ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/24

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטילדה הרביעית
גיליון זה הוא הגיליון העשרים וארבעה של הטילדה הרביעית שיצא לאור. נא לא לערוך אותו, אלא לשם תיקוני קישורים שבורים ותקלדות. אם יש לכם הערות לגבי גיליון זה, גשו לדף השיחה. אם יש לכם רעיונות לגיליונות הבאים, גשו לדף האדום. קישורים לגיליונות הקודמים נמצאים בצד שמאל.
HatildaHarviit3.png
ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית
חתמו מנוי לעיתון
מספר גיליון: 24 (קיצור דרך: וק:הה)
תאריך הוצאה: 29 באוגוסט 2010
עורכים ראשיים: טוקיוני, נעה; הגהה: דולב; תרמו: yanshoof, דוד שי, תומר א., דרור, הראל, תמרה, ירון קורן, ברוקולי, Havelock,‏ Yonidebest.
הערות? תיקונים? גשו לדף השיחה של הגיליון.

חוק זכויות היוצרים

שחר של עידן חדש?

מאת תומר א.

Voigtlaender Brillant.jpg

לאחר שהבטיח בישיבה החגיגית של ועדת המדע והטכנולוגיה, הגיש חבר הכנסת מאיר שטרית הצעת תיקון לחוק זכויות יוצרים המאפשרת שימוש בתמונות שנוצרו על ידי המדינה באופן חופשי. לאחר בחינה של המחלקה המשפטית שהכניסה בהצעה מספר שינויים (כמו איסור יצירת נגזרות ואיסור שימוש מסחרי) עברה ההצעה לידי ועדת השרים לענייני חקיקה כדי שתדון האם לקבל את הצעת החוק כהצעת חוק ממשלתית או לדחות אותה.

השלב הראשון במאבק היה לשכנע את ועדת השרים, קשה יותר להעביר הצעות חוק שאינן נתמכות על ידי הממשלה. בתחילה החליטה ועדת השרים לדחות את ההצעה, אך לשמחתנו לאחר ערעור של השר הממונה על קשר עם הציבור מיקי איתן, קיבלה ההצעה תמיכה מהוועדה ועברה לשלבים הבאים: הצבעה טרומית ושלוש הצבעות מן המניין. כצפוי להצעת חוק בתמיכה ממשלתית, עברה הצעת החוק בקריאה טרומית והוחלט שהוועדה שתטפל בה תהיה ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת שטרית. במקביל להליכים הפרלמנטריים, פנינו לגופים נוספים וניסינו לשכנע אותם לתמוך בחוק. שותפים טבעיים היו איגוד האינטרנט הישראלי וארגון CC, ולאחר פנייה מצדנו ניאותה גם מועצת העיתונות לתמוך בחוק. כל הגופים התומכים בחוק תומכים בו במתכונתו ללא השינויים שהכניסה המחלקה המשפטית.

CC-logo.svg

בתאריך 15 במרץ 2010 הוזמנו כאורחי ועדת המדע והטכנולוגיה לישיבה הראשונה העוסקת בחוק. בפתיחת הישיבה הודיע חבר הכנסת שטרית שהדיונים בהצעת החוק יועברו ככל הנראה לוועדת הכספים, כפי שאכן קרה מאוחר יותר. לדיון בוועדת המדע הגיעו נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, גנזך המדינה (המייצג את משרד ראש הממשלה), האוניברסיטה הפתוחה, איגוד האינטרנט הישראלי, צה"ל, משטרת ישראל ולשכת העיתונות הממשלתית. ראשון פתח בדברים נציג משרד המשפטים, האוורד פלינר, שאמר שמשרדו תומך באפשרות לבצע שימוש חופשי בתמונות שברשות המדינה. עוד ציין פלינר כי המשרד מעדיף להסדיר את הנושא באמצעות מתן רישיון שימוש בחומרים ולא באמצעות חקיקה. עמדה מפתיעה נוספת הייתה זו של ראש לשכת העיתונות הממשלתית, דניאל סימן, שאמר שמבחינתם אין מניעה לעשות שימוש בתמונות של לשכת העיתונות והם אפילו מעודדים זאת. סימן ציין שהכנסות לשכת העיתונות מתמונות בשנת 2009 היו בסביבות 350,000 ש"ח.

מצד המתנגדים לחוק היו נציג צה"ל שטען כי לא בכל התמונות שמצלם צה"ל יש עניין לציבור ונציג משרד האוצר שטען כי יש לבדוק את המשמעויות הכלכליות של המהלך. אנשי האוניברסיטה הפתוחה ואיגוד האינטרנט הישראלי שהשתתפו בדיון תמכו נחרצות בהצעת החוק ועודדו את ביטול הסעיפים המגבילים. הפגישה הסתיימה בנימה חיובית ובפנייה של חבר הכנסת שטרית למשרד המשפטים לנסח בתיאום עם עמותת ויקימדיה ואיגוד האינטרנט נוסח לרישיון שעל פיו תשחרר המדינה את החומרים שלה.

