ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/26

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
HatildaHarviit-new.png
ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית
חתמו מנוי לעיתון
מספר גיליון: 26 (קיצור דרך: וק:הה)
תאריך הוצאה: 1 בפברואר 2012
עורכים ראשיים: פומפריפוזה, יעל י; הגהה: דולב; תרמו: עיצובית, דרור, גולדמון, ליאור, שמעון, אמיר א' אהרוני, גדי אלכסנדרוביץ', נדב פרץ וייסוידובסקי, אמנון שביט
הערות? תיקונים? גשו לדף השיחה של הגיליון.

בלוגרים ויקיפדים

מאת פומפריפוזה

הכתיבה בוויקיפדיה מושכת אנשים רבים בעלי כשרון כתיבה. זו דרך התבטאות אינטרנטית לה מאפיינים מובהקים, ועומדת לצד דרכי התבטאות נוספות. בעולם המידע הפתוח דרך נוספת להתבטא ברשת, היא הבלוג. רבים מהוויקיפדים הם בלוגרים, שעוסקים או עסקו בכתיבת בלוג, שלעתים מתייחס לוויקיפדיה ולעתים אינו מתייחס. לפעמים כתיבת הבלוג באה על חשבון הכתיבה הוויקיפדית, ולפעמים להיפך. לפעמים היא באה במקביל, ולפעמים סוג אחד של כתיבה מפרה את הסוג השני. פנינו לכמה ויקיפדים שכותבים בלוג פעיל בכמה שאלות זהות. איתרנו אותם בעקבות השרשור הזה בכיכר העיר. חלק מאלו שפנינו אליהם ענה לנו ברצון. התוצאה מעניינת מאוד.


SOPA ו-PIPA, מי נגד מי ולמה?

מאת פומפריפוזה

גליון זה נערך בחודשים דצמבר עד פברואר 2012. במהלך החודשים האלו היו אירועים חשובים הנוגעים לחקיקת האינטרנט וזכויות היוצרים בארצות הברית, במהלכם הוחשכו מסכי הוויקיפדיה האנגלית. הדיון הגיע גם למזנון שלנו, אך הוויקיפדים העברים לא החשיכו את מסכי הוויקיפדיה העברית. המדובר בנושא סבוך וחשוב, שראוי שנתייחס אליו, נכיר אותו, וננסה לגבש לגביו דעה.

שני מאמרים מעניינים בבלוג המשפטי "הטרקלין" עושים סדר בבלגן, מספרים את הסיפור בלשון ברורה, ואפילו נותנים לנו כמה קומפלימנטים. עם סגירת הגיליון, כאשר נראה שהמאבק נשא הצלחה, אנו מפנים למאמרים אלו לשם עיון והבנה של הנושא. גילוי נאות: המשתמש פומפריפוזה, עורך הטילדה, הוא גם אחד הכותבים ב"הטרקלין".


בעלות על תוכן

מאת דרור

מי הבעלים של התוכן המצוי באתר ויקיפדיה? של מי האתר? מי יכול להחשיך אותו ומאילו סיבות? והאם אפשר להשתמש באתר במסגרת מאבקים פוליטיים? שאלות אלה ודומותיהן עלו לאחרונה במסגרת מספר דיונים שנערכו בין הכותבים לבין עמותות ויקיפדיה בעולם במסגרת מאבקים משפטיים שערכו עמותות אלה.

איטליה

באמצע השנה התקבלה הצעת חוק באיטליה. הצעה זו דומה הייתה מאד להצעת חוק איסור לשון הרע שהוצעה לאחרונה בישראל, ולבסוף שונתה בלחץ העיתונות הישראלית. באיטליה הוצע כי בכל מקרה שבו סבור אדם שהוצא נגדו לשון הרע, יחויב הגוף המפרסם את לשון הרע כנגדו, לפרסם את עמדתו של אותו אדם במלואה, ובאותו מקום בו פורסם אודותיו המידע. כלומר – אם מפורסם בעמוד הראשי של עיתון שפלוני אלמוני, שהוא במקרה נשיא המדינה, הטריד מינית, אזי, על פי החוק האיטלקי שהוצע, אותו עיתון חייב לפרסם באותו עמוד ראשי את תגובתו המלאה של אותו פלוני אלמוני. חוק זה חל גם על אתרי אינטרנט באיטליה, ומשמעות הדבר שאתר ויקיפדיה בשפה האיטלקית, הכפוף לאותו חוק, יהיה חייב לפרסם במסגרת הערך את תגובתו המלאה של כל אדם שסבור שמה שכתוב עליו בערך הוא לשון הרע. אותה תגובה, מוגנת כמובן בזכויות יוצרים, ואסור לשנותה או לערוך אותה. קבלת חוק זה ואכיפתו, משמעו למעשה סופה של ויקיפדיה האיטלקית – לא עוד תוכן חופשי, לא עוד ערכים שכל אחד יכול לערוך, וסוף לאמינות ולנייטרליות. הכותבים בוויקיפדיה האיטלקית נחרדו מהצעה זו, והעמותה המקומית החליטה להיאבק בהצעת החוק. וכך, יום אחד, כל מי שנכנס לוויקיפדיה בשפה האיטלקית מצא במקום ערכים הודעה על כך שוויקיפדיה הוחשכה כמחאה כנגד החוק שימנע ממנה לעבוד.

כל מי שנכנס לאתר מצא את ההודעה הבאה (בתרגום חופשי לעברית):

קורא יקר, בשעה זו ויקיפדיה בשפה האיטלקית אינה מסוגלת לספק לך את השירות שניתן לך ואשר שימש אותך בשנים האחרונות, ואשר אתה מצפה לו כאשר אתה נכנס עתה לאתר. האתר עדיין קיים, אולם המידע בו הוסתר מהציבור כמחאה על כך, שבקרוב, המחוקק האיטלקי יחייב אותנו למחוק את המידע.

החשכה זו עוררה דיון הן באיטליה והן ברחבי העולם. באיזה סמכות הוחשך האתר? האם קרן ויקימדיה יכולה למנוע מהעמותה המקומית להחשיך אותו, שהרי האתר שלה? האם הכותבים הרבים, שתרמו מזמנם לכתיבת הערכים הסכימו להחשכה זו? לא נעשתה כל הצבעה בין הכותבים, רבים מהם התנגדו להחשכה, היו שאמרו שההחשכה היא שימוש פוליטי באתר ונוגד את תנאי הרישיון שבמסגרתם הם תרמו לוויקיפדיה (החשכה כמוה כמחיקת טקסטים, כאשר נימוק המחיקה הוא פוליטי ולא עריכתי ענייני) והיו בהם אף שסברו שמדובר בנשק קיצוני מידי ויש לנקוט ראשית בצעדים מקובלים פרלמנטריים – לעשות נפשות בקרב חברי הפרלמנט שיצביעו נגד החוק, ולא לבחור בצעד פופוליסטי שפוגע בציבור הרחב.

ברחבי העולם תמכו עמותות ויקימדיה השונות, ואף קרן ויקימדיה בהחשכת האתר. ג'ימי ויילס עצמו ציין כי "ויקיפדיה האיטלקית בשביתה נגד חוק מטומטם".

בסופו של יום המחאה הצליחה, והממשלה האיטלקית תיקנה את הצעת החוק כך שהוא יחול רק על אתרי חדשות גדולים, ולא על אתר ויקיפדיה.

ארצות הברית

ואם חשבתם שחוקים תמוהים מעין אלה יכולים להיות מוצעים רק במדינות לבנטיניות נידחות, הרי שבחודש דצמבר אירע מאבק דומה בארצות הברית. במהלך חודש דצמבר החל דיון בין עורכי ויקיפדיה בשפה האנגלית בשאלה כיצד העורכים ימחו כנגד הצעת החוק למניעת פירטיות באינטרנט (חוק Stop Online Piracy Act, או בקיצור SOPA). קרן ויקימדיה החליטה אף היא להתנגד באופן נחרץ להצעת חוק זו המאפשרת צנזורה חמורה ופגיעה קשה בחופש הביטוי באיצטלה של הגנה על זכויות יוצרים. קרן ויקימדיה הודיעה כי היא, כמובן, מתנגדת לכל הפרה של זכויות יוצרים, ותומכת בחקיקה המגינה על זכויות אלה – אולם לא במחיר של פגיעה כה חריפה, ולא מידתית בחופש הביטוי.

יחד עם זאת הפגיעה המוצעת במסגרת הצעת חוק SOPA היא כה חמורה וכה בוטה, שקרן ויקימדיה הודיעה שלא ניתן להצדיק אותה בשום אופן. הצעת החוק שהוגשה בפני הקונגרס האמריקאי, הניחה, כהנחת יסוד, כי ניתן לקיים צנזורה חריפה ככלי להגן על זכויות יוצרים. בהתאם, הצעת החוק התירה לרשויות בארצות הברית סגירת אתרי אינטרנט שלמים במדינה, אם נטענת נגדם טענה של הפרת זכויות יוצרים (גם אם מדובר בהפרה מזערית, בתום לב).

ביום שלישי, 13 בדצמבר 2011, בעקבות ביקורת של אירגונים רבים כנגד החוק (ובהם איגוד האינטרנט של ארצות הברית, ואירגון Creative Commons), הוצע תיקון להצעת החוק. התיקון היה צפוי להיות מועמד להצבעה בליל יום חמישי, 15 בדצמבר 2011. הצעת החוק המתוקנת אמנם הייתה טובה מקודמתה, אך גם בה נפלו פגמים רבים. בפועל, גם בהתאם להצעה המתוקנת, החוק ימנע למעשה גישה לאתרים מתושבי ארצות הברית (ולמעשה מכל הגולשים באינטרנט, כאשר מדובר באתרים אמריקאים). החוק המוצע צפוי היה לתת למשרד התובע הכללי של ארצות הברית סמכות שיטור לא סבירה ולא הגיונית, ובלי צו בית משפט הוא יוכל לסגור אתרים, ולגרום לבעלי האתרים הוצאות כבדות, גם במקרים בהם אלה לא הפרו את החוק. להלן דוגמה שתדגים את חומרת ההצעה:

כאשר בעל זכויות מתלונן כי אתר מסוים (לדוגמה: ויקיפדיה) מפר זכויות יוצרים, רשאית הרשות הפדרלית בארצות הברית לחסום את כל האתר. בעבר – פנו אל האתר וביקשו הסרת התוכן המפר, אולם על פי הצעת החוק הדבר אינו נדרש, והממשל הפדרלי בארצות הברית יכול לסגור את האתר. ניקח את הדוגמה הבאה. נניח שאתר ויקיפדיה, בשפה העברית, מקשר לכתבה של עיתון הארץ. ונניח שיש אדם שטוען כי אותה כתבה מפירה זכויות יוצרים. אם אכן מדובר בהפרה, עצם הקישור מאתר ויקיפדיה לאותה כתבה מהווה אף הוא הפרת זכויות יוצרים. על פי החוק החדש, יכולה הרשות בארצות הברית לסגור את אתר ויקיפדיה בשפה העברית (שהוא אתר היושב על שרתים בארצות הברית), מבלי צו בית משפט, ומבלי לבדוק אפילו את הסוגיה מול אתר עיתון הארץ (שאותו הרשות לא יכולה לסגור כי מדובר באתר ישראלי). קרן ויקימדיה תצטרך לפנות לבית משפט ולנהל הליך משפטי בארצות הברית על מנת לשכנע שאין הפרה (או שאם יש – שההפרה היא של עיתון הארץ), ומובן שהליך זה הינו הליך יקר ביותר, שמרבית אתרי האינטרנט לא יכולים לעמוד בעלותו.

חשוב לשים לב – גם אם אתר ויקיפדיה לא מקשר לדף המפר זכויות יוצרים, די בכך שיש קישור לאתר, שבמקום אחר באותו אתר יש הפרה כלשהי (ובדוגמה שלעיל – אם אתר ויקפדיה מקשר לדף כלשהו של אתר עיתון הארץ, ואם בדף כלשהו אחר של אתר עיתון הארץ יש טקסט או תמונה שמישהו טוען שהיא מפרה זכויות יוצרים, די בכך כדי לסגור את כל אתר ויקיפדיה בכל השפות).

  • בנוסף, החוק החדש מתיר לממשל הפדרלי להורות לאתרי תרומות כמו PayPal שלא להתרים לאתרים מפרים. כדי לשוב ולהתרים באמצעות אתרים אלה יצטרך אתר האינטרנט שטוענים כנגדו שהוא מפר לפנות לבית משפט ולנהל הליך משפטי (יצוין כי התיקון לחוק מאפשר לקרן ויקימדיה לפתוח בהליך משפטי יזום על מנת שהיא תוכרז כאתר שאינו מפר, ובכך לא יופסקו התרומות נגדה גם אם יטענו נגדה הפרה בעתיד – אולם מדובר בהליך משפטי יקר).

בהתאם לחוק החדש, קרן ויקימדיה הייתה נדרשת לבחון את כל הקישורים אליהם מפנה אתר ויקיפדיה, ולבדוק בכל קישור וקישור אם יש בו תוכן המפר זכויות יוצרים, ואם כן – למחוק את הקשור. המשמעות הכספית של דרישה זה משמעה פשיטת רגל של הקרן, מאחר וכספי התורמים אינם מספיקים לשכירת כוח האדם לפעילות זו.

לסיכום, הצעת החוק הייתה מביאה לפגיעה אנושה בכל אתרי החיפוש והמידע באינטרנט, תפגע בחופש הביטוי והמידע במרחב המקוון, ועל כן קרן ויקימדיה הודיעה שהיא תומכת בהחלטת העורכים בוויקיפדיה האנגלית למחות כנגד החוק, ואף לסגור לאות מחאה את אתר ויקיפדיה.

בפועל, במהלך הדיונים שנערכו בפני הקונגרס האמריקאי, ובעקבות לחץ חזק שהופעל על חברי הקונגרס (על ידי אתרי אינטרנט רבים, לרבות הודעות על כך שאם החוק יתקבל יסגר אתר ויקיפדיה לתושבי ארצות הברית) החליט בית המחוקקים האמריקאי לדחות את הדיון בהצעת החוק למועד מאוחר יותר.

ב-2 בינואר 2012 הודיעה קרן ויקימדיה על סיומו המוצלח של מבצע גיוס התרומות, במסגרתו גויס סכום של 20 מיליון דולרים. למעלה ממיליון תורמים ברחבי העולם השתתפו ותרמו מכספם למימון פעילות הקרן בשנה הקרובה.

סו גרדנר, מנכל"ית הקרן, הסבירה כי המודל הכלכלי לפיו עובדת קרן ויקימדיה עובד: "אנשים משתמשים בוויקיפדיה ואוהבים אותה, אז הם תורמים על מנת שהיא תמשיך לצמוח ולגדול. תרומות אלה מבטיחות את עצמותה של ויקיפדיה, ומאפשרת לקרן ויקימדיה להתמקד בהמשך מתן שירות שימושי לציבור".

התקציב המתוכנן של קרן ויקימדיה לשנים 2011 - 2012 עומד על 28.3 מיליון דולרים. תקציב זה מיועד למימון והתקנת שרתים וחומרה, לפיתוח האתר, לשפר את נגישות האתר באמצעות מכשירים סלולריים וכן לתמוך ולסייע לקהילת הכותבים ברחבי העולם.


קרב איגרוף – קאדפי נגד אסד

מאת פומפריפוזה

ציירה: עיצובית

מדור חדש בטילדה הרביעות – קרב איגרוף. והפעם שני רודנים מתמודדים על אהדת הוויקיפדים. את מי אנחנו קוראים יותר? את מי אנחנו עורכים יותר? למי יש ערך ביותר ויקיפדיות? מי יותר חמוד? הקרב נערך בשעה שבע בבוקר, ב-7 בינואר 2012.

שניהם בחדשות, שניהם רודנים, אחד מהם כבר אללה ירחמו, והשני עוד מחזיק מעמד. בפינה השמאלית קבלו את מועמר 'זנגה זנגה' קדאפי ובפינה הימנית קבלו את בשאר 'הקצב מחומס' אל-אסד. גלינג!

קטגוריה אסד קדאפי המנצח בסיבוב
מספר תמונות בערך 2 4 קדאפי
מספר הערות שוליים 8 5 אסד
מספר קישורים חיצוניים 4 10 קדאפי
מספר קישורים למיזמי ויקימדיה 2 2 ללא הכרעה
מספר עריכות 275 488 קדאפי
מספר עריכות ממוצע לחודש 3.13 3.21 קדאפי
מספר עורכים שונים 129 192 קדאפי
מספר צפיות ב-30 יום 1964 2297 קדאפי
ערכים המקשרים לערך 66 41 אסד
מספר מילים בערך 2672 2864 קדאפי
מספר קטגוריות 7 4 אסד
מספר הקישורים לוויקיפדיות זרות 58 108 קאדפי

והמנצח בנוק אאוט ברור – מועמר קדאפי!


ויקיגמד

מאת גולדמון וליאור

אנשים שהם ויקיגמדים מגלים מה זה ויקיגמד הרבה אחרי שהם כבר התמכרו לוויקיפדיה ופתאום מגלים שיש שם להתמכרות שלהם (להודות בבעיה זו התחלה של הפתרון?).

למרות שהשמועה אומרת שאין גמדים, הרי שבניגוד לפיות, הם דווקא קיימים. למי שלא יודע, ויקיגמד הוא כינוי למשתמשי ויקיפדיה אשר נוטים לרוב לעשות תרומות קטנות (אך שימושיות). עבודתם של הוויקיגמדים מתרחשת בעיקר במרחב הערכים – הם סוגרים קצוות, מתקנים טעויות כתיב וכו'.

ויקיגמד נושא את ויקיפדיה על גבו

אז איך הכול מתחיל?

למעט אלה שמתחילים מייד בכתיבת ערך שלם (שנמחק כמובן אחרי 10 דקות), רוב הוויקיפדים התחילו בחיפוש מידע ברשת, אולי איזה פרט טריוויה בקשר לסרט שראו אתמול, או איזה נתון היסטורי שהתווכחו עליו עם מישהו, והתוצאה הראשונה בחיפוש היא כמובן ויקיפדיה. הם קראו את הערך הרלוונטי, ופתאום שמו לב שמשהו בו לא מסתדר.

בעוד שוויקיפדים "רגילים" כנראה יתייחסו לתוכן של הערך ואולי לדיוק בו, הוויקיגמדים מתייחסים לדברים שמסביב לתוכן, וזאת כנראה גם הייתה התרומה הראשונה שלהם. אחרי התרומה הראשונה מגלים שלעשות שינויים קטנים בוויקיפדיה זה ממש קל, והדבר הופך להרגל.

בכל פעם שמחפשים מידע ברשת, וכמובן מגיעים לוויקיפדיה, מגיהים על הדרך את הערך הרלוונטי, ללא קשר לידע שלך בנושא הערך. מתקנים תקלדות, מפסקים, משפרים קצת את הניסוח, מוסיפים קישור פנימי לפי הצורך וכו'.

הבעיה מתחילה כשהתיקון נהפך לתחביב, ואז פתאום אתה מוצא את עצמך עובר מהערך שכרגע תיקנת לאיזה ערך מעניין שמקושר מתוכו, ומתקן על הדרך גם אותו. וממנו לעוד אחד (על הדרך, כמובן), ולעוד אחד (ניחשתם, גם הוא על הדרך...). בלי לשים לב, עברו בערך שלוש שעות, ואין לך מושג איך הגעת לערך שעליו אתה עובד כרגע ולאן נעלמו 3 שעות.

בניסיון נואש להבין לאן נעלם הזמן האבוד אתה מנסה למצוא תשובות ברשימת "התרומות שלי" ולשחזר את הדרך שעברת עד לכאן. בשום מצב הדרך לא נראית הגיונית, גם לא ברור לך למה השקעת כל כך הרבה זמן באיזה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים (היינו כותבים חסר חשיבות, אבל אז היינו צריכים להוסיף תבנית כזאת וזה כבר לא בהגדרת התפקיד שלנו).

התחביב הלא מזיק נהפך להתמכרות – פתאום זה נהיה מאכזב להגיע לערך "מושלם" (ולא, ערך מומלץ הוא לא בהכרח מושלם), שאין בו ולו שגיאת כתיב אחת לרפואה, שלא חסר בו אפילו פסיק אחד ושאין בו אף מקרה אחד שמישהו שכח להוסיף רווח בין שתי מילים. בשעת חירום, הוויקיגמדים אומרים תודה לאל שהקישור "ערך אקראי" ידאג לספק להם ערך "לא מושלם" (ואף יותר מזה) באופן מיידי.

אגב, בתור ויקיגמדים, אנחנו מתכוונים באמת לפסיק אחד או כל בעיה קטנה אחרת. בדומה ליצירת ערכים חדשים, אם חסרה בערך פיסקה שלמה ("פרק זה זקוק להשלמה"), אנחנו לא הכתובת... (נשבעים לכם, זה לא בהגדרת התפקיד שלנו).

יום אחד זה מגיע – הרגע שבו חסר לך ערך ואתה אפילו מוכן לכתוב אותו. אולי זה איזה קישור אדום שזועק לשמים, אולי משהו שחיפשת ולא הצלחת למצוא או סתם ערך שבלעדיו אף אנציקלופדיה לא תהיה שלמה. אתה רושם לעצמך בצד שזה יהיה, סוף סוף, הערך שתכתוב בעצמך, לבד ומההתחלה.

אבל איכשהו, אתה אף פעם לא מגיע לכתוב אותו. תמיד זה "מחר תהיה לי סבלנות לזה", "אחרי שאסיים את הפרויקט הזה בעבודה", "כשיסתיים הסמסטר".... בסוף אתה מתפשר על לתרגם אותו לעברית ואז מגלה שמישהו הקדים אותך וכתב ערך יותר טוב מזה שתכננת.

בשלב זה אתה אומר לעצמך – טוב שמישהו חסך לי את דיון החשיבות, את העצבים, את הצבעת המחיקה ואם לא כל אלה אז את מלחמות העריכה בהמשך הדרך. בעצם, אני חושב שדי טוב לי להיות ויקיגמד.

לסיכום נגיד לכם, ויקיפדים יקרים: המשיכו לספק לנו ערכים לא מושלמים ואנחנו נמשיך לספק לכם שינויים משניים ושאר תיקונים.


האם הוויקיפדיה מעצימה?

מאת יעל

שאלתי את השאלה הזו פעמים רבות, את עצמי ואת רֵעי, בוויקיפדיה ומחוצה לה. חוויית הכתיבה, העריכה, ועיצוב הדפים בוויקיפדיה שונה מאוד מכל חוויה ספרותית או מדעית אחרת שהתנסתי או הכרתי.

אני רגילה לכתוב מאמרים בחקר תולדות עם ישראל, וזאת לאחר אימון וחונכות במסגרת האקדמית. אני שולחת את ידי גם בכתיבות בסוגה הספרותית והפובליציסטיקה. כמובן, שבכולן כמעט, זוכה היצירה שלי לביקורת בונה בדרך כלל ולעריכה תוכנית ולשונית של אחרים ואחרות; ובדרך הטבע ישנן אי הסכמות, השמטות, תוספות של אחרים אל המלל המקורי, וכדומה, הן בחיבורים המודפסים על נייר, והן המובאים למרשתת (אינטרנט בלע"ז).

אחד מההבדלים החשובים, בין תהליכי היצירה, הכתיבה והפרסום שמחוץ לוויקיפדיה, לבין אלו שבוויקיפדיה, הוא עוצמתם או העצמותם של מספר מרכיבים בהליכי ההשתפות בוויקיפדיה, לאין שיעור ממדיה אחרת; מצאתי כי כך הדברים נתפסים ומורגשים אצל כותבים ועורכים רבים. ולכן, הכנתי אסופה ראשונית שלהם, ידועים לרובנו ככולנו, וראויים לבחינה ולהעמקה באשר למשמעותם ולהשלכותיהם על התנהגותנו ויצירתנו בוויקיפדיה ומחוצה לה.

  • המרכיב האחד, הוא המיידיות. יש אומרים כי היא מהווה תמריץ עיקרי לפעילות בוויקיפדיה, אצל העורכים והעורכות. מיידיות של כתיבת תוכן, עיצובו, איתור והוספת תמונות תורמת להרגשה טובה אצל רובנו, היא ביטוי של האני שלנו, של מאוויינו, והיא נוגעת היטב בשאלת הקיומיות שלנו כבני אדם בוגרים, המודעים לארעיותם. המרכיב האחד אומר אם כן, העצמה.
  • המרכיב השני, הוא אי הוודאות הגמורה באשר לעתידה של היצירה שנכתבה על הוויקי; היא עלולה להיות מוסרת, ותנטל מהגרסה הבאה של הדף, ובמקרים מיוחדים אף תמחק כליל, כך באשר למלל וגם באשר לתמונות. רוב ההסרות נחות בשלום על משכבן בדף הגרסאות של ערכים, תבניות, ופורטלים רבים, ויתכן כי חלקן המועיל עתיד לקום לתחיה באחרית הימים. לפעמים המילים שכתבתי כאן נאמרות בחיוך ולפעמים בחיוך מר. ההסרה והמחיקה, והנזיפות וההתנגדויות הכרוכות בה, גם אם באות מכוונה טובה, עלולות לייאש ולאכזב, לסתום את מעין היצירה; עלולות לגבות מחיר שמשמעו החלשת העצמי, פגיעה בהאני, ובמילים אחרות ההיפך מהעצמה. רבים עוזבים את ויקיפדיה לאחר חוויה כזו, חבל.

אל השניים הראשונים, נוסיף ונאמר תועלת ברורה; בוויקי ישנה אפשרות לקבל משוב מהיר מחברות וחברים המשתייכים למגוון מגזרים בחברה והמתגוררים ברחבי העולם, מיידית או במשך זמן. אפשרות זו נתפסת אצלי כמלהיבה ומעשירה ביותר. בדפי השיחה מתנהלים מפגשים מפרים בנושאי תוכן, והתועלת הרבה של המפגש עם האחרת, השונה, עם המסתגרים בתוך בועה או מאחורי חומה שקשה לחצותה מחוץ לוויקיפדיה; והדבר נכון באשר לאותם עורכים בשמותיהם או אלמונים (חומה שעשויה להיות מכל ארבעת היסודות שמנו בכתבים קדמונים: אש, אבן, מים ורוח); חלקם נדירים מאוד למעשה ואין דומים למפגשי אינטרנט אחרים שכללי הוויקיפדיה אינם מונחים על צווארם. התועלת הרבה של המפגשים, אמנם לא תמיד ניכרת מפשט המילים או השאלות והתשובות, ולפעמים כרוכה למרבה הצער בהתנגשויות תרתי משמע, למרות כל זאת, היא אחת השמחות הגדולות שלי בוויקיפדיה.

  • ולאחר שמנינו את הכן ואת הלא, הרי שהגענו אל המרכיב השלישי העשוי משניהם ויוצר מהות חדשה, דיאלקטית אמנם. בוויקיפדיה ישנה האפשרות היכולת לכתוב במשותף, לכתוב עם וגם למרות ההתנגדויות וליצור יחדיו, בדרך כלל, יצירה טובה יותר. כפי שכתבתי לעיל, שיתופיות זו קיימת למעשה בכל פרסום שבדפוס או במרשתת, הרואה אור במסגרת רצינית. אולם בוויקיפדיה כל זה נמרץ, מהיר ונוגע יותר. אני סבורה וגם לפי הרגשתי, שהיכולת ליצור גוף ידע בעל משמעות בוויקיפדיה, עם ההתנגדויות ובעזרתן, היא חוויה מעצימה מאוד, שיש עוד להעמיק ולחקור בה. אני סבורה שההעצמה הזו היא אחת מהנכסים של הוויקיפדיה, וזה, מלבד מטרתה הראשית להנגיש מידע.


חדשות בקרן ויקימדיה ובעמותות ויקימדיה ברחבי העולם

מאת דרור

ויקיפדיות ומיזמים של קרן ויקימדיה

בחודש אוקטובר 2011 צפו במיזמי ויקיפדיה 477 מיליון משתמשים שונים. זהו גידול של 4.9% מחודש ספטמבר, וגידול של 16.7% מחודש אוקטובר אשתקד.

במהלך חודש נובמבר 2011 ניצפו 16.8 מיליון דפים שונים של המיזמים (זהו קיטון של 0.1% מחודש אוקטובר, אולם גידול של 12.3% מחודש נובמבר בשנה הקודמת).

מספר העורכים הפעילים מאוד (כאשר אלה מוגדרים כעורכים אשר ביצעו למעלה מ-5 עריכות בחודש), נכון לחודש אוקטובר 2011 הינו 84,426 עורכים ברחבי העולם. מספר זה הינו גידול של 1.4% מחודש ספטמבר 2011 (וגידול של 0.8% משנה קודמת).

בחודש נובמבר אישרה ועדת השפות של קרן ויקימדיה את פתיחת ויקיפדיה בשפת ופס (Veps) ואת פתיחת ויקימילון בשפת פונג'בי המערבית (Western Punjabi).

  • מספר ויקיפדיות חגגו בחודשים נובמבר - דצמבר מספרי ערכים עגולים:
    • ב-7 בנובמבר ציינה ויקיפדיה בשפה הגרמנית 100,000,000 עריכות.
    • ב-24 בנובמבר ציינה ויקיפדיה בשפה האנגלית 500,000,000 עריכות.
    • ב-9 בדצמבר חגג ויקיציטוט שלנו, בשפה העברית, 100,000 עריכות.
    • ב-10 בדצמבר נכתב הערך ה-800,000 בוויקיפדיה הרוסית.
    • ב-17 בדצמבר נכתב הערך המיליון בוויקיפדיה ההולנדית.
    • ב-28 בדצמבר נכתב הערך ה-40,000 בוויקיפדיה האלבנית.
    • ב-29 בדצמבר נכתב הערך ה-50,000 בוויקימילון האינדונזי וב-30 בדצמבר נכתב הערך ה-100,000 בוויקימילון הפרסי.
  • מחקר שערך מגזין הפסיכולוגיה המדעי Psychological Medicine בדק וגילה כי ערכים הנוגעים לפסיכולוגיה בוויקיפדיה בשפה האנגלית מדויקים יותר מערכים מקבילים באנצקילופדיה בריטניה, ולעתים אף מדויקים יותר מספרי לימוד אקדמאיים בתחום הפסיכולוגיה.

המחקר בוצע על ידי עשרה חוקרים מאוניברסיטת מלבורן:

למתעניינים פרטי המאמר:

  • Reavley, N. J., Mackinnon, A. J., Morgan, A. J., Alvarez-Jimenez, M., Hetrick, S. E., Killackey, E., Nelson, B., et al. (2011). Quality of information sources about mental disorders: a comparison of Wikipedia with centrally controlled web and .printed sources. Psychological Medicine, pp. 1-10
  • בלוג הסוקר את המאמר

חדשות קרן ויקימדיה

הוצאות קרן ויקימדיה נכון לחודש נובמבר 2011 היו:

  • הוצאות טכנולוגיות: $3,021,534
  • הוצאות הנוגעות לקהילת הוויקיפדים ולגיוס כספים: $1,066,080
  • הוצאות הנוגעות לפיתוח המיזמים ברחבי העולם: $1,116,890
  • הוצאות ניהוליות: $1,989,659

סך כל ההוצאות: $7,530,312

הוצאה זו, של 7.5 מיליון דולרים הייתה נמוכה מההוצאה המתוכננת של 9.1 מיליון דולרים.

בנובמבר 2011 החל מסע גיוס התרומות לשנת 2012. ביום התרומות הראשון נתרמו לקרן ויקימדיה 1.2 מיליון דולרים מ-205 מדינות, ב-66 מטבעות שונים.

מפגשים וכנסים שנערכו

שני מפגשים עיקריים התרחשו בעולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2011.

בחודש נובמבר 2011 נערך מפגש ויקיפדים בינלאומי ומרתון עריכה במומבי שבהודו. בכנס נכחו 700 משתתפים מכל העולם, שהאזינו ל-50 מושבים.

מספר הנוכחים הרב עשה את הכנס לכנס השני בגודלו במספר הנוכחים (אחרי ויקימניה שנערכה בחיפה בחודש אוגוסט השנה).

בחודש דצמבר נערך באמסטרדם כנס בינלאומי בנושא GLAM – שיתוף פעולה של ויקיפדיה עם גלריות ומוזאונים. בכנס נכחו 40 משתתפים מרחבי העולם, והוא נמשך שלושה ימים. בכנס נכחו כ-10 משתתפים מאנגליה, כ-5 מצרפת, שלושה מארצות הברית, שני פיליפינים, ארבעה גרמנים, ושני ישראלים.

מפגשים וכנסים עתידיים

ההכנות לכנס ויקימניה הבא, הצפוי להתקיים בחודש יולי 2012 בעיר וושינגטון בעיצומן. אף שהצוות המארגן התחייב שאתר ההרשמה יחל לפעול ב-1 בינואר, פעילות האתר מתעכבת, וצוות הכנס החליט להעביר את אתר הכנס מאוניברסיטת ג'ורג'טאון לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בעיר, דבר המשליך על כל הפן הלוגיסטי של כנס. במהלך החודש האחרון שקדו צוות המלגות וצוות התוכן של האתר על הכנת אתר בקשת המלגות והקול הקורא להרצאות, תוכנית המלגות לוויקימניה מקבלת בקשות כבר כשבועיים, ותמשיך לקבלן עד 16 בפברואר.

במקביל הוגשו מועמדויות רבות של ערים הרוצות לארח את כנס ויקימניה בשנת 2013 ובהן:

חדשות עמותות ויקימדיה ברחבי העולם

אנגליה

אחת לחודש נערך מפגש ויקיפדים בעיר לונדון. בחודש דצמבר נערך מפגש הוויקיפדים ה-53 במסגרת סדרת מפגשים זו הנערכת בפאב בלונדון. בחודש נובמבר נערך מפגש יוצא דופן, שכן אל מפגש זה הגיעה סו גארדנר (במסגרת ביקור זה באנגליה נתנה סו גרדנר הרצאה במכללה המלכותית שבלונדון).

ויקימדיה אנגליה מתכננת מפגש מיוחד לרגל יום ההולדת ה-11 לוויקיפדיה. המפגש יערך בלונדון ב-15 בינואר.

גרמניה

בחודש נובמבר נערכה אסיפה כללית של ויקימדיה גרמניה במסגרתה נבחרו שמונה חברי הנהלה חדשים ואושרה תוכנית העבודה של העמותה לשנת 2012. תוכנית זו לוקחת בחשבון את הגידול הצפוי בהכנסות העמותה לאור הגידול בהכנסות אלה בשנים האחרונות:

שנה הכנסה גידול
2004 16.681 €
2005 121.357 € + 627 %
2006 90.626 € - 25 %
2007 289. 393 € + 219 %
2008 443.955 € + 53 %
2009 818.041 € + 84 %
2010 2.298.245 € + 180 %

התקציב המתוכנן של ויקימדיה גרמניה לשנת 2012 עומד על 3,320,000 €. זהו גידול ניכר מתקציב 2011 שעמד על 1,368,000 יורו.

הונגריה

ויקימדיה הונגריה שכרה את טאמאש מצולי (Tamás Mészöly), ממייסדי ויקימדיה הונגריה, וסגן נשיא העמותה במשך שנתיים, כמנהל אדמיניטסרטיבי של העמותה.

משרה זו הינה משרה בתשלום, ומצולי הוא העובד הראשון המועסק על ידי ויקימדיה הונגריה. תפקידו – ניהול אדמיניסטרטיבי של העמותה.

ישראל

בחודש נובמבר התקיים פרויקט מיוחד של ויקימדיה ישראל עם משרד החינוך, במסגרתו הועבר מערך שיעור בנושא שימוש בוויקיפדיה לתלמידי כיתות ו' ברחבי הארץ.

מערך שיעור בנושא ויקיפדיה שהוכן על ידי מתנדבי העמותה כלל הסבר מהי חכמת ההמונים, הסבר מי הם הכותבים בוויקיפדיה, וכן הסבר על כללי הכתיבה וההתנהגות בוויקיפדיה.

מערך השיעור שהופץ למורים כלל שיעור מקדים שבוצע על ידי המורים כהכנה לשיעור המקוון. בשיעור מוקדם זה למדו התלמידים מהי אנציקלופדיה, וכן על ההתפתחות של האנציקלופדיות ומאגרי המידע במהלך השנים ועד להופעת האנציקלופדיות האינטרנטיות ובהן ויקיפדיה.

לאחר שיעור זה בוצע שיעור מקוון, שניתן על ידי תמר הירדני, סופרת ומתנדבת בעמותה, לכיתות ו' בבתי ספר ברחבי הארץ. בשיעור המקוון השתתפו 380 כיתות בשלושה סבבים, ובסך הכול כ-13,300 תלמידים.

בתום שיעור זה ערכו התלמידים בארגזי חול מיוחדים שהוכנו מבעוד מועד ולמדו לערוך דפי שיחה וערכים.


לחברתנו עיצובית

מערכת הטילדה הרביעית וקהילת ויקיפדיה משתתפת באבלך על האבדה שאין לה תחליף.


השתתפות, הצעות ורעיונות

רוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"?
כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות!
אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם.

הצפייה בעיתון הותאמה בצורה אופטימלית לרזולוציות 1024X768 ו-1280X1024.