יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה כהן
יהודה כהן
יהודה כהן
לידה 10 בספטמבר 1931
ראשון לציון, פלשתינה (א"י)
פטירה 18 במאי 2020 (בגיל 88)
ירושלים, ישראל
ענף מדעי מדע המדינה, משפטים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט אריאל בנדור ואלון הראל
צאצאים אורית סטרוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר לא אנציקלופדי, היעדר נייטרליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יהודה כהן (10 בספטמבר 193118 במאי 2020) היה חוקר בתחום הלאומיות[1] ובעיקר, הלאומיות באיחוד האירופי.

את מחקריו בתחום הלאומיות באירופה פרסם בשתי סדרות ספרים אקדמיים (באנגלית) אודות עשר קבוצות אירופיות מרכזיות, וכן בספר אודות האסלאם והמוסלמים באירופה.

כתב גם ספר מחקרי על המצב החוקתי בישראל, "מי מפחד ממדינה יהודית?", שפורסם על-ידי ההוצאה לאור של לשכת עורכי-הדין. בספר זה הוא עורך, בין השאר, השוואה בין שיטות בחירת השופטים המסוגלים לפסול חוקים ב-40 מדינות דמוקרטיות בעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה כהן נולד ב-1931 בראשון לציון למרדכי קגן ופסיה (לבית ריבקינד) - שעלו שנה קודם לכן מביאליסטוק שבפולין. בגיל 16 התייתם מאימו, ומספר חודשים לאחר-מכן, עם הקמת מדינת ישראל ב-1948, התגייס לצה"ל כדי להילחם במלחמת העצמאות ושירת בחיל הנחיתה ולאחר פירוקו של החיל שירת בחיל הים.

בשנת 1955 סיים לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית ועסק בעריכת דין במשפט אזרחי בירושלים כ-65 שנה. בשל שליטתו בערבית ייצג גם בני מיעוטים מטעם הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליון.

לחם במלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים כמפקד כיתה בחטיבת ירושלים. פעל בהתנדבות בארגונים חברתיים (האגודה לתרבות הדיור, יו"ר ועד קריית היובל וחבר ועד עמותת DVI, למתן טיפולי שיניים לנזקקים), וב-1978 הוביל לראשונה רשימה שכונתית[2] בבחירות לעיריית ירושלים אותה מימן מכספו.

מ-1958 היה נשוי לאסתר לבית שימו (לשעבר שוורץ), בתה של המשוררת מלכה נשר, ונולדו להם שלושה ילדים. בתו הבכורה היא אורית סטרוק.

כהן נפטר ממחלה ב-18 במאי 2020.[3]

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 חזר ללימודים באוניברסיטה העברית, וב-2006 קיבל תואר דוקטור למשפטים במשפט חוקתי ובתורת המשפט (אנ'), על עבודה שכותרתה "כללים ועקרונות חוקתיים נעלמים או מוכחשים",[4] שנעשתה בהנחייתם של פרופ' אלון הראל ופרופ' אריאל בנדור.

במהלך לימודי הדוקטורט שלו פרסם את הספר "מי מפחד ממדינה יהודית - היבט חוקתי ואידאולוגי"[5] שבחן את "המהפכה החוקתית" בישראל. הספר כלל גם מחקר השוואתי עם 40 מדינות דמוקרטיות בעולם[6][7][8] וסקירה רחבה על הגותם של משפטנים רבים בנושא. בהקשר זה, הוזמן כהן להציג את עמדתו במסגרת דיוניה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בתחילת המאה ה-21 במיזם "חוקה בהסכמה רחבה".[9] בין 2006 ל-2008, היה פוסט-דוקטורנט במכון דייוויס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' גבי שפר ופרופ' מריו שניידר, אז ביצע את מחקרו האקדמי אודות לאומיות ופוסט-לאומיות באיחוד האירופי, בבוחנו 10 קבוצות אירופיות והאם קיימת לאומיות בקירבן.

החל משנת 2010, פרסם את תוצאות מחקרו האקדמי מתקופת הפוסט-דוקטורט בשתי סדרות ספרים אודות פוסט-לאומיות באיחוד האירופי. סדרה ראשונה עסקה בפוסט-לאומיות בליבו של האיחוד האירופי - שכללה חמישה כרכים (אודות הגרמנים, הצרפתים, הספרדים, האיטלקים והבריטים).[10] סדרה שנייה, עסקה בפוסט-לאומיות בצפון ומזרח האיחוד האירופי, שכללה אף היא חמישה כרכים (אודות ההולנדים, הפולנים, ההונגרים, הבולגרים והשוודים.[11]

