ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי ישראל פרידמן (רוז'ין)

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
לידה 5 באוקטובר 1796
ג' בתשרי ה'תקנ"ז
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה 9 באוקטובר 1850 (בגיל 54)
ג' בחשוון ה'תרי"א
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית סדיגורה, האימפריה האוסטרית
בת זוג בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
אב רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם חווה
צאצאים

בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.

בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.
אדמו"ר רוז'ין

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

בית המדרש בסדיגורה

קורות חייו[עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שנועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים כמו שמובא בגמרא ועוד יותר מודגש בחכמת הקבלה, כמו שמובא רבות בחסידות שנשמת ישראל היא למעלה מהמלאכים וראויה להם כל מלכות.

אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין)[דרוש מקור]. הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה).

היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני, מרכבתו המפוארת וסוסיו, לבין כך שהיה מתנהג בקדושה וממעט באכילה וכן מסופר שבתוך נעליו המפוארות היה שם אבנים קטנות כדי להרגיש את צער גלות השכינה וצער הריחוק של ישראל וכן בנימוק שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".[דרוש מקור] הוא העיד על עצמו (כרבי יהודה הנשיא בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה כלל". אורח חייו הראוותני נועד רק כדי ליצור רושם כלפי חוץ אך כלפי עצמו נהג בקדושה עליונה ובפרישות. כמו כן סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג.

באביב של שנת תקצ"ח (1838) נאסר על ידי שלטון הצאר, והואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר 22 חודשים שישב בכלא שוחרר בערבות בהשתדלות הגרף ביברקוב (גוברנטור קייב) שהיה אחראי על מאסרו, והוקסם מאישיותו של רבי ישראל. פסק הדין שחרר את רבי ישראל מאשמת הרצח אך האשימו במרידה במלכות בגין הנהגות המלכות. רבי ישראל נמלט לקישינב ומשם לגבול המולדבי-רומני ליאס. הגוברנטור של קישינב ביקש מהקונסול הרוסי ביאס להסגירו אך רבי ישראל הספיק להימלט לגבול האוסטרי והגיע לקומפלינג עיירה על גבול אוסטריה-רומניה. הממשלה הרוסית ביקשה מהאוסטרים להשיבו לרוסיה על פי הסכמי הסגרה שנקבעו בקונגרס וינה בשנת 1815, אך החסידים פעלו והפעילו לחצים על השלטון שלא להיכנע, ולבסוף איתרו אשה מהעיירה סדיגורה (מחוז צ'רנוביץ) שנעלם לה ילד 40 שנה לפני כן והיא הגיעה להעיד שרבי ישראל הוא בנה האבוד וכך הונפקה לו אזרחות אוסטרית.

גם לאחר זאת עדיין הממשלה הרוסית ניסתה להחזירו ושלחה הוכחות שרבי ישראל הוא יליד האימפריה הרוסית, אך ממשלת אוסטריה התנערה מההסכמים בכך שהוא נמלט דרך רומניה והסכמי ההסגרה לא מחייבים אותם, וכן בכך שאשמתו לא ברורה וכן בכך ששהותו במדינתם היא אינטרס וכבוד לאומי להם. הממשלה האוסטרית הציעה לרבי ישראל לקבל אזרחות של כבוד בתנאי שיקנה אחוזה בארצם. חסידיו קנו לו את אחוזת "זלוטי פוטוק" ("פוטיק") שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית. הוא סירב לקבל אזרחות אוסטרית ובחר באזרחות טורקית ובתעודתו נכתב שהוא תושב ירושלים. אחוזתו הייתה מפוארת יותר מאחוזתו הישנה ברוז'ין, ואף שולחנו היה עשוי זהב.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין ורבי דוד מלובין שהחזיקו את עצמם לתלמידיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור]

בניו

בנותיו

תורותיו[עריכת קוד מקור]

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לחניו[עריכת קוד מקור]

לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין[2]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, והריבניצער, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).

בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.

{ % 0 \numericTimeSignature \tempo "Adagio" 4 = 70 \time 3/4 \key g \minor \repeat volta 2 { d'8 g'8 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 g'4 bes'4 g'4 \times 2/3 {g'8 [f'8 g'8]} f'2 g'4 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } \repeat volta 2 { c''16 c''8. c''4 c''4 \times 2/3 {d''8 [c''8 d''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 c''4 \times 2/3 {a'8 [a'8 g'8]} f'2 \times 2/3 {c''8 [c''8 c''8]} g''4. f''16 g''16 \times 2/3 {f''8 [f''8 c''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } }

הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק
  2. ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.


תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי ישראל פרידמן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן



* קטגוריה:רבנים אוקראינים קטגוריה:ילידי 1796 קטגוריה:נפטרים ב-1850

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/אתר_האנציקלופדיה_היהודית/מיון_נושאים:_לוויקי/רבי_ישראל_פרידמן_(רוז%27ין)&oldid=37349230"