יעקב בן יזרי
 | |||||||
| בן יזרי (מימין) לוחץ את ידיו של שובת-רעב בעת הפגנה ב-2006 למען הוספת תרופה לסל הבריאות | |||||||
| לידה |
1 באוקטובר 1927 תשרי ה'תרפ"ח פאס, מרוקו   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 2018 (בגיל 90) אדר ה'תשע"ח כפר סבא, ישראל  | ||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 30 בנובמבר 1949 | ||||||
| מקום קבורה | בית העלמין פרדס חנה | ||||||
| מפלגה | מפא"י, מפלגת העבודה, עם אחד, גיל | ||||||
| סיעה | גיל | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
יעקב בן יזרי (1 באוקטובר 1927 – 17 בפברואר 2018) היה שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם מפלגת גיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן יזרי נולד בפאס שבמרוקו, למשפחה בת 13 אחים ואחיות. ב-1940 סיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה. עלה לישראל יחד עם רעייתו ב-30 בנובמבר 1949. תחילה התגורר במחנות עולים בחיפה, משם עבר למעברה ואחר כך לשיכון בפרדס חנה. התגורר בכמה יישובים לאורך השנים בשל תפקידיו בקופת חולים כללית.
שירת בצה"ל בשירות קבע והשתחרר בדרגת רב-סמל. לאחר מכן עבד ברשות הדואר, בסוכנות היהודית ובאיגוד מגדלי הבקר בישראל.
בין השנים 1955–1963 היה חבר המועצה המקומית פרדס חנה מטעם מפא"י[1]. בין השנים 1958–1993 עבד בקופת חולים כללית, תחילה כמזכיר מרפאה, ובין השנים 1974–1993 כיהן כמנהל מספר מחוזות. במהלך השנים שימש גם כראש ארגון עובדי קופת החולים בחיפה והצפון. בשנים 1971–1973 היה המזכיר בפועל של המזכירות הארצית של עובדי קופת חולים[2] והוביל מאבקי שכר של העובדים נגד ההסתדרות[3].
בשנת 1972 צורף להנהלת קרן הגמלאות המרכזית כנציג העובדים[4]. כיהן משנת 2001 כיו"ר ארגון גמלאי קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ) של עובדי ההסתדרות וחבר פורום יושבי ראש גמלאי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.
בן יזרי היה חבר ופעיל רוב חייו במפלגת העבודה[5], להוציא תקופה קצרה בה היה חבר ב"עם אחד" בשלהי שנות התשעים, עד שסולק מהמפלגה בשנת 2002 בשל חשד לקיום קשרים עם מפלגה אחרת.
ב-2004 הקים את "עמותת גמלאי ישראל למענך" מתוך כוונה לרוץ לכנסת, לקראת הבחירות לכנסת ה-17 השתלב ברשימת מפלגת גיל בראשות רפי איתן ומשה שרוני.
בן יזרי הוצב במקום השני ברשימת מפלגת גיל ונבחר לכנסת ה-17. הוא נתמנה לשר הבריאות בממשלה ה-31, לאחר שגבר על משה שרוני בבחירות פנימיות שנערכו על התפקיד בקרב חברי הסיעה.
בשלהי שנת 2008 התעלף בכנס של משרד הבריאות בחיפה, ואושפז לתקופה ממושכת בבתי החולים רמב"ם ומאיר. הוא סבל מאנמיה וממחלת כליות ועיניים.
לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה שנערכו ב-2009 הוצב במקום הרביעי של מפלגת גיל, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובכך הסתיימה הקריירה הפוליטית של בן יזרי.
בן יזרי התאלמן מרעייתו חווה באוקטובר 2008. נולדו להם שני בנים: אריה, שנהרג ב-1971 בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי, ואבשלום, שהיה בעל קונדיטוריה ואיש שב"כ, ונפטר ביוני 2017 לאחר מאבק במחלה קשה. מאבשלום נולדו לבן-יזרי שלושה נכדים.
התגורר בכפר סבא.
בן יזרי נפטר ב-17 בפברואר 2018, בגיל 90. הובא למנוחות בבית העלמין בפרדס חנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב בן יזרי, באתר הכנסת - יעקב בן יזרי, באתר כנסת פתוחה
- ביוגרפיה באתר הארץ
- ניר גונטז', אני הזקן מהמסדרון. ביקור אצל שר הבריאות בבית, באתר ynet, 18 בדצמבר 2008
- ציון נאנוס, ממשרד הבריאות לתור בקופת חולים (אורכב 05.06.2020 בארכיון Wayback Machine), 1 באפריל 2009, באתר חדשות ערוץ 2
- דן אבן, עולה לו בבריאות: ריאיון עם שר הבריאות היוצא יעקב בן יזרי, באתר nrg, 7 באפריל 2009
- נטע פלג, העיקר הבריאות, מגזין המושבות, 26 בפברואר 2010
- אסף זגריזק ורענן בן צור, השר לשעבר יעקב בן יזרי הלך לעולמו בגיל 91, באתר ynet, 17 בפברואר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ילקוט הפרסומים 437, באתר נבו, 28 באוגוסט 1955
- ^ מועצת עובדי קופ"ח החליטה להחריף סנקציות עובדי המשק, דבר, 22 ביולי 1971; המשך
- ^ שמעון פינס, 16,000 עובדי קופ"ח מאיימים, בשביתת אזהרה ביום א', דבר, 2 באוגוסט 1971
שמעון פינס, רופאים ועובדים בקופת חולים, דבר, 6 בדצמבר 1972 - ^ אישים ומוסדות, מעריב, 31 בינואר 1972
- ^ ראו למשל שבשנת 1973 היה מועמד מספר 72 ברשימת המערך בבחירות לוועידת ההסתדרות ה-12: רשימת מועמדי המערך, דבר, 10 בספטמבר 1973
| שרי הבריאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
