טייסת 144

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 144
(סגורה)
IAF Squadron 144.png
סמל טייסת 144
פרטים
כינוי "טייסת עוף החול", "טייסת שומרי הערבה"
מדינה ישראלישראל  ישראל
סוג מטוסי קרב
בסיס האם חצור
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 2005
מלחמות מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה.
כלי טיס בעבר F-16A/B‏, כפיר C-7, כפיר C-2, נשר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טייסת 144, המכונה גם "טייסת עוף החול" (בעבר כונתה "טייסת שומרי הערבה") הייתה טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה ב-1972 בכנף 10 של חיל האוויר, שבצפון מזרח סיני, לא רחוק ממפרץ אילת. המטוסים הראשונים שנקלטו בטייסת "שומרי הערבה" היו מטוסי נשר שהיה מטוס הקרב הראשון שייצרה התעשייה האווירית לפי תוכניות של המטוס הצרפתי מיראז' 5. שישיית המטוסים הראשונה נחתה בשדה עציון בתאריך 6 בספטמבר 1972.

הגעתם של חמישים מטוסי מיראז' 5 נבלמה עקב האמברגו שהטילה ממשלת צרפת על סחר בנשק עם ישראל ב-1967. הדבר האיץ את מהלך פיתוח מטוס הנשר בתעשייה האווירית, כדי למלא את הצורך המבצעי של חיל האוויר.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת סא"ל מנחם שרון. במהלך המלחמה הפילה הטייסת 44 מטוסי אויב, ללא אובדן מטוסים וללא אבדות בנפש.

בתחילת 1982 הושלמה בנייתו של בסיס עובדה החדש, מרחק של מספר קילומטרים מעציון, בשטח ישראל, בתוך בקעת עובדה. בסיס זה וכן בסיסי רמון ונבטים נבנו על ידי ארצות הברית כפיצוי לפינוי סיני על שטחי האימון העצומים שבו, ועזיבת ארבעה שדות תעופה: איתם, רפידים, אופיר ועציון.

טייסת 144 עברה למשכנה החדש שבערבה כשהיא מצוידת במטוסי הכפיר C-2, שהיו פיתוח המשך למטוס הנשר. באמצע שנות השמונים הגיע הכפיר המשופר C-7 לטייסת "שומרי הערבה". ב-1988, לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ובית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) הועבר לבסיס החדש.

טייסת 144 יחד עם אחותה טייסת 149, הצפינו למשכנן החדש בבסיס חצור. שם תפשו את מקומן של שתי טייסות כפיר שנסגרו זה עתה, טייסת 113 וטייסת 254.

טייסת 144, שהייתה האחרונה להפעיל את הכפיר, נבחרה להיות טייסת ה-F-16A/B ("נץ") האחרונה של החיל, כאשר ב-1994 החלו להגיע אליה המטוסים, מתנת ארצות הברית עבור המאמץ הישראלי לשלום ולביצור ביטחון המדינה, שהסכימה לוותר על שטחים תרומת שלום. אז תמו 18 שנות ה"כפיר" בחיל האוויר ונפתח עידן ה"נץ" של הטייסת, שנמשך קצת יותר מעשור נוסף. בסוף שנת 2005 נסגרה הטייסת.

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סא"ל אורי אבן ניר 8.72-8.73
  • סא"ל מנחם שרון 8.73-8.74
  • סא"ל גיורא גורן 8.74-3.77
  • סא"ל אמנון גוריון 3.77-6.79, הסבה לכפיר
  • סא"ל גדעון לבני 6.79-4.81
  • סא"ל אילת זיבלט 4.81-5.83
  • סא"ל אבירם כהן 5.83-4.85
  • סא"ל יוסף גונן 4.85-7.87
  • סא"ל בני שפר 7.87-7.90
  • סא"ל דרור גורליק 7.90-5.92
  • סא"ל אבי לביא 5.92-7.94
  • סא"ל אלישע הוסמן 8.94-7.96, טייסת F-16
  • סא"ל אריק ויסמן 7.96-9.98
  • סא"ל אהוד בירדמן 9.98-7.00
  • סא"ל אלון שלומי 7.00-8.02
  • סא"ל קובי רגב (רג'ואן) 8.02-8.04
  • סא"ל דן טורטן 8.04-12.05

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 144 בוויקישיתוף