חקירת בית המשפט הבינלאומי הפלילי בעניין פלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל בית המשפט הבינלאומי הפלילי

חקירת בית המשפט הבינלאומי הפלילי בעניין פלסטין החלה ב-20 בדצמבר 2019, כאשר התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, הכריזה על חקירת פשעי מלחמה שלכאורה שבוצעו במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני[1][2][3].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 2012 התקבלה החלטת 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, ובעקבותה שודרג מעמד של הרשות הפלסטינית ל"מדינה משקיפה שאינה חברה" (אנ')[4]. שינוי הססטוס נחשב למעשה כהכרה בפועל במדינה פלסטינית ריבונית[5].

במאמר דעה שפורסם ב-2014 אמר התובע כי כתוצאה מהמעמד החדש פלסטין יכולה להצטרף לאמנת רומא[6]. חקירה ראשונית בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני התחילה כבר ב-2015[7]. אמנם מדינת ישראל איננה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ואף לא חתמה על אמנת רומא אך בינואר 2015 פלסטין התקבלה כחברה ה-123 בבית הדין[8]. בתגובה לטענות פלסטיניות והגישושים הפלסטיניים שמטרתם הייתה פתיחת חקירה בינלאומית נגד ישראל, טענה מדינת ישראל כי אין לבית המשפט סמכות שיפוט בעניין מאחר שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית. טיעון דומה הושמע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מספר שעות לפני ואחרי הודעתה של בנסודה על פתיחת החקירה בדצמבר 2019[9][10]. עם זאת, בנסודה סירבה בשלוש הזדמנויות שונות לפתוח בחקירה נגד ישראל. התלונות אותן דחתה היו קשורות לפרשת המרמרה[11].

התלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענתה של בנסודה, הקריטריונים לחקירה מלאה קיימים אך טרם נקבעה סמכות שיפוט של חקירה שכזו. בנסודה הצהירה כי "השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה"[12]. במקביל הצהירה בנסודה כי היא סוברת כי חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אשמים גם הם בפשעי מלחמה דומים אך טענה כי אין מנגנון להעניש פשעים שכאלה. באותה הצהרה אמרה בנסודה כי "ישנו בסיס לחקירה גם נגד חברים בחמאס ובארגונים פלסטיניים אחרים בחשד לפשעי מלחמה, ובהם תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, שימוש במגינים אנושיים ועינויים"[13].

ישראל מואשמת כי הקימה התנחלויות בגדה המערבית באופן בלתי חוקי ואף הפרה דיני מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. אחת מהטענות הייתה שישראל תקפה מתקנים של הצלב האדום. מנגד ארגוני טרור פלסטיניים, שבראשם עומד חמאס, מואשמים בתקיפה מכוונת של אזרחים ישראלים ושימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי.

השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2020 לאחר הגשת סיכומים של ידיד בית המשפט[14] ביקשה בנסודה הארכה של חודש נוסף על מנת לשקול את השאלה על סמכות השיפוט בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים[15], חודש לאחר מכן למעלה מ-180 ארגונים פלסטינים ובינלאומיים הגישו מכתב תמיכה ברשות הפלסטינית[16][17].

ב-5 בפברואר 2021, החליט בית הדין ברוב קולות כי על פי אמנת רומא פלסטין היא מדינה המשתרעת על השטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל מאז מלחמת ששת הימים[18], שטחים אלו כוללים כיום את הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. השופטים קבעו כי אכן קיימת סמכות ובשל כך דחו את הטענה הישראלית הגורסת כי אין לבית הדין סמכות שכזו, השופט שנמצא בדעת מיעוט, פטר קובאץ' (אנ') צירף חוות דעת אישית המנוגדת לחוות הדעת של הקולגות שלו[19][20].

קובאץ' טען כי "אין סמכות שיפוט בשטחים הפלסטיניים" ואף הוסיף כי "המעורבות העמוקה של האו"ם במציאת פתרון ראוי למימוש מה שמכונה 'חזון שתי המדינות', תרומת הקוורטט עם מפת הדרכים ויוזמות השלום הקודמות שנתמכו בדרך כלל על ידי האו"ם ומשתקפות בשורה הארוכה של החלטות שהתקבלו על ידי העצרת הכללית, מועצת הביטחון וכן גופים אחרים של האו"ם, וההתייחסויות בהחלטות אלה להסכמי אוסלו. יחד הם מהווים רשת חשובה של כלי משפט בינלאומי"[21].

ב-2 במרץ 2021, הודיעה התובעת פאטו בנסודה על חקירת אירועים שהתרחשו ברצועת עזה וביהודה ושומרון החל מ-13 ביוני 2014, יום אחרי חטיפת ורצח שלושת הנערים בידי חמאס[22].

החקירה עליה הכריזה התובעת פאטו בנסודה עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים אותם בדקה - המלחמה בעזה ב-2014 בזמן מבצע צוק איתן, הירי לעבר המפגינים בצעדת השיבה הגדולה ב-2018 והבניה בהתנחלויות בגדה המערבית[23].

בנוסף לפעולות מדינת ישראל, יחקרו פעולותיהם של חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה[24].

ב-20 במרץ 2021, במסגרת צעד מחייב בחקירת פשעי המלחמה, בית הדין הבינלאומי בהאג הקציב לישראל ולפלסטינים 30 יום להודיע אם יבחרו לחקור בעצמם את החשדות[25].

ב-9 באפריל השיבה ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי היא דוחה לחלוטין את הטענה שביצעה פשעי מלחמה, והבהירה כי אין לבית הדין הסמכות לפתוח בחקירה נגדה על ביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה.[26]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גינה בחריפות את החקירה במילים "יום שחור לאמת ולצדק"[27] והוסיף כי הפתיחה בחקירה היא "אנטישמיות טהורה"[28]. הרמטכ"ל אביב כוכבי גינה את ההחלטה, הגדיר אותה "החלטה משוללת כל תוקף... וללא סמכות" והבטיח לספק גיבוי משפטי למפקדי וחיילי צה"ל[29]. גם העיתון הישראלי ידיעות אחרונות גינה בחריפות ואת ההחלטה ובעיתון נכתבה הכותרת "הצביעות של האג". בריאיון שנתנה בנסודה ב"טיימס אוף ישראל" תיארה את ההאשמות באנטישמיות "האשמה מצערת במיוחד, היא חסרת בסיס" והדגישה כי בית הדין הבינלאומי שואף להיות הוגן וחסר פניות[30].

מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, הצהיר בתגובה להחלטה כי "אנחנו מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי מוצדקת, שמכוונת לישראל באופן בלתי הוגן. הדרך לשלום מתמשך היא באמצעות משא ומתן ישיר"[31]. מדינות נוספות הביעו עמדה בעניין החקירה: כך למשל הונגריה הודיעה כי "היא מסכימה עם טיעוני ישראל" והביעה התנגדות לפתיחת החקירה[32]. מנגד גרמניה הודיעה כי הם סומכים על בית הדין ורוצים להימנע מ"פוליטיזציה של המקרה", אוסטרליה לעומתה טענה שעדיף לפתור את הנושא במשא ומתן[33].

