ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מניין
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב' |
בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה.
מקור המניין[עריכת קוד מקור]
הצורך במניין הוא נלמד מדרשת הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[2], והמקור לכך שמניין הוא דווקא עשרה הוא הדרשה המופיעה במסכת ברכות: ”כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא "תוך" "תוך". כתיב הכא (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק כ"א) "הבדלו מתוך העדה הזאת", מה להלן עשרה, אף כאן עשרה”[3], המילים "העדה הזאת" מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה), והגמרא דורשת שכשם ששם "תוך העדה" הוא עשרה, כאן "תוך בני ישראל" הוא עשרה[4].
משמעותה המקורית של המילה "מניין" הוא ספירה, והיא משמשת גם למנייתן של קבוצות אנשים אחרות בהלכה. כך למשל נאמר בברייתא בגמרא ביחס לעלייה לתורה בשבתות: ”הכל עולים למניין שבעה”.[5]
מצוות המצריכות מניין[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ביהדות, כל אמירת דבר שבקדושה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. דברים שבקדושה אלו מתייחסים לדברים ספציפיים המצריכים מניין, וכדלהלן.
קדיש[עריכת קוד מקור]
ברכת כהנים[עריכת קוד מקור]
ברכו[עריכת קוד מקור]
קדושה[עריכת קוד מקור]
קריאה בתורה[עריכת קוד מקור]
חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה[עריכת קוד מקור]
שבע ברכות[עריכת קוד מקור]
מצוות שיש בהן הידור למניין[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ישנן מצוות בהן המניין נדרש לכתחילה כהידור, או שיש תוספת מיוחדת במצווה כשהיא נעשית במניין, אולם בדיעבד המצוות תתקיימנה גם אם אין מניין, וכדלהלן.
זימון[עריכת קוד מקור]
אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.
ברית מילה[עריכת קוד מקור]
קידושין[עריכת קוד מקור]
קריאת המגילה בפורים[עריכת קוד מקור]
הלווית המת[עריכת קוד מקור]
דרישות המניין[עריכת קוד מקור]
על פי ההלכה לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:
נשים לא מצטרפות לזימון עם אנשים, בין לשלשה בין לעשרה, מטעמי צניעות, וכנ"ל.[7] לדעת השולחן ערוך,[8] נשים מזמנו לעצמן רשות, כלומר ששלוש נשים יכולות (אבל לא חייבות) לעשות זימון, ואם עשר נשים יכולות לזמן בשם תלוי במחלוקת הפוסקים.
אין מצרפים למניין מנודים או מומרים.[9]
תפילה בציבור[עריכת קוד מקור]
אחת המצוות בהן קיום המניין הוא מהותי, היא תפילה, שההבדלים בין תפילה ביחיד לתפילה בציבור הם משמעותיים ביותר. התפילה בציבור מרכיבה חלקים רבים שאינם קיימים בתפילה ביחיד, בהם: קדיש, ברכו, חזרת הש"ץ, קדושה, ברכת כהנים, קריאה בתורה, ועוד.
מלבד זאת קיימת חובה על היחיד להשתדל ולהתפלל במניין.
הפטורים מתפילה בציבור[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מי שבמניין שבמקומו נמצאים אנשים השנואים עליו, הרדב"ז מצדד כי עדיף שיתפלל ביחידות מאשר עמהם[10], והובאו דבריו אצל פוסקים רבים[11], ויש שכתבו שהוא דווקא באופן עראי, אך לא באופן קבע שיתרגל לכך[12]. ויש מי שכתב שעדיף להתפלל במניין שיש בו כאלו השנואים עליו מאשר להתפלל ביחידות[13].
בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית[עריכת קוד מקור]
בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית (או לפחות חלקים ממנה), בהן מתקיים מניין שוויוני, יש אפשרות לנשים להשתתף במניין ולהיכלל בעשרה מתפללים.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- תבנית:אתר ישיבה
- תפילה במניין - חובה?, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- מקור המניין, באתר שומרי משפט
- תפילה במניין בזמן הקורונה מהכותל המערבי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'
- ^ על צורת הלימוד הזו, ראו גזרה שווה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד א'
- ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, אורח חיים, סימן נ"ה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ט, סעיף ו'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קצ"ט, סעיף ז'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו.
- ^ רדב"ז, שו"ת רדב"ז, חלק ג', סימן תע"ב (תתק"י), ד"ה תשובה.
- ^ רבי אברהם פיוטרקובסקי, פסקי תשובה, סימן קס"ז; רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שו"ת דברי יציב', ליקוטים והשמטות, סימן ט"ו, אות ב'; רבי מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק י"ח, סימן פ"ג, ד"ה ועיין, וחלק י"ט סימן קט"ז, ד"ה ושבח.
- ^ רבי בן-ציון אבא-שאול, שו"ת אור לציון, חלק ב' פרק ז' (הלכות תפילה), הערה כ'; הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, תפילה א', סימן צ', סעיף ט' (דין תפלה בצבור), אות ח'.
- ^ רבי דוד צבי זהמן מדוקלה (רבו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ה"שפע חיים"), קב זהב, סימן א' (וראו שם בדבריו שאפילו מעלת "ברוב עם" עדיפה, ולכן עדיף "ברוב עם" עם שנואים ממניין אחר קטן יותר בלא שנואים), והובא אצל
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב יעקב יצחק פוקס, התפילה בציבור, פרק ג', הע' ל"ג, ירושלים תשל"ח, עמ' ק"י, באתר אוצר החכמה.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |