הר שנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר שנאן
Rav Ashi.jpg
קבר רב אשי על הר שנאן
גובה 902 מטרים. הגבוה בהרי נפתלי
מיקום מזרח הגליל העליון
רכס הרים רכס רמים
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 33°12′33″N 35°32′13″E / 33.20925°N 35.53691°E / 33.20925; 35.53691קואורדינטות: 33°12′33″N 35°32′13″E / 33.20925°N 35.53691°E / 33.20925; 35.53691

הר שנאן או שייח' עבאד הוא שמו של ההר הגבוה בהרי נפתלי שבגליל העליון. ההר, שגובהו 902 מטר מעל פני הים, ממוקם ברכס רמים, ועל פסגתו עובר הגבול בין ישראל ללבנון (הקו הכחול). מקור שמו העברי של ההר בספר תהילים[1].

על פסגת ההר שוכן מוצב של צה"ל. בעת הנסיגה מרצועת הביטחון בשנת 2000 פירקה ישראל חלק גדול מהמוצב משום שהיה ממוקם בצד הלבנוני של הגבול.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע יעל

ב-22 באוקטובר 1948, בעת ההפוגה השנייה, נכבש המשלט שעל הר שנאן[2] על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י. לכוח הערבי הייתה עדיפות מספרית והיחידה הישראלית הקטנה שהייתה עליו נאלצה לסגת. לאחר הכיבוש נפתחה אש מההר לכיוון קיבוץ מנרה הסמוך שנשאר מנותק מכוחות צה"ל. בשלב זה הוחש כוח של חטיבת כרמלי מדרום, מכיוון מצודת כ"ח. הכוח נתקל בכוחות ערביים, ובקרב שהתפתח ננטשו רוב כלי הרכב המשוריינים וכלי הנשק נפלו שלל. כמה לוחמים נפלו בשבי באירוע זה.

למחרת, התגבש כוח של גדוד 22 מחטיבת כרמלי יחד עם אנשי מנרה ואנשי חי"מ על מנת לתקוף את ההר שהייתה לו חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה. במסגרת המתקפה הישראלית, שכונתה מבצע יעל, ספג הכוח הישראלי אבידות ונאלץ לסגת. כוח ההצלה המשיך להשתלט על נקודות מפתח לאורך רכס הרי נפתלי, ולא נענה לבקשת משקיפי האו"ם לסגת מהנקודות אותן תפס בעת ההפוגה. בעקבות הסירוב חודשה הלחימה בזירה הצפונית על ידי צה"ל, והר שנאן נכבש ללא קרב במסגרת מבצע חירם בסוף אוקטובר 1948.

קבר קדום המצוי במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו

על ההר נמצא מבנה קבר קדום. לפי מסורת יהודית, שמקורה בימי הביניים, קבורים במקום האמוראים רב פפא ובניו ורב אשי. מסורת נוספת מזהה את המקום עם מעמד ברית בין הבתרים. הקבר נמצא ליד היישוב מנרה סמוך לגבול לבנון. המקורות למסורת על קבר רב אשי היא בספר "ייחוס אבות" בשנת ה'רצ"ז (1537) ובספר "יחוס צדיקים"[3]. על פי מסורת מוסלמית מיוחס הקבר לשייח' עבאד, וזה גם שמו הערבי של ההר (الشيخ عباد).

בשל כך, היווה הקבר אחת מנקודות המחלוקת האחרונות בין ישראל ללבנון, לאחר נסיגת ישראל מלבנון ב-2000. שליח האו"ם, טריה לארסן הציע לחלק את הקבר בין ישראל ללבנון בצורה שתאפשר גישה לשני העמים וכך בוצע[4].

עד נסיגת ישראל מדרום לבנון היה הקבר כולו בשליטת ישראל והתאפשרה גישה חופשית של יהודים למקום. לאחר הנסיגה חולק השטח בין ישראל ללבנון. זמן קצר לאחר מכן התמקם החיזבאלה ליד הגדר וצה"ל מנע הגעת יהודים לקבר מחשש לחייהם, עד מלחמת לבנון השנייה, אז הורחק החזבאללה מהאזור[5]. כיום, באמצע הקבר יש גדרות תיל החוצצים בין צידו הישראלי לצידו הלבנוני. מצידו הישראלי של הקבר הוקם מוצב של צה"ל, האזור כולו מוגדר "שטח צבאי" והכניסה אליו מתאפשרת בתאום ביטחוני. ארגון "יסוד עולם" מארגן עליות המוניות לקבר בחנוכה. במספר מקרים בהם נכנסו קבוצות מתפללים ללא אישור, הצבא הגיש נגדם תלונות במשטרה [6]. בצידו הלבנוני שולט כח יוניפי"ל של האו"ם המוצב שם במטרה לשמור על השלום באזור[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהילים ס"ח, י"ח)
  2. ^ אז הוא נקרא שייח' עבאד בפי כל.
  3. ^ זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל חלק ב'. הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ,עמ' 238-237
  4. ^ עמיקם חורש, קבר הרב יחולק: חציו בישראל, חציו בלבנון, באתר ynet, 26 ביולי 2000
  5. ^ 5.0 5.1 חיים ישראלי, קבר רב אשי ייפתח למתפללים יהודיים, News1.
  6. ^ תלונות נגד מתפללים שהגיעו לקבר רב אשי בצפון ללא אישור, באתר ערוץ 7