הרשות הפלסטינית פרסמה הצהרה בה נאמר כי היא "מברכת על צעד זה כצעד שמקדם את התהליך לקראת חקירה וזאת לאחר כמעט חמש שנים ארוכות וקשות של בחינה מוקדמת".[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ahren, Raphael (23 בדצמבר 2019). "The Hague vs. Israel: Everything you need to know about the ICC Palestine probe". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2019. 
  2. ^ ynet, התובעת בהאג: יש פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2019
  3. ^ אלדד בק, ‏תובעת בית הדין הבינ"ל: "בוצעו פשעי מלחמה ביהודה ושומרון ועזה", באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2019
  4. ^ "Palestine: What is in a name (change)?". Aljazeera Inside Story. Aljazeera. 8 בינואר 2013. אורכב מ-המקור ב-9 January 2013. בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2014. 
  5. ^ "Israel defies UN after vote on Palestine with plans for 3,000 new homes in the West Bank". The Independent. 1 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-18 October 2017. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2017. 
  6. ^ "Fatou Bensouda: the truth about the ICC and Gaza". Guardian. 29 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-23 בפברואר 2020. 
  7. ^ "ICC to probe alleged war crimes in Palestinian areas, pending jurisdiction". Reuters (באנגלית). 21 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2019. 
  8. ^ האיום מומש: הוגש רשמית מסמך הפלסטינים לאו"ם, באתר גלובס, 2 בינואר 2015
  9. ^ אריאל כהנא, ‏מנדלבליט לבית הדין הבינלאומי: אל תתערבו בסכסוך הישראלי-פלשתיני, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2019
  10. ^ טובה צימוקי ואיתמר אייכנר, מנדלבליט: "דוחה בתקיפות את החלטת בית הדין בהאג, אין לו סמכות", באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
  11. ^ "ICC Prosecutor gives Hague Court Israel’s brief". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2019. 
  12. ^ Beaumont, Peter (20 בדצמבר 2019). "ICC to investigate alleged Israeli and Palestinian war crimes". The Guardian. 
  13. ^ בית הדין בהאג אישר לפתוח בחקירה נגד ישראל וחמאס בחשד לפשעי מלחמה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2021
  14. ^ "In a letter to ICC Prosecutor: Time to investigate Israeli crimes in Palestine, time for justice". Jerusalem Post. 29 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  15. ^ Ahren, Raphael (19 במרץ 2020). "ICC prosecutor requests more time to weigh jurisdiction over Palestinian areas". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020. 
  16. ^ "ICC Prosecutor to give final position on if Palestine is a state". Jerusalem Post. 30 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2020. 
  17. ^ "Joint Open Letter to the Office of the Prosecutor of the International Criminal Court: Time to Investigate Crimes in Palestine, Time for Justice". Al-Haq. 29 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2020. 
  18. ^ בית הדין בהאג הכיר ברשות הפלסטינית, ואישר חקירה נגד ישראל, באתר וואלה!‏, 5 בפברואר 2021
  19. ^ "ICC approves probe into possible war crimes by Israel, Hamas in Palestinian territories". Haaretz. 5 בפברואר 2021. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2021. 
  20. ^ "ICC Pre-Trial Chamber I issues its decision on the Prosecutor’s request related to territorial jurisdiction over Palestine". ICC. 5 בפברואר 2021. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2021. 
  21. ^ ynet, דעת המיעוט בהאג: "אין סמכות שיפוט בשטחים הפלסטיניים", באתר ynet, 6 בפברואר 2021
  22. ^ ישראל ביקשה מארה"ב עזרה מול בית הדין בהאג, www.ynet.co.il, ‏2021-03-03
  23. ^ ארה"ב לתובעת בהאג: אל תתני עדיפות לחקירה בנושא הישראלי-פלסטיני - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-03-03
  24. ^ עמית ולדמן, ‏שימוש מופרז בכוח והרג מכוון של אזרחים: ה"פשעים" של ישראל שיחקור בית הדין בהאג, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 במרץ 2021‏
  25. ^ סוכנויות הידיעות, בית הדין בהאג לישראל: הודיעו בתוך חודש אם תחקרו בעצמכם פשעי מלחמה, באתר ynet, 20 במרץ 2021
  26. ^ ג'ודי מלץ, ישראל השיבה לבית הדין בהאג: חסר סמכות לחקור פשעי מלחמה בגדה ובעזה, באתר הארץ, 10 באפריל 2021
  27. ^ נתניהו על החלטת התובעת בהאג: "יום שחור לאמת ולצדק", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
  28. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏נתניהו: "טענתה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - אנטישמיות טהורה", באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2019
  29. ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, ‏הרמטכ"ל כוכבי: "החלטה משוללת תוקף. התקבלה באופן לא ענייני וללא סמכות", באתר כיפה, 03 במרץ, 2021 18:49.
  30. ^ Ahren, Raphael. "ICC prosecutor: Netanyahu’s anti-Semitism charge is ‘particularly regrettable’". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2020. 
  31. ^ ynet, ארה"ב נגד ההחלטה בהאג: "מכוונת לישראל באופן בלתי הוגן", באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
  32. ^ "Backing Israel, Hungary says it opposes potential ICC probe of Jewish state". Times of Israel. 11 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  33. ^ Ahren, Raphael. "Australia rejects ICC Palestine probe; Germany warns against politicization". Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2019.