הצעת התורה לאומות
 | |
| תחריט של מעמד הר סיני | |
| מקרא | ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ב', ספר חבקוק, פרק ג', פסוק ג' |
|---|---|
| ברייתא | ספרי פרשת וזאת הברכה אות שמ"ג, פרקי דרבי אליעזר פרק מ"א, פסיקתא רבתי כ"א |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ב', עמוד ב' |
הצעת התורה לאומות (מוכר גם כהתורה והאומות) היא אגדה המופיעה במספר מקורות בספרות חז"ל, ולפיה אלוהים הציע לאומות העולם את התורה לפני נתינתה לעם ישראל, והגויים סירבו לקבלה בגלל סטריאוטיפ המיוחס להם שמנע מהם להתחייב לקיים את המצוות.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר מקומות בספרות חז"ל מופיעה האגדה בשינויים קלים. בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה האגדה מובאת בקיצור בשם רבי יוחנן: ”מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה”,[1] בפסיקתא רבתי מובא תיאור מפורט:
בתחילה הלך לו אצל בני עשו, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתוב בה? אמר להם לא תרצח, אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים לא הבטיחם אביהם אלא על החרב שנאמר "על חרבך תחיה", אין אנו יכולים לקבל את התורה.
אחר כך הלך אצל בני עמון ומואב, אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתוב בה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו וכל עצמם של אותם האנשים אינם באים אלא מניאוף הדא הוא דכתיב "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן", אין אנו יכולים לקבל את התורה.
אחר כך הלך לו אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לפניו רבונו של עולם מה כתיב בה? אמר להם לא תגנוב, אמרו לו כל עצמם של אותם האנשים אינם חיים אלא מן הגניבה ומן הגזל הדא היא דכתיב "יהיה פרא אדם וידו בכל יד כל בו", אין אנו יכולים לקבל את התורה.
ואחר כך בא לו אצל ישראל אמרו לו נעשה ונשמע
בפרקי דרבי אליעזר מובאת האגדה בשם רבי טרפון, ושם מתוארת גם פנייה לשאר אומות העולם, ותשובתן שאינם יכולים לעזוב את עבודת האלילים ולעבור לאמונה מונותאיסטית.[2]
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשני האגדה דנים במטרה שלשמה אלוהים הציע לעמים את התורה. חלק מהפרשנים כתבו שאלוהים לא התכוון באמת למסור את התורה לאומות אם יסכימו, אלא פנה אליהם רק כדי שלא יוכלו לטעון ביום הדין שהתורה לא הוצעה להם.[3] בספר הזוהר מוסבר שההצעה נועדה מראש כדי שיסרבו, וממילא לא ירדפו ויקנאו בבני ישראל שיקבלו את התורה.[4] יש שפירשו שהכוונה בהצעה הייתה להכניס "ניצוץ קדושה" באומות כדי שיתבררו על ידי עם ישראל כשיהיו בגלות.[5]
על אופן הדיאלוג כתב הרמב"ם שההצעה הייתה על ידי נביא שנשלח לכל אומה,[6] ואילו בספר הזוהר מתואר שהדיאלוג היה בין אלוהים למלאכים הממונים על האומות.[4] בעל אור החיים כתב שסירובן של האומות לא נבע רק מהקושי לקיים את המצוות שהוצגו להם, אלא שכל הוייתם של אותם עמים היא על ידי רציחה ניאוף וגזל ואם היו מקבלים את התורה היו מתבטלים מהמציאות.[3] יש שכתבו שמחבר האגדה סבר שאלוהים ויתר לגויים על שבע מצוות בני נח,[7] כי אם לא כן היו חייבים לקיים את המצוות המוצעות להם גם בלי לקבל את התורה.[8]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מפיוטי חג השבועות משלבים בפיוטיהם את סיפור הצעת התורה לאומות.
המלחין החסידי יום-טוב עהרליך עיבד את האגדה לשיר "דער מלאך".[9] השיר מתאר ביידיש מלאך שמציע את התורה למדינות גרמניה, אנגליה, רוסיה, ארצות הברית ומצרים. לכל אחת מהמדינות מוצע לקבל אחת מעשרת הדיברות והיא מסרבת ושולחת את המלאך למדינה אחרת. השיר התפרסם בביצועו של אברהם פריד גם בעברית באלבום אוצרות יהודיים.[10] ביצוע נוסף לשיר של זאנוויל ויינברגר יחד עם מקהלת מלכות.[11]
כותב שירי הילדים החרדי רבי אלתר כתב את השיר "הלך האלוקים" על אגדת התורה והאומות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרשי אגדה על מתן תורה - עיון משווה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ב', עמוד ב'
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק מ"א
- ^ 1 2 אור החיים על שמות י"ט
- ^ 1 2 ספר הזוהר, חלק ג', דף קצ"ג, עמוד א'
- ^ קדושת לוי לחג השבועות
- ^ איגרת תימן, ד"ה אבל מה.
- ^ כפי אחת השיטות בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ח, עמוד א'.
- ^ אמרי נועם מדז'יקוב בתשובות מבן המחבר תשובה ד'
- ^
מקהלת מלכות, התורה והאומות, סרטון באתר יוטיוב (ביידיש)
- ^ אברהם פריד, התורה והאומות, סרטון באתר יוטיוב
- ^ קבלת התורה, בביצוע זאנוויל ויינברגר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 8:43)
| חג השבועות | ||
|---|---|---|
| רקע | יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לוחות הברית | 
|
| תפילות ופיוטים | קריאת הלל • אקדמות • יציב פתגם • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו | |
| מנהגים | אכילת מאכלי חלב ודבש • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים | |
| שונות | שמחת הרגלים • ביכורים • שתי הלחם | |