקיבוץ וירו לעברם מטווח קצר. אחד מהשניים נפצע. השני נמלט והזעיק את חבריו ליישוב. נראה שהמפגש עם שני חברי הקיבוץ שיבש את תוכניתם של המחבלים. הם פנו בחזרה למכוורת. בדרכם נתקלו במתנדבת יהודיה בת 19 שבאה לקיבוץ מניו זילנד ורצחו אותה ביריות.

חברי הקיבוץ, שרובם היו חמושים וביניהם נמצאו גם לוחמי יחידות מובחרות של צה"ל, הפעילו תרגולת חירום שבה כבר התאמנו וחשו עם נשקם למקום היריות. הבלתי לוחמים במשק נכנסו מיד למקלטים.

ששה מחברי המשק החמושים נעו כדי לחסום את דרכם של המחבלים אל המשק. הם נתקלו בשניים מהמחבלים וירו לעברם מטווח של כ-20 מטרים. חבר הקיבוץ עוזי צור הרג ביריות מתת מקלע עוזי את אחד המחבלים. המחבל השני נפצע מהיריות אך הצליח לברוח לכיוון המכוורת ונכנס למכונית שעמדה לידה. מאוחר יותר התפוצצה המכונית והוא נהרג בתוכה.

חברי הקיבוץ צרו על המחסן והמכוורת וניהלו קרב יריות עם שני המחבלים הנותרים במשך יותר מחמש עשרה דקות. המחבלים ירו מתוך המחסן וגם שיגרו מספר פצצות ררנ"ט, שלא גרמו לנזק. בינתיים מיהרו לקיבוץ יחידות צבא. מקצת החיילים הצטרפו לחברי הקיבוץ במצור על המחסן ואחרים הציבו חסימות סביב היישוב וניהלו סריקות לגילוי מחבלים נוספים. ביישובים הקרובים הוכרזה כוננות, הוגברה השמירה על נקודות מפתח וכן הוגברו סיורי צה"ל והמשטרה.

חברי הקיבוץ קיוו שהנשים במחסן עדיין בחיים וניסו לפנות אל המחבלים בקריאות באמצעות רמקול נייד. לא הייתה תשובה. פתאום התרחשה בתוך המחסן התפוצצות עזה וחלק מתקרתו קרסה. גם המכוורת נפרצה עקב ההתפוצצות. לאחר מכן השתרר שקט. חברי הקיבוץ והחיילים נכנסו למחסן, שניזוק קשות. הם מצאו שם את שתי הנשים שנרצחו ואת גופות שני המחבלים האחרונים. אלו לא התאבדו אלא נהרגו עקב התפוצצות מטען חבלה שנשאו עמם וכנראה הופעל על ידי קליע שנורה לעבר המחבלים. האירוע הסתיים בשעה 09:25.

לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף פיקוד הצפון רפאל איתן, שנזעק אף הוא לקיבוץ, ציין שחברי הקיבוץ ניהלו את רוב הקרב עם המחבלים ושעד שהגיעו חיילי צה"ל למקום הוא כמעט הסתיים. גם הרמטכ"ל מרדכי גור שיבח את תגובת חברי הקיבוץ. עוזי צור עוטר בהמשך בצל"ש הרמטכ"ל על פעולתו במהלך הפיגוע.

בין חפצי המחבלים נמצאה מפה שבה סומנו להם שלושה יעדים אפשריים נוספים לפיגוע בישראל - קריית שמונה, חצור הגלילית ואתר הבניאס. בכליהם נמצאו גם כרוזים מודפסים, שמתוכנם התברר כי הם התכוונו לקחת בני ערובה ולתבוע מישראל שחרור 100 מחבלים הכלואים אצלה, לרבות היפני קוזו אוקמוטו והמחבלים שנלכדו בתקרית מטוס סבנה.

הפיגוע התרחש מספר שבועות לאחר הפיגועים הקשים בקריית שמונה ובמעלות. ארגון החזית העממית הוציא את הפיגוע לפועל על רקע ביקורו באזור של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, שגם הגיע לישראל בשבוע שלאחר הפיגוע.

בקיבוץ הוקמה אנדרטה לשלוש הנרצחות בעיצובו של מאיר אבני, אביה של אחת מהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]