מבצע יעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיבוץ מנרה (צולם ב-2010)

מבצע יעל היה ניסיון לכבוש את משלט שייח' עבד החולש על מנרה ולפתוח את הדרך לקיבוץ זה.

משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד

פאוזי קאוקג'י וצבאו, צבא ההצלה, לא כיבדו את החלטות האו"ם על ההפוגה ותקפו את משלט שייח' עבד בליל ה-22 באוקטובר 1948. במשלט הייתה מחלקה של אנשי חי"מ אשר נסוגו מהמקום והשאירו אחריהם שני מקלעים ומטול נגד טנקים מסוג פיא"ט.

מפקד חטיבת כרמלי החליט לכבוש את המשלט על ידי פלוגת משוריינים שתנוע בדרך נבי יושע-מנרה. ההנחה הייתה שהמשוריינים יכו בתדהמה את חיילי צבא ההצלה של קאוקג'י כפי שקרה בפעולה נגדו בהצלחה, שלושה חודשים קודם לכן במבצע דקל. הנחה זו התבררה כטעות קשה.

ב-22 באוקטובר 1948 בשעה 08:00, יצאה שיירת משוריינים וג'יפים מנבי יושע. כאשר הגיעה השיירה לכ-2.5 ק"מ צפונית לקיבוץ יפתח, עלה המשוריין הראשון על מוקש ואש תופת נפתחה לעבר השיירה, קרב זה נגמר בתוצאה קשה: תשעה הרוגים, ובנוסף אבדו ארבעה משוריינים, ג'יפים ונשק רב.

מפקד חטיבת כרמלי החליט על תוכנית חלופית שנקראה "מבצע יעל". על פי תוכנית זו, היה על פלוגה מגדוד 22, בתוספת אנשי מנרה ואנשי חי"מ לכבוש את משלט שייח עבד מכוון מנרה. הכוחות יצאו מחלסה (כיום: קריית שמונה) וטפסו בדרך למנרה במסע שארך 3.5 שעות. בשעה 4:40 ב-23 באוקטובר 1948 הגיעו הלוחמים למנרה. מפקד הכוח ביקש מהמח"ט אישור לדחות את הפעולה אך נענה בשלילה. הלוחמים היו תשושים, הערבים ציפו להם וההתקפה נהדפה באבידות.

מבצע יעל לא השיג את מטרתו, משלט שייח' עבד לא נכבש ומנרה נשארה מנותקת. מפקד חזית הצפון משה כרמל החליט שאין טעם להתכתש עם קאוקג'י במנרה, הוא תיכנן מבצע גדול, רב חטיבתי, שמטרתו לכבוש את כל הגליל העליון ולגרש ממנו את צבא ההצלה. מבצע זה היה "מבצע חירם" שנערך שבוע לאחר כישלון מבצע יעל ובסיומו נסוג קאוקג'י מכל הגליל. משלט שייח' עבד נכבש ללא קרב והדרך למנרה נפתחה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות".