נעם תיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נׂעם תיבון
Noam Tibon Behind Flag.jpg
נׂעם תיבון, 16 בנובמבר 2009
תאריך לידה 4 במרץ 1962 (בן 55)
מקום לידה קיבוץ צרעה
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19812015
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

Logo ugdat eyosh.png מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון

מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

נׂעם תִּיבּוֹן (נולד ב-4 במרץ 1962) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בשירות הקבע פיקד על הגיס הצפוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיבון נולד וגדל בקיבוץ צרעה שבמטה יהודה, ולו אח ואחות. הוריו, הנמנים עם מייסדי הקיבוץ, נישאו ב-1952[1]. אמו, עליזה תיבון לבית קרַפְט, היא בתם של אֶרנָה קרפט לבית הלה (אחותה של המחנכת טוני הלה) והסופר הגרמני-ישראלי ורנר קראפט. אביו, יואב תיבון (פפרמן), כיהן כראש מועצה אזורית גיזו ואחר-כך כסגן ראש מועצה אזורית מטה יהודה, והוא בנם של ד"ר עמנואל פפרמן, ממייסדי הספרייה הלאומית, וד"ר יוֹלָן אֶדליץ-פֶפֶרמן (Edlitz-Pfefferman), מרצה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים, מהמרצות הראשונות לכימיה באוניברסיטה זו. תיבון למד בבית הספר האזורי ועשה שנת שירות בערד במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד.

בנובמבר 1981 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. לחם במלחמת לבנון הראשונה, שבה לקחה סיירת מטכ"ל חלק פעיל כיחידת חי"ר[2], מונה כמש"ק למפקד צוות ביחידה, והשתחרר לאחר שירות של מספר שנים.

לאחר מינויו של משה יעלון למפקד סיירת מטכ"ל ב-1987, חזר תיבון לשירות הצבאי ולתפקיד מפקד צוות ביחידה. הוא היה אמור לצאת לקורס קצינים, אולם עקב השתתפותו במבצע מיוחד של היחידה בוטלה תוכנית זו, ובסיום המבצע הוענקו לו דרגות הקצונה[2]. תיבון שירת ביחידה עד 1989 והתקדם עד לתפקיד מפקד הפלגה הייעודית של הסיירת.

ב-1989 עבר לחטיבת הצנחנים, שם שירת כסגנו של מפקד גדוד 890 של הצנחנים, גדי שמני, ומילא את מקומו במשך מספר חודשים לאחר ששמני נפצע בתאונת דרכים. ב-1993 מונה למפקד גדוד 202 של הצנחנים, והוביל אותו בלחימה בדרום לבנון. ב-1995 עבר להדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה אך לאחר מספר חודשים נקרא לחזור ולפקד על גדוד 202 לאחר פציעתו של חגי מרדכי בקרב בלבנון. בתפקידו הבא מונה לסגן מפקד החטיבה[3]. לאחר לימודים צבאיים בבית הספר לפיקוד ומטה של חיל הנחתים האמריקני בבסיס קוונטיקו שבווירג'יניה, אותם סיים בהצטיינות, קודם ב-1997 לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת עציון.

ב-1999 מונה למפקד חטיבת יהודה, האחראית על גזרת חברון, תפקיד בו שימש עד 2001. בעת שכיהן כמח"ט יהודה התפרסם בתקשורת כי מתח ביקורת על הסכם חברון[4], והוא קיבל על כך הערה ממפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון, תא"ל בני גנץ[5]. תיבון, כמפקד החטיבה המרחבית, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט הנח"ל, יאיר גולן, מח"ט גולני, משה תמיר, מח"ט הצנחנים, אביב כוכבי, וקצין האג"ם של פיקוד המרכז, גל הירש, היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל[6]. בין יולי 2002 לאוגוסט 2004 שירת כמפקד חטיבת הנח"ל.

לאחר שקודם לדרגת תת-אלוף שירת בשנים 20042006 כראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה, בתפקידו הבא מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי בשנים 2006-2007. ביולי 2007 מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון ועמד בראשה עד אוקטובר 2009. תקופת כהונתו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון הייתה השקטה ביותר מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובמהלכה בוצע פיגוע אחד בתחומי הקו הירוק שמקורו ביו"ש, ונהרגו 11 חיילים ואזרחים ישראלים כתוצאה מהטרור הפלסטיני. בתקופת כהונתו חל שיפור משמעותי בקשרים בין צה"ל למנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה המערבית, והוסרו רבים מהמחסומים בגדה.[7]

כמו קודמיו בתפקיד, גם תיבון נדרש לסוגיית פינוי המאחזים ביהודה ושומרון. כתוצאה מכך, החלו פעילי ימין להפגין באופן קבוע מול ביתו בתל אביב. מחאה זו לא הייתה מקובלת על כל אנשי הימין. פנחס ולרשטיין, מנכ"ל מועצת יש"ע, אמר כי "ההתיישבות צריכה להוקיר תודה לתיבון על המעשים שהוא עושה לביטחון עם ישראל".

בשנים 20092011 פיקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ב-19 בינואר 2012 הוענקה לו דרגת אלוף, והוא מונה למפקד הגיס הצפוני של צה"ל[8].

במהלך מבצע "צוק איתן" מינה הרמטכ"ל בני גנץ את תיבון לאחראי על התחקירים של צה"ל בנוגע לאירועים רגישים הכוללים פגיעה באזרחים בלתי-מעורבים בעזה[9]. תיבון פרש מצה"ל בשנת 2015 ובפברואר 2016 מונה ליושב ראש "עיר עולם ותיירות" בעיריית תל אביב-יפו בהתנדבות[10]

תיבון הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהיסטוריה מאוניברסיטת חיפה ובעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, שבה למד במסגרת תוכנית קרן וקסנר. הוא בוגר בהצטיינות של קורס מפקדי פלוגות, ובוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. מתגורר בצפון תל אביב, נשוי לד"ר גלי מיר-תיבון, העוסקת בחינוך ובחקר השואה.[11] אב לשניים. בנו אמיר תיבון הוא עיתונאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעה על הנישואים, דבר, 5 ביוני 1952 (מודעה)
  2. ^ 2.0 2.1 אביחי בקר, "דרך נועם", הארץ, 5 במאי 2000, "רק כשהגעתי לפו"ם התברר לי שבשלום הגליל היינו במוקד העשייה. כחייל זה לא ממש עניין אותי. לחמנו נגד הקומנדו הסורי ב'מיוערת', היינו בעין א-תינה, בפריצה לביירות".
  3. ^ עפר שלח, יהיה בסדר, בני, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2011
  4. ^ אבישי בן חיים, מח"ט חברון: הסכם חברון הוא הסכם מחורבן, באתר ynet, 3 באפריל 2001
  5. ^ פליקס פריש, תא"ל גנץ לתיבון: אמרת דברים שאינם בסמכותך, באתר ynet, 3 באפריל 2001
  6. ^ עמוס הראליאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009
  7. ^ עמוס הראלהמהפכה השקטה בגדה: יותר תיאום עם הרשות, פחות הרוגים פלסטינים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
  8. ^ רון בן ישי, היי-טנק: עם השריון המתחדש שיילחם בחיזבאללה, באתר ynet, 1 במרץ 2013
  9. ^ אבי בניהו, מה משרתים התחקירים הפנים-צה"ליים
  10. ^ תייר, שפר הופעתך: אלוף במיל מונה ליו"ר "עיר עולם ותיירות", באתר Time Out תל אביב, 17 בפברואר 2016
  11. ^ גלי מיר-תיבון / שילר - נט