בכל אחד מעשרת הכרכים של שתי סדרות המחקר הללו נסקרת ההיסטוריה של כל קבוצה מתחילת התהוותה במשך כ-1,500 שנה, נבחנת מידת הלאומיות שהתגבשה בכל אחת מהקבוצות (אם בכלל) וזוהו המאפיינים הייחודיים של כל קבוצה. כמו-כן נסקרת בספרים אלו, על-סמך הממצאים הללו, מידת התרומה האפשרית מצידה של כל אחת מהקבוצות האירופיות לחיזוק הלאומיות הפאן-אירופית המתעוררת במסגרת האיחוד האירופי. בספר על הבריטים שפורסם ב-2014,[12] כתב כי הבריטים הם הקבוצה האירופית היחידה מכל 10 הקבוצות האירופיות שחקר, שמעדיפה בבירור את הזהות הלאומית שלה על-פני הזהות האירופית, והסיבות לכך נדונות שם בהרחבה.[13] לגבי שאר 9 הקבוצות נמצא שהן צפויות להישאר באיחוד האירופי.

ספר נוסף שפרסם עוסק באסלאם ובמוסלמים באירופה ומנתח את הסיבות למתיחות המיבנית שבין האירופים הילידים לבין המהגרים המוסלמים שבאו להתגורר בקירבם, מזהה את המגמות המסוכנות של מתיחות זו וקובע שהמפתח לפתרון המשבר נמצא בידי האירופים. בספר מתוארות שלוש דרכים שבהן נוקטים האירופים בהתמודדות עם המהגרים המוסלמים ומוצעת לאירופים מפת-דרכים כיצד להיחלץ מהמשבר הצפוי, או לפחות להנמיך את עוצמת נפיצותו.[14] על ממצאי ספרו זה - תוך-כדי הכנתו לדפוס - הרצה ב-2016 בכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית בה היה חבר.[15]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה "Post-Nationality in the European Union's Core"
  • כרך 1 - The Germans: Absent Nationality and the Holocaust, Sussex Academic Press, 2010
הכרך טוען, שהעדר זהות לאומית מאחדת, עד תחילת המאה ה-20, גרם לפצע חולני בנפשם של הגרמנים, והניע אותם - בשילוב האידאולוגיה הנאצית שהציעה להם לראשונה מיתוס כלל-גרמני מאחד - לחולל את השואה, ושניתן לזהות את המניע ואת המועד המדויק (ראשית דצמבר 1941), שבו החליט היטלר על תוכנית להשמדה טוטלית של היהודים במקום תוכניות שונות לגירוש של כל היהודים מאירופה. המחבר מציע, על-בסיס כל אלו, פיענוח לתמיהות שעולות מהתנהלות גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה,[16][17] וטענה שהגרמנים חוללו את השואה לא ממניעים אנטישמיים.[18] המחבר גם טוען שהגרמנים לא ביצעו חשבון נפש ממשי בעקבות השואה, אך השקיעו אנרגיה עצומה בהקמת מסגרות כלל-אירופיות, החל מסיום מלחמת העולם השנייה, כדי למצוא מפלט בלאומיות הכלל-אירופית המתעוררת כיום במסגרת האיחוד האירופי, שם הגיעו לדומיננטיות באירופה באמצעים כלכליים, שאפילו היטלר וביסמרק לא הצליחו להשיג באמצעים צבאיים.
  • כרך 2 - The French: Myths of Revolution, Sussex Academic Press, 2011
הכרך טוען שהמיתוס של 'המהפכה הצרפתית' כמהפכה הדמוקרטית הראשונה עוצב רק החל מסוף המאה ה-19, ושהוא הבסיס למעמד המנהיגותי המיוחד שהצרפתים תופסים באיחוד האירופי, אותו ייסדו ביחד עם הגרמנים. המחבר רואה את תבוסתם המהירה של הצרפתים בראשית מלחמת העולם השנייה כעדות להעדפתם את הזהות הפאן-אירופית על זהותם הייחודית. נטען שהצרפתים פיתחו מנגנון תרבותי ייחודי - "שפת ההפגנות האלימות" - כאופן פעולה פוליטי מהפכני כבר בשלהי ימי הביניים. לפי המחבר, מנגנון זה בא לידי ביטוי גם במהומות פריז ב-2005 וגם במהפכה הצרפתית, אותה הוא מכנה "מהומות פריז 1789", ומסביר מדוע הם קיבלו על עצמם קיסר מייד לאחר המהפכה, ומעדיפים משטרים ריכוזיים מאז ועד היום.
  • כרך 3 - The Spanish: Shadows of Embarrassment, Sussex Academic Press, 2012