לאחר הדיון התעכבנו כדי לדבר עם פלינר שהביע תמיכה ברעיון שמאחורי החוק והחליף איתנו כרטיסי ביקור.

ויקיפדיה אקדמיה?

ינשוף כותב על איך ויקיפדיה נראית מהצד של הסטודנט

מאת yanshoof

OxStudent.jpg

אנחנו כקהילה דנים רבות בשאלה מה מקומה של ויקיפדיה בחיי המשתמשים: הקוראים, הכותבים וסתם עוברי האורח. אני מבקש לתת מבט קצת יותר אישי על הסוגיה.

אני עובד באופן נמרץ על סיום התואר הראשון שלי בכימיה. נמרץ זו אולי מחמאה לעצמי, אבל התואר הוא בהחלט גבוה בסדר העדיפויות שלי, אחרי החברה, ויקיפדיה, האופניים, לאנס ארמסטרונג, משפחה וחברים. בהכרח בסדר הזה...

אז איך משפיעה ויקיפדיה על הלימודים שלי? התשובה היא המון. בתחום שלי, יש ספרים רק בשפה אחת – אנגלית. אין חומר בעברית, פשוט לא קיים. אז אני, וכל הסטודנטים שסביבי, את המושג הכללי הראשוני מקבלים מוויקיפדיה. נכנסים, מחפשים בעברית, מתאכזבים ברוב הפעמים, מחפשים באנגלית, אומרים "אההה!" והולכים בחזרה לספרות המקצועית בספרייה. האם אנחנו עצלנים? יכול להיות. האם אנחנו ילדי עידן המידע ורוצים הכול כאן ועכשיו (שהם המאפיינים של ילד)? יכול מאוד להיות. מה עושים עם זה? או, זו כבר שאלה טובה.

אני איש של מדעים מדויקים. המתמטיקה בוויקיפדיה מעולה, אך לעתים אף מסובכת לכימאים (ראו שיחה:תאוצה). רק השבוע נתבקשתי משלושה סטודנטים שונים, ששמעו שאני כותב בוויקי להוסיף "את הטבלה הזאת בצד עם הנתונים" כי "זה האתר הראשון שאנחנו נכנסים אליו". מקומה של ויקיפדיה באוניברסיטה גדל ותופס תאוצה, והוא בבחינת ברירת המחדל של הסטודנטים. אין סטודנט שלא בודק את ויקיפדיה.

נשאלת השאלה: אז מה אתה בוכה? אז הנה התשובה: אני לא. מעט עצוב לי שמכל מאות המשתמשים הללו, שיכולים לתרום, אנחנו מצליחים לגייס רק חלק. חשוב לציין שהמטרה בטור הזה היא לא טפיחה עצמית על השכם אלא קריאה לדִרבון הכותבים.

הנה השורה התחתונה: חסר לנו עוד הרבה. חסר בכימיה, בפיזיקה, במדעי הרוח, החברה, ובמשאב שהכי מקדם את החברה: כדורגלנים... Face-smile.svg. אבל אין כמו התחושה של להסתובב בחדר מחשבים באוניברסיטה בשבוע השני של הסמסטר, ולראות שני סטודנטים בשנה א' יושבים עם התרגיל ועם הערך משוואת קצב שתרגמתי, ולומדים. תנסו, תכתבו או תרגמו ערך, אני כבר אכניס אתכם לקמפוס.


ועוד אנקדוטה קטנה: בקורס כמעט הכי קשה בתואר, בתרגול מספר 5 מופיעה בחלק התחתון הערה קטנה מהמתרגל: "בוויקיפדיה זה כתוב ממש טוב, אז אם לא הבנתם ממני, תקראו גם שם."

עושה את היום, לא?

אלתר, אני והמלחמה הבאה

טוקיוני ותמרה בעקבות מרגלים נשכחים

מאת טוקיוני

בית סכאכיני.JPG

הסיפור שלי מתחיל בבוקר ירושלמי שטוף שמש, כאשר קבוצת ויקיפדים נעצרה מול בית ילדים של ויצ"ו בשכונת קטמון בירושלים, וכל העיניים נישאו לכיוונה של המדריכה הידועה גם כ'מפעל לייצור ערכים ירושלמיים מובחרים'. למה היא בחרה להיעצר דווקא כאן? התברר שהבית הוקם על ידי אחת הדמויות הירושלמיות המעניינות והמרתקות שפעלו בעיר בשלהי התקופה העות'מאנית ובמהלך המנדט הבריטי, והיא ערבי נוצרי בשם ח'ליל א-סכאכיני. תוך שהמדריכה, תמרה, מגוללת את סיפור חייו, נשביתי בקסמו של המחנך (בעל הגישות המתקדמות מאד בחינוך), איש הרוח והלאומן הערבי הראשון. לכן, כאשר בסוף ההסבר תמרה העירה על כך שהערך על סכאכיני במצב לא משהו, ושאלה האם מישהו מתנדב לעזור, מיד הרמתי את היד. בתמורה קיבלתי לידי בהשאלה את יומנו של סכאכיני, שנקרא 'כזה אני רבותיי', וברכת 'דרך צלחה'. עוד באותו היום התחלתי לקרוא את הספר, ובמיוחד את הפרשה המרתקת ביותר בקורותיו, שהתחוללה בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

