יהדות מקדוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת בסקופיה - צולם בין מלחמות העולם, בערך ב-1920, בטרם הושמד בשואה

יהדות מקדוניה היא מהעתיקות באירופה, אך רובה ככולה הושמדה בשואה וכיום יש במדינת מקדוניה כ-250 יהודים בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני המתיישבים היהודים הגיעו למקדוניה כבר במאות ה-3 וה-4. היהודים ישבו אז בערים סקופיה, שטובי, ביטולה, סטרומיצה, דוויארן ואוחריד.

בזמן השלטון העות'מאני גדל מספר היהודים במדינה והחלה הגירת יהודים מרחבי האימפריה למקדוניה. העיר ביטולה (בפי היהודים - מונאסטיר) הפכה למרכז יהודי חשוב והגיעו אליה יהודים מספרד, פורטוגל ואלבניה.

יהודי מקדוניה קיבלו באהדה את התנועות המשיחיות שהובילו שלמה מולכו, שבתי צבי, דוד הראובני ונתן העזתי.

בראשית המאה ה-20 היגרו יהודים רבים ממקדוניה, בעיקר מהעיר מונאסטיר (אשר מאוחר יותר שונה שמה לביטולה), לצ'ילה ולארצות הברית. עד היום ישנה קהילה גדולה של יהודים מקדונים בצ'ילה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם איחוד מדינות יוגוסלביה, היו במקדוניה כ-7,000 יהודים, רובם היו ספרדים דוברי לאדינו ומיעוטם אשכנזים.

שואת יהודי מקדוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של ביטולה - צולם בין מלחמות העולם, בטרם הושמד בשואה

ערב מלחמת העולם השנייה היו במקדוניה כ-7,800 יהודים מהם כ-3,800 בסקופיה, 3,300 בביטולה וכ-550 בשטיפ. במהלך המלחמה סופחה מקדוניה כמחוז של בולגריה. השלטון הבולגרי רדף את היהודים באזורים שסופחו לבולגריה משכנותיה.[1]

במרץ 1943 נערכו אקציות בכל רחבי מקדוניה על ידי שוטרים וחיילים בולגרים. לפי רישומי משרד הפנים הבולגרי נעצרו במקדוניה 7,826 יהודים מתוכם: 3,290 בסקופיה, 3,296 בביטולה, ו-546 בשטיפ. בסטרומיצה, ולס וגבגליה נעצרו 26 יהודים. לקבוצה זו צורפו בהמשך 27 יהודים מהעיר פירוט ו-42 יהודים מתראקיה היוונית שלא נעצרו באקציה הראשונית. מרבית היהודים, 7,215 במניין, הועברו ב-11 במרץ למחנה המעצר שהוקם במפעל הטבק "מונופול" שבעיר סקופיה, שם עשו את הימים הבאים על דרגשי העץ של המפעל, עשרה על דרגש, נעולים ומוקפים על ידי החיילים הבולגרים. 11 יהודים הצליחו להימלט מהמעצר ו-76 שוחררו בשל היותם בעלי אזרחות זרה. קבוצת המגורשים הובלה בשלושה טרנספורטים (22, 25 ו-29 במרץ, 80 יהודים בקרון בקר) למחנה טרבלינקה, שם נרצחו 7,144 יהודים.[2] היהודים היחידים ששרדו היו כמה עשרות צעירים שזמן קצר לפני הגירוש ברחו להרים והצטרפו לפרטיזנים שנלחמו בצבא הבולגרי. רבים מהם נהרגו בקרבות ובהם גם אסתריה עובדיה ("מארה") בת ה-22.[3]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-21 מתגוררים כ-250 יהודים במקדוניה, רובם בסקופיה. במרץ 2011 נחנך במרכז סקופיה מוזיאון לזכר יהודי מקדוניה שהושמדו בשואה. בטקס שהתקיים נכח ונשא נאום השר לעניינים אסטרטגיים והמשנה לראש הממשלה, משה יעלון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות מקדוניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ני לבל, "שואת יהודי יוגוסלאביה, הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו", חוברת פעמים, מכון בן צבי, 1986, עמודים 62-75.
  2. ^ קשלס, חיים, תעודות ומסמכים, בתוך: אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
  3. ^ שלמה אלבוחר, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה : עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה - אש טרבלינקה אכלתם; הוצאת הספרייה הציונית, הפקה והפצה: מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ה 2005; פתח דבר, עמ' 1.