טייסת 135

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 135
(סגורה)
IAF Squadron 135.svg
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "טייסת מלכי האוויר"
כינוי עבר "טייסת התובלה הקלה"
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מטוסי תובלה וסיור
בסיס האם שדה דב
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1974
תאריך פירוק 2018
מלחמות מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד תובלה קלה, תצפית, ממסר, ל"א ואיסוף מודיעין, צילום וסיור אווירי, הדרכת קא"מ.
כלי טיס בעבר ביצ'קראפט קווין אייר B-80 ("זמיר")
ביצ'קראפט RC-12D (אנ') ("קוקיה")
סוקאטה TB-20 טרינדד,
ססנה 206 סקייווגון (אנ'),
בריטן נורמן איילנדר,
בוננזה A36 ("חופית"),
ביצ'קראפט קינג אייר B-200 ("צופית")
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הדמיה ממוחשבת של מטוס "חופית" מספר 340 עם סמל הטייסת
מטוס הצופית

טייסת 135, המכונה גם "טייסת מלכי האוויר", הייתה טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי, שפעלה בין השנים 1974-2018.

עד סגירתה הפעילה הטייסת במקביל שלושה סוגי מטוסים:

  1. "חופית" (בוננזה A36), למשימות תובלה קלה, חוזי, צילום וסיור אווירי;
  2. "צופית" (ביצ'קראפט קינג אייר B-200), למשימות תובלה קלה, תצפית, ממסר, מ"א (מודיעין אוויר) ול"א (לוחמה אלקטרונית) ומשימות להדרכת חניכי הקא"ם (קורס אימון מבצעי) הקיים בטייסת;
  3. "קוקיה" (ביצ'קראפט קינג אייר RC-12D), למשימות סיור שונות.

חלק ממטוסי הטייסת היה צבוע בצבעי הסוואה אפורים הדומים למטוסי הבז וחלק בסכימות צבע אזרחיות.

הטייסת הוקמה בבסיס שדה דב הממוקם בצפון העיר תל אביב-יפו בשנת 1974, לאחר פיצולה מתוך טייסת 100 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. הטייסת נסגרה והתאחדה ביחד עם טייסת 100 בינואר 2019, לקראת סגירת בסיס שדה דב והמעבר לבסיס חצור.‎

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה ב-1 במאי 1974, ונקראה "טייסת התובלה הקלה". מאז היא מבצעת משימות רבות, בהן תובלת מפקדים וקצינים בארץ ובחו"ל, משימות ממסר, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין, כמו גם משימות הדרכה רבות, בהן הטסת נווטים במהלך קורס הטיס בבית הספר לטיסה והכשרת טייסים מכל החיל על 3 סוגי מטוסיה.

הקמתה נעשתה בתהליך זריז, וללא מכשולים ביורוקרטיים רבים, כחלק מהפקת הלקחים לאחר מלחמת יום הכיפורים. מפקד חיל האוויר באותה התקופה, האלוף בני פלד, החליט כי החיל זקוק לטייסת שתוכל לבצע משימות תובלה בכל התנאים. בנוסף, גדל הסד"כ בטייסת הגמל המעופף (טייסת 100), והוחלט לפצלה, ולייעד לטייסת מלכי האוויר את משימות התובלה והסיור. מטוסי העגור והדרור נותרו בטייסת הגמל המעופף, ואילו מטוסי הצסנה והאיילנדר עברו לטייסת "התובלה הקלה". כחצי שנה לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים נשלחו זוג טייסים לארצות הברית ועברו הסבה על מטוס הזמיר (80-B קווין אייר).

במהלך מבצע ליטני, בשנת 1978, ביצעה הטייסת 88 גיחות סיור ו-35 גיחות תובלה. בימי המשא ומתן לשלום עם מצרים, ביצעה הטייסת טיסות תובלה לחברי צוות המשא ומתן במטוסי זמיר לקהיר ולאלכסנדריה. החל ב-30 ביולי 1982 הוגדרו משימותיה של הטייסת מחדש בעקבות הכוונה לרכוש מטוסי ביצ'קראפט RC-12D "גארדרייל" למשימות מודיעין. המטוסים החדשים נקלטו בטייסת בנובמבר 1984 וזכו לכינוי העברי "קוקיה". משנת 1985 מבצעת הטייסת משימות אלו באמצעות הקוקיה, מה שמוסיף לפעילותה מימד מבצעי ברור. לאורך השנים קלטה הטייסת מטוסים חדשים רבים; בשנת 1995 הוחלפה הצסנה במטוס הפשוש (TB-20 טרינדד), ובשנת 2002 הוחלף הזמיר במטוס הצופית[1][2]. את הפשוש החליפה החופית בשנת 2004, והיא שימשה את הטייסת עד לסגירתה בשנת 2018.

לאורך שנות פעילותיה, עברה הטייסת סוגי מטוסים רבים ומגוונים, הפגינה הישגים מרשימים, כגון הטייסת שביצעה את מספר שעות הטיסה הגדול ביותר בחיל. בעוד שמרבית הטייסות עוסקות באימונים, טייסת מלכי האוויר מבצעת פעילות מבצעית לטובת ביטחון המדינה השוטף, בכל הגזרות.

בשנת 2004, פנתה הטייסת לקהל הרחב בבקשה להציע לה שם חדש, ובתוך מספר חודשים אמצה לעצמה את שמה הנוכחי "טייסת מלכי האוויר", שאכן ייצג אותה בצורה הולמת, הודות למטוסיה המיוצרים בחברת "קינג אייר" (שתרגומה בעברית הוא "מלך האוויר"), והודות להחזקתה בשיא שעות הטיסה במשך שנים רבות.

הגף הטכני של הטייסת, שהיה אחראי לתחזוקת המטוסים ולהכנתם לגיחות, היה משותף גם לטייסת 100 ("טייסת הגמל המעופף").

הטייסת נסגרה בדצמבר 2018 ואוחדה חזרה לתוך טייסת 100[3].

הכשרה והדרכה בטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההכשרה היה בטייסת ארוך וממושך, שכן הוא כלל הסבה על שלושה מטוסים שונים. כל אנשי צוות האוויר שמסיימים את קורס הטיס במערך התובלה הגיעו לטייסת מלכי האוויר לקא"מ של מספר חודשים. במהלכו עברו קורס אנגלית לתעופה, וכן טסו על מטוס הצופית. בסוף הקא"מ, חולקו החניכים: חלקם נשארו בטייסת, וחלקם הוצבה בטייסת הגמל המעופף. עם ההצבה בטייסת, החלו בהסמכה על קוקיה ולאחר מכן על חופית. לאחר סיום תהליך ההסמכה בטייסת, הטייסים הצעירים התפתחו לתפקידי מדריכים, או הוסבו למערך התובלה הכבדה (מטוסי הבואינג 707 ("ראם") ה-C-130 הרקולס ("קרנף") והגאלפסטרים V ("נחשון").

לאחר סגירת הטייסת, והאיחוד עם טייסת 100 בשנת 2019. הקא"מ הועבר גם כן לטייסת 100.

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
שאול כהן 1974-1977 מפקד הטייסת הראשון
אבישי קציר 1977-1980
דרור כפיר 1980-1982
אבנר שנר 1982-1984
יובל לוטן 1984-1986
רמי איסקוב 1986-1988
אייל שביט 1988-1990
יעקב יניב 1990-1992
עמוס קובץ' 1992-1994
שמואל גוטשל 1994-1996
דניאל שלייפר 1996-1998
רועי נאור 1998-2000
גדי קופרמן 2000-2002
ארז בראון 2002-2005
גלי 2005-2007
אסף 2007-2009
טל 2009-2011
רון 2011-2013
טימי 2013-2015
יובל 2015-2017
עופר ק' 2017-2018 מפקד הטייסת עד לסגירתה בשנת 2018.

סגירת מערך פלטפורמת הקוקיות,והאיחוד עם טייסת 100 לקראת המעבר לבסיס חצור.
לאחר מכן, נהיה מפקד טייסת 100 המאוחדת.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 135 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]