טייסת 144

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 144
סמל טייסת 144
סמל טייסת 144
פרטים
כינוי "טייסת עוף החול", "טייסת שומרי הערבה"
מדינה ישראלישראל ישראל
סוג כלי טיס בלתי מאוישים
בסיס האם Kanaf 4 Hatsor insignia since 2019.png חצור
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19722005
2022 – הווה
מלחמות מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה
כלי טיס כטב"ם אורביטר 4 ("ניצוץ")[1]
כלי טיס בעבר F-16A/B‏, כפיר C-7, כפיר C-2, נשר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טייסת 144, המכונה גם "טייסת עוף החול" (בעבר כונתה "טייסת שומרי הערבה") היא טייסת כלי טיס בלתי מאוישים בחיל האוויר הישראלי, שהפעילה בעבר מטוסי קרב. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה ב-1972 בכנף 10 של חיל האוויר, שבצפון מזרח סיני, לא רחוק ממפרץ אילת. המטוסים הראשונים שנקלטו בטייסת "שומרי הערבה" היו מטוסי נשר שהיה מטוס הקרב הראשון שייצרה התעשייה האווירית לפי תוכניות של המטוס הצרפתי מיראז' 5. שישיית המטוסים הראשונה נחתה בשדה עציון בתאריך 6 בספטמבר 1972.

הגעתם של חמישים מטוסי מיראז' 5 נבלמה עקב האמברגו שהטילה ממשלת צרפת על סחר בנשק עם ישראל ב-1967. הדבר האיץ את מהלך פיתוח מטוס הנשר בתעשייה האווירית, כדי למלא את הצורך המבצעי של חיל האוויר.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הטייסת סא"ל מנחם שרון. במהלך המלחמה הפילה הטייסת 44 מטוסי אויב, ללא אובדן מטוסים וללא אבדות בנפש.

בתחילת 1982 הושלמה בנייתו של בסיס עובדה החדש, מרחק של מספר קילומטרים מעציון, בשטח ישראל, בתוך בקעת עובדה. בסיס זה וכן בסיסי רמון ונבטים נבנו על ידי ארצות הברית כפיצוי לפינוי סיני על שטחי האימון העצומים שבו, ועזיבת ארבעה שדות תעופה: איתם, רפידים, אופיר ועציון.

טייסת 144 עברה למשכנה החדש שבערבה כשהיא מצוידת במטוסי הכפיר C-2, שהיו פיתוח המשך למטוס הנשר. באמצע שנות השמונים הגיע הכפיר המשופר C-7 לטייסת "שומרי הערבה". ב-1988, לאחר הקיצוצים הגדולים בכוח הצבאי, החליטו לסגור את בסיס עובדה ככנף מבצעית ובית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) הועבר לבסיס החדש.

טייסת 144 יחד עם אחותה טייסת 149, הצפינו למשכנן החדש בבסיס חצור. שם תפשו את מקומן של שתי טייסות כפיר שנסגרו זה עתה, טייסת 113 וטייסת 254.

טייסת 144, שהייתה האחרונה להפעיל את הכפיר, נבחרה להיות טייסת ה-F-16A/B ("נץ") האחרונה של החיל, כאשר ב-1994 החלו להגיע אליה המטוסים, מתנת ארצות הברית עבור המאמץ הישראלי לשלום ולביצור ביטחון המדינה, שהסכימה לוותר על שטחים תמורת שלום. אז תמו 18 שנות ה"כפיר" בחיל האוויר ונפתח עידן ה"נץ" של הטייסת, שנמשך קצת יותר מעשור נוסף. בסוף שנת 2005 נסגרה הטייסת.

בדצמבר 2019 זכתה רפאל במכרז לפרויקט "ענני סערה" לאחר שאלביט והתעשייה האווירית ויתרו על התמודדות.[2] הטייסת היא הטייסת הראשונה המפעילה את ה"ניצוץ" - כטמ"ם חדש בחיל האוויר, כחלק ממערך ״ענני סערה״ אשר עתיד לקום בצה"ל אשר היה משותף לזרוע האוויר וזרוע היבשה.[3] באוגוסט 2022 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס חצור,כטייסת כטמ"ם.[4]

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד הטייסת תאריכים הערות
סא"ל אורי אבן ניר אוגוסט 1972 – אוגוסט 1973 הקמת הטייסת בכנף 10, מטוסי "נשר"
סא"ל מנחם שרון אוגוסט 1973 – אוגוסט 1974
סא"ל גיורא גורן אוגוסט 1974 – מרץ 1977
סא"ל אמנון גוריון מרץ 1977 – יוני 1979 הסבה למטוסי "כפיר"
סא"ל גדעון לבני יוני 1979 – אפריל 1981
סא"ל אילת זיבלט אפריל 1981 – מאי 1983
סא"ל אבירם כהן מאי 1983 – אפריל 1985
סא"ל יוסף גונן אפריל 1985 – יולי 1987 העברת הטייסת מבסיס עובדה לבסיס חצור.
סא"ל בני שפר יולי 1987 – יולי 1990
סא"ל דרור גורליק יולי 1990 – מאי 1992
סא"ל אבי לביא מאי 1992 – יולי 1994
סא"ל אלישע הוסמן אוגוסט 1994 – יולי 1996 הסבה למטוסי F-16 "נץ"
סא"ל אריק ויסמן יולי 1996 – ספטמבר 1998
סא"ל אהוד בירדמן ספטמבר 1998 – יולי 2000
סא"ל אלון שלומי יולי 2000 – אוגוסט 2002
סא"ל קובי רגב (רג'ואן) אוגוסט 2002 – אוגוסט 2004
סא"ל דן טורטן אוגוסט 2004 – דצמבר 2005 מפקד הטייסת עד סגירתה.

סגירת מערך מטוסי הנץ בח"א.

סא"ל ע' אוגוסט 2022 – הווה הקמת הטייסת מחדש כטייסת כטמ"ם

סמל הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמלים עוצבו על ידי גרפיקאי רענן וייס. לסמל הראשון שהופיע ב-1972 היה דמיון מסויים לסמל טייסת התובלה 517 של חיל האוויר האמריקאי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 144 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]