יעקב בן יזרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב בן יזרי
אלון אסף3.JPG
בן יזרי (מימין) לוחץ את ידיו של שובת-רעב בעת הפגנה ב-2006 למען הוספת תרופה לסל הבריאות
לידה 1 באוקטובר 1927
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2018 (בגיל 90)
כפר סבא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות 31
כנסות 17
סיעה גיל
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב בן יזרי (1 באוקטובר 192717 בפברואר 2018) היה שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם מפלגת גיל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יזרי נולד בפאס שבמרוקו, למשפחה בת 13 אחים ואחיות. ב-1940 סיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה. עלה לישראל יחד עם רעייתו ב-30 בנובמבר 1949. תחילה התגורר במחנות עולים בחיפה, משם עבר למעברה ואחר כך לשיכון בפרדס חנה. התגורר בכמה יישובים לאורך השנים בשל תפקידיו בקופת חולים כללית.

שירת בצה"ל בשירות קבע והשתחרר בדרגת רב-סמל. לאחר מכן עבד ברשות הדואר, בסוכנות היהודית ובאיגוד מגדלי הבקר בישראל.

בין השנים 19551963 היה חבר המועצה המקומית פרדס חנה. בין השנים 19581993 עבד בקופת חולים כללית, תחילה כמזכיר מרפאה, ובין השנים 19741993 כיהן כמנהל מספר מחוזות. במהלך השנים שימש גם כראש ארגון עובדי קופת החולים בחיפה והצפון. בשנים 1971–1973 היה המזכיר בפועל של המזכירות הארצית של עובדי קופת חולים[1] והוביל מאבקי שכר של העובדים נגד ההסתדרות[2].

בשנת 1972 צורף להנהלת קרן הגמלאות המרכזית כנציג העובדים[3]. כיהן משנת 2001 כיו"ר ארגון גמלאי קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ) של עובדי ההסתדרות וחבר פורום יושבי ראש גמלאי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.

בן יזרי היה חבר ופעיל רוב חייו במפלגת העבודה[4], להוציא תקופה קצרה בה היה חבר ב"עם אחד" בשלהי שנות התשעים, עד שסולק מהמפלגה בשנת 2002 בשל חשד לקיום קשרים עם מפלגה אחרת.

ב-2004 הקים את "עמותת גמלאי ישראל למענך" מתוך כוונה לרוץ לכנסת ה-17, אך בשל הקדמת הבחירות השתלב ברשימת מפלגת גיל לבחירות לכנסת ה-17 בראשות רפי איתן ומשה שרוני.

בן יזרי מוקם במקום השני ברשימת מפלגת גיל ונבחר לכהן בכנסת ה-17. הוא נתמנה לשר הבריאות בממשלה ה-31, לאחר שגבר על משה שרוני בבחירות פנימיות שנערכו על התפקיד בקרב חברי הסיעה. עם כניסתו לתפקיד הבטיח לציבור כי ייגמל מעישון, אך לדבריו לא הצליח לעמוד במשימה זו.

בשלהי שנת 2008 התעלף בכנס של משרד הבריאות בחיפה, ואושפז לתקופה ממושכת בבתי החולים רמב"ם ומאיר. הוא סבל מאנמיה וממחלת כליות ועיניים.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה שנערכו ב-2009 הוצב במקום הרביעי של מפלגת גיל, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובכך הסתיימה הקריירה הפוליטית של בן יזרי.

בן יזרי התאלמן מרעייתו חווה באוקטובר 2008. נולדו להם שני בנים: אריה, שנהרג ב-1971 בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי, ואבשלום, שהיה בעל קונדיטוריה ואיש שב"כ, ונפטר ביוני 2017 לאחר מאבק במחלה קשה. מאבשלום נולדו לבן-יזרי שלושה נכדים.

הוא התגורר בכפר סבא. נפטר ב-17 בפברואר 2018, בגיל 90.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מועצת עובדי קופ"ח החליטה להחריף סנקציות עובדי המשק, דבר, 22 ביולי 1971; המשך
  2. ^ שמעון פינס, ‭16,000‬ עובדי קופ‭"‬ח מאיימים , בשביתת אזהרה ביום א', דבר, 2 באוגוסט 1971
    שמעון פינס, רופאים ועובדים בקופת חולים, דבר, 6 בדצמבר 1972
  3. ^ אישים ומוסדות, מעריב, 31 בינואר 1972
  4. ^ ראו למשל שבשנת 1973 היה מועמד מספר 72 ברשימת המערך בבחירות לוועידת ההסתדרות ה-12: רשימת מועמדי המערך, דבר, 10 בספטמבר 1973