ומעשה שהיה כך היה: כשבועיים לפני שירושלים נכבשה על ידי הבריטים, ביקש ידיד יהודי של סכאכיני מחסה בביתו, שכן הטורקים רדפו אחריו באשמת ריגול. הידיד היה משורר וסוכן ביטוח ירושלמי בשם אלתר לוין. סכאכיני ידע שעונש גדול צפוי למי שיחביא בביתו מרגל או אף חשוד בריגול, אך נתן ללוין מחסה בכל זאת. בסופו של דבר נתפסו השניים בידי הטורקים, הושמו במעצר, וכאשר הטורקים נסוגו מירושלים הם דאגו לקחת את השניים, אזוקים זה לזה, כל הדרך לדמשק, שם הוטל עליהם גזר דין מוות.

Skakini3.jpg
כמה שבועות אחרי הטיול לקטמון, כבר היה הערך על סכאכיני במצב טוב בהרבה, אך במהלך כתיבתו גיליתי שהידיד היהודי, אלתר לוין, היה אז עדיין "אדום". חיפוש בגוגל הראה שיש קצת מידע על לוין בערך המומלץ שכתבה תמרה על שכונת ילדותה, רוממה. ובכן, עשיתי 'קאט' לקורות חייו מתוך הערך רוממה, ו'פייסט' לתוך ערך חדש, שהפך במהרה לקצרמר בשם 'אלתר לוין'. בדף השיחה כתבתי: "אלתר לוין חי חמישים שנה, אך מתואר פה בעיקר שבוע אחד בחייו. הסיבה לכך היא שכותב הערך (שזה אני) פשוט לא יודע שום דבר אחר עליו." יש שיגידו שאין טעם לכתוב קצרמרים שכאלו, במיוחד עם המידע כבר קיים בוויקיפדיה במקום אחר. אני חושב שהמשך הסיפור ממחיש מדוע לפעמים כדאי גם כדאי לכתוב קצרמרים.
Levin22.jpg

עברה כמעט שנה, ויום אחד נכנס אנונימי לדף השיחה וכתב פיסקה שבה הוא טוען שהוא הנין של לוין, ויש לו מסמכים רבים על הסבא רבא שלו, שאותם הוא מעוניין לשתף. מובן שמיד גם תמרה וגם אני קפצנו על ההזדמנות וכתבנו שנשמח להיפגש. כך, בערב ירושלמי קר, נפגשנו תמרה ואני בביתו של נינו של אלתר לוין - אריאל מונין. התברר לתדהמתי, שכמו שאלתר לוין היה סוכן ביטוח, גם הנין שלו סוכן ביטוח, יותר מזה, הסתבר שהוא היה סוכן הביטוח שלי, ולא במקרה הוא גם קרוב משפחה רחוק שלי... ישבנו בביתו ובחן רב, תוך יכולת סיפורית שלא היתה מביישת את הסבא רבא שלו, קרא לפנינו אריאל מכתב שכתבה בתו של לוין, שולמית (היא סבתו), המגולל את סיפור מעצרם והגלייתם של סכאכיני ולוין, תוך הערות וביאורי ביניים של תמרה, המבוססים על הידע הירושלמי העצום שלה. בסיום הפגישה קיבלנו כל אחד מהשלושה - אריאל, תמרה ואני - ארגז מסמכים וקבענו שניפגש בהמשך, בתקווה למצוא במסמכים ממצאים הקשורים בשתי התעלומות הגדולות הקשורות בלוין: א. האם אכן היה מרגל במלחמת העולם הראשונה; ב. האמנם התאבד באופן מסתורי בשנת 1933?

ערבים רבים ביליתי בעיון בארגז שלי, ואני מוכרח להודות שתוך כדי כך התמלאתי שמחה על כך שהמקצוע שלי הוא פיזיקאי ולא היסטוריון... הארגז הכיל בעיקר מסמכים הקשורים בעזבון של לוין. הסתבר שהרבה מאד אנשים היו חייבים לו כסף, ולאחר שהוא מת, מעט מאד מהם ניאותו לשלם. מדי פעם היו גילויים קטנים שגרמו לנו שמחה גדולה: לדוגמא ערב אחד גיליתי פוליסת ביטוח שמכר לוין לצייר נחום גוטמן, שאותה גוטמן קנה, לא תמורת כסף אלא תמורת ציורים! יום אחר תמרה גילתה שכשבוע לפני מותו קנה אלתר הרבה מוצרי חשמל לביתו - אם הוא באמת עמד להתאבד, למה שיעשה 'רמונט' לבית?


מה שריתק אותי יותר מכל היה השוואת הגירסאות. לסיפור מעצרם והגלייתם של סכאכיני ולוין היו לנו שלוש גרסאות: זאת שכתב סכאכיני, זאת שכתבה שולמית בתו, וגירסא שלישית שכתב עזיז ביי שהיה ראש הריגול הטורקי באזור. התברר שכל הכותבים מסכימים בינם ובין עצמם על קווי העלילה הכלליים של הסיפור, אך יש הבדלים רבים בפרטים, ולפעמים אפילו בפרטים מהותיים. הסתבר שלכל אחד מהכותבים היו טעויות, במתכוון או שלא במתכוון, שנבעו מחוסר ידיעה או בגלל שהיה להם אינטרס לספר את הסיפור אחרת. את כל הממצאים הללו כמובן איננו יכולים להעלות ישירות לויקיפדיה, מכיוון שהם מהווים 'מחקר ראשוני', ולכן אני מקווה שנמצא להם אכסניה מכובדת אחרת. תוך כדי ההתחקות אחר עקבותיו של לוין, התחלתי להתעניין בקורות ירושלים במלחמת העולם הראשונה. תקופה זו היא ללא ספק אחת התקופות המוזרות ביותר של העיר המשוגעת ביותר בעולם. ההתעניינות הזאת הביאה גם לכתיבתם של עוד ערכים כמו אוטיס גלייזברוק, אנטוניו דה בלובר, מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית‏‏ והמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. על הערך האחרון אני מוכרח להודות שאני עובד בצורה איטית להחריד, שאותה כינה האנציקלופדיסט 'להרוג טורקי ולנוח', ונעצרתי בסביבות קרבות עזה. אחת הסיבות לכתיבה האיטית היא שאותי תמיד הנושאים הפחות חשובים, כמו תמונת מתקפת הפרשים בקרב באר שבע יותר מעניינים מהנושאים החשובים...

P Kitchener.png

בשלב מסוים חשבתי שאולי יעניין ויקיפדים נוספים להצטרף לנושא, והצעתי להעלות כמיזם את נושא 'ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה'. אחת התגובות, של Damzow, היתה למה להצטמצם לארץ ישראל? למה לא להעלות מיזם על מלחמת העולם הראשונה כולה? כשקראתי את התגובה הזאת שלו, התמלאתי חרדה: מה הוא רוצה ממני? מלחמת העולם הראשונה כולה היא גדולה מדי (לכן קראו לה בשעתו 'המלחמה הגדולה') וגדולה עלי! לשמחתי התברר כי הוא לא רק הציע לאחרים, אלא הרים בעצמו את אחד המיזמים המוצלחים והפוריים ביותר של התקופה האחרונה.


ויקריקטורה

מתרגם: דרור

W WikiWorld he.png

הוויקימניה בגדנסק

לשנה הבאה בחיפה הבנויה!

מאת הראל

ויקימניה 2010 נערכה בעיר היפהפיה גדנסק שליד הים הבלטי בפולין, ב-9 ביולי - 11 ביולי השנה. ההכנות לכנס השנה לוו בהרבה מאוד סימני שאלה ונבואות זעם על פיאסקו אדיר שעומד להתרחש. מסיבות שונות, הצוות הפולני ככל הנראה לא תפקד היטב והיה מסוכסך מאוד, וכתוצאה מכך תכנון הכנס, הרישום אליו וההיערכות הלוגיסטית הדרושה התקדמו מאוד בעצלתיים והושלמו רק ברגע האחרון ממש.

אלא שהחיים חזקים מהכול ובסופו של דבר הכנס היה מוצלח למדי, והתקלות במהלכו כמעט ולא הורגשו. הכנס נערך באתר המקסים של התזמורת הפילהרמונית של גדנסק, שבו הועברו עשרות הרצאות, פאנלים וסדנאות בארבע כיתות שונות. ההשתתפות בכנס הייתה מצומצת יחסית לשנים קודמות, ועמדה להערכת המשתתפים הישראלים על כ-250 ויקיפדים. במהלך הכנס נערך קונצרט קלאסי מרשים בסימן יצירותיו של המלחין היהודי ולדיסלב שפילמן וכן מסיבה בגלריה-מועדון בנמל של גדנסק שבו החלה תנועת סולידריות.

בכנס עצמו הייתה נוכחות גבוהה של כוחותינו – אמיר אהרוני, דרור אבי, אסף ברטוב ועבדכם הנאמן. הסיבה לכך היא שבשנה הבאה, כזכור, נארח אנו בחיפה את ויקימניה 2011, ולכן נסענו לגדנסק כדי להתרשם מהאתר ומן ההיבטים החיוביים והשליליים של תפעול הכנס (המורכב מאוד), להיפגש עם אנשי הקרן ועם המארגנים של הכנס הנוכחי ושל הכנסים שקדמו לו. עוד נכחו בכנס ויקיפדים מסוריה, מצרים, סעודיה ואיראן, שאיתם ניהלנו שיחות מעניינות.

Haifa wikimania 3.png

בשולי החדשות

יומיים לפני הסרת צו הפרסום – ידיעות כותבים על ענת קם

מאת נעה

משתמש אנונימי שעובד עבור ידיעות אחרונות כתב בדף השיחה של הערך ענת קם. התגובות שהגיב אותו אנונימי נכתבו ב-6 באפריל, כאשר צו הפרסום על הפרשה (במסגרת) הוסר רק ב-8 באפריל, יומיים מאוחר יותר. רק אז הותר לעיתונים בישראל, ובהם ידיעות אחרונות – מקום עבודתו, לפרסם את דבר הפרשה. התגובות שהגיב אותו משתמש לברוקולי ולאנדר-ויק מראות על בקיאות מעוררת הערצה בקוד הוויקי, מה גם שאותו משתמש לא מסתיר שהוא ממשיך לתרום גם בבית. למעשה, זהו אותו משתמש שכותב גם מהבית וגם מהעבודה.


נמשכים החיפושים אחר תמונת המחשה למונח "דיון ויקיפדי"

מאת נעה

תחרות למציאת האילוסטרציה הטובה ביותר למונח "דיון ויקיפדי", נפתחה ברוב רושם לצלילי הוובוזלות. התחרות התנהלה במסווה דיון שפתח חי בעקבות ציטוט שיר של יהודה עמיחי בערך גישור. הדיון נסב סביב השאלה האם מילות השיר תורמות דבר לביאור, או להדגמת "גישור" כשיטה ליישוב סכסוכים או שמא אינן מוסיפות לערך.

הדיון פיעפע ורתח עד שגלש למזנון תחת הכותרת הצנועה: תמונות אילוסטרציה (ושירי אילוסטרציה, וכל טקסט או תמונה המופיעים בערך שאינם קשורים ישירות לנושא), או בקיצור: האם מותר להשתמש באמצעי המחשה בערכים? מעניין לציין כי תמונת אילוסטרציה נחשבת לא רק שרטוט של מבנה, או איור במקום תמונה חסרה, אלא גם תמונות שלא קשורות ישירות למושא הערך, כמו בערך תאוריית הברבור השחור, לדוגמה. את טיעוני שני הצדדים אתם מוזמנים לקרוא בקישור הנ"ל, אך אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לתחרות שהתפתחה משמאל לנימוקים. שפטו אתם מה היא התמונה הממחישה בצורה המיטבית את המושג הווירטו-אנתרופולוגי: דיון ויקיפדי. בהצלחה.

תחרות המחשה ט4.png

"דבר" חוזר למרכז הבמה

מאת דוד שי

Logo of Davar Newspaper.svg

במשך עשרות שנים היה "דבר", העיתון היומי של ההסתדרות הכללית, עיתון רב השפעה, בשמשו במה עיקרית למאמריהם של חברי מפא"י, שהייתה מפלגת השלטון בשלושים שנותיה הראשונות של מדינת ישראל (והגוף הפוליטי המרכזי ביישוב ובתנועה הציונית גם בשנים שקדמו להקמת המדינה). לאחר המהפך הפוליטי של שנת 1977 בישראל, עליית הימין לשלטון וירידת כוחן של ההסתדרות ושל מפלגת העבודה, ירד גם העניין בעיתון "דבר", עד לסגירתו בשנת 1996.

באחרונה חזר "דבר" למרכז הבמה, עם ההעלאה לאינטרנט של הארכיון של כל גיליונותיו, החל מיום היווסדו ב-1 ביוני 1925, ועד לשנת 1969 (בשלב זה). במסגרת אתר עיתונות יהודית היסטורית, שהוא מפעל משותף של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב. הארכיון מאפשר הצגה של כל עמוד ואף כל כתבה בדיוק כפי שהתפרסמו, והוא מלווה במנוע חיפוש המאפשר חיפוש בטקסט המלא ואיתור כל הכתבות העוסקות בנושא מסוים.

ארכיון זה הוא כמובן מקור מצוין (ופעמים רבות יחיד באינטרנט) לערכים העוסקים בתולדות ארץ ישראל בשנים הרלבנטיות, אך יש בו תועלת רבה גם בערכים העוסקים בהיסטוריה כללית. בערך העוסק בראש ממשלת בריטניה, קלמנט אטלי, מופיעות תריסר הערות שוליים המפנות לכתבות ב"דבר".

Natan Alterman.jpg

אוצר נוסף המסתתר בארכיון הוא סיפורים קצרים מאת סופרים עבריים, שראו אור לראשונה ב"דבר". סיפורים אלה מעשירים את הערך אהרן אפלפלד, למשל, בשלל דוגמאות ליצירתו. טורי "הטור השביעי" של נתן אלתרמן פורסמו ב"דבר", וניתנים אף הם לקריאה בארכיון. בשלב זה "דבר" הוא העיתון העברי היחיד בתקופה זו, של החצי האמצעי של המאה העשרים, שפתח את ארכיונו לציבור לגישה חופשית. עיתון ארץ-ישראלי נוסף שעשה זאת הוא Palestine Post (כיום Jerusalem Post), הכתוב באנגלית. מצב זה מקנה ל"דבר" יתרון עצום על פני מתחריו, שהגישה אליהם מחייבת הליכה לספרייה (נדירה) המחזיקה צילומי מיקרופיש שלהם, והחיפוש בהם מצריך עבודת נמלים של עיון בעיתון עמוד אחר עמוד, בהיעדר מנוע חיפוש.

תאוריית הקשר

מה הקשר בין דינר מקדוני לבין חברתה הטובה של המלכה אן?

מאת ברוקולי

קשרברוקולי.png

היה היה פעם, לפני שנים רבות, ויקיפד צעיר ותמים, שקראו לו אני, שהבחין בערך מקדוניה בתבנית:לטיפול דחוף. חשבתי לעצמי שבטח מדובר במשימה קלילה. נכנסתי לערך, ומיד חשכו עיניי. (רופא העיניים שלי אמר שהכול בסדר!) מקדוניה נראתה אז כמו רשימת קישורים, וממש לא כמו ערך.

התחלתי לשכתב את הערך ולקחת קצת מפה וקצת משם מהוויקי האנגלית. עם הזמן התחלתי להתעניין במקדוניה, ואחרי שחקרתי עוד קצת את הנושא כתבתי מספר ערכים נוספים כמו דינר מקדוני, MAT מקדוניאן איירליינס והיסטוריה של רפובליקת מקדוניה. זמן מה לאחר מכן פנה אליי אחד מטובי הכותבים בוויקיפדיה העברית, והציע לי לכתוב במסגרת המיזם הנחשב ביותר בוויקיפדיה את הערך על אוחריד – עיר במקדוניה שהיא אתר מורשת עולמית. נרתמתי מיד למשימה, והתברר כי מדובר במקום מאוד מעניין. כך התחלתי את דרכי באותו מיזם שמקשט כבר שנים אחדות את חתימתי.

מיזם המורשת העולמית מכיל כמות עצומה של ערכים מרתקים, (עוד נראה לשבדים האלה עם השמות שוברי השיניים שלהם!!!) וכיוון שאני אנגלופיל התחלתי לכתוב בעיקר על האתרים שבממלכה המאוחדת. הערך הגדול הראשון שכתבתי היה ארמון בלנהיים, ואודה כי בתחילה עבודתי שם לא הייתה טובה. בעזרת כמה ויקיפדים יקרים ביותר שופר הערך מאוד מאז. מארמון בלנהיים הגעתי לג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו, גם פה רמת הערך בתחילתו לא הייתה טובה ובעצת משתמש ותיק הגלתי אותו לארגז חול. לאחר שנה ומשהו של גלות התחלתי לעבוד עליו מחדש, ואחרי זמן מה הוא חזר למרחב הערכים. לשמחתי הערך בסופו של דבר הגיע לרמה טובה, ואף הפך למומלץ ברבות הימים, אך נותרה בעיה קטנה: צ'רצ'יל המסכן היה נגוע במחלה קשה, מחרידה ומזעזעת של אדמת קומוניסטית וצמחונית! מיד הודעתי לדג שלי שעליו להפסיק תיכף ומיד לעשן מרלבורו לייט, והתחלתי לעבוד על כתיבת הערכים החסרים.

מיפיתי את הערכים החסרים והתחלתי לצבוע בכחול את אשתו הדוכסית האסרטיבית, את המועצה המלכותית, קרבות וכל מיני גנרלים (קישורים???) מלפני צוונציק שנים, וכן הלאה וכן הלאה. אי שם באמצע שמתי לב לערך מאוד חביב על מחוז דורסט (באנגליה, למי שלא מכיר), והחלטתי לכותבו. אלא מה, שגם הערך הזה סובל ממקרה קשה וקטלני של אדמת קומוניסטית וצמחונית. והנה מתחיל לו הסיפור פעם נוספת...

לולא הייתי מבחין בערך על מקדוניה בתבנית הטיפול הדחוף, לא הייתי לומד כל כך הרבה על אחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה האנגלית, ולא הייתי מגיע בחיים לכתוב את הערך על דורסט, וממנו עוד אגיע לערכים אחרים. מדהים איך מבט קצר בשינויים האחרונים יוצר קשר בין מקומות שאין ביניהם לכאורה כל קשר...

להפוך את ויקיפדיה למסד נתונים

ירון קורן כותב על היום שבו אפשר יהיה לשאול את ויקיפדיה "מה היה שער הדולר ביום שקנדי נרצח?" ולקבל תשובה

מאת ירון קורן

ביולי השנה, השבועון "Technology Review" פרסם מאמר ברשת בשם "ויקיפדיה תוסיף משמעות לדפיה" שגרם לסערה לא קטנה. עבור רוב מי שקרא את הכתבה זאת הייתה כנראה הפעם הראשונה שבה הם שמעו עליי, על Semantic MediaWiki (או SMW), ועל חברת הייעוץ WikiWorks (שמוזכרת בעקיפין בכתבה). בשביל רבים, זאת כנראה הייתה הפעם הראשונה שהם שמעו על המונח "רשת סמנטית" (Semantic Web). המאמר ההוא נתן הצצה חטופה לנושאים הללו, והייתי רוצה לנצל את הבמה הזאת בשביל להציג את נקודת המבט שלי בהרחבה.

אני רואה את ההיסטוריה של ויקיפדיה, בחלקה, כהתקדמות מאוסף מאמרי טקסט, לעבר משהו שנראה יותר כמסד נתונים. ככל שכמות המידע בוויקיפדיה גדלה, כך המסגרת שתומכת במידע גדלה במקביל – והיא כוללת עולם שלם של קטגוריות, תבניות תוכן, תבניות ניווט, ועמודי רשימות (וכך זה רק הגיוני שבוויקיפדיה האנגלית ישנה הקטגוריה "רשימת הרשימות" – וזאת אפילו לא האפשרות הקיצונית ביותר).

בד בבד, החשיבות של ויקיפדיה כמקור של מידע גדלה באופן ניכר. שלושה פרויקטים מקוונים, שמוזכרים בכתבה, מסתמכים באופן מלא, או באופן רב, על השימוש במידע הנמצא בוויקיפדיה: DBpedia – ששם את המידע מוויקיפדיה האנגלית ברשת באופן שיהיה נגיש לשאילתות; Freebase – שעושה דבר דומה עבור מידע ממגוון רחב של מקורות, אך שוויקיפדיה היא המקור העיקרי שלו; ו-Powerset – שעל פי המאמר משתמש במידע מוויקיפדיה באופן לא ישיר, דרך Freebase. שלושת הפרויקטים הללו מצליחים – DBpedia היא המרכז של כל גרף של "עולם המידע המקושר", Powerset נקנתה על ידי מיקרוסופט, ו-Metaweb, החברה שמאחורי Freebase, נקנתה על ידי גוגל כשבוע לאחר שיצא המאמר ב-Technology Review (אני משער שזה צירוף מקרים).

המגמה של התקדמות מטקסט לכיוון מידע, משקפת מגמה כללית יותר באינטרנט שמכונה בפי אנשים רבים בתור "הרשת הסמנטית" (Semantic Web) או הווב 3.0 (Web 3.0). במונח "הרשת הסמנטית" נעשה שימוש לתאר כל מיני דברים שונים, והוא עצמו מהווה נושא למחלוקות רבות, אבל הרעיון המרכזי הוא שמחשבים יוכלו לגשת ולהבין בקלות את המידע שנמצא ברשת. אם, לדוגמה, הייתי רוצה למצוא את רשימת עשרות השחקנים שמרוויחים הכי הרבה כסף וגם שנולדו בהונגריה, בעזרת הרשת הסמנטית ניתן יהיה להציג את השאלה באופן שיהיה מובן למחשב, ואזי המחשב יוכל לגשת למקומות הנכונים, להצליב מסדי נתונים שונים, לקבץ את המידע יחד ולהחזיר לי את התשובה. אנשים החלו מדברים על הרשת הסמנטית, כמעט מראשיתו של האינטרנט, אבל בחמש השנים האחרונות נראה שהמגמה צוברת תאוצה באותו אופן שהווב 2.0 עשתה פעם.

אז איך ויקיפדיה משתלבת בתנועה הזאת? אנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכת מידע, וויקיפדיה היא בעצמה מקור מידע עבור פרויקטים בשווי של מיליוני דולרים, ואולם הגישה של ויקיפדה למידע היא מאוד בסיסית – אותם נתונים מוכנסים באופן ידני שוב ושוב על ידי משתמשים, לפחות פעם אחת בכל שפה, ולעתים הרבה יותר מפעם אחת. בנוסף, היכולת קטנה מאוד כרגע לייצא מידע מחוץ לוויקיפדיה. בקיצור, נראה שיש כאן הזדמנות מוחמצת.

לאלו שרוצים לשפר את הנגישות של ויקיפדיה למידע, גישה בולטת היא ה-Semantic MediaWiki, שהיא הרחבה ל-MediaWiki (התוכנה שעליה ויקיפדיה פועלת). אני מעורב בפרויקט הזה מזה ארבע שנים. ההרחבה תאפשר למשתמשים לאחסן מידע בקלות על בסיס מסדי נתונים שיהיו בתוך הוויקי עצמה, כך שאפשר יהיה לבצע שאילתות על המידע, להציג אותו (באמצעות טבלאות, גרפים, מפות, לוחות שנה וכו'...) ולייצא אותו. למי שרוצה לקרוא יותר על ה-SMW, מקום טוב להתחיל בו הוא דף השאלות והתשובות. בדף מוזכר שה-SMW החל מתוך ההצעה להפוך את הטקסט בוויקיפדיה, למידע – והמטרה הזאת עדיין משותפת להרבה מהמפתחים (אם כי לא לי), ואולם ל-SMW יש חיים משל עצמה גם מחוץ לוויקיפדיה, ונעשה בה שימוש גדול ככלי לניהול מידע בקרב חברות, סוכנויות ממשל וארגונים אחרים. מתן שירותים ועזרה לחברות כאלו הוא מקור ההכנסה העיקרי של חברת WikiWorks שבה אני עובד.

ואולם (מה שיכול להפתיע רבים ממכריי), אני אישית לא מאמין ש-SMW היא כרגע הפתרון הטוב ביותר עבור ויקיפדיה. הסיבה העיקרית לכך היא שוויקיפדיה היא בעצמה אוסף של מעל 200 אתרי בת, כל אחד בשפה שונה, ולכן הגיוני להחזיק מסד נתונים אחד מרכזי שבו כל אחד מאתרי הבת יוכל להשתמש (לעומת ה-SMW שבו יש מסד נתונים נפרד לכל שפה).

כיצד ייראה מסד הנתונים הזה? יש כמה דרישות בסיסיות: המידע בו צריך להיות נגיש – וקל לשינוי עבור אנשים המדברים בשפות שונות, ניתן יהיה לעשות שימוש במידע בשפות שונות, הוא צריך להיות מהיר, וניתן יהיה להשתמש בו גם בעזרת תוכנות שמחוץ לוויקיפדיה.

לאלו שמסוקרנים, ויש להם מידע בסיסי במושגים כמו API, אני מציג בנספח (באנגלית) אפשרות אחת לאופן שבו זה יכול להתבצע. האפשרות כוללת הקמת אתר ויקי חדש שיכיל אלפי (או יותר) עמודים של מידע גולמי, כנראה באנגלית. כל סט של מידע יהיה בפורמט CSV (שפירושו Comma-Separated Values – נתונים המופרדים בפסיקים), שהוא הפורמט הפשוט ביותר שבו ניתן להציג מידע. המידע יוכנס ידנית על ידי המשתמשים. לאחר מכן ניתן יהיה לבצע שאילתות על המידע. את השאילתות אפשר יהיה לבצע בוויקיפדיה בכל שפה (את המידע יהיה צריך לתרגם לשפה המתאימה), כמו גם בתוכנות חיצוניות. לדוגמה, מסד הנתונים יכול להכיל דף שבו יש את האוכלוסייה של כל מדינה – נתון שמשתנה באופן תדיר, ודפים כמו הערך אפגניסטן בוויקיפדיה העברית יוכלו לפנות אל מסד הנתונים, לבקש את האוכלוסיה של אפגניסטן ולהציג אותה.

האם הפתרון הזה הוא "סמנטי"? תלוי את מי שואלים. עבורי זאת שאלה אקדמית, מה שבאמת חשוב הוא למצוא דרך פשוטה לשחרר את המידע שבוויקיפדיה לכל מיני שימושים מעניינים.

איך מיישמים את הרעיונות הללו בפועל? ההצעה נמצאת בנספח לכתבה (באנגלית). המאמר תורגם לעברית על ידי טוקיוני


השתתפות, הצעות ורעיונות

רוצים להשתתף ביצירת העיתון "הטילדה הרביעית"? כל הדרוש לכם הוא רעיון, מקלדת, עכבר, רצון טוב והרבה סבלנות! אם יש לכם מידע מעניין שראוי להיכנס לגיליון הבא, עדכנו אותנו בדף האדום החם.

הצפייה בעיתון הותאמה בצורה אופטימלית לרזולוציה 1024X768 ו-1280X1024.