חג המים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חג המים או מי ישועות הוא מנהג שמקורו בקרב הקהילה היהודית בצפון אפריקה ומתקיים בחג השבועות, במסגרתו שופכים מים איש על רעהו, או ששופכים מים מהגגות על עוברים ושבים, סיבת התזת המים היא על פי האמונה העממית כי האדם ששפכו עליו מים בשבועות לא ינזק בכל השנה[1].

צורה נוספת למנהג זה הייתה על ידי הלנת מים בפחים תחת כיפת השמים, ובאשמורת השלישית, משתמשים במים אלו כסגולה לכאבי עיניים או לשאר מחלות[2]. בקהילת יהודי תאפילאלת שבמרוקו, נהגו בין היתר טקס שפיכת מים על חתן המים שעלה בגורלו לסים את הקריאה של האזהרות לר' שלמה אבן גבירול בבית הכנסת, כמו כן התקיימו אמירת אזהרות בבית חתן וכלה שנישאו במהלך השנה, בסיום הקריאה שפכו המשתתפים כמויות של מים על החתן והכלה[3].

חלק מרבני צפון אפריקה התנגדו לקיום מנהגים אלו.

בישראל, על פי רוב נוהגים מנהג זה בדרך משחק ושעשוע, בעיקר משחקים וקרבות מים בין ילדים.[4][5]. בתנועה הקיבוצית יש שחגגו את חג המים דווקא בחג הסוכות שבו חגגו במקדש שמחת בית השואבה.

הסיבות למנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעמים רבים ושונים נכתבו אודות הטעם למנהג זה:

  • משום שהתורה נמשלה למים וכן משום שמים הם מקור החיים והתורה היא חיינו[6].
  • יש שכתבו שהטעם הוא על פי הגמרא, שהתורה נמשלה למים - שכשם שמים אינם הולכים אלא ממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי תורה אינם הולכים אלא למי שמנמיך עצמו,[7] ולכן בחג השבועות, זמן מתן תורה, נהגו לשפוך מים[8].
  • בקונטרס "נוהג בם" נכתב שכיוון שנהגו בליל חג השבועות להיות ערים בלילה וללמוד תורה, בהגיע הבוקר היו עייפים, ולכן נהגו להתיז מים על העם כדי לעוררם[8].
  • על פי המסורת היהודית, משה רבנו ניצל מיד המצרים במי היאור, והוא נולד בז' באדר, ובתורה כתוב – ותצפינו שלושה ירחים, יוצא ששלושת הירחים הסתיימו בחג השבועות (הנחגג בו' בסיוון). לזכר הצלת משה נהגו לשמוח עם מים[9].
  • בספר "זיו המנהגים" נאמר: "מנהג אצל רוב אחינו יהודי ארצות המזרח, לזלף בשבועות מי שושנים על המתפללים, וטעם נתנו לדבר על פי המדרש בשעה ששמעו ישראל דברה ראשונה מפי הגבורה פרחה נשמתם, המטיר עליהם הקב"ה טל של תחיה וחיו, וזכר לטל זה מזלפים מי שושנים. ולי נראה להוסיף הפסוק בהושע י"ד אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה"[10].
  • רבי דוד הסבעוני כתב בפירושו על סידורו של רבי מימון אבי הרמב"ם שנהגו בשבועות לזרוק תפוחים על חתן וכלה, ולזלף מים על כל העם.

שוללי המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב כפיר ברוך מבורך דדון כתב על המנהג:"אולם עתה באתי לבטל מנהג זה המביא לידי מכשולות רבים בעצומו של יום טוב כגון סחיטה, ובמקום ללמוד תורה באים שחוק וקלות ראש ביום הקדוש של נתינת התורה." הוא מוסיף שבארץ ישראל "שפיכת המים היא איסור בל תשחית"[8].

לדעת הרב יוסף משאש מנהג זה היה רק אצל אנשים משולי המחנה:

מנהג זה היה בעיר מכנאס בזמן הקודם, אצל אנשים ריקם דוקא, וחכמי העיר היו מוחים בכל שנה על זה, ובשנת תר"ל ליצירה עשו תקנה לבטל מנהג זה... ועם כל זה, לא נמנעו איזה יחידים בורים לעשות כמנהגם... וכן המנהג עד היום באיזה בתי כנסיות שלא כמנהג חכמים

שו"ת מים חיים חלק א רטז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה טולידאנו, "מים בשבועות, תיאור פולקלור משחקי המים בשבועות במכנס שבמרוקו", ירחון העדה המערבית, תשל"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם אלמליח, מנהגי חג השבועות במזרח אפירנקה ובצפונה עמ' 99.
  2. ^ יואל רפל, מועדי ישראל, הוצאת משרד הביטחון 1990
  3. ^ מאיר נזרי, קהילות יהודי תאפילאלת, אונ' בר-אילן תשע"ו
  4. ^ חוגגים את חג המים: צפו במשדר המיוחד של וואלה! NEWS לכבוד שבועות, וואלה! דרך המים, ‏2018-05-14 (בhe-IL)
  5. ^ לחגוג את חג המים, אוניברסיטת ת"א (בעברית)
  6. ^ הרב יעקב אריאל, חג המים או חג מתן תורה?, באתר ישיבה, ב סיון תשס"ו
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד א'
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 הרב כפיר ברוך מבורך דדון, קונטרס נוהג בם - בירורי הלכה במנהגי צפון אפריקה, בהוצאת הספרייה הספרדית, תשס"ה, סימן ט"ו - שפיכת מים בשבועות
  9. ^ הרב דוד עובדיה בספרו נהגו העם עמ' נז.
  10. ^ הרב יהודה דב זינגר, זיו המנהגים, תשכ"ה, עמ' קח