ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/כוסמת

כוסמת
	ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות	343 קק"ל
חלבונים	13.25 ג'
פחמימות	71.5 ג'
שומן	3.4 ג'
שומן רווי	0%
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	0 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.101 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.2 מ"ג
‑ ויטמין B3	7.020 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.210 מ"ג
‑ ויטמין B9	0 מק"ג
‑ ויטמין C	0.4 מ"ג
סידן	48 מ"ג
נתרן	1 מ"ג
סיבים תזונתיים	10 ג'
	מקור:

כוסמת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	מכוסי הזרע
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ציפורנאים
משפחה:	ארכוביתיים
סוג:	כוסמת
מין:	כוסמת
שם מדעי
	Fagopyrum esculentum

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ ברכה אחרונה, ברכה ראשונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כֻּסֶּמֶת (שם מדעי: Fagopyrum esculentum) היא צמח עשבוני חד-שנתי שמקורו במזרח אסיה, ממשפחת הארכוביתיים (Polygonaceae), שזרעיו משמשים לאכילה. כיום מתרכז גידול הכוסמת בעיקר ברוסיה ובסין. הכוסמת עשירה בברזל, באבץ ובסלניום. בכוסמת נמצא גם נוגד החמצון רוטין.

מינים בעלי שמות דומים[עריכת קוד מקור]

כוסמין[עריכת קוד מקור]

על אף הדמיון בשם, לכוסמת אין קשר בוטני לכוסמין ("Triticum spelta"). בעוד הכוסמין נמנה עם משפחת הדגניים, מכיל גלוטן ומשמש לאפיית לחם; בכוסמת אין גלוטן והיא נמנית עם משפחת הארכוביתיים הכוללת גם את החומעה^[1] ואת הרברבר.

כוסמת המקראית[עריכת קוד מקור]

הכוסמת שבמקרא^[2], המכונה בלשון חז"ל בשם כוסמין^[3], אינה כוסמת שבשפה העברית כפי שהוא קרוי כיום, אלא מזוהה עם חיטת אמר (Triticum dicoccum), מין טטראפלואידי שהיה בשימוש בארץ ישראל עוד לפני תקופת בית ראשון. צמחי בר של זן קדום זה התגלו על ידי אהרון אהרונסון באזור ראש פינה בתחילת המאה ה-20 כחלק ממחקרו הבוטני. מין זה נמנה בהלכה עם חמשת מיני דגן, שלהם דינים מיוחדים בכמה מישורים הלכתיים. כוסמין של ימינו וכוסמין של חז"ל (כוסמת המקראית) הם מאותם משפחה (משפחת הדגניים) וסוג (חיטה).

אמנם יש ממפרשי המשנה שכתב שכוסמת המקראית היא "כרסנה" בערבית, שהיא בקית הכרשינה^[4].

כוסמת של ימינו לא הייתה מוכרת כלל בארץ ישראל בעת העתיקה.

שימושים[עריכת קוד מקור]

בברטאן (במערב צרפת) נפוץ השימוש בקמח המיוצר מהכוסמת (Sarrasin, Blé noir) להכנת החביתית "Galette de sarrasin", וגם בספרד הוא מוכר בשם "קמח שחור" (harina negra). הכוסמת משמשת ברוסיה ובמזרח אירופה להכנת דייסה מלוחה או מתוקה (קַאשַה) ופנקייק רוסי (בליני), וביפן משתמשים בה להכנת אטריות הסובה. באיטליה היא משמשת להכנת פסטה הנקראת "פיצוקרי" (אנ'), מאכל טיפוסי לצפון איטליה. בישראל, מבשלת "מידן" שבכרמיאל החלה בבישול בירה על בסיס לתת כוסמת.