הכרך טוען שנקודת הציר של ההיסטוריה של הספרדים היא הרקונקויסטה, במהלכה החליפו השליטים הנוצריים את השליטים המוסלמים, אך למעשה - האוכלוסייה עצמה לא התחלפה. המבוכה הבסיסית שחשו הספרדים מהיותם בעלי שורשים של 'כופרים' דחקה אותם לקיצוניות דתית שהחלישה אותם תרבותית וכלכלית, אבל מפלתם הצבאית התעכבה כמה מאות שנים, וארעה רק לאחר שאיבדו את מקורות העושר שלהם עם איבוד המושבות בדרום אמריקה. המחבר טוען שגיבוש הלאומיות של הספרדים אירע במאוחר, רק בעקבות מלחמת האזרחים בספרד, אך הספרדים החליטו לבסוף לזנוח את הלאומיות הצעירה שלהם ולהעדיף את הזהות הפאן-אירופית במסגרת האיחוד האירופי.
  • כרך 4 - The Italians: Family as a Core, Sussex Academic Press, 2013
הכרך טוען שהזהות המרכזית של האיטלקים היא משפחתית ולא כלל-איטלקית, ולמעשה - האיטלקים מעולם לא התגבשו לכדי קבוצה לאומית במהלך למעלה מ-2,000 שנות ההיסטוריה שלהם, ולא רק בשל השוני בין הצפון לדרום. גם מאפיינים חברתיים ופוליטיים של האיטלקים נובעים מהזהות המשפחתית או הפסאודו-משפחתית אצלם - הן בהתארגנות של המפלגה הפשיסטית האיטלקית (של קבוצות-קבוצות) והן בארגוני המאפיה המשפחתיים באיטליה. המחבר טוען שהאיטלקים לא יסייעו בחיזוק הלאומיות הפאן-אירופית, אבל הם לא צפויים לצאת מהאיחוד האירופי.
  • כרך 5 - The British: Reverence towards Nationality, Priests Publishing, 2014
הכרך מנתח את הלאומיות של האנגלים והבריטים, שבמרכזה בית המלוכה הבריטי, ואת תהליך התגבשותה סביב מיתוסים משותפים שצמחו אצלם במהלך כ-2,000 שנה. בספר נטען שהצטרפותם לאיחוד האירופי נעשתה משיקולי תועלת עצמית, תוך שהם שומרים על עצמאות מוניטרית, ולפיכך הבריטים הם הקבוצה האירופית היחידה שמעדיפה את הזהות הלאומית שלה על-פני הזהות האירופית. על כן מעריך המחבר (ב-2014) שמבין עשרת הלאומים שנסקרו בסדרה הבריטים הם היחידים שייתכן שיצאו מהאיחוד האירופי.
הסדרה "Post-Nationality in the European Union's East and North"[19]
  • כרך 1 - The Dutch: Creativity in the Face of Nature, Nova Science Publishers, 2016
בספר נטען שהמאפיין הייחודי של ההולנדים הוא היצירתיות: בשל המבנה הגאוגרפי של ארצם הם לא חוו התקפות מצד אויבים אנושיים בראשית התהוותם הלאומית, ובמקביל התמודדו תדיר עם איתני הטבע ואף רתמו אותם לטובתם. מצב יוצא דופן זה גרם לכך שההולנדים לא טיפחו בקירבם שינאה, וחווים את מאבקיהם כאתגר ולא כאיום. לטענת המחבר, ההולנדים ויתרו על הזהות הלאומית הייחודית שלהם, דבר שהתבטא בהתנהגותם עם הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, ובחרו על פניה בלאומיות הפאן-אירופית. לפיכך הם צפויים לדעתו להישאר באיחוד האירופי.
  • כרך 2 - The Poles: Myths and Reality, Nova Science Publishers, 2017
הכרך טוען שהגיבוש בפועל של הלאומיות אצל הפולנים התרחש רק בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, ודווקא תחת השלטון הקומוניסטי, אף על פי שהמיתוס אודות הלאומיות הפולנית קינן כבר מאות שנים לפני-כן - אבל רק בקרב האריסטוקרטיה, ואילו בשדרות הרחבות של הציבור הפולני (קרי: האיכרים) לא נפוצו מיתוסים משותפים ומאחדים, ולכן הם גם לא הביעו עניין, ואף לא היו מעורבים, בניהול החיים הציבוריים בתקופות קודמות. המחבר טוען שעם התפרקות הגוש הסובייטי - הפולנים העדיפו את הזהות הפאן-אירופית שלהם על-פני הזהות הפולנית, ולכן הם צפויים להיות שותפים חיוביים בחיזוק הלאומיות האירופית במסגרת האיחוד האירופי.
  • כרך 3 - The Hungarians: Borders of Language and Dilemmas of Identity, Nova Science Publishers, 2019
  • כרך 4 - The Bulgarians: A Forged Mélange., Nova Science Publishers, 2019
הספר מתאר את תהליך ההתגבשות המוקדם של הלאום הבולגרי מתוך תערובת של שתי קבוצות אתניות, ועל-סמך ידיעת קרוא וכתוב של פשוטי העם, דבר שאיפשר את שימור המיתוסים המיוחדים של הבולגרים, וחיזק את לאומיותם גם תחת הכיבוש המוסלמי הממושך. המחבר טוען שלאחר התפרקות הגוש הסובייטי העדיפו הבולגרים את הזהות הפן-אירופית על פני הזהות הבולגרית, ולפיכך הם עשויים להוות גורם חיובי בהתגבשות האיחוד האירופי. כמו כן, מוערך כי הבולגרים צפויים לסייע ביצירת גשר תרבותי בין הרוסים הסלאביים לבין שאר אירופה, עקב הקשרים הקרובים שהיו להם עם הרוסים בשחר ההיסטוריה שלהם.
  • כרך 5 - The Swedes: The Main Nordic-Europeans, Nova Science Publishers, 2021
  • Islam and Muslims in Europe, Nova Science Publishers, 2018
הספר טוען שעקב ניסיונות הפלישה המוסלמים לאירופה במהלך ההיסטוריה, נוצר אצל האירופים מיתוס של המוסלמי כאויב משותף, ושמיתוס זה גרם להתגבשות הזהות הכלל-אירופית וליחס המפלה כלפי מהגרים מוסלמים בעשורים האחרונים. המחבר מציע שהפתרון ליחסים הסבוכים עם המוסלמים באירופה מצוי דווקא בידי האירופים הילידים. עם זאת, נטען שאירופה נמצאת בסכנה של השמדה טוטלית מידי כוחות מוסלמים כאיראן ודאע"ש.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • “The Foundations of Law Act” in H. G. Sprecher (ed.), Jewish Law Association Studies 10: The Jerusalem 1998 Conference Volume, pages 11–16, Global Publications, State University of New York, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' תקציר CV אקדמי של ד"ר יהודה כהן באתר הוצאת הכהנים
  2. ^ רשימת קי, ר' תוצאות הבחירות בילקוט הפרסומים 2485, באתר אתר נבו, ‏3.12.1978
  3. ^ יהודה כהן באתר GRAVEZ
  4. ^ ר' "כללים ועקרונות חוקתיים נעלמים או מוכחשים", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה (למשפטים) הוגש לסינט האוניברסיטה העברית בשנת 2005 - ה'תשס"ה
  5. ^ "מי מפחד ממדינה יהודית", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל, 2001
  6. ^ מאמרו של עו"ד אברהם קריתי על הספר "מי מפחד ממדינה יהודית"
  7. ^ אביעד בקשי, ד"ר יהודה כהן ז"ל – חלוץ מהפכת הנגד החוקתית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2020
  8. ^ ראו: עו"ד צבי נח, ‏כינון חוקה: מחפשים את נוסחת טנט, באתר גלובס, 1 ביולי 2001, וראו שם את דברי פרופסור קלוד קליין בערב שערכה לשכת עורכי-הדין בירושלים לרגל צאתו לאור של הספר "מי מפחד ממדינה יהודית" שכתב כהן.
  9. ^ משאל עם לאישור חוקה, חוקי היסוד כתשתית לחוקה, באתר הכנסת, 1 ביוני 2003
  10. ^ סדרה אודות פוסט-לאומיות בליבו של האיחוד האירופי - הגרמנים, הצרפתים, הספרדים, האיטלקים והבריטים באתר הוצאת הכהנים
  11. ^ סדרה אודות פוסט-לאומיות בצפון ובמזרח האיחוד האירופי - ההולנדים, הפולנים, ההונגרים, הבולגרים, השוודים באתר הוצאת נובה
  12. ^ תיאור הספר על הבריטים The British: Reverence towards Nationality
  13. ^ ר' תקציר של הספר על הבריטים The British: Reverence towards Nationality, שפורסם לקהל הרחב
  14. ^ תיאור הספר על האסלאם והמוסלמים באירופה מאת ד"ר יהודה כהן באתר הוצאת נובה
  15. ^ ר' תכנית הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית,, ‏26.10.2016
  16. ^ למה דווקא הגרמנים חוללו את השואה כשאלתו של הנשיא שמעון פרס בנאומו בבונדסטג ב-27.1.2010
  17. ^ מדוע המשיכה גרמניה ביתר-שאת ביישום 'הפתרון הסופי' בשלב שבו היה ברור שבעלות הברית ינצחו במלחמה
  18. ^ ר' הסבר למה התכוון אייכמן כשאמר (בהקלטות מ-1952, שנתגלו לאחר צאת הספר) ש"הייתי אידיאליסט" ?]
  19. ^ ר' אודות הסדרה באתר הוצאת נובה
  20. ^ ר' גיליון 149 של "האומה" באתר "מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי"