טייסת 135

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טייסת 135
סמל טייסת מלכי האוויר.png
סמל הטייסת
שם: "טייסת מלכי האוויר"
שם בעבר: "טייסת התובלה הקלה"
סוג: מטוסי תובלה וסיור
יעוד: תובלה קלה, תצפית, ממסר, ל"א ואיסוף מודיעין, צילום וסיור אווירי, הדרכת קא"מ.
שנת הקמה: 1 במאי 1974
בסיס: שדה דב
כלי טיס: בוננזה A36 ("חופית"), ביצ'קראפט קינג אייר B-200 ("קוקיה" ו"צופית")
כלי טיס בעבר: ביצ'קראפט B-80 קווין אייר, ביצ'קראפט D-12RC גארדרייל, סוקאטה TB-20 טרינדד, ססנה 206 סקייווגון, פילטוס בריטן-נורמן איילנדר

טייסת 135, המכונה גם "טייסת מלכי האוויר", היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת היא היחידה שמפעילה כיום שלושה סוגי מטוסים: "חופית" (בוננזה A36), "צופית" ו"קוקיה" (ביצ'קראפט קינג אייר B-200). מטוסי הצופית משמשים למשימות תצפית, ממסר ול"א (לוחמה אלקטרונית) וכמו כן גם להדרכת חניכי הקא"ם (קורס אימון מבצעי) הקיים בטייסת. מטוסי החופית מבצעים משימות תובלה קלה, חוזי, צילום וסיור אווירי ואילו מטוסי הקוקייה מבצעים משימות סיור שונות. הטייסת מוצבת בבסיס שדה דב, הממוקם בצפון העיר תל אביב-יפו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה ב-1 במאי 1974, ונקראה "טייסת התובלה הקלה". מאז היא מבצעת משימות רבות, בהן תובלת מפקדים וקצינים בארץ ובחו"ל, משימות ממסר, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין, כמו גם משימות הדרכה רבות, בהן הטסת נווטים במהלך קורס הטיס בבית הספר לטיסה והכשרת טייסים מכל החיל על 3 סוגי מטוסיה.

הקמתה נעשתה בתהליך זריז, וללא מכשולים בירוקרטיים רבים, כחלק מהפקת הלקחים לאחר מלחמת יום הכיפורים. מפקד חיל האוויר באותה התקופה, האלוף בני פלד, החליט כי החיל זקוק לטייסת שתוכל לבצע משימות תובלה בכל התנאים. בנוסף, גדל הסד"כ בטייסת הגמל המעופף (טייסת 100), והוחלט לפצלה, ולייעד לטייסת מלכי האוויר את משימות התובלה והסיור. מטוסי העגור והדרור נותרו בטייסת הגמל המעופף, ואילו מטוסי הצסנה והאיילנדר עברו לטייסת "התובלה הקלה". כחצי שנה לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים נשלחו זוג טייסים לארצות הברית ועברו הסבה על מטוס הזמיר (80-B קווין אייר).

במהלך מבצע ליטני, בשנת 1978, ביצעה הטייסת 88 גיחות סיור ו-35 גיחות תובלה. בימי המשא ומתן לשלום עם מצרים, ביצעה הטייסת טיסות תובלה לחברי צוות המשא ומתן במטוסי זמיר לקהיר ולאלכסנדריה. החל ב- 30 ביולי 1982 הוגדרו משימותיה של הטייסת מחדש בעקבות הכוונה לרכוש מטוסי ביצ'קראפט D-12RC "גארדרייל" למשימות מודיעין. המטוסים החדשים נקלטו בטייסת בנובמבר 1984 וזכו לכינוי העברי "קוקיה". משנת 1985 מבצעת הטייסת משימות אלו באמצעות הקוקיה, מה שמוסיף לפעילותה מימד מבצעי ברור. לאורך השנים קלטה הטייסת מטוסים חדשים רבים; בשנת 1995 הוחלפה הצסנה במטוס הפשוש (TB-20 טרינדד), ובשנת 2002 הוחלף הזמיר במטוס הצופית. את הפשוש החליפה החופית בשנת 2004, והיא משמשת את הטייסת עד היום.

לאורך שנות פעילותיה, עברה הטייסת סוגי מטוסים רבים ומגוונים, הפגינה הישגים מרשימים, וכיום היא הטייסת המבצעת את מספר שעות הטיסה הגדול ביותר בחיל. בעוד שמרבית הטייסות עוסקות באימונים, טייסת מלכי האוויר מבצעת פעילות מבצעית לטובת ביטחון המדינה השוטף, בכל הגזרות. בשנת 2004, פנתה הטייסת לקהל הרחב בבקשה להציע לה שם חדש, ובתוך מספר חודשים אמצה לעצמה את שמה הנוכחי "טייסת מלכי האוויר", שאכן מייצג אותה בצורה הולמת, הודות למטוסיה המיוצרים בחברת "קינג אייר" (שתרגומה בעברית הוא "מלך האוויר"), והודות להחזקתה בשיא שעות הטיסה מזה שנים רבות.

הגף טכני של הטייסת, האחראי לתחזוקת המטוסים ולהכנתם לגיחות, משותף גם לטייסת הגמל המעופף.

מטוס הצופית

הכשרה והדרכה בטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההכשרה בטייסת הינו ארוך וממושך, שכן הוא כולל הסבה על 3 מטוסים שונים. כל אנשי צוות האוויר שמסיימים את קורס הטיס במערך התובלה מגיעים לטייסת מלכי האוויר לקא"מ של מספר חודשים. במהלכו עוברים קורס אנגלית לתעופה, וכן טסים על מטוס הצופית. בסוף הקא"מ, מחולקים החניכים: חלקם נשארים בטייסת, וחלקם מוצבים בטייסת הגמל המעופף. עם ההצבה בטייסת, מתחילים בהסמכה על קוקיה ולאחר מכן על חופית. לאחר סיום תהליך ההסמכה בטייסת, הטייסים הצעירים מתפתחים לתפקידי מדריכים, או מוסבים למערך התובלה הכבדה (מטוסי הבואינג 707 ("ראם") ה-C-130 הרקולס ("קרנף") והגאלפסטרים V ("נחשון